חיפוש: המפד"ל
נמצאו 727 תוצאות (מציג 251 עד 275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1525 (23 בנובמבר 1966), עמוד 11

למפד״ל היה ברור שמפא״ ,תחליט, תחילה, איזה משני התפקידים היא רוצה לשמור לעצמה. אך נקבע מי יהיו מועמדי המפד״ל. אם יימסר למפד״ל התפקיד המשפטי, יקבל אותו ח״ב יצחק רפאל. … ששון דורש תיק זה בטענה, שרוב הנזקקים לסעד הס מיוצאי ארצות המזרח. המפד״ל אינה מוכנה לוותר על תיק זה, המאפשר לח השפעה ישירה על בוחרים בעזרת תשלומי הסעד
גליון 1510 (10 באוגוסט 1966), עמוד 27

אך כעבור חצי שעד, בלבד, בשעה , 12.40 כשעלתה הצעתו של ח״כ גרום בעניין תחבורודהשבת, נותרו באולם 9ח״כים בלבד, מלבד הנואם, היו״ר (ישראל ישעיהו) ואנוכי: רשימת הנוכחים: המערן — 2מתון ( 49 עופר, ביטון); גח״ל — 1מתון ( 26 יוסף תסיר); רפ״י — ו מתון סו (בן־פורת); מפ״ס — 1מתון ( 8פלד); ל״ע — 3מתוך 5 (פינחס רוזן, הררי, שערי); מק״י — מיקוניס. לא נכח איש מסיעות המפד״ל, פא״י, חרות, רק״ח. העדרות אנשי המפד״ל ופא״י היתד, מובנת — הם לא רצו להצביע נגד הצעה דתית, אך לא יכלו להצביע בעדה, מטעמי קואליציה.
גליון 1260 (1 בנובמבר 1961), עמוד 7

הם לא עמדו אף על המקח, לקחו את השלמונים ואמרו תודה. שנים־עשר הקוזיזלינגים של המפד״ל. הם לא מילאו רק את תפקיד היצאנית, אלא גם את תפקיד הפרובוקטור. … אל נאשים בכך את 98,786 הבוחרים, שנתנו את קולם לרשימה זו, מתוך אמונה תמימה שהם מצביעים בעד שלטון המוסר, ותוך אמון בהבטחות המפד״ל להתנגד לדיקטטורה של עוסקי־הביש.
גליון 1724 (16 בספטמבר 1970), עמוד 13

בתחילה קראנו בעתון על ישיבה פנימית של המפד״ל בה שיבח מר זרח ורהפטיג את הממשלה שלא קיבלה את הצעת דיין להגיב בדרך מסויימת על הפרות הפסקת האש בחזית סואץ, ואחר ימים מספר נתבשרנו על־ידי חוגי מפ״ם שדיין תובע לעצמו ולגולדה מאיר את הסמכות1׳לטפל לפי ראו עיניהם מבחינה אופרטיבית בחזית סוא׳ דיין לא הכחיש את השמזעה. … ואולי הוא פשוט רוצ לחסוך למדינה הוצאות מיותרות ולוות על התהליך המגושם של בחירות לכנס} ן הבאה? חבר הכנסת מטעם המפד״ל מר יצחק רפאל נתמנה לחבר במשלחת הישראלית באו״ם.
גליון 1703 (22 באפריל 1970), עמוד 12

אילה גואלמן, בתו של אלעזר גדאלמן, מרכז הועד־הפועל של המפד״ל, באותו שבוע בו זכה אלעזר גואל- מן גם לנכד, מבנו הרב יששכר גואל־ הועלובדרגה מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, ניצב־מישנה דויד עופר, לדרגת ניצב; סגן מפקד המחוז הדרומי חיים תגורי לדרגת ניצב־מישנה, ומפקד משטרת נפת ירושלים, סגן־ ניצב דניאל בראלי, לדרגת ניצב־מישנה.
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 20

