נמצאו 32,145 תוצאות עבור הכנסת

בכל זאת נשאלת השאלה: מה למצבו של האדם האירופי המודרני בסיפורי גנסין, ל״תנודות בעיצוב הלשוני של טביב״ או ל״הומור, קומיות ואירוניה בטוביה החולב לשלום עליכם״ ולנושא הסיפרות הרב־לשונית של עם ישראל? אלא אם כן נאמר שבנושא כזה אפשר להכניס הכל. ואם כך — מדוע לא גם את הכלה?

חיקוי מיומן של העגה הכושית הדרומית, תוך שיחזור מדוייק של ה״דיקדוק״ והאידיומאטיקה שלה, כמו גם הכנסתו המיידית של הקורא אל תוך ״תודעתה״ או ״עולמה״ של הגיבורה באמצעות הטון הווידויי המרוגש, משעים את הבחינה הביקורתית.

אבל אחרי סיפור הסתדרות־הרוקחים הוא ביקש לנתק מגע. יום אחד בעלה בא וסיפר כי הכניס בחורה להריון וצריך כסף. אביבה סיפרה שהם התמוטטו כספית.

אבל יש מכנה משותף בין מה שנוצר בארץ במאה השנים האחרונות, אך המכנים הללו כל־כך דקים, קטנים ושנליים, עד שמכניס משותפים בין ציירים יש־ מ שנ ה ל עו ר ך: ש מ עון צמרת ראליים ובין ציירים מחו״ל הם הרבה יותר בולטים.

ומי אנחנו כי נלין, כאשר מאיר כהנא מפאר בנוכחותו את כנסת ישראל? איש יהיר היה פעם שהה בארץ עיתונאי בשם לוסייב, כתב סוכנות־הידיעות הסובייטית טאס״ס.

בחודש האחרון לא תיפקד יוסי כלל. הוא ביקש חופש בעבודתו, ובסתר הכניס את צוואתו לתיקו. חבריו הרבים. שאהבו את הכתב טוב־הלב, הרגיש והחביב, דאגו לו מאוד.

הרי לא היה שם פסל אחר וגם לא לימרו פיסול. הם פשוט רצו להכניס גם אותי לרשימה, לא ירעו שבאותם ימים עור הייתי צייר, לא פסל, ותיקנו את שם הסטוריו.

אבל השאלה היא, אם שורות ממין אלה, וכאן הייתי והכנסה בצימצום, כשגולת־הכותרת של ההכרה: מוסיף גם שירים ממין אלה, עשויים לחבב את להרגיעכם: גם אין כל הכרח.

באותה הרצאה שנשאתי בנוכחות ראש־הממשלה ושר־החינוך־והתרבות חישבתי והראיתי כי אילו כתב שיקספיר את האם אשווה אותך ליום קייץ — אחת הסונטות הידועות ביותר שלו — בישראל של ,1985 היה מקבל תמורתה כשכר־סופרים, לאחר ניכוי חובה של * 55 מס הכנסה ומס יסף, את הסכום הדימיוני של 7שקלים ו־ 85 אגורות!

האם את, הורייך, עזר והוריי אינכם מסוגלים להכניס לה קצת שכל לראש? את חושבת שעליי לחזור מייד, אעשה זאת.

היא אינה מתכוונת לשנות את כיוון המוסיקה שלה, רק להעשיר את עצמה. יורם טהרלב; הכניסיני תחת כנפך -למילים של חיים נחמן ביאליק, אני שומעת צעדים - מילים אהוד מנור; זמר שכזה -מילים יעקב רוטבליט; מלאך מסולם יעקב -מילים יורם טהרלב; ללכת שבי אחרייך -מילים אהוד מנור; הבית ליד המסילה, בן יפה נולד - מילים אהוד מנור.

אבל י ש כיום דיון רציני על השאלה אם להכניס את החיסון לשיגרה. אין עדיין המלצה סופית.

משאית לאיסוף אשפה, שעליה עבד אישגוייב, דזלפה ליד הכניסה למחנה־הפליטים בלאטה בשכם. עם אישגוייב היו עור שני חברים לעבודה.

