חיפוש: הכנסת
נמצאו 32,145 תוצאות (מציג 3,201 עד 3,225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 688 (4 בינואר 1951), עמוד 7
שעה שעשרות חוקים מחכים לחקיקתם, דיוני יסוד מתעכבים — מסתבכת הכנסת בדיוני סרק, בהשמעת דברים תלושים מהמציאות הישראלית, בחוסר מעש. … המשק בבד את אביר משה סנה ואסתר וילנסקי באספת־המחאה 1:10 לטובת ״אי אפשר להקים מדינה ...ע״י נאומי שדים בלבד.״ הכנסת כמו כן : החליטה לדון, במליאתה, על ההפלייה במנגנון המדינה (רובין :״ידוע לכל בר־בי־רב בארץ, שקיימות שתי מפלגות, מפלגת פועלי ארץ־ישראל והחזית הדתית, שהן השולטות על המנגנון (הממשלתי). … לפני כמה ימים הגיעה פריסת שלום מהלוחם האמיץ לפתרון בעיות העולם, על ידי הקמת בית מקדש של האומות המאוחדות בירושלים. בתזכיר חדש, שהעביר לכמה מחברי הכנסת, חוזר אברהם צפתי אל הנושא, שהפך מזה שנים לתוכן חייו.
גליון 1162 (30 בדצמבר 1959), עמוד 4
מן הסתם הוא יאפשר מפלגה, שאסון כזה פקד אותה, לגרש שמית את הח״כ הסרבן משורותיה, אם ח״כ לא יואיל באדיבותו להתפטר בעצמו ון הכנסת. מצפון מכני. אולם בדיון הפורמלי, שכחה הנקודה העיקרית של הצעת־החוק ההסכם הקואליציוני. … אישור רשמי זה נתן תוקף חדש לטענה ;ישנה שאין בכלל צורך ב־ 120ח״כים, וכי 1שעה ח״כים, אחד לכל מפלגה, אשר כל >חד מהם יהיה מצוייד במספר קולות, בהתאם לאחוז מפלגתו — יספיקו. שהרי אם הכנסת עצמה מודה שאין הח״כ יכול להצביע אלא בהתאם לדין מפלגתו — מה הטעם בקיום מנגנון גדול ויקר? … היה משום הגיון בהחלטה כזאת. כי ה־פיטור ממס־ההכנסה בא לעודד קרנות פילג־טרופיות׳ להמריץ בעלי הכנסות להקציב חלק מהן לבתי״חולים ולבתי־ספר.
גליון 1221 (15 בפברואר 1961), עמוד 6
״ הם התקדמו במעלה רחוב בן־יהודה ומשם כח־נו אל תוך סימטות צרות כדי לעקוף את הכנסת, בדרכם למשרדו של ראש הממשלה. בהגיעם למטרתם טיפס אחד ממנהגיהם על גדר, ובהצביעו לעבר דלת המשרד קרא :״פה יושב אדם שחושב עכשיו איך לרמות את כולם. … כך עברו — עדיין במספר רב — מול בנין הכנסת. בפנים הבית ישבו אותה שעה חברי הכנסת ודנו בחוק המרשה ללוי אשכול לד,טיל מם נסיעות בכל גובה העולה על דעתו׳ על כל כרטיס נסיעה לחו״ל. … דחפו אותנו בשקט.״ לפתע הופיע בפתח בנין הכנסת גבר מוצק, בעל שיער מכסיף׳ לבוש חליפה כחולה.
גליון 2189 (15 באוגוסט 1979), עמוד 10
המיפלגות מעודדות את הפעילות הזאת בממון רב ושולחות לפעמים את בני- הנוער למלונות פאר לסופשבוע. ביטוי לדעתו של הנוער שיש להתיר הכנסת פוליטיקה לבתי־הספר ניתן בקונגרס הציוני השלישי של הנוער בישראל. בקונגרס זה, שהתכנס בירושלים בחודש אפריל ,1979 השתתפו נציגי רו בבתי־הספר במדינה וההצבעה היחידה שבה נתקבלה ההחלטה פה־אחד היתה קריאה למישרד״החינוך להתיר הכנסת פוליטיקה לבתי- הספר. מעורבותם של בני־הנוער בפוליטיקה — חיונית הללסומר, תל־אביב שחס ״חשבם הזח ה עבוד ה -המוהיקג• האחרון ישראל תוארה בעבר, במידה רבה של צדק, כמודל מובהק של ״מדינת מיפלגות״. … יסתבר שמיספר חבריה אינו מגיע לכדי 10 אחוזים מסך־הכל הקולות, הזהים ל־ 15 מנדטים לכנסת התשיעית (לליברלים יש 15 חברי־כנסת במיסגרת סיעת הליכוד).