כאשר הגיע לשולחנו של ראש- הממשלה דו״ח השופט משה גולן בפרשת השוחד של תל־גיבורים, היא נפרעה מהם. ראשי המפד״ל תבעו מאשכול לגנוז את הדו״ח. היתה זאת מרים שטענה, כי יש לציבור זכות לדעת מה קרה, והיא אשר שיכנעה את אשכול למסור לפירסום את מסקנות השופט ואף להעבירן ליועץ המשפטי. … אז נטבע השם ״דלילה״ ,כאשר הכריז אחד משרי המפד״ל :״הדלילה הזאת עוד תוביל אותו לאבדון.״ ״כוס תה:״ פילו ידיד וזתיק כמו פינחס ספיר אינו מחוסן מפני מעמדה המיוחד של האשכולית.
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 12

כך, למשל, ניחשה הקלפי הנסיזנית שמפא״י תקבל 43— 46ח״כים (קיבלה .)42 הליבראלים — ( 18— 20 קיבלו ;) 17 חרות — 14— 16 (קיבלו :) 17 המפד״ל 9— 11 קיבלו .)12 תוצאות אלה הוכיחו מעל לכל ספק שציבור נוסעי הרכבת בכל קוויה, מהודה חתך דימוגראפי של ציבור הבוחרים הישראלי, להוציא את ערביי ישראל, שאינם מרבים לנסוע ברכבות. … משתתפי המיבצע התבקשו להצביע עבור המערכים, כפי שהם מתגבשים והולכים: המערך השמאלי — של מפא״י ואחדות־ד,עבודה ; המערך הימני חרות ור,ליבראלים; המערך הדתי המפד״ל, אגודת־ישראל ופועלי אגודת־ישראל, מתוך הנחה שתיתכן חזית דתית משותפת עד לבחירות לכנסת השישית.
גליון 1493 (13 באפריל 1966), עמוד 8

בקרב מספר שרים גוברת הנטיה למצוא אפ שרות שגם קראים, פלא שים או כוהני ם הרוצים לשאת גרו שו ת, יוכלו לה ת ח תן כחוק, ונ שואיהם יוכרו על־ידי מ שרד הפנים. המפד״ל תתנגד להצעה לפיה תינ תן אפ שרות להת ח תן בנ שואין אזרחיים לכל זוג שהרבנות תפסול אותו. לעו מת זאת יציעו שרי המפד״ל ל כונן ועדה מיו חדת, שתבדוק את מיכלול ענייני ה נש ואין, במטרה לפתור בעיקר את בעיית ה־קראים והפלאשים, • שוב תעמוד השחיטה במרכזה של מערבה ציבורית.
גליון 1471 (10 בנובמבר 1965), עמוד 16

מז ג פי ת במדינה • לוי אשכול יתקשה להגשים את שאיפתו להרכיב ממשלה (המשך מעמוד )8 קואליציונית במהירות. המיכשול: תביעות המפד״ל בשטח חלוקת התיקים. הדתיים לא יסתפקו הפעם באותם תיקי־המפתח להשלטת הכפייה הדתית — כמו משרדי הפנים, הסעד, הבריאות והדתות — אלא יעמדו על כן שיתנו להם גס משרד בעל אופי כלכלי מובהק, כמו המיסחר והתעשייה, וכן רפת. … בכל אופן, אנחנו קי סגן־שר במשרד החוץ. • כוח־הסחיטה של המפד״ל יוגבר כשל רתיעתו של לוי אשבול מפני הקמת ממשלה בלי הדתיים.
גליון 1483 (2 בפברואר 1966), עמוד 20

