חיפוש: המפד"ל
נמצאו 2,183 תוצאות (מציג 626 עד 650)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1487 (2 במרץ 1966), עמוד 8

$צפויים שינויים בקואליציות של במה רשויות מקומיות״ באותן רשויות (פרט לירושלים) ,שבהן נמא המערך מחוץ לקואליציה, בעוד שזו נשענת על תמיכת המפד״ל, תביא חמפד״ל לפירוק הקואליציה ולהרכבתת מחדש תוך שיתוף נציגי המערך. הסכם ארצי כולל בתחום זה, בין המפד״ל לבין המערך, יושג בימים הקרובים. • פיקוח חמור על מחירים, שיזכיר את ימי-הצנע כתקופת דוב יוסף, יופעל בקרוב על־ידי הממשלה.
גליון 1508 (27 ביולי 1966), עמוד 10

בעוד שמצדדי הכפייה יטענו כי סיפוק כל דרישות המפד״ל ואגודתיישראל הוא תנאי־בל־יעבור לכל סיכוי של ״אלטרנטיבה״ ,שלא תוכל לקום בלי הדתיים, הרי מתנג־די הכפייה יטענו את גח״ל, ירחיק חרות. … מוסקבה דרשה שישראל תתאפק. באותם הימים פירסם יומון המפד״ל, הצופה, ידיעה, בה אמר בי הממשלה התכנסה בפורום מיוחד, וקיבלה החלטות מעשיות בנוגע לגבול הצפוני.
גליון 1253 (12 בספטמבר 1961), עמוד 7

החשבון, קואליציה של מפא״י והלווויזלינגיס הערביים שלה, המפד״ל ופא״י, שיש להם בדיוק 60 קולות. אם תזנה ממשלה זו פעם אחת באימון הננסת (תוך שיחוד אחד הח״נים •האתרים נדי שייעדר מן הישיבה, נך שיווצר רוב של 60 נגד ,)59 לא יהיה איבפת למפא״י אם תיפול הממשלה למחרת היום. … המינשול העיקרי לביצוע התוננית: הצורך לשננע את המפד״ל לבגוד בחזית־היארבע ולתת יד לקנוניה בלתי־מנובדת זו. 9צפה למערכה ציכורית מחודשת ננד ״הארץ״ .מאז הבחירות חזר היומון לתפקיד שמילא בימי הפרשח, נאשר עמד בראש מערנת המלחמה הפסינולוגית של נערייהחצר נגד חסידי לבון.
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 52

להלן כמה מפניני הלשון של המשתתפים במליאה: #שלמה דנינו, איש המפד״ל, על תוכנית מוקד שבה רואיין שר־הדתות אהרון אכו־חצירא :״שלושה תליינים.״ ! … ״ #יוסף לפיד :״יושב ראש רשות־השידור (פרופ׳ ראובן ירון) לא אוהב את בועות, ואני כן אוהב את בועות...״ #הנ״ל לצבי ברנשטיין, נציג הספד״ל :״כמו שיש לך דברים נגד 9בריבוע, יש אנשים רבים שיש להם דברים נגד תוכנית מורשה...״ !• מיכה ידן, נציג המפד״ל, על דיווחיו של דן סממה בפרשת אבדחצירא :״המישטרה משתיילה ידיעות בטלוויזיה.״ +הנ״ל על סיקור הטלוויזיה את.חג־הסוכות :״הטלוויזיה צילמה פקקי־תנועה ולא את מעמד־הקהל...״ #מנהל־הטלוויזיה יצחק שימעוני :״קול הציבור אינו מגיע לרשות־השידור רק דרך מליאת רשות־השידור.״ !
גליון 2255 (19 בנובמבר 1980), עמוד 52

שנערך אש ״שנודהילד מנהלת בטלוויזיה, אחד מפרקי־המישנה התמקד ב״הרגלי- צפייה בטלוויזיה של ילדים מצריים״, ומיין את לוח ההתעניינויות של הילדים המצריים בנושאים המוקרנים אצלם על פרישתו של אריאל ויינשטיין מהוועד- המנהל של רשות־השידור עומדים נציגי המיפלגה הליברלית בוועד־המנהל ובמלי את רשות־השידור לאבד את תפקיד ה־סיו״ר לטובת המפד״ל. מסתבר כי מקום זה הובטח באחרונה לעורך־הדין מיכה ינון, נציגו של שר־החינוך־והתרבות ב וועד המנהל 0 9בערב־ראיונות שנערך בכפר־סבא, גרם מנהלה־לשעבר של מח- לקת־החדשות חיים יכין הנאה למנכ״ל־הרשות לשעבר, יצחק ליבני, שראיינו. … בין השאר נאמרו הדברים הבאים : • א הוכה מירון (רעייתו של סיו״ר הכנסת) :״יש לעודד הרגשת גאווה לאומית בטלוויזיה וברדיו.״ • צכי ברנשטיין (בעבר ח״כ מטעם המפד״ל) :״אני חושב שיש דברים שה ציבור אינו צריך לדעת.״ • כלה אלמוג (נציגת אגודת־העי־תונאים) :״פיליציה לנגר מופיעה בטל וויזיה, מאחר שלא מאפשרים ללקוחות שלה להופיע.״ $הד״ר יוסף נרכר (נציג הליכוד) : ״המושגים ׳שטחים׳ ו׳גדה מערבית׳ בשי- דורי־החדשות הם נלוזים וחסרי כל בסים היסטורי.״ 9מנכ״ל רשות-השידור, יוסף לפיד, הצבר כוח חסר־תקדים ברשות־השידור השיג בשבוע שעבר סמנכ״ל הרשות, •עלמה עבאדי, כאשר הדיח מתפקי דיהם את מנהל מחלקת־ההדרכה של ה רשות, דניאל עמית, ואת מנהל מחלקת כוח־אדם בסועל, עמרם עמר.
גליון 2263 (14 בינואר 1981), עמוד 32