גליון 2210 (9 בינואר 1980), עמוד 32
יוסף הגשים את התיאוריה בכל רחבי ישראל בשנים שבהן כיהן כשר האספקה, בתקופת־הכהונה של הכנסת הראשונה. הוא עשה זאת בדרך הישרה, בלי חוכמות, בלי יחסי־ציבור, בלי הומור. … האיש שהכתיר את סיפרו על מצור־ירושלים בשם קוייה נאמנה סבר בוודאי כי הפסוק המלא מתאים עתה למדינה כולה :״איכה היתה לזונה קרייה נאמנה.״** הכנסת ר פ1אר. מונעת ל־ 45 בכנסת השנייה. … יתכן שההסבר טמון בדבריו של אחד ממקורביו, שאמר לפני שנים רבות :״אם אין שמו של דיין מופיע בעיתונים במשך כמ<ז ימים רצופים, זה גורם לו למחלה גופנית.״ מאחר שאיש אינו רוצה שדיין יחלה, מוטב שינאם במליאת־הכנסת ושיזכה בכותרות שמנות — גם אם אין לו מד, לחדש.
גליון 2251 (22 באוקטובר 1980), עמוד 29
אחרי ויכוח של כמה עשרות שעות במליאת־הכנסת, שבו כך מגיע מונטי לקרייית־אפס. … כי כאשר המערך היה בשילטון, קודמיו של מונטי הלכו באותה הדרך. כסוף חוזר התקציב למליאת־הכנסת. שם הוא מתקכל באווירה היתולית. עשרות חברי־הכנסת מרימים ידיים — כמה מאות פעמים תוך שעתיים־שלוש — מבלי לדעת על מה הם מצביעים.
גליון 1834 (25 באוקטובר 1972), עמוד 9
האנוכיות המיפלצתית אינה מסתפקת בציניות שהיא משליטה בד׳ אמות חדר עונ ש־מוות -אד־־הוק חבל שפרשת מינכן דעכה בלי שנוצלה ההזדמנות בציבור לברר ביסודיות את שאלת הטלת עונש־המוות. לדעתי, חייבת הכנסת, במיקרים כמו של הפושע היפאני בלוד או רוצחי מינכן, להטיל על האשמים עונש־מוות — תוך נקיבת שמות הנידונים בחוק אד־הוק. כך, תיפתר הבעייה הנצחית של הגדרה כוללת — איזה סוגי פשע ראויים לעונש־מוות, ואלה לא — הגדרה שלא מצאה את פיתרונה עד היום. תועלת נוספת — חברי הכנסת ישאו באחריות אישית לכל גזר דין מוות — דבר הרצוי מכל הבחינות. … אני מציע תקופת המתנה מסויימת בין ביצוע פשע, לבין ההצבעה בכנסת על חקיקת עונש־מוות על מבצעיו — כדי שהכנסת לא תיסחף בהיסטריה.
גליון 1807 (18 באפריל 1972), עמוד 17
אם הממשלה החליטה על סיפוח, מדוע לא הביאה את ההחלטה לאישור הכנסת ז אם הממשלה החליטה על־כך, מדוע לא החילה את המשפט הישראלי על הרצועה אם רצועת עזה היא חלק מישראל, מה יהיה על זכויותיהם ן על רכושם ! … (הממשלה מקבלת ומבצעת החלטות ללא אישור הכנסת, והכנסת נוזפת בעם שבחר בה). נאמת (בכל הזדמנות). … מדוע מוטלת צנזורה צבאית על צעדים מדיניים המבוצעים ברצועה ללא אישור הכנסת ! לא רק בדרנים מחוסרי־אחרייות ממלכתית כמוני שואלים את השאלות.
