חיפוש: הצנזורה
נמצאו 778 תוצאות (מציג 51 עד 75)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1697 (11 במרץ 1970), עמוד 2

מחירי תחתוני התמיכה ״בי־פרי״ נעים בין — 9.ל״י (ללא דוגמא) ל־9.75 ל״י (עם דוגמא באריגה) .מחירי החזיות בין 10.50ל״י (ללא גומי) ל־11.25 (עם גומי). בשבוע שעבר התרענו מפני סכנת הצנזורה הפוליטית. בין השאר, הצבענו על כך, שגם כיום מוטלים לפעמים תפקידים פוליטיים על הצנזורה הבטחונית. … ^ב״אושו ביקור בניקוור הסיפור הנ״ל לא פורסם. הצנזורה פסלה אותו. לא השלמנו עם פסילה זאת. ראינו בה הטלת צנזורה פוליטית, כיון שאין שום דבר בפירסום עובדת השתתפותו של בגין במירדף העלול לפגוע כבטחון המדינה.
גליון 894 (2 בדצמבר 1954), עמוד 12

ביניהן : • הוא היסבר בעבירה אחת ויחידה׳ חס־רת־ערך, על הוקי הצנזורה. ,איתר, עבירה, בוצעה באותה שעד, ממש על־ידי כמה עתונים אחרים, שלא נסגרו. • בניגוד למקובל, לא חיכתה הצנזורה להסברה כל שהיא כיצד ומדוע קרה המשגה. .תוך הפרת ההסכם שלה עם עורכי־העתונים, לא הוגשה תלונת הצנזורה לבירור מוקדם בועדת־העורכים, או בכל מוסד אחר. • גם הצנזורה לא טענה אף לרגע שהיתר.
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 10

ואילו האזרח הישראלי, שקודם לכן היה דוהה אוטומטית תיאור זה ככוזב, נאלץ להודות לאט־לאט שיש בו מידה רבה של אמת. כי ידה הכבדה של הצנזורה היתד, בכל, קוממה נגדה חלק גדול של העתונות, וכמעט גרמה לשביתה כללית של הסטודנטים (ראה להלן). … בפני ישיבה מיוחדת זו הופיע גם מרצה האוניברסיטה (למשפט חוקתי ולמשפט מינהלי) הד״ר אמנון רובינשטיין, שתקף בחריפות את אנשי הצנזורה, הביא דוגמות לידיעות תמימות לחלוטין שנפסלו על־ידי הצנזור. להגנת הצנזורה התייצב מנהל לישכת העיתונות הממשלתית, דויד לנדור.
גליון 1220 (8 בפברואר 1961), עמוד 4

מחיר הכריכה : חמש ל״י הכרך. 03ודהמר כו ת מאז נתפס אייכמן בארגנטינה, לפני כתשעה חדשים, היתד, כל ידיעה על פרטי זיהויו ולכידתו בבחינת סוד ביטחוני חמור בישראל (ראה להלן) .הצנזורה הצבאית שקדה על כך ששום פרטים מהימנים על התפיסה לא יפורסמו בעתונות בארץ. … אם אומנם האפשרות השניה היא הנכונה — באיזו רשות משתמש אדם שהגיע לאינפורמציה האמיתית בעת שהיה פקיד ממשלתי, באינפורמציה זו לשם הפקת רווחים פרטיים? במיקוד. כזה מסתבר כי הצנזורה הישראלית מביאה לתוצאה נוספת מאלה שהביאה עד כה. עד עתה הואשמה בכך שהודות לה זוכים הבוסים הפוליטיים של משרד־הבטחוך לתועלת פוליטית־מפלגתית׳ מאחר שהצנזורה פוסלת כל ביקורת ממשית עליהם. עתה משהתירה הצנזורה לחביבם של נער־החצר את אשר אפרה בעיקביות, במשך תשעה חודשים, לכל העתונים — היא מביאה גם תועלת אישית לאנשים הקרובים למלכות.
גליון 892 (18 בנובמבר 1954), עמוד 10

