נמצאו 32,145 תוצאות עבור הכנסת

למזלי הרע קיבלתי שטף דם ביום שבאתי לתל־אביב, ואחותי הכניסה אותי לביתר,חולים הדסה. הוא בא לבקר אותי שם.

:אם בא אליך אדם, ומשתמש בשיחה עמך 20 פעם במילר, מוסר, הכניס את הידיים שלך לכיס, מפני שהוא עומד לגנוב אצלך.

היו אלה אכרכי ישיבת עץ־חיים הסמ כה, שהחלו להציץ מבעד לפרגד הכניסה, לכסות טפחיים ולגלות טפח מעולם הבידור, שהיה עד כה טאבו לגביהם.

:תכוון למסה כזאת, אלא למפר, טופוגראפית, < . 1 : 100,00 הוא הבטיח להשיג כזאת ן סחרת היו* ״למחרת, כשחיכיתי לו, הופיע במכונית־ספורט פתוחה. הוא הזמין אותי להכנס ידהר בתנופה אל ראש הכרמל, לקפה !

לתשומת לבו של אשכול: מבחינה זו אנו חברה בריאה מאוד במסיבה שנערכה בכנסת לחברי המשלחת־הפרלמנטארית שחזרו מלונדון, סיפר ח״כ מפא״י, ישראל ישעיהו, על ההקפדה על הכשרות שהנהיגו מארחיהם.

העסק הצליח ל לכל המשוער. בשנה הראשונה לקיו־הכניסה קליפורניה 90 אלף לירות נטו. ים לשותפים הקטנים, שרצו להתעשר ר, לא היה בכף די.

כי טובי האב, שעלה לפני שנים רבות מעדן, הינו עובד ותיק בחברת החשמל, חבר ותיק במפא״י וגם חזן בבית־כנסת גדול בתל־אביב. הרעיונות והדרך שבהם החליטה בתו ללכת, עמדו בניגוד להשקפות האב.

לא לקח לו זמן רב לדיין כדי לנפץ את ד,תקודד .,הוא ברח מהמערכה, הכניס אנדרלמוסיה למשרדו. אוי ואבוי למשרד שכזה, שד,אגרונום אטינגר היה צריך להיעזר שר החקלאות הטון צריו להשתנות בטייפריקורדר, כדי להוכיח את אמיתות דבריו.

.״ יותר בטוחים בדעותיהם היו אנשי אגודת- ישראל. דם הגישו לכנסת הצעה להביע אי־אמון בממשלה׳ העמידו במצב קשה את שותפיו הדתיים של ראש־הממשלה.

מהנדס העיר טען כי קיימת תוכנית, שאומנם טרם אושרה, לבדת לכל הבתים ברחוב ביאליק עמודים ולהכניס את החנויות פנימה. מאחר שאין שום חוק בארץ האוסר הקמת איטליזי טריפה, היה זה תירוץ מספיק כדי לדחות את פתיחת האיטליז.

אבל מקוצר המשיג לא מחוור לי למה התכוונה היא ב״לא טעמת מה זה גיהינום״ שהשמיעה בכנסת — ההיתה זו אזהרה לערביי השטחים ז לערביי ישראל!

האמצעי שביני הם, בעל פנים שמנמנות, נוקשות ונרגשות כלשהו, הוא חתן השמחה ועל מחזה זה אומרת אחת מהנוכחות באולם בבית הסופר :״׳תביטי כמה שישראל (כהן) נשאר יפה׳ ,לחשה מוזה ישישה למוזה מפוהקת, שליטפה מבט קשוב בכוהננו, ששערו הלבין מענווה ומאושר. מהכניסה נראה לי שנקלעתי לכנס צפוף של פנ סיונרים ועסקני ספרות אלא שמסתבר כי כמה דמויות מחיי־הרוח של ישראל נעדרו מכנס זה של יובדההולדת לישראל כהן, ומוסיף ירון גולן :״אמנם מיכלי נעדר, ומזכיר ההסתדרות נמצא בשליחות חשאית, אך אפילו נשיא המדינה שינן את תלמודו, ומברקו בישר ליוצר החוגג כי חינו ׳עסקן, סופר ומסאי מהשורה הרא שונה, שנשאר גם פועל וגם צעיר׳ .ואפילו ישראל בוהן נשיא האגודה (אגודת הסופרים) משוררה משרתה הרוחני הנאמן של התנועה הלאומי של חיפה (ביטוי אותו אימץ ירון גולן מתוך מדור זה נמר של נייר) — שאת יובלו חגגנו אמש בטכס מרומם — יודע גם יודע כי אין כמוהו, וכלשונו ׳ספרא וסייפא — נאמן בית היצירה העברית׳ .ואילו שמעון פרם, יו״ר המיפלגה, שפעם עבר חתול שחור בינו לבין מפא״י ההיסטורית — שעליה נמנה חתננו — בא בכבודו ובעצמו.

מה פתאום ן אי־דאגה הוא אחד ההישגים הכבירים של שלוש שנות ממשלת ה״ליבוד״ (שמואלביץ׳ ,אתה שכחת להכניס את זה לרשימה שלך — וזה אולי כן מדאיג!)