גליון 1683 (3 בדצמבר 1969), עמוד 14
מסע זה הרגיז את שר־החינוך זיאמה לרבבות צופי הטלוויזיה ברחבי הארץ, גרם ביטול התוכנית בומרנג על סדרי עבודת הכנסת, ביום ראשון, אכזבה והפתעה. אולם לעשרות ומאות עובדי הטלוויזיה וה המגע והסיבוכים בהרכבתהממ של ה \ודדה ק ום אחרי הבחירות לכנסת השביעית, ׳ :אשר נודעו תוצאות הבחירות, נראה הכל שפיר ותקין בעיני גולדה מאיר ושריה. … אני אישית הייתי שבע־רצון מהבומראנג על הכנסת. צוות המשתתפים אושר על־ידי הנהלת הטלוויזיה, ול־ י עניינים שנידונו לא היתד, שום השלכה על עניינים דתיים. … ואם לא די בזאת, הרי שקיבלנו מרוב המשתתפים הדתיים בבומראנג שבחים בכתב ובעל־פה. המשתתפים בבומראנג על הכנסת היו משפטן, יו׳׳ר סיעה, אופוזיציונר׳ ח״כ לשעבר וכתב פרלמנטארי של עיתון מימסדי.
גליון 2037 (15 בספטמבר 1976), עמוד 24
ההזדמנות הגדולה של הילל נקרתה לו בביקורו האחרון של שר־החוץ האמריקאי, ד,נרי קיסינג׳ר, בארץ. במישכן הכנסת נערכה קבלת־פנים לקיסינג׳ר, ואליה הוזמנו כל אישי המדינה. … גוש-אמונים אירגן אז את אחת ההפגנות הסוערות והמוצלחות ביותר ״סלו, וחסם את מבואות הכנסת. רבים מן המוזמנים לא הצליחו להגיע למישכן הכנסת, ואלה שהגיעו, השקיפו מבעד לחלונות המישכן, כשהם תוהים :״איך נצליח לצאת מכאן? … היה ברור לכל, וגם לראש־הממשלה עצמו, כי אם רוזוליו, שהגיע כבר באותה •שעה לדרגה גבוהה ביותר של היסטריה, ימשיך לפקד על הכוח, יישארו קיסינג׳ר וכל שאר הקרואים הנכבדים כלואים במישכן הכנסת משך שעות, ואולי אפילו ימים. בקור־הרוח האופייני לו לקח הילל את הפיקוד על השוטרים.
גליון 2121 (26 באפריל 1978), עמוד 40
״ הידהדו הקריאות הקצובות ברחבה שלפני מישכן הכנסת. אותה שעה שררה באולם הכנסת אווירה חגיגית. נבחרי העם התכנסו כרי לבחור בנשיא החמישי של מדינת־ישראל. אנשי מישמר־הכנסת, במדי־ייצוג, כיוונו את התנועה יליד הבניין. … אישוניו התרחבו וניכר היה שהוא חומד הבדואים מפגינים מול הכנסת את המחזה. עשרות עיניים נוספות של נגד יד חזקה גברים תאווי־מין הקו ׳מרותקות לבמה המוארת באור אדמדם עמום.
גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 24
איש מהם לא ינוקה. יו״ר הכנסת, ח״כ יצחק שמיר, השיב לנו תשובה סתמית, ונגיב עליה בבוא העת. … כאשר היה האלוף זאבי אלוף פיקוד המרכז, מתח ״העולם הזה״ ביקורת קטלנית על כמה ממעשיו. כחבר- הכנסת, הגשתי שורה של שאילתות על מעשים חמורים והצהרות לאומניות של האלוף זאבי, תוך השמעת ביקורת חריפה ביותר עליהם. במיקרה אחד הגשתי הצעה סודית לסדר״היום (שהועברה על״ידי יו״ר הכנסת במישרין לוועדת״החוץ־והביטחון) ,בקשר עם מעשה מסויים שהיה מעורב בו.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 90
פר שת פינטו (המשך מעמוד )28 השלמה. הכנסת עמדה דום לפני הצנזורה, הכפופה לרמטכ״ל• . … מיכתבו של אבנרי פרץ אל מחוץ לכותלי הכנסת, הפך נחלת הרבים. קבוצות של צעירים, שמצפונם נרעש, העתיקו את המיכתב והפיצו אותו באלפים — ואולי ברבבות — עותקים בבתים פרטיים בערים הגדולות. … אם כן, הרי זה מעשה חמור ביותר. כך או כך, הכנסת הצביעה כפי שהצביעה על הצעת אי-האמון של סיעת־של״י, שרים וח״כים נקטו בעמדות שנקטו, על סמך הודעת־הכזב של הרמטכ״ל, שאיש לא פיקפק באמיתותה.