לא היה זה מיקרה שהכרוז הופיע דווקא ביום בו טיפס העסקן בן ה־ ,43 הידוע כמושך החוטים של המפד״ל, שלב נוסף בסולם העסקנות. המינוי הרגיז כמעט כל אנשי הצמרת בקאסטל, שם שוכן מרכז המפלגה. … למרות שמאז נבחר לכנסת לא מילא בנימין שחור שום תפקיד רשמי במפלגה, הוא ריכז בידיו סמכויות עצומות. שום מינוי לא נערך בתוך המפד״ל, או במוסדות שבשליטתה, בלי ששחור יקבע אותו מראש.
גליון 1327 (13 בפברואר 1963), עמוד 10

כאשר הפיצו קציני מחוז תל־אביב את השמועה כי בידי המשטרה מיסמך המרשיע את רפאל, אף דאגו אנשי המפד״ל לכך ש־המפקח־הכללי יכחיש את הדבר בכבודו ובעצמו. … אגודת־ישראל, למשל, היושבת באופוזיציה, יכולה לסחוט תשלום ממפא״י, כל אימת שזו זקוקה לקולותיה בכנסת — ואילו המפד״ל מכרה עצמה בקבלנות, עם חתימת הסכם הקואליציה.
גליון 1351 (31 ביולי 1963), עמוד 10

״ • התקפת הדתיים על שופט כית־המשפט חעליץ חיים כ הן תי משך, ואף תו חרף. בצמרת המפד״ל התגבשה הדעה, כי מערכה זו עשויה לתת לפחות שני יתרונות למפלגה: הרחקתו של חיים כהן מהשתתפות בדיונים בענייני נישואין וגירושין, ומינויה של אישיות מהמפד-ל כשופט עליון נוסף, בנימוק של איזון הכוחות בבית־המשפט העליון • עניין המדענים הגרמניים כמצריים יעלה מחדש לכות- רות, במישור אחר. … לראשי תמ3ד-ל הוברר, כי אם ״מ שן המשפט בצורתו הנוכחית, לא יהיה מנוס מהרחבתו ומגרירת ראשי־חמפלגה למעגל הבירור של פרשת השוחד. ראשי המפד״ל, היודעים כי אשכול תלוי כיום במידה רבה בחם, ילחצו עליו לצמצם את פעילות התביעה בתיק זה
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 11

מפלגות מ קו מהשלא שה עברו חודשיים מאז נפטר סגן יו״ר הכנסת מטעם המפד״ל, יעקב אהרן גרינברג. לפי כללי העסקנות המפלגתית, צריך היה כבר לשבת במקומו סגן יו״ר אחר מפעם מפלגתו. … הלהיבו את הרוחות עוד יותר עסקני אגו־דת־ישראל, שלא פסקו מלהזכיר כי בראש משרד־ד,בריאות עומד שר המפד״ל, והוא אחראי ל״שערוריית ניתוח המתים״ .הזעם הגיע לשיאו במוצאי־שבת, כשבבית־הכנסת המרכזי, ברחוב רבי עקיבא, ד,תכנסי, אסי־פת־עם כדי למחות נגד ביתור גופתו של קופרברג, שהיה ממתפללי בית־הכנסת.
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 20

.״ אלא שזאת בדיוק אי־אפשר היה לעשות — כי שפריר עדיין מזכיר מועצת־ר,פועלים המקומית. אנשי־המפד״ל בעיריה, מצידם, רואים בכל הפרשה הזדמנות נהדרת לסחוט הטבות לעצמם. … המקח־והמימכר הבלתי־מוצהר ברור: רק אם תסכים מפ״ם להפקיד בידי המפד״ל את השליטה על ד,מישרות הקטנות — יתנו ך* לכו האנשים ובדקו שוב, והסתבר להם כי אמת דיברה.
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 19