אולם לדעתי יש להזכיר בהזדמנות זו החלטה אחת של הצנזורה המהווה סכנה חמורה לילדים ולנוער. … אם אין הצנזורה עושה מאומה כדי להגן על הילדים (לא משדים חשופות ולא מן הסאדיזם של סרטי הפשע) לשם מה היא בכלל קיימת י המקום צר מכדי שאמנה עוד כמה וכמה בעיות (כמו ענין המסים הכבדים, היחס העוין כמעט לסרט הישראלי) וליקויים במערכת הבידור החשובה (מבחינה כמותית) למדינה. … קהל ממורמר נאלץ לחזות השבוע, בקולנוע אוריון, תל־אביב׳ בסרט.שחלק ניכר מן השיח שלו לא הופיע בתרגום העברי. האשם: הצנזורה הישראלית שאסרה את נוסחן העברי של כמה וכמה שורות בהירח הוא כחול שנראו בעיניה עשויות להזיק למוסר הציבורי משום שהן כוללות את המלה הפורנוגרפית *בתולה״ .כפי הנראה סבורה הצנזורה שיודעי אנגלית, מתורבתים משאר התושבים בישראל, לא יתעורר ייצרם המגונה למשמע המלה המכוערת הזאת.
גליון 1209 (23 בנובמבר 1960), עמוד 6

ההחלטה, שהפתיעה את העתונות: לחייב את הצנזור הראשי לבוא תוך 20 יום, להביא את נימוקיו (אם ישנם כאלה) מדוע לא יבטל את ׳המחיקה׳ ירשה את פירסום המאמר. אחרי חודשיים, בהם יצאה הצנזורה לאופנסיבה כללית וכבשה שטחים רבים נוספים, היתר. … אוו דאיד שלמי התכנסו שלושה שופטים עליונים — השופט יואל זוסמן, צבי ברנסון ומשה לנדוי — לדון בבקשה שהוגשה על־ידי עורך העולם הזה. טענתו: בשבוע שעבר פסלה הצנזורה את מאמרו הראשי, שהשתרע על שני עמודים, יחד עם השער הראשי של העתון, שהיד, מוקדש לאותו עניין. הצהיר העורך בשבועה: המאמר לא הכיל שום פרטים בטחוניים שאינם ידועים ברבים. כמנת הצנזורה היתד, למנוע ויכוח מדיני על אחד הנושאים החשובים ביותר לגורל המדינה, דבר המהמה, שלילה טוטאלית של חופש ההבעה של האזרח״.
גליון 1348 (9 ביולי 1963), עמוד 8

הני דון ^ (המשך מעמוד )7 אולם יש ליצור שיטה שתמנע את ניצול הצנזורה לחיפוי על פוליטיקאים, להסתרת שגיאות, להחנקת ויכוח לגיטימי־. אין לנו ריב עם אנשי הצנזורה, המגלים מידה רבה של טאקט והתחשבות, תוך כדי ביצוע ההורא ת הניתנות להם. אך יש ויש לנו ריב עם ההוראות עצמן. בעבר הופעלה הצנזורה כדי למנוע כל ביקורת ממשית על מעשי שמעון פרס ומשרתיו, גם כשלפעולות אלה לא היתד, שייכות ישירה לעניינים צבאיים סודיים.
גליון 1725 (23 בספטמבר 1970), עמוד 8

מכתבים (המשך נזענזוד )5 עצמי לא פעם אם כל המדינה הקדושה הזאת לא שווה, בעצם, ל חנן גולדגרט, חולון טח פתאום צנזורה ד בהעולם הזח ( 0723 נכתב (תחת הכותרת ״שוב צנזורה בשידורי ישראל״! כי סידרת התגובות של ראשי המפלגות על החלסת הממשלה להפסיק את שיחות יארינג הוקלטה ביום ב׳ אך לא שודרה (במשדר היום הזה). מכאן מסיק הכותב כי ״חרב הצנזורה שוב פעלה בשידורי ישראל.״ שהקלטנו תגובות ביום ב׳׳ אך נכון שמסיבות בלתי־תלויות בנו אי־מכיוון אפשר היה לקבל באותו יום את כל התגובות שבקשנו, ראינו לנכון לדחות את השידור עד ליום ג׳ כשהתגובות כולן תהיינה בידינו. במשדר ביום ג׳ שודרו התגובות. אינני חושב שלזה ייקרא צנזורה. ירושלים צכי גי ל, דובר הרשות, חטכניקה של המדיטציה הטרנסצנדטלית נהגתי לע שן״ תוצר ת חוץ״...
גליון 647 (9 במרץ 1950), עמוד 17