גליון 2451 (22 באוגוסט 1984), עמוד 44
הנה לקט מהשא לשעבר ״מרדכי, תחליף את החולצה,״ מבקשת רבקה בן־פורת מבעלה, השר וחבר־הכנסת (״ 17 שנה!״ הוא מונה) לשעבר, שהפך בימים אלו אדם פרטי. … קושרי קאופמן מחלה קשה מאוד כתרים לתואר זה לא חסרים, כגון: חבר־הכנסת עדי אמוראי (מערך), בן־כיתתו של ארידור (״גס בין הורינו שררו יחסי קירבה! … אשתו, בעלת החזות המושבניקית, מכנה את תוצאות־הבחירות ״כפיות טובה״ ,ומוסיפה לקצוף :״אינני חושבת שמרדכי הפסיד — אלא הכנסת הפסידה! אדם כמוהו, שהגיע להתיישב באיזור מצוקה.
גליון 2382 (27 באפריל 1983), עמוד 7
שמות אחרים בקבוצה: שלמה רייזמן, מנכ״ל התאחדות האיכ רים, סגך יושב־ראש הכנסת לשע- וכמובן שלא פיצוי על אובדן מ ר קד־הכוח שלהם. … בשריר תומכים היום בגלוי שרה דורון, שני הח״כים הטריים יצחק (״זיגי״) זייגר מסביון ואלי קולאם, מירושלים, יושב־ראש ועדת החוקה של הכנסת. לטענתם, נמנים עימם גם אנשי מחנה שר־המיסחר־והתעשייה, גיר עון פת׳ שאין לו חיילים רבים ב מרכז המיפלגה, וגם אנשי איגוד העובדים הליברלי, בראשות הח״כ י — צבי רנר, גיזבר המיפלגה. … ושמע מפיו כי אם עליו לבחור בין הישארות במחנה שריר ובין הצטרפות למודעי, הוא יעדיף את האפשרות השנייה. • הפורש התשיעי, שעליו מד ברים אנשי הקבוצה הוא מנחם סבידור, שמאז בחירתו לתפקיד יושב־ראש הכנסת, חוסל כוחו ב מרכז המיפלגה הליברלית.
גליון 2378 (28 במרץ 1983), עמוד 38
איני בטוח אם זאת צריכה להיות דווקא הכנסת. יתכן הרכב מיוחד של בית־המישפם העליון.״ אני רואה בדברים אלה מחמאה אישית גדולה. … כמעט כל דבר השנוי במחלוקת, הטעון חקירה לטיהור האווירה הציבורית — מעוניינת הממשלה שלא ייחקר.״ בדברי־הכנסת רשום לאקונית :״התיקון של חבר- הכנסת א. … אך במטותא, בשנה הבאה -אם יש דו״ח שיש לשלמו, האם אפשר להודיע לי על כך, תחת להכניס אותי בשקט לפריזר?
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 8
למרות זאת הוא עורר גל של התנגדות והתמרמרות בכל החזיתות ומצד כל החוגים, כולל ועדת הכספים של הכנסת ומליאת הכנסת על כל סיעותיה. היתד, לכך סיבה פשוטה, פיחות — שפירושו הפחתה בכוח הקנייה של מטבע — נועד למטרה אחת בלבד: לתקן ולשפר את מאזן התשלומים של המשק הלאומי, להגביר את הייצוא ולהקטין את הייבוא. … הבנקאות הבריטית וחברות הביטוח הלונדוניות הם עדיין מוסדות בינלאומיים, המכניסים לבריטניה כ־ 200 מיליון לירות שטרלינג בשנה אחת. … אבל הם טענו: זהו עניין למחוקק• תפקידה של הכנסת הוא לקבוע את המצב החוקי. זה נכון• אולם נכון גם כי בישראל אין הכנסת מסוגלת להשליט את רצון הרוב בעניינים אלה, בגלל כוחו הפוליטי של המיעוט הדתי.
