חיפוש: הצנזורה
נמצאו 824 תוצאות (מציג 101 עד 125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1348 (9 ביולי 1963), עמוד 7
. • ניצולם של כלים בטחוניים מובהקים — כגון שרותי־הבטחון, הצנזורה, תקציבי־הבטחון, קרנות סודיות, וכו׳ — לקידום האינטרסים של כת זו. … ך*עיף שמיני: יצירת שיטה של ס פיקוח דמוקראטי על פעולות הצנזורה ומתן אפשרות לערער על החלטותיה. לרוע המזל, עדיין אין אפשרות לבטל בארץ את הצנזורה הבטחונית המובהקת. (המשך בעמוד )8
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 15
iiD i-p in n סכסוך הריף בין שני תיאטרונים ישראליים נמנע ברגע האחרון על־ידי הצנזורה הישראלית. המחזה אירמה המתוקה, שנבחר להצגה על־ידי האהל והקאמרי, לאחר הצלחה בת שנה על בימות שבע בירות באירופה, נפסל להצגה על־ידי המועצה לביקורת סרטים ומחזות בגלל ״טעמים מוסריים.״ על הצלחתו של המחזה הנפסל על בימת ״התיאטרון הלירי״ בלונדון, מדווח מבריטניה כתב ״העולם הזה״: אירמה לה־ווס היא יצאנית פריזאית המרוויחה את לחמה ולחמו של רועה הזונות שלה. … גם הבמאי שמואל בונים, שראה את המחזה בלונדון, ביקש להציגו, ואף התכונן לעשות זאת, עם ציזת שחקנים נבחר מכל התיאטרונים, בחופשת ד,קח שלהם: שתי התוכניות נכשלו בעזרתה הרשמית של הצנזורה הקדושה. בפאריס ובלונדון ובחמש בירות אחרות, בהן הוצג המחזה המוסיקלי המצליח, הריעה הביקורת בתשואות וקיבלה את המחזר, ואת ההצגה בהתלהבות ובחיוב. אף באחת מכל הערים לא העיז איש לומר כי המחזה איר־ .מוז. חנזתוקה הוא ״בלתי מוסרי״ ,כדברי הצנזורה הישראלית. בביצוע הלהקה המצויינת האנגלית בהתי• ן,עולם הדה 1139 אטרו!
גליון 731 (1 בנובמבר 1951), עמוד 14
שעה שאירגוני השמאל וע־תוניהם מחו נגד הצגת הסרנו ״ארבעת על הג׳יפ״ (ראה עמוד )16 הפעילה הצנזורה הישראלית את מספריה וגזרה כ־ 50 מטר מן הסרט מפני שהם עלולים לעורר רחמים על האוסטרים• התמונה (למטה) מתארת חיילים אוסטרים שנישבו על־ידי הסובייטים שעה שהם חוזרים לוינה ומתקבלים בחום רגשות ע״י אמהות, נשים. ארוסות. לדברי אחד מועדת הצנזורה (השייכת למשרד הפנים) אין לשכוח כל כן מהר את אשר עוללו הנאצים לעם היהודי ועל אחת כמה וכמה אין לעודד רחמים עליהם, שהרי גס האוסטרים היו נאצים. … סרטה השני בהוליבוד, הגברת הטרופית׳ היה מעין הזרה, לוהטת יותר, על אקסטזה ברם, הצנזורה ההוליבודית, יותר קפדנית מזו של פראג, קצצה את כל הקטעים המסוכנים.
גליון 1700 (1 באפריל 1970), עמוד 29
זוהי הפקה מהודרת, מפוארת ונוצצת לפי מיטב המסורת של עיר, הצנזורה משתוללת שוב אווגייודסמיס כ״מור״ מי שראה את תל־אביב הקטנת בגירסות הקודמות, לא יוכל להימנע מהשוואות. … רבים מצאו בסרט משמעות נוצרית עמוקה, אחרים טענו שזהו הסרט שסתם את הגולל על הניאו־ריאלזים. בי מו ת, הצנזורה ה א מנו תי ת היא מוסד אשר הוסמך לקבוע מה מותר ומה אסור לנו לראות על בד הקולנוע ובי מ ת התיאטרון. מי הסמיך את האנ שים ב מו סד ז ה למטרה נ שגבת כל כך, ו מי קבע שטעמם אנין יותר וכו ח שיפוט ם מע מי ק יותר מזה של האדם ברחוב, היא שאלח שלא הובררה אף פעם. אחד הקווים המאפיינים את הצנזורה, המכונה אצלנו המועצה לביקורת סרטים ומחזות, הוא ה הגיון הצרוף בו הם פו חסרי ישע מול האלימות, המלחמות והמוות הסובב אותם מכל צד.