לראשונה — לפני כשלוש שנים (למחרת הבחירות לכנסת התשיעית, היינו: כחודשיים־שלושה בלבד לאחר הקמת מחנה של״י כאשר הודיע לעמיתיו בשל״י כי אם אמנם תמומש המגמה להפוך את של״י מרשימת־בחירות פדראטיבית גרידא לתנועה מאוחדת — מקומו לא יכירנו בהו לאחר מכן — לפני כשנה, השמאל הקטן, הבאתטי, מתלבט ומתייסר מסיתות מתוסכלים כאשר התפטר מהנהלת של״י ומתפקידיו הציבוריים כראש סיעתה בהסתדרות, וכנציגה בהנהלת הקונגרס היהודי העולמי (הוא עשה זאת, כזכור, כדי לשקוד על כינוסה של מורשת הד״ר משה סנה המנוח, וכדי ליטול ״פסק־זמן״ להירהורים על מצבה של תנועת״ הפועלים הישראלית) ; ולבסוף — לפני כחצי־שנה, כאשר נמנע מלהתפקד לקראת ועידת־האיחוד של תנועת של״י, ובכך פרש ממנה סופית.

בניגוד לעבר, לא תהיה ישראל מוכנה להסתפק במחאה, אם, למשל, יכניסו המצרים לסיני כוחות צבאיים מעל למותר בהסכם, ותתבע שתובטח לה מראש זכות תגובה פעילה.

״העולם איננו נדיב עד כדי כך, שכל מדינה׳ ואף הדמוקרטית ביותר, תכניס לגבולותיה את הפליטים היהודים. אבל העולם גם איננו אכזרי עד כדי כ ך שיסרב להגיש כל עז רה.

הלה ״מיהר אל האורווה והוציא את סופו ; הניח אוכף על גבו, הכניס מתג לפיו, עלה עליו כקפיצה ; הפנה את הסוס אל שער החצר ויצא אל הלילה.״ ואכן, בדמי הליל נתקלו שני הפרשים : ״השניים נפלו איש אל כין זרועות רעהו בחיבוק אמיץ וארוך ; רק לאחר שעה ארוכה ניתקו ויהתרחקו זה מזה, כאילו ביקשו לראות מה עשו להם שנות־הפרי־דה הרבות.״ ודומה, כי מילות שיר המת נדבים הארצישראליים ,״אריה, אריה, קום התנדב לגדוד העברי״ קיבלו ממד חדש.

בעת מסע הבחירות של מק־גאברן למועמדות מיפלגתו לנשיאות, צייר יענקל סידרה של ציורים על נושאי נביאי התנ״ך, מכר הדפסים שלהם, כשכל ההכנסות הוק דשו לקרן. הבחירות של הסינאטור מדרום- דקוטה.

ו המנהל ומה, דעתו, שבותי שכוויקאל אתה מגיע או לבאויזחזת או הביתה • אתה ממורמר 5 לא, אז אני לא אשחק כדורגל, אם לא מרשים לי להכניס גול ביד, אז אני גם לא אעשה חתונה יהודית עם האשה ש אני אוהב, אם החוקים הדתיים לא מרשים זאת

הקול הזה מחה את כל השיוד ; רוחות־הרפאים של ימי־הבי־ניים נסו ; הליליות שבו להחבא במחשכי חרבות־המצודה ; העורבים שוב נדדו כנף אל מיגדלי כנסיותיהם הישנים ; פריריך שלגל תלד לוינה, ושם יום־יום שמע אל המיסה ואכל צלי אפרוח ; דאדון אוגוסט וילהלם שלגל התבודד בפגודה של ברחאמא״. • על שלטונו העליון של גתה בשירה הגרמנית :.

ולא רק שאנחנו יהודי ם ואין לנו בעיות עם זה, אנ חנו גם די או הבי םאת זה. הולכים לבית־כנסת, חוזרים אל האידיש או הלדינו, מ ה שתרצו.

״היו ימים שבהם הלכנו במיסדרונות הטלוויזיה, עצרנו כל מיני חברה, כדי שיהיה מגוון רחב ככל האפשר של קולות. היינו מכניסים אותם לתוך חדרי־הקול בבניין ומוציאים מהם פסקול של קולות רקע, עם, יודאן ראום, /הייל היטלר׳ ושאר מרכיבים קוליים, הנשמעים כמילמול־רקע בסרטים.

הנה, שמעתי באומרים, כי אפור-אפרפר אתה — אבל אתה כבר חידשת ומחקת את מחיקון האיוולת, וכל העם הזה, אשר יזכור לעד את ממשלת הליכוד לא כמביאת שלום, אלא כמכניסת טלוויזיית צבע לכל בית, רואה אותך סוף־סוף בגווניך האמיתיים, המ״.האפורים־אפרפרים האלה, אם איני טועה.

גם את פאריס גיליתי בפעם הראשונה בדרך זו — טיול בערב, לאורך שאנז־אליזה וכיכר-קונקורד, לאור הפנסים הלבנים, אור מייוחד המשכר אותי גם כיום. אך הכניסה הדרמאתית ביותר הוענקה לי בוונציה.