חיפוש: הכנסת
נמצאו 32,145 תוצאות (מציג 30,126 עד 30,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1057 (1 בינואר 1958), עמוד 10
במשך שעה ארוכה, החל משעת חצות, נהרו המונים אל ריכנסיה, שקול פעמוניה הידריד עד תל־אביב. הכניסה לכנסיה היתה רק לפי הזמנות. קבוצת טיילים צעירים מצרפת, עמדה בפתח הכנסיה אובדת עצות.
גליון 1057 (1 בינואר 1958), עמוד 13
בל שש האני! ת התקדמו: בקו ישר אל הכניסה לנמל. בחישוב מהיר ערכו המושל והקונסול את מאזן התוצאות האפשריות של הפעולה הספרדית: אילו החלו האניות בהפגזה, היו האזרחים המרוקאים מתקוממים נגד 1500 התושבים הספרדים של אגאדיר ועורכים בהם טבח!
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 3
האסון הנורא במעגן, שקיפח את חייהם של 17 איש, קרה אחרי שמשה שרת ביקש לערוך להטוטי־פרסומת במעמד שכל מטרתו לא היתד, אלא לאפשר לו לסנגר על עצמו מבלי להיכנס. לדוכן העדים. תוצאות הבחירות לכנסת השלישית, ובעיקר ירידתה של מפא״י ועלייתה של תנועת- החרות, הושפעו במידה רבה על־ידי פסק- הדין המזעזע של בנימין הלוי, שניתן ימים מעמים לפני כן.
גליון 1054 (11 בדצמבר 1957), עמוד 6
השאלות הנוגעות לנושא החקירה, תתכגנה שתי אפשרויות: • למרות עובדה זו, לא ידוע על מכונות כאלה הנמצאות בשימושה של המשטרה הסובייטית או המשטרה ז־,חשאית:: בברית־חמועצות :אנטי־אמריקאיות, מיסודו של הסינאטור הידוע לשימצה ב׳ז מקארתי, שנפטר בשנה שעברה. :מקארתי היה הראשון שהכניס את מכונות־האמת לשימוש :המוני. הוא עשה זאת בטענה שמחצית פקידי משרד החוץ :האמריקאי הם הומוסכסואלים, ושחלק גדול מפקידי משרד
גליון 1055 (18 בדצמבר 1957), עמוד 7
כי גם מצידי, מבלי שעשיתי מה שעשו הקצינים אהרוני, נוביק וחבריהם, ומבלי ש־הושפעתי על־ידי תשובתו של מר ב.ג ,.לשאילתה המוזמנת של׳ סיעתו בכנסת — מוכן אני להודות, כי אין לי יסוד להאשים את ש.ב.
גליון 1055 (18 בדצמבר 1957), עמוד 11
מכנים דברים הדרושים לו, וחברתי (התובעת מרים בן־פורת) מנסה להכניס ל;ד. פירוש זה או אחר אותו אדם( ,המפקח כץ) חקר אותו בנסיעה והכנים לתוך פיו ׳ את האשמה הגדולה ביותר שאדם יכול להאשים את עצמו (רצח).״ הניגמן לא נכנס לצד הפוליטי של הפרשה.
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 5
על דוכן העדים עלה מרצונו החופשי האיש שהואשם ברקימת המזימות השחורות. הוא הכניס את ראשו לעניבת־החנק של מאשימיו.
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 13
״ שאלו הידידים. ״כן, כן,״ השיב פראנק ,״אני תיכף אכניס אותו. אבל אל תיבהלו. הוא חברה׳מן ואינו רוצה שיעשו יותר מדי רעש סביבו.
גליון 1077 (21 במאי 1958), עמוד 5
למרות התסיסה המתמדת, המחמירה לפרקים, חזק והפעיל את הלשכה לסטאטיסטיקה כדי כתמיד שלטונו האישי של אריה שנקר. להכניסו בחזרה. תוך כמה ימים זכו הכלכלנים להודעה נוספת, מטעם אותו מוסד • החכרה הממשלתית החדשה לנפט תיתקל כקשיים בהפצת עצמו.
גליון 1070 (1 באפריל 1958), עמוד 7
לפעמים אפשר לחשוב שסוג חדש זה של ״ציונים אכזריים״ מסוגל לשים פצצות בבתי־כנסת נדי לשכנע יהודים ׳,בוא לארץ או לתרום למגבית.
גליון 1072 (16 באפריל 1958), עמוד 8
״ מד, שקורה אחרי ההודעה הקצרה, אך האומרת הכל, הפך כבר לשיגרה :״אל תתן להם להכנס!״ פוקד הרב־סמל, בשעה שמפעיל מכונת הזיקוק רץ לסגור את השיבר, החובשת להגיף את המרפאה, המפקד להסתגר בחדרו, והפקידה להזהיר את החיילים שבמחנה מפני,הרעה המתקרבת.