גליון 1478 (29 בדצמבר 1965), עמוד 24
״אני לא רואה כל רע בפירפום הפיליטון,״ הסביר השבוע אחד מהפעילים המרכזיים של מק״י ,״אסור ליצור תקדים של סתימת פה וצנזורה על המערכת.״ היה זה נימוק משכנע, בייחוד לאור העובדה כי סגן־עורך דורבן, יאיר צבן, אחיו של מזכיר בנק״י, אמנון צבן, הוא אחד הפעילים המרכזיים באוניברסיטה. … כי בהנינם על חופש הביטוי, כביכול, יוצרים אנשי מק״י תקדים של הסרת כל צנזורה מדורבן. גם צנזורה על מאמריו של חברם, כמובן … התשובה שמצא בשבילו הסופר הצרפתי פילים מרווין היא כה נועזת, שאפילו בצרפת התקוממה נגדו הצנזורה. גיבורו של ממוין מתיישב בפראנק־פורט׳ ומפתה את בנוח הגזע הארי.
גליון 1299 (1 באוגוסט 1962), עמוד 12
( —)2מול עבוד העירום חידשה השבוע הצנזורה ותוצרת תוצרת הארץ תנזר אלקיים, שעלתה ארצה מס עליית הנרער לפני שש טניס ממרוקו, היא כיום החשפנית הישראלית היחידה בישראל. … אחרי הפסקה של שנתיים־שלוש, חידשה הצנזורה השבוע את מלחמתה בחשפניות. בעלי מועדוני־הלילה, המציגים את מערומי הנערות, קיבלו השבוע הודעה בשם שר־הפנים משה שפירא, שעליהם להפסיק מיד את הופעות העירום.
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 3
גלוידסן תפוזים מישחקי־חופש איש השנה תשי״ח חתן התנ״ך חכם ...דווקא בשנה בה אירעה בישראל פרשת- הצנזורה השלילית ביותר, היא פרשת בול, בשנה בה, מטעמי ביטחון ומדיניות גם יחד, היתר. הצנזורה חמורה ודראקונית מתמיד — מתכנסת בארץ ועידת עורכי־העתונים הבינלאומית, ומדברת על חירות הביטוי!
גליון 1482 (26 בינואר 1966), עמוד 22
לא יציגו. משרד״החוץ אוסר. משרד־החוץ מחיר. הצנזורה מאשרת. משרד־החוף מתנגד. בקיצור, עוד שבוע, לכל היותר עוד שבועיים, ולכל היותר עוד שלושה שבועות, אפשר יהיה לראות את הסרט מחר עבדים, המתאר את המסחר בעבדים בימינו, בקולנוע ארמון־זויד בתל־אביב. ״הצנזורה,״ אומר המפיק יעקוב שטיינר, ״אישרה את הסרט עוד בהתחלה. … משרד־החוץ התנגד, אבל זה עניין פרטי שלו. אין לו סמכות לפסול את מה שהצנזורה התירה,״ משרד־החוץ ניסה לאסור את פידטום הסרט, כי לפי דבריו הוא ״פוגע במדינית ידידותיות״ .מד, שמשרד־החוץ לא ידע זה שאותן מדינית ידידותיות עצמן משתדלות להילחם, בכל האמצעים העומדים לרשותן, בסחר העבדים, ומציגות את הסרט המוקיע אי תו.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 21
הספר הנפוץ ביותר של הסופר האנגלי דיד״לורנס, המספר כיצד ליידי קרת־מראה הנשואה ללורד אימפוטנט מפשירה בזרועותיו של שומר־צייד חסון וגס־מראה, עורר שערורייה בינלאומית. הוא נאסר על־ידי הצנזורה של כל הארצות, עבר החרמות אין־ספור, צולם מספר פעמים, והיה ספר וסרט רבי־תפוצה. … היא מלטפת את גווה היפה, מחליקה בכפות־ידיה על חזה הזקוף — ואט־אט ניכנסת לאכסטאזה של סיפוק עצמי, עד שהיא מגיעה לשיא אלים, כימעט, בו היא יודעת לראשונה, בזרועות עצמה׳ מה זד, תענוג מיני. /כבר היו צרות עם הצנזורה האמריקאית — והוא, אומנם, יותר נועז בכמה וכמר ,׳מתמונותיו ממה שאפילו הצרפתים מעזים להראות• אבל בסיכומו של דבר זהו סרט נקי* אמנותי, ואפילו תרבותי. הוא מבוסס על סיפור מאת סופר קלאסי שהקהל והצנזורה למדו להעריכו, למרות מלחמת־ד,תורמה שגזרה עליו בתחילת המאה הביקורת הקנאית* משום כך, הותר גם באמריקה להצגה בי פני מבוגרים — ואין כימעט ספק שגם בישראל יוצג בקרוב.