פועל הבניין שהיה למזכיר הכללי נחוג יום־הולדתו ה־ 80 של אהרון בקר, מי שהיה מזכירה הכללי של הסתדרות העובדים בשנות ה־.60 בקר, יליד רוסיה, שעלה ארצה בגיל ,18 החל את דרכו כחבר קיבוץ ופועל־בניין לפני שעבר לזירה הציבורית(בין השאר: מזכיר איגוד פועלי הטכסטיל וחבר־כנסת מטעם מפא״י) ,שטח אותו נטש לתקופה של שנה, עת שימש, בי־ המיפלגות בארץ לתוכנית חלוקת הארץ הראשונה(כהצעתה של ועדת פיל הבריטית בשנת .)1937 אך כישרונו האמיתי של גבע היה טמון ביסודיות עבודתו העיתונאית: כאשר גילה כי במישרד־המיסחר־והתעשיה של שנות ה״ 60 מניחים, מסיבות חיסכון, בבתי־השימוש, במקום נייר־טואלט העתקי מיכתבים מישרדיים, לא התעצל, ליקט אותם מדי יום ביומו ושלף מהם מיספר רב של סקופים*.

היקשנו על הדלת והעמדנו פני מיסכנים הרוצים להימלט מהקור הירושלמי. האם הכניסה אותנו פנימה, הגישה לנו כוס תה וביסקוויטים של פרומין.

הדוקטרינה הרשמית של ישראל, על־פי חוק שהתקבל בכנסת בשנה הקודמת, היא שי שר אל היא ״מדינת העם היהודי״.

כשנפסק הזרם, הן התגלו. עכשיו, ערב הבחירות לכנסת ה־, 12 התגלתה הבעייה לאורכה ולרוחבה.

היה זה מיקבץ די מרשים של מנהיגים מכל הסוגים: מערביים (האלג׳ירי, למשל) ,שייח׳ים עתירי חול ונפט, מנהיגים צבאיים(כמו סדאם חוסיין) ואזרחיים(כמו הכווייתי) ,מלכים בני מישפחות עתיקות (חוסיין הירדני וחסן המארוקאי, ששניהם אמורים להיות צאצאים ישירים של הנביא) ובני״עמך(כמו ג׳לוד הלובי, שהופיע בחליפה מצ׳וקמקת ובלי עניבה) .היה ביניהם נוצרי אחד(אמין ג׳ומייל המארוני). בסוף הכנס נפרד המלך חוסיין מכל אחד מהם אישית בפתח המלון, שבו התכנסה ועידת־הפיסגה.

אלוני: נכון. אני מאוד לא אהבתי שהם הכניסו את המילים הערביות האלה, השגורות.

ההגבלות שהוטלו בהדרגה על הדיווח מד־רום־אפריקה הכניסו אותי לקו האדום. אני לא השתניתי לכל אורך הדרך

הכימאי מוחק מהמערכה הראשונה את המילים ״פשע״ ו״פושעים״ ומשנה שמות ודמויות כדי להכניסה למיטת סדום של השקפותיו שלו. אין זה מפריע לו כלל שברכט מתחיל ישר בחברה של בהלה לזהב, של פושעים וזונות, חברה השקועה עמוק בחומריות.

בהקשר זה מוטב לומר ״אל תעירו ואל תעוררו״ ,כי הפיקוח על הישראליות מכניס את האמנים למתח מיותר, מה גם שהמימסד דבק בזה, לעיתים באופן קטנוני.

כלומר, מדוע אותה אשה המחכה לבעלה החייל אינה מסתובבת בקיבוץ במיכנסיים קצרים, מדוע היא לבושה מעיל שחור אירופי משנות ה־ 30 עם אברהם: לדעתי קיימת כאן בעיה חריפה.

הפגנה שתהייה עצרת־דומיה שתימשך ימים ולילות: בלי מיקרופונים, בלי רמקולים, בלי פרוג׳ק־טורים, בלי חברי־כנסת, בלי פלקאטים, בלי סיסמות, בלי נאומים, בלי שירה, בלי זמרים, בלי רדיו, בלי תקליטים.