שר־החינוך השיג הילה של מגן על עקרונות ועל מערכת-החינוך, המסורה לאחריותו. זהו עניין רוחני, המתאים לבוחרי המפד״ל. כך זכו שני השרים לכך שלא יחשדו בהם, חלילה, שהם פעלו מתוך חישובים מיפלגתיים קרים וציניים. … הוא הביא עימו מומחה למיסים, הד״ר יעקוב נאמן, שנכפה עליו על-ידי צעירי המפד״ל, שתמיכתם היתד. דרושה לו להשגת המישרה.
גליון 1870 (4 ביולי 1973), עמוד 38

ואכן, באמצע הדיון פנה אלי אחד מראשי המפד״ל ושאל :״איך תצביע 1הרי אתם נגד כפייה אנטי-דתיתז״ 27־ 25 לי1ני 1973 היתה זאת שאלה טובה. … בראש ועדת החוקה״חוק״ומישפט עומד יוסף גולד- שמידט מן המפד״ל, המתנגד בגלוי להצעת״החוק. בפרשת עופר״באדר לא העז גולדשמידט, בסופו של דבר, לעכב את החוק, מפני שהקואליציה של המערך-גח״ל הפעילה נגדו את התותחים הכבדים ביותר.
גליון 1845 (10 בינואר 1972), עמוד 8

כשהצביעה הכנסת על המשך הישיבה או דחייתה למועד אחר, התכופף מעבר למעקה יציע העיתונות, אבוהם שכטומן סקר את אלה שלא הניפו את ידיהם בעד דחיית הישיבה, הב חין בח״כ בנימין שחור מן המפד״ל, שנראה כפוסח על שתי הסעיפים, ולחש רועמות: ״שחור, רחמנות, עשה טובה, תרים יד, אנחנו לא יכולים ל החזיק מעמד יותר כאן למע לה.״ שחור הרים אליו את ראשו, אך ידו נותרה למטה. 8ח״כ שחור גם הצליח באחת ההצבעות לבצע את רד בלתי־נמנע. … כאן החל שחור מסתבך. מלפנים הבחין בח״כי המפד״ל יצחק רפאל ושימחה פרידמן שהם מניפים יד נגד הפרדה.
גליון 1821 (25 ביולי 1972), עמוד 11

בדיוק כשהגיע למסקנה זו התחיל השידור — והתוצאות נראו על המסך. י חברי סיעת המפד״ל בכנסת הופיעו השבוע בלתי- מגולחים. … זד, האחרון נשאל :״האם זה בגלל האבל על איומי־הפרישה של ח״כ אבנר שאל,י ץ״ התשובה האמיתית היתר, נעוצה, כמובן, במסורת המצווה על יהודים דתיים שלא לגלח את פניהם בתשעת הימים הראשונים של חודש אב, לאות אבל על חורבן הבית. י אישיות אחרת מראשי המפד״ל הסבירה את הסצינות הנרגשות שאירעו בסיעה בעת הדיון על מעשה שאקי, כש יוסף בורג פרץ בבכי בעת נאומו הנרגש של זרח ור״ הפטיג.
גליון 1688 (7 בינואר 1970), עמוד 6

אם הוא רוצה להתאזרח, עליו להגיש בקשה מיוחדת למשרד־הפנים _ ופקידי המפד״ל במשרד יכולים להחליט על פי שיקול־דעתם. … ח״כ אגודת ישראל מנחם פרוש שלל את הצעת־החוק לחלוטין — באשר היא מנוגדת להלכה היהודית• ח״כ המפד״ל טובה סד הדראי הסתייגה אף היא מן הנטייה להפקיע מה שנראה לה כענייני אישות מובהקים מתחום טיפולה הבלעדי של הרבנות.
גליון 1708 (27 במאי 1970), עמוד 19

לכן, כאשר התברר השבוע כי היועץ המשפטי לממשלה אינו מוכן להתנגד לבקשתה של הלן זיידמן בבית־המשפט העליון, נזעקו ראשי המפד״ל. למרות שהיועץ המשפטי מצא דרך לעקוף את החוק בצורה שהכרה ביהדותה של הלן זיידמן לא תהודה תקדים לעתיד, לא היו ראשי המקד״ל מוכנים להשלים עם כך. … אלא שהפעם הרגיזה עמדתם אפילו את גולדה הוזתרנית, שאינה מוכנה להיכנס בריב עם ראשי המפד״ל. נציגי התנועות הקיבוציות בד,עבודה הבהירו לה שהפעם לא יהיו מוכנים לקבל את דין הכפייה הדתית.
גליון 1951 (28 בינואר 1975), עמוד 19