גליון 1313 (7 בנובמבר 1962), עמוד 15
חברת אולפני־הרצ־ליה, שהגישה באמצעות פרקליטה, עורך־ הדין שמואל תמיר, בקשה לצו־על־חנאי נגד לוי גרי, סגן המנהל הכללי של משרד הפנים והבוס של כל בעיות הצנזורה האמנותית בישראל. העילה לבקשה היתד, איסור הצגתו של קסע־יומן בן דקה אחת, בו הצליחו להנציח, מה שהתרחש בשכונת עוני תל- אביבית — סומייל, כאשר פקיד הוצאה לפועל של בית־המשפט בא בלווית המשטרה כדי לבצע צו פינוי. … ״ פרקליט האולפן הציג את הסכנה הגדולה, הטמונה בהפיכת הצנזורה לכלי שימנע הפצת כל ידיעות העלולות להזיק למי שבידיו השלטון :״אין דבר מסוכן יותר מאשר ריכוז הכוח הזה בידיו של איש, שיוכל להחליט ולקבוע מה טוב לציבור לראות ומה לא טוב לו לראות.
גליון 1269 (3 בנובמבר 1962), עמוד 12
הצנזור: מאיר שוחטמן ״לומדים מן הנסיון״ המחנך: שאול לוין ״תסביך וסימפטום מדאיג״ הח״כית: טוגה סנהדראית ״נגד הדברים האלה״ קו ליברלי יותר של הצנזורה הביא לגל של טצינות 1ע •ץ כה עוד רגע, תיכף תראה אותה,״ ״ | ן לחש הצופה באולם החשוך של קולנוע המרכז בתל־אביב, לחברו. … זהו פרי תהליך שהחל עוד לפני כשנתיים, בעת שהחלטותיה השרירותיות של הצנזורה גרמו לגל מחאות בעתונות ובציבור, בהן הואשמה המועצה לביקורת סרטים בקרתנות ובפוריטניות מתחסדת.
גליון 1337 (24 באפריל 1963), עמוד 13
מעטים הם הסרטים הצרפתיים שהצליחו להרגיז את הצנזורה הצרפתית, שהיא אולי הליבראלית בעולם, עד כדי פסילתם הכללית. … ־ פסל את זיוה מה הביא להחלטה המורה זו של הצנזורה הצרפתית? ממיטה לעירום וחוזר חלילה ך • שור!
גליון 1630 (27 בנובמבר 1968), עמוד 22
רב״טית שהבחינה הייתי להחזיק את הכיפה סוף־סוף התגלתה הסיבה האמיתית מדוע קיצצה הצנזורה הישראלית את קטע העירום של השחקנית דליה פרידלנד מסרטו של יונה זריצקי אסירי-החופש. … אחד הסטודנטים שאל אותו מדוע מאשרת הצנזורה סרטים בהם נכללות סצינות עירום נועזות, ואילו קטע תמים בו נראה החזה של דליה פרידלנד קוצץ?
גליון 763 (12 ביוני 1952), עמוד 5
המשטרה אינה נקראת להתערב כיוון שיעלי בתי־הקולנוע רוצים למנוע קטטות, מבכרים להניח לקהל הרחב לסבול את ההתפרעויות וההפרעות. ישנה בעיית הצנזורה, הפועלת ללא קו הגיוני, מרבה לאסור לחלוטין הצגת סרטים, בעוד שבסרטים רבים אחרים היא מקצצת מבלי התחשבות ברציפות העלילה. … מרשה הצנזור, היכול לקבוע שסרטים מסויימים מיועדים למבוגרים בלבד, לילדים לבקר בסרטים שאסור בהחלט להראותם להם. אין כל ספק שאנשי הצנזורה אינם אותם מומחים שהם מתימרים להיות.