ביזמתו של מר קלינוב (האיש שהכריז פעם באזני כותב הטורים הללו, שהוא חסיד גדול של הצנזורה על סרטים) נוסד (כך שמענו, מר קלינוב לא הזמין לאסיפת היסוד את העתונות) מועדון ״הסרט הטוב״. … הם מראים •לחבריהם סרטים ישנים שיש בהם ענין, סרטי חובבים, סרטים לא־מסחריים, כלומר כאלה שבעלי בתי הקולנוע סוברים שהם טובים מדי לקהל הרחב, וכן סרטים שהצנזורה לא הרשתה את הצ גתם ברבים. כמה מן המועדונים החשובים ביותר׳ ביחוד בלונדון ובפריו, נוסדו בש נות העשרים כאשר צנזורה נואלה אסרה את הצגתם של סרטים סובייטים של אייזנשטיין ופודובקין. מועדון, כגוף פרטי, מותר לו להציג גם סרטים שלא עברו צנזורה. ואם מר קלינוב מקווה על י ד יסוד מועדון סרט בתל־אביב לכפר על עוונותיה של הצנזורה הישראלית (שהוא, כפקיד משרד הפנים, מפקח עליה) — אנו מאחלים לו הצלחה מלאה.
גליון 1137 (15 ביולי 1959), עמוד 19

זדז N171ז ו: 7 קולנוע צנזורה ת לי המודבקת אחד הכללים המנחים את המועצה לביקורת סרטים ומחזות בישראל, באיסור או בהתרת סרטים, הוא הכלל כי בסרט אסור לפשע להשתלם בשום פנים ואופן. … מכיון שתוקע האנקול, למרות היותו אדם הגון יחסית, מ־צא את מותו בסרט, לא מצאה הצנזורה הישראלית כל רע בקטע פירסומת זה לבית־מטבחיים אנושי. … — הם שברו קריין, זן1סיפו לפסקול הסרט קטע קולי, בו מסביר (קריין כי הנערים יבואו על ענשם. גם תוספת זו לא שימעד, את הצנזורה. עכשיו מתכוננים המס־צים להסריט בארץ סוף חדש לסרט, בו ייצאו כל הילדים להורג• אולי אז תתיר הצנזורה את הצגתו.
גליון 1085 (16 ביולי 1958), עמוד 6

לחברי הוועדה הפרוגרמאטית נודע על הוראתו של קולק מן העתונות. מאמרים ראשיים התריעו על הצנזורה השרירותית, אשר מנהל משרד ראש הממשלה מטיל על יצירות אמנות שאינן מוצאות חן בעיניו. … ערכה האמנותי האובייקטיבי של יצירת־זריצקי לא היה כר, גדול, עד כדי כך, שיכול היד. לשמש בסיס איתן לשולליה של הצנזורה האמנותית השרירותית בישראל. רבים מאנשי־הרות התנחמו בכך שתקרית־זריצקי היתד. … הם לא ידעו כי לביא פתח את תוכניתו בכוונה תחילה בהשמעת סלע אדום. היתד, זו הפגנה קולנית נגד הצנזורה האלמונית אך הפסקנית השוררת במדינה, וד,מעדיפה להשאר אלמונית.
גליון 1228 (4 באפריל 1961), עמוד 9

אולם חומר זה, כמו כל שאר החומר בהעולם הזה, העובר תחילה לביקורת הצנזורה — וזו שמה עליו את חותמתה ״אושר לפירסום דבר המעיד כי אין בפירסומו פגיעה בבטחון המדינה. … כשעזבה חולית הבלשים את משרדי המערכת, ניכרה על פניהם אכזבה — הם לא מצאו דבר. באישור הצנזורה ^ מטה המחוז נודע לשלום כהן, ל״ לרא שונ ה, מה העילה לחיפושים. … בלשיו חיכו עד לערב החג — כלומר יומיים וחצי אחרי הופעת העתון וחמישה ימים אחרי שחומר זה הובא לידיעת הצנזורה, הכפופה למשרדו של פרס. לצורך זה ניצלו גם את ההאזנה הקבועה לטלפון של שלום כהן.
גליון 1225 (15 במרץ 1961), עמוד 5