אי־אפשר היה שלא להבחין אז בהתכווצויות נזעמות של כל שרירי־הפנים־והעיניים — שאלון ניסה, לשוזא, להילחם בהן• . ח״כ המפד״ל, משה אונא, הגיש השבוע לכנסת את החוק להגנת הדייר, בשם הממשלה. כשעלה על הדוכן היה אונא במבוכה רבה, התנצל וביקש את סליחת חברי־הבית על שבהצעת־החוק שהוגשה להם בכתב נכתב בטעות ״החוק להגנת השיכרות״ במקום ״החוק להגנת השכירות כאשר התקיים בשבוע שעבר בכנסת הדיון על חוק־המושבים, היתד, הישיבה צריכה להתנהל, לפי תורנות סגני יושב־ראש הכנסת, על-ידי ח״כ המפד״ל, טובה סנהדראית. אולם להפתעת הנוכחים נוהל הדיון על־ידי סגן היושב־ראש, ח״כ מע״י, משה סרדינם: הסתבר כי לפני הישיבה ביקש רוך כמה תערוכות־יחיד בתל־אביב, שזכו סרדינס, שהוא אחד מנציגי תנועת־ר,מושבים, לתת לו לנהל את הדיון — מכיוזן להערכה.
גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 9

אבל מכל הידידים הפוליטיקאים, אין לו קרוב יותר מחבר־הכנסת יצחק רפאל, מנהיג המפד״ל. כיום עומד רפאל בראש מוסד הרב קוק בירושלים — ורוזנבאום תרם לא מזמן מכספו להקמת אולם מפואר במוסד זה, להנצחת זכרם של בני קהילת קליין־ורדיין בהונגריה. … פרשת שפיגל נקראה על שמו של סגן־ המנהל־הכללי של המשרד, יהודה שפיגל, גם הוא עסקן המפד״ל. שפיגל, שהיה אחד ממגייסי הכספים העיקריים של קרנות ה־מפד״ל, גבה שוחד מקבלנים תמורת חלקם בהקמת בית־החולים תל גיבורים בחולון.
גליון 1587 (31 בינואר 1968), עמוד 8

אולם לגבי ישראל, היתד, לתקרית זו משמעות הרבה בין דם 7רם תמונה הכללית הזאת קיימת גם מיסגרת נוספת, מיסגרתן של ישיבות המפד״ל. לישיבות מעטות אלה הולכים חניכי בני־עקיבא, תנועת הנוער של הקיבוץ הדתי, המחייבת גיוס גם של בנים וגם של בנות לנח״ל. אולם דווקא כמה מן העסקנים החשובים ביותר של המפד״ל מציבים דוגמה רעה לבחורי הכיפות הסרוגות.
גליון 1712 (24 ביוני 1970), עמוד 14

אם אי־אפשר להוכיח שהמניע הוא חיצוני, מטילים על המועמד או המועמדת לגיור תוכנית־לימודים ארוכה ומסובכת, ואורח־חיים שספק אם ראשי המפד״ל עצמם מקיימים אותו. כמובן, שמועמד לגרות הגר בקיבוץ שאינו נימנה עם הזרם הדתי — לא יגוייר. … הירד הו\2ן ( 3לן ר שר עתה לוחצים ראשי המפד״ל והשרים הדתיים על הרבנים לזרז את תהליכי הגיור, ולקבל גם גרים הרוצים להתייהד לאו־דווקא מסיבות דתיות טהורות.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 18

זה שנים שמשה דיין מוכר עתיקות באמצעות ״משכית״ וחנויות העתיקות א־ דוח שעה שחוגים דתיים קיצוניים הסעירו השבוע את המדינה באיומי רצח חסרי תקדים על הפאתולוגים, בחרה לה דמות מרכזית של המפד״ל מטרה אחרת להת־קפתה: צה״ל. היתד, זו הרבנית רחל נריה, אשתו של ח״כ המפד״ל, הרב משה צבי נריה, תושבת כפר הרוא״ה, אחת ׳ממנהי גות תנועת האשה־הדתית־לאומית, שלפני כשנה יזמה את מפעל ההתנדבות לשירות לאומי של בנות דתיות, כתחליף לשירות בצה״ל.