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 6
אחרי שהסקרים הראו שרוב אזרחי־המדינה דוגלים עתה בהידברות עם אש״ף, הפכה ההתנגדות ל־מיפגשים לסוס פוליטי מת. ארבעת חברי־הכנסת פעלו בהתאם לדיעותיהם המוצהרות, ושניים מהם פעלו בהתאם למצעים הרשמיים של מיפלגותיהם בבחירות. … הדבר נאמר בפה מלא בועדת־החוק־חוקה־ו־מישפט של הכנסת וגם במליאה, לפני ההצבעה. למרות זאת התקבל. … חוק זה מתעלם מעיקרון־יסוד זה וקובע שיורשע גם אדם שכוונתו לא היתה פלילית, אלא דווקא חיובית. ארבעה חברי־הכנסת, כמו קודמיהם, ביקשו לקדם את השלום ולהביא ברכה למדינה.
גליון 1471 (10 בנובמבר 1965), עמוד 11
ולראיה: אחרי כל הדיבורים על ״מישטר חדש״ ונגד המפלגות ד,פיאודליות, תוך שלילה קיצונית במיוחד של חרות, חזר תמיר לאותה תנועה עצמה. כניעה זו אומנם הכניסה את תמיר לכנסת השישית. אך מה רב ההבדל בין הכניסה שיכלה להיות, בראש מורם, אחרי מאבק של כוח חדש ועצמאי — ובין כניסתו עתה, כעסקן בין עסקנים, על פי מינוי של מזכירות־מפלגה, והודות למנגנון הפיאודלי של המיש־טר הישן, תוך ויתור על הרעיונות שהטיף להם בפומבי! … הייתי בטוח לחלוטין שנצטרך לדחות את פירסום החלטתנו, כאשר תהיה סופית, עד הרגע האחרון ממש — עד אחרי הישיבה האחרונה של הכנסת. כי לא היד, לי שמץ של ספק שאם יוגנב לאוזני הבוסים המפלגתיים אפילו רמז של רמז בדבר החלטה אפשרית מצדנו להתייצב לבחירות — הם יתגייסו מייד כדי להחניק נסיון זה באיבו. … וכך הגענו לאמצע יולי .1965 ואז אירע משהו מפתיע, ששינה לחלוטין את כל התמונה: ביומה האחרון חיקין ה הכנסת החמישית את חוק לשון הרע. (איך השפיע החוק על תוכניותינו ועל מערכת-חבחירות י כיצד הוחלטה לבסוף ההחלטה המכרעת, ואיך ניגשנו להוציאה אל הפועל ז על כך בכתבה הבאה בסידרה זו).
גליון 1458 (18 באוגוסט 1965), עמוד 20
הצהיר אבנרי, בבקשתו :״הוועדה מונה 31 חברים. לפי חוק הבחירות לכנסת תשי״ט מורכבת ועדת הבחירות המרכזית מנציגי הסיעות של הכנסת היוצאת 30 .מחברי הוועדה הינם איפוא נציגי הסיעות הקיימות, ורק אחד מחברי הוועדה, יושב־ראש הוועדה, הינו אדם בלתי־תלוי. אך היו״ר הינו רק אחד בין .31 ״נציגי הסיעות של הכנסת היוצאת הם מטבע הדברים יריביו של כל כוח חדש. … אולם היה בפרשה זו כדי להמחיש את אחת מדרישות היסוד של העולם הזה: חקיקת חוקה למדינה• כי אילו היתד. חוקה כתובה, לא יכלה הכנסת לחוקק חוק המוסר לידי נציגי המפלגות את גורל כל הבעיות הקשורות בבחירות, ומוציא בעיות אלה מתחום מערכת השיפוט של המדינה.
גליון 1159 (9 בדצמבר 1959), עמוד 9
מפא״י היתה צריכה לבחור בין שנים מאנשיה, שניהם סגני יושב־ראש הכנסת השלישית: ישראל ישעיהו ובבה אידלסון. … הם דרשו לסלק מתפקידו את ברוך אזניה, יושב ראש ועדת־הכנסת. במקומו הציעו את עורך־הדין חיים צדוק, או את דויד בר־רב־האי. … הסיעה הגדולה צריכה היתר. לדון גם בשאלת יושב־ראש הכנסת. מפא״י רצתה להציע את הח״כ הוותיק עקיבא גוברין, שנתקל בהתנגדות סיעות השמאל.