מילחמה על נושא זה תאפשר ליונים בתוך רפ״י, כח״כ יצחק נבון, ולחברי הממשלה של רפי׳־ .שמעון פרס וגד יעקובי, להתנער ממנו. כיום ברור גם ששרי המפד״ל, עם חברי־הכנסת התומכים בהם במיפלגתם, לא יצטרפו לדיין אם יניף דגל זה. … לדיין מובטחת במאכק זה תמי־כת כל אנשי רפ״י, תמיכת הניצים שב־מפא״י ואחדות־העבודה, ותמיכת המפד״ל כולו. למרות תשוקתם של השרים בורג חזני ורפאל להישאר בממשלה, הם יודעים כי חברותם בממשלה שתסכים להחזיר שטחים מיהודה ושומרון, פירושה לגביהם התאבדות פוליטית בבחירות הבאי*״•- להנחה כי דיין ינקוט בצעד זה יש סימוכין גם בפרשת עצומת־הליכוד המפורסמת.
גליון 1940 (6 בנובמבר 1974), עמוד 6

ל רבין חובש הכיפה במערכת. ...על אפכם ועל חמתכם חזרה המפד״ל לממשלה. אולי תסיקו מכך את המסקנה בלננרנב רז/ז ג בו ע דיוקנו ש ל ..גיבור״ מאמרו של אורי אבנרי יריקה בפרצוף (העולם הזה )1937 היה מאלף מאוד. … מיכאל גרבר, תל־אביב ...הטענה כי החזרת המפד״ל לממשלה היא בבחינת הרע במיעוטו, כדי לשמש מחסום נגד הפושט שמכין משה דיין ל ממשלתו של רבין, היא אקט מובהק של טיהור השרץ.
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 30

מועצת־העיר החליטה, כי האישיות העירונית שתקבל אותם יהיה דווקא סגן־ראש- העיר מסיעת המפד״ל, עורך- הדין חיים כסוק. רוזנבאום וישראל גוטם־ ׳ 0באותה ישיבד׳ דובר גם על דרבי לחימה של האופוזיציה בקואליציה, וצויינו- לשבח קריאות־ד,ביניים של ח״ב המרכז החופשי אלועזר שופטלן, אשר הפריח את ראש־חממשלה, יצחק רבץ, להפסיק בשבוע שעבר את נאומו בכנסת, בגלל קריאות- הביניים שלו. … 0הצרות רודפות את הזמרים חברי צמד הרעים, בני 1 11 11 71 ״1 *1 1 1ך הפתיעה בשבוע שעבר, כאשר הופיעה בישיבת מרכז מיפלגת״העבודה, אשר דנה באישור צירוף המפד״ל לקואליציה הממשלתית. בפתח הישיבה הספיד ברוך אזניה באריכות את נשיא המדינה לשעבר זלמן שזר.
גליון 1935 (2 באוקטובר 1974), עמוד 13

.״ 0באסיפה של מיפלגת העבודה ברמת־גן, שהוקדשה לנושא כניסת המפד״ל לממשלה, טעה מזכיר סניף המיפלגה ברמת-גן ד״ר משה אוס• ט ריז ץ, ואמר :״אנו דנים היום בכניסת המפד״ל לממד לגד.,״ אורי גורמן, ממנהיגי המישמרת הצעירה של ד,מיפ־לגה, קרא לעברו :״זה רעיון שבהחלט צריך לשים אליו לב,״ אולם מזכ״ל המיפלגה מאיר זרמי, שנכח באותו כנס, מיהר להסתייג מכך, בקראו :״לא, תודה רבה, יש לנו מספיק צרות מהמישמרת הצעירה שלנו, אנחנו לא צריכים צרות נוספות.״ 0באותו יום בו יצא שר־המישפטים־והדתות חיים צ* דולן לוועידה הפרלמנטרית בטוקיו, יצא אף עוזרו האישי ודוברו יחיאל (״חיליק״) גוטמן, ללונדון.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 25

הרב הראשי שלמה גורן היה הגורם הישיר למשבר ממשלתי ולפרישת המפד״ל מהממשלה, בשל פסק הלכה שנתן בשאלת מיהו יהודי. רבנים אחרים, היושבים מעבר- לים, רחוק מישראל, ניסו להשפיע על מדיניותה של הממשלה ועל החיים הפוליטיים במדינה אולם יותר מכולם התבלט כסמל הריאקציה הרב יהודה צכי הכהן קוק, מנהיגה המוסרי לשעבר ישל המפד״ל, שניער את חוצנו ממנה, הטיף בגלוי למעישים שמהותם האמיתית היא מרד בסמכות הממשלה, עמד מאחרי ניסיונות ההתנחלות הפרטיזניים בשטחים הכבושים שנועדו להכשיל כל אפשרות להסדר שלום בין ישראל ומדינות־ערב.