גליון 1062 (5 בפברואר 1958), עמוד 13
ההפוכה: הצדקת טענותיהם של הלוחמים הסרט שהצליח לעבור את הצנזורה, הלמען הפרדת הגזעים. אולם יותר מפתיעה מקפידה שצופה ישראלי לא יראה את מעובדה זו היא העובדה שהסרט נוצר ביזמתו, בחסותו, ובהשתתפותו של האיש גרמניה או גרמנים על הבד, לא יצליח לעבור את הצנזורה הטבעית של הצופה. … אולם גם עיסוק זה אינו מעיק עליה ביותר, וכשהיא פוגשת במנצח תזמורת גרמני (רוסנו בראצ׳י) ממוצא איטלקי, היא מסכימה לתת גם לו כמה שיעורים פרקטיים אודות מהותה של האשד, האמריקאית. צנזורה מול צנזורה. המנצח הגרמני תד רי ך אלה חסרסיס המוצגים בשבוע דח בפרי הארץ, אשר העולם הזה ממליץ לראותם. • התשוקה המוזרה (פאר, תל- אביב) — המוות והחיים בידי מישל סימון, בתפקיד הנהג הנוטה למות ומבקש להביא ילד לעולם, לפני עזבו אותו.
גליון 1473 (24 בנובמבר 1965), עמוד 18
איפה מדכרים ככה? בסוף נשארה רק הבעייה של הצנזורה ושל המפיצים. אנשי הצנזורה אמרו לי :״מה זה? … ״הצעירים האנגלים מעולם לא דיברו, ולעולם לא ידברו כך, באנגליה.״ ״בואו אתי,״ אמרתי להם ,״קחו את המגבעות שלכם ונלך לשמוע ביחד איך מדברים הצעירים האנגלים, באנגליה.״ הם הביטו אלי, האנשים של הצנזורה, ושאלו אותי :״איפה באנגליה?״ ״ברחוב, אצלם.
גליון 881 (8 בספטמבר 1954), עמוד 10
הסרט עורר סערה בצרפת ואף נאסר בהצגה באי־אלה מקומות שם. לא על ידי הצנזורה המרכזית, כי אם עיריות שונות, בהתאם לחוקים מקומיים מסוימים. … manהנ או רי םעדחטפ שי ם מה היה הדבר אשר החריד את הצנזורה הצרפתית לפני כחמשים שנה וכיום? … גם בזמן הכיבוש הנאצי נוצרו בצרפת סרטים חשובים לרוב, אבל הצנזורה הקשה של ווישי והגרמנים גם יחד הרחיקה את המפיקים מן המציאות.
גליון 667 (3 באוגוסט 1950), עמוד 19
המועדון הראשון נוסד בפאריס בשנת 1927 כדי להערים על הצנזורה שלא הרשתה את הצגת ״אנית־המלחמה פוטיומקין״ ,הסרט הסוביסי הידוע של אייזנשטין. כמוסד סגור לא היתד, לצנזורה שליטה על פעולות המועדון והסרט הוצג לחברים באין מפריע. בישראל התהפכו היוצרות: הצנזורה עצמה הקדימה תרופה למכה ויסדה עתה מועדון כזה (אחרי שמועדון דומה, שנוסד לפני כמה שנים ע״י האנגלי־הנוצרי־הציוני הרברט הוורד מת מוות טבעי) .בראש היוזמים של המועדון 1החדש בולטים שני צנזורים מדופלמים: ה״ה קלינוב וקיסילוב.
גליון 1618 (4 בספטמבר 1968), עמוד 2
הקצין הבטיח: ״תקבל את החומר מחר, בצנזורה.״ החומר לא הוחזר כמובטח. זהבי עצמו נעצר ל־ 24 שעות, שוחרר בערבות. … ע ם כל הכבוד, הקביעה אם להדפיס חומר או לא, עד כמה שהוא מתייחס למישור הבטחתי, מסורה לסמכות הצנזורה — ואינה לשיקול המשטרה.״ הצנזורה, מצידה, הודיעה וכי אין לה יד או רגל בה.
גליון 1743 (27 בינואר 1971), עמוד 30
אלא שהסרט לא יתאר את הסיפור עצמו אלא ינסה לעמוד על הסיבות שהפכו ילדים אלה למיפלצתיים, והוא מסתיים במקום בו מתחיל הספר• מארלון בראנדו יגלם את תפקיד המשרת המרושע המטפל בילדים. סיפורי צנזורה מאחר וכולם מדברים לאחרונה על הצנזורה, על ה״הגיון״ וה״טעם״ שיש בהחלטותיה ובעצם קיומה, הנה סיפור צנזוריאלי, סיפור אמיתי אשר התרחש לפני כעשרים שנה באנגליה. … מה שאתה שואל בעצם הוא מדוע אסור לך להראות שחקן ושחקנית, שאינם נשואים, שוכבים יחד במיטה׳.״ הגיון של ברזל. תחי הצנזורה. הפרס המוזר נוסע עובר בג שם היה ללא ספק סרט מצליח מאוד, לפחות לפי קנה המידה של הקהל הרחב אשר נהר לראותו גם בארץ וגם בצרפת.