גליון 881 (8 בספטמבר 1954), עמוד 13
במרחק מה ממנו, בין הקהל, עמדה אשתו׳ בלה, ברונטית נעימה למראה. קולה היה סופראנו. בבית־הכנסת של טחנה דרוויש לא הופרדו הגברים והנשים על״ידי מעקה. … הם ידעו כי בכור נלחם׳ זה שנים רבות, לתיקונים בדת .״הדור הצעיר נמלט מבתי- הכנסת,״ טען החזן ,״מה יקרה כאשר ימות הדור הישן? … העסקתי נתמנה כפקיד במשרד האפוטרופוס, ומאוחר יותר הפך לשותף במפעל טקסטיל קטן בתל־אביב. השירה בבית־הכנסת היתר, רק חובבות. שיר. אג רו ף.
גליון 690 (18 בינואר 1951), עמוד 6
בית ה ספר החופשי, הוא בעיניהם מקום גידול כמתם למסור את הילדים לבית הספר ה קרוב״ .מתפרץ בחוסר סבלנות ו רוגז אי ד פלד מראשי -הפועל המזרחי״ בכפר סבא לא נתנו אפשרות לבחור את החינוך ה מתאים לבנים״ .נשאלו הילדים היכן חפ צים הם ללמוד וענו - :רוצים סוכריות, רוצים אוטו״. הכנסת דמעות 3ו ! י 1י ם כשקם שר האוצר וביקש מן הכנסת לאשר קבלת האשראי האמריקאי של 35 מליון דולר (נוסף על 100 מליון, שכבר נתקבלו בשעתו) ומתן יד חפשית לקבלת 65 מליון דולארים נוספים (באם יזדמנו לפניו) ,נתברר שוב שאין הממשלה יכולה עוד לבדוק בציציותיהם של נותני־הממון : תוכנית אחרת להבראת המשק, בהעדר תצטרך המדינה לקחת כסף מכל מי. … עורך הדין דניאל אוסטר, רחב גרם, ,57 משלב ידיו לאחוריו, מסמיק מכעס, נפרד : דב, שקד, ק* 3ה מחאתה של הכנסת נגד זי ון גרמניה המערבית והמזרחית גם יחד, היתד, בי טוי נוסף לעמדת -אי ההזדהות״ של יש ראל. … הכנסת כמו מחתה נגד זיון גרמניה, המערבית ו המזרחית כאחד, אחר שקיבלה בקריאו ת אותה שעה נוסע ראש העיר היוצא, לאחרונה, במכונית ההודסון הירקרקה ו* ההדורה לביתו.
גליון 1225 (15 במרץ 1961), עמוד 6
עולי אמריקה בישראל, שנתקיימה לפני מובן שמצב זה מקנה לישראל עמדת־ מספר ימים, מתח ביג׳י ביקורת חריפה על מיקוח חזקה מאוד כלפי ממשלת בון. בהת בתי־הכנסת של יהודי אמריקה. בארצות- קרב הסכם־השילומים לסוסו, זה חשוב. הברית קשורים רוב בתי־הכנסת (כמו רוב גזע האדונים מתמקח. קונראד אדג -הכנסיות) בפעילות חברתית ענפה, מקיימים ואר, ראש משלת גרמניה המערבית, כלל מועדוני־נוער, מסיבות־ריקודים ואף ברי־אינו משתדל להסתיר את הקשר בין המש כות־שחייה, כדי למשוך את בני הקהילה פט לבין הכסף הגרמני. … מפ״ם לא יכלה להסכים לכך, תבעה כי ממשלת אשכול תכהן עד תום כהונת הכנסת הנוכחית, בעוד שנתיים וחצי. לכך לא הסכים בן־גוריון עצמו.
גליון 1905 (6 במרץ 1974), עמוד 21
צ ה ׳•ל גל שפטהא דו מי ם האם יועמד ח״ב אריק שרון כפני כית־מישפט צבאי — זמרות חסינותו? לחבר־הכנסת אריק שרון יכול לקרות משהו׳ ,שעדיין לא קרה לשום ח״כ: ש יוסי גרסיאני ז״ל להשתיק את המתים חסינותו תוסר כדי לאפשר לו לעמוד ב־מישפט צבאי. … לשם כך דרושה פנייה של היועץ המישפטי של הכנסת, החלטת ועדת״הכנסת לקבל את הפנייה, דיון• במליאת הכנסת, והחלטת המליאה ברוב קולות. … כדי להביא את היועץ חמישפטי לפנות בדרישה כזאת אל הכנסת, דרושה קביעה של קצין בודק, או ועדת״חקירה צבאית, שאכן יש מקום להעמיד את אריק שרון לדין.