שור בכך חוק שני, שיש לחוקקו בדחיפות — החוק שיטיל פיקוח לאומי על הצנזורה. בחודשים האחרונים הוכח כי שר־הבטחון וסגנו יכולים לנצל את הצנזורה כדי לחסום כל ויכוח ציבורי על בעייה לאומית חשובה — כי כל בעייד. … חוקי־החירום המאנד־טוריים, אשר על־פיהם פועלת הצנזורה, אינם מרשים לשופט להיכנס לשיקולי הצנזור. … בין השאר ימנע המינהל את ניצול יום־ העצמאות לתעמולה מפא״יית, ואת הפקעת חבריה לא יתחלפו, תהווה מוסד* עירעורים לפעולת הצנזורה. היא תחליט תוך 48 שעות, ללא עיר־עור וזכוודויטו, בסודיות גמורה, על בקשתו של כל עורך*עתון שיערער על החלטה כלשהי של הצנזור.
גליון 1435 (10 במרץ 1965), עמוד 2

יתכן כי הממשלה היתר, מעזה להדיח את הרמטכ״ל, או שהממשלה עצמה היתה נופלת — ובכר היתד, נמנעת שורת האסונות הלאומיים של ,1954 שהעסק־הביש המפורסם היה רק אחד מהם. ברור כי הצנזורה, הפועלת על פי הגיון של סגני־מישנה, מילאה אז תפקיד שלילי ביותר. … במנעד, אינפורמציה חיונית מן האזרח והבוחר, נתנה מחסה לכוחות אפלים, ולהצטברות הליכלון והזוהמה, שגם חגי אשד מגלה רק חלק מהם. אף לא נטען כי הצנזורה בלבד מנעה את פירסום הדברים. היו גם שיקולים אחרים — והגיע הזמן שתדע אותם, בייחוד אם נמנית עם קוראי העולם הזה לפני 11 שנה. … ידענו שחובתנו כלפי המדינה הדמוקראטית היא לכתוב את האמת, אפילו תימחק על־ידי הצנזורה. אך ידענו גם שיש לנו אחריות אנושית כלפי המשפחות ואחריות לאומית כלפי בטחון המדינה, שהיה נהרס אילו נודעה אמת זו.
גליון 1340 (15 במאי 1963), עמוד 3

הצנזורה. לפי ההגדרה המצויינת של הארץ: ״כלי־עזר של הצנזורה.״ אם זה היה המצב כאשר היה קיים רק ״ועד עורכי העתונים״ — מה יהיה המצב כאשר תתחיל לפעול מועצת הממונות׳ הקוראת לעצמה ״מועצת העתונות״ בהא־הידיעה? האם תשנה את דרכיה, או להיפך — תיתן גושפנקה יעילה עוד יותר לפעולת הצנזורה, להעלמת ידיעות חיוניות, לצימצום חופש העתונות?
גליון 1540 (8 במרץ 1967), עמוד 6

השבוע הגשנו את הצעתנו הרביעית לסדר־היום על נושא זה, הצעה דחופה על ״גישת הצנזורה בפרשת בול״ .התכוונו לדבר גם על פרשת ניצוץ. … בשבועות האחרונים אנו עדים לשורה שלמה של מאורעות, המוכיחים לאיזו השתוללות אפשר להגיע על סמן תקנות־לשעת־חירום. אני מתכונן, למשל, לענייני הצנזורה. הצנזורה פסלה קאריקטורה בעתון הסטודנטים, וגנזה ידיעה על מאסרם של עורכי־עתון עוד לפני שבית־המשפט אסר את הפירסום היו ״ ר מ עז הסדדינס: זה לא שיין לנושא בו אנו דנים. … השבוע הנחנו על שולחן הכנסת הצעת־חוק פרטית שלנו :״חוק הצנזורה על עתוניס, תשכ״ז — .1967״ בהצעת־חוק זאת הצענו, בין השאר, לתת תוקף חוקי לדרישות שהשמענו לא פעם מעל עמודי העולם הזה, במרוצת השנים, כשהיינו עדיין בודדים במערכה וכשכל שאר העתונים לא שעו לאזהרותינו לגבי הסכנות הכרוכות במצב החוקי הקיים.
גליון 1209 (23 בנובמבר 1960), עמוד 5