גליון 1747 (24 בפברואר 1971), עמוד 9
קשישים קראתי את הכתבה (העולם הזה )1745המתיימרת להיות כתבה על המועצה לביקורת סרטים ומחזות (צנזורה בלע״ז). לצערי הגעתי לידי מסקנה שצדקו אותם החברים שסרבו לשוחח עם כתבכם, וזה מהטעמים הבאים : א) כתבכם ביקש ממני ראיון בעניין ה״צנזורה״ ולא בעניין ה״צנזורים״. … חבל שההזדמנות שניתנה לעיתונכם להציג את הבעייה של הצנזורה באופן ביקורתי בוזבזה לריק. יי.
גליון 639 (26 בינואר 1950), עמוד 5
לכן גורם אני זכותם של סרטי אמנות, אותם סרטים, שלעולם לא יבושו לגלות את כל האמת, במערומיה׳ ומנהלים קרב מר וקשה עם הצנזורה. אלה, פרסומם גדול, לכן — יעמדו אצלי ראשונה בתור. פשפשתי בלהיטות והנה הבחנתי בסרט ״המאהב״ .כמעט ששמחתי על המציאה אלא שעיני קלטו הערה קטנה בשולי המודעה : ״בפקודת הצנזורה נאסרה ברגע האחרון הצגת הסרט״. הבינותי כי משרד הפנים סבור שסצינות מסוימות מנוגדות לערכי המוסר. חלפתי הלאה, על פני התכנית, עד שנתקלתי ב״פרפר הליל״ .הופתעתי לראות כי הצנזורה פסחה על סרט זה וכבר החלטתי כי ...אולם מיד נזכרתי כי את הסרט הזה ראיתי עוד ביום הראשון להצגתו.
גליון 925 (7 ביולי 1955), עמוד 7
כדי להתגבר על הנשיא, מוכנה הממשלה לנקוט בצעדים מרחיקי לכת ביו תר, בין השאר : ביקר שר החוץ הסורי, כאלד אל־עזם, את הרודן המודח אדיב אל־ שישקלי בפאריס. .צפה להתקפה טל הצנזורה הייטראדית עד מחזות וסרטים חדשים שיובאו לכיקורתה. למרות ההתמרמרות החריפה שעורר תקנון הצנזורה החדש בציבור הישראלי, מתכוונת הצנזורה להקפיד על ביצועו.
גליון 1476 (15 בדצמבר 1965), עמוד 27
.״ לוצ׳יאנה פאלוצ׳י אומרת, לעומתה :״הוא ברוטאלי ומפחיד, אני לא חושבת להמשיך לשחק בסרטים שלו בצרפת, ארץ החופש, קיימת צנזורה חמורה על שני נושאים: הנושא המיני והנושא הדתי. הצנזורה מחרימה בקפדנות כל מחזה או סרט העוסק בחופשיות רבה מדי באחד משני הנושאים הללו. … הצרה היא שאין לו שום סמכויות בנידון. כל הסמכויות נתונות בידי הצנזורה, והצנזורה אישרה את הסרטת הסרט.
גליון 733 (15 בנובמבר 1951), עמוד 11
אגודות מעין זו שהחלה פועלת בשבוע שעבר בתל־אביב, קיימות זה שנים במדינות רבות. מטרתן הראשונה היא להערים על הצנזורה, להראות לחברים, בפגישות סגורות, סרטים שנאסרו על ידי השלטונות. … גם מספר סילופים היסטוריין&בולטים אינם מושיעים את הסרט, המטפל בנושא ממדרגה ראשונה, מהיות מסמך קולנועי פושר ביותר. כתוספת גזרה הצנזורה הישראלית, שאינה יכולה, כפי הנראה, להחזיק את ידיה בכיסי המכנסים, מן הסרט מספר קטעים חסרי־ערך הפוגעים, כביכול, במדינה ידידותית. … השניה, לאחר קום המדינה, יוזמה על ידי אנשי מחלקת הסרטים של משרד הפנים (קרי: הצנזורה) ,ואולי דווקא משום כך נכשלה. האגודה החדשה ממלאה, איפוא, צורך שהיה מורגש מכבר.