גליון 1078 (28 במאי 1958), עמוד 6
כדי לדעת מי היא חברת נזחצבי־ישראל ומהם תפקידיה הרישמיים, די לעיין בנאומו של שר הפיתוח מרדכי בנטוב, בעת הדיון בכנסת על התקציב לשנת הכספים הנוכחית: ״חברת מחצבי-ישראל עוסקת בעיקר בשלושה סוגי פעולות: מחקרי־שדד, וסקרים גיאולוגיים של מרבצים שונים, בדיקות מעבדתיות וחצי־חרושתיות של השיטות הטובות והיעילות ביותר לניצול המחצבים, ותכנון והקמת מפעלים לניצול המחצבים.״ אולם שלוש מטרות נכבדות אלד, מסתכמות כולן, בשנת הכספים הקרובה, לפי עדותו של שר האוצר לוי אשכול, אך ורק בייצור נחושת.
גליון 1007 (30 בינואר 1957), עמוד 13
העובדת הסוציאלית שהובהלה למקום הבטיחה :״בעוד ששה חודשים, נכניס אותך לבית החולים. חכד, בסב־לננת.״ סמי חיכה ששד, חודשים.
גליון 1003 (2 בינואר 1957), עמוד 9
היא נגעה לא רק לפרשת עמוס, אלא גם לפרשת יצחק רפאל. תמיר: פרט לחברי־כנסת ולקורפוס הדיפלומטי, האם ניתנה או לא ניתנה, לידיעתך, הוראה להימנע מחיפושים אצל סוג מסויים של אנשים?
גליון 1010 (20 בפברואר 1957), עמוד 7
יייי חדש 1ת צבר • ש,־רה של חוקים המכוונים לד;,כיל את חופש הפעולה של כתי־המשפט ושל העיתונות, יוגשו בקרוב לכנסת לאחר אישור הצעות־החוקים עליי׳ הממשלה.
גליון 1030 (10 ביולי 1957), עמוד 12
בשבוע שעבר זכו השניים לפירסום נוסף כאשר העולם הזה 1029 פירסם חקירה מיוחדת, הינם חסרי כל ידיעה בלפיה התברר כי השניים מפוקפקים אשר אפשר ל- ייצור סרטים, טיפוסים האמין עליהם הכל, מלבד יכולתם לייצר סרט ישראלי. פירסומי העולם הזה הכניסו מבוכה בלב השניים. האנשים התמימים אשר נתנו בהם אימון והאמינו ברצינות לכוונותיהם, החלו להסתייג מהם.
גליון 1027 (19 ביוני 1957), עמוד 17
יפה סירבה. סוף־סוף, זוג צעיר אינו יכול להכניס אדם שלישי בחדר צר. סלחה נעלבה. ״זה יעלה לך ביוקר!
גליון 1031 (17 ביולי 1957), עמוד 13
ך* ביתו המרווח שבפרדם־הגדוד, על־יד 4נתניה, קיבל אנגלשטין את חוקרי העולם הזה לראיון, לאחר שסירב בתחילה אפילו להכניסם לביתו. תוך כדי הפרעות בלתי פוסקות מצד אשתו, שהודרכה על־ידי קבוצת אנשים שישבה בחדר הסמוך, מבעד לדלתות זכוכית אטומה, הסביר בקול חלוש, כשידיו שלובות על לוח לבו :״את כל המשא ומתן עם בסקין ניהל חתני, חרמן אורנשטין.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 7
בחוברת לשם מח יזמתי מסע סיני, ובהזדמנויות רבות אחרות של נאומים בכנסת,
גליון 1001 (19 בדצמבר 1956), עמוד 16
שלושה פ,שעים חודרים לבית בעל עסק באי במטרה לשדדו, הופכים למשרתיו הנאמנים, מחסלים בעקיפ-ן את אויביו, מכניסים לו ירושה גדולה ! משרכים את בתו.
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 10
מן הקצה השני של האיצטדיון הע קבוצה שניה של מחצצרים לתר־עה ראשונה, וכשנדמו הצלילים, קם נשיא סובי־ט העליון, המרשל וורושילוב, ל את הבאים למוסקבה בשם השלום והידי ממנהרת הכניסה הופיעו עשר בחו בשמלות צבעוניות, נושאות זרי פר בהגיען אל מול במת־הכבוד, החלו מפז ז׳וקוב וורושילוב ולס בל ההתלהכות וההשתוללות > | של המצעד היו רק הקדמה למה שציפו ,לנו באיצטדיון.
גליון 1039 (4 בספטמבר 1957), עמוד 4
אולם בישראל שכבות אלד. חסרות קול. אין הן מיוצגות בכנסת, אין להן מפלגות משלהן. קובעות השכבות הוותיקות והקלו־טות יפה, א!
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 4
חוגים מעוניינים משתדלים לדחות ככל האפשר את פירסום הדו״ח, שהוא קטלני, או לפחות להכניס בו ריכוכיס. • לנתניה יהיה אולי כקרוב ראש־עירייה חדש, במקומו של עובד בן־עמי.
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 13
אינני חו- 1שבת שזה יזיק לו; זה ילמד אותו רק לקח ויכניס לו מושגים של חברה מתקדמת. זה עלול רק לפגוע בילדים שישאו עליהם את הכתם שאביהם ישב בבית־סוהר.
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 17
,מריס כך פורת, למסעדה ירושלמית, ציפתה לה שם פגישה בלתי־נעימה: ליד אחד השולחנות היסב בחברת כמה פרופסורים ממשתתפי הכנס היהודי האידיאולוגי ראובן (״רומק״) גרינברג, אחד מנאשמצי המשפט, שתואר על־ידה כאיש המחתרת, אך לא נתבע לדין על כך.