עתונות זו גיבשה את דעת־הקהל, אשר מנעה את זריקת פנחס לבון לכלבים — כפי שנזרק לכלבים בשלב הראשון של הפרשה, שהתנהלה באפלה, מאחורי מסך הצנזורה. אך חזרה כללית זו מלמדת מה יקרה מחר, באשר המישחק יהיה על הקופה בולה, באשד כנופית-החצר תיערך להסתערותה המכרעת. … דרושה יד מרכזת, שתתאם את פעולת כל העתונים, השבועונים, תחנות השידור והטלביזיה, במות ההסברה, להקות־הבידור, הוצאות־ספרים, סוכנויות הידיעות. משך שנים רכות הצטמצמה הצנזורה הישראלית בעיקרה כענינים בטחוניים. … בל אשר נעשה על-ידי פרס היה מוצלח, טהור וגאוני לבך דאגה הצנזורה.מאז פרשת־לבון השתנה אופי הצנזורה. היא נעשתה פוליטית מובהקת. מכיוון שבישראל אין שום נושא פוליטי שאינו קשור ב״בטחון״ ,לא חייב הדבר אפילו שינוי רשמי.
גליון 1314 (14 בנובמבר 1962), עמוד 2

הצלם היחיד שנכח בעת המיבצע המפואר היה איש יומן כרמל, שנזדמן לשם במיקרה. כאשר אסרה הצנזורה הקולנועית את הצגת הקטע, היא יכלה ייק־וו ת כי בזאת הצליחה למנוע בעד מאית אלפי האזרחים לחזות בתצלומים מחרידים אלה. … למחרת האיסור של הצנזור פנינו אל אולפני ההסרטה, ביקשנו מהם להעביר לנו את התצלומים לשם פירסום בעתון. כי על העתונות חלה צנזורה אחת בלבד — הצנזורה הצבאית — ואין לצנזור הקולנועי שום סמכות לגבני. … הוא טען שהפירסום יהווה הפרה של חוק הצנזורה הקולנועית — טענה שלא זו בלבד שאינה נכונה, א-לא שמוזר לשמעה מפי עורך־הדין של האולפן דווקא.
גליון 1732 (11 בנובמבר 1970), עמוד 29

אחרת קשה להבין את ההצלחה העצומה שהקבילה את פני הסרט מאש — שיוצג בקרוב בארץ — בקוריאה בזמן המלחמה שם (ולא ב- וויאט־נאם, כנראה כדי לא לריב עם הצנזורה) ,אבל אין בסרט אפילו קרב אחד לרפואה. … וזה בדיוק מה שקורה לאותו קצין בעל לבטים מו־ סנטור נפצע בשגגה, ממיסים בדחיפות את כל הרופאים הדרושים לו — ליפאן. הזוועות נותחו על־ידי הצנזורה ך* קיצור ,״מאש״ היא בויחה מא- קאברית וזבת־דם, מין תיאור מגוחך וקומי של המלחמה, אשר הופך למסמר- שיער כאשר חושבים עליו פעמיים. … רשת הרמקולים משדרת ללא הרף פזמונים אידיוטיים מידיי טוקיו, או מוסרת אינפורמציה על הסרט שיוצג בערב בבסיס, שעה שא־לונקות נוטפות־דם מובלות מן ההליקופ־טרים לחדרי־הניתוחים. באותה שעה שא- הצנזורה הישראלית חשבה עליו פעמיים, משום שהיא החליטה, כאשר הובא הסרט לפני מיספר חודשים, לאסור את הצגתו כאן.
גליון 1510 (10 באוגוסט 1966), עמוד 26

כך, למשל, /קרה השבוע בעת הוויכוח בין שמעון פרס ולוי אשכול על האירגון־מחדש של משרד־הבטחון. תוך כדי ויכוח התעוררה שאלת הצנזורה הבסחונית, שמנעה פירסום מוקדם של השינויים מתקנים ליקוי אחד — מתגלות שתי שערוריות חדשות. … המישטר הקיים הוא המשך ישיר של שיטת הכוללים, שיטת החלוקה -שיטה של חלוקת השלל כין מפלגות המישטר, לפי מפתח שרי־האירגוניים. .לולא נמנע ממני בכוח להגיש הצעות־לסדר־היום, הייתי מגיש מזמן הצעה לדון בנוהלי הצנזורה. עשיתי זאת בקריאת־ביניים: לוי אשכול אני מודיע שעל בל מה שדובר בפרשה זו ביחס לצנזורה, אין לי מושג כלשהו. … לכן חייב, כביכול, את הדרישה לחשוב מחדש על נוהלי הצנזורה. אן באותו שבוע נחתם הסכם בין הרמטכ״ל ועורכי היומונים, שלא שינה דבר.
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 14

וכדי להוכיח, שלעתון הגדול יש מקורות אינפורמציה על ישראל מבלי שיהיה לו צורך במדליפים ישראליים, חשף קינג שורה ארוכה של נושאים, שעל פיר־סומם הטילה הצנזורה הישראלית איסור חמור, במשך שנים ארוכות. … ארצות־הברית לחצה שיופסקו הפירסומים.״ הפירסומים נאסרו. • פרשת רכון .״עד היום אין הצנזורה בישראל מרשה לעתונים לספר (על הפרשה, אותה הוא מתאר במאמרו) .דבר זה הפך לעניין פוליטי, אשר שנים מספר לאחר מכן גרם לקרע במפא״י.״ כך יצא, ששכר ההוראה למנוע פירסום כלשהו על פרשת בול יצא בהפסד כפול ומכופל. … בגלל גילויים של איסר הראל על, הנושא הכמוס/״ הפס הלבן, בתחתית העמוד, מעיד על מחיקת הצנזורה הצבאית, שלא הרשתה לפרסם את בל הפרטים שהיו ידועים להעולם הזה.
גליון 1196 (24 באוגוסט 1960), עמוד 4

רק סיפור אנושי, על רקע העוני הממאיר של המוני מצרים. ״יעורר נוסטאלגיה הצנזורה כבר סרבה קודם לכן להתיר את הסרט להצגה, בהשמיעה בליל של טענות מינהלתיות (העולם הזה .)1192 אחרי שנציג המפיץ, עורך־הדין יצחק טוניק, הגיש בקשה לצו־על־תנאי, התכנסה המועצה לדיון מחודש בסרט. … הפעם שוב לא הועלו נימוקים פורמאליים; הומצאה הדוקטרינה המשונה, כי סרט מצרי כמוהו כתעמולה מצרית• לאותו מכתב צרפה הצנזורה מיסמך מדהים עוד יותר. היה זה העתק של החלטת הדחיה המקורית של המועצה, בו צוטט פרטיכל הישיבה. ד״ר איצקוביץ: העירה ני יש לאסור הצגת הסרט לא רק מפני שהוא גרמני אלא משוס שעלילתו מתרחשת במצרים ועלולה לעורר נוסטאלגיה בלתי־רצויה בהחלט בקרב תושבים מסוימים בארצנו לעבר המצר י ם ...הוחלט שלא להתירו. הנימה שנשמעה מגרונה של הצנזורה היתד, נימת הבורות והשינאה המבטלת ב־מחי־יד עשרות הצהרות סייסניות.
גליון 1732 (11 בנובמבר 1970), עמוד 19

בעקבות ברגמן, גודאר ואנטוניוני ץ* ל זה טוב ויפה, אולם נותרה עדיין הצנזורה לסרטים ומחזות. זו יכולה להתעלם מהעובדה שסרטו של אבידן הופק בעידודה של הממשלה ולפסול אותו להצגה. אבירן אינו מתעלם מאפשרות כזו, אך הוא אופטימי :״אני רוצה לתת לצנזורה הישראלית שאנס להתבגר. איני מתכוון לתת לצנזורה את הזכות לעריכה חוזרת של הסרט.
גליון 1215 (4 בינואר 1961), עמוד 15

העובדה, שעתוניס נכנעים בזה אחר זה ללחץ המופעל עליהם מגבוה, בעניין שלא חלות עליו מיג־בלות הצנזורה, אומרת דרשני. יאם העולם הזה הוא, כפי שהסתבר לי, המיפלט האחרון, העתון היחיד בו עוד אפשר לפרסם מה שלבך חפץ, בין אם הדברים מוצאים חן בעיני הרשות, ובין אם לא — כי אז יש מקום לדאגה. … זכותו של הצבא למנוע בעד אדם, כל עוד הוא לובש מדים ועונד דרגות, לפרסם ספר שאינו לפי טעמו. לא עם הצבא יש לי ויכוח, אלא עם הצנזורה. ובעצם, עם אלה העומדים מאחוריה. … רק הוחתם הספר בחותמות הצנזורה, אחד הצהרונים, אשר ביקש לפרסם את הספר בהמשכים ואף קיבל את אישור הצנזורה לכר נאלץ לפתע, בעיקבות לחץ שהמערכת לא יכלה לעמוד בו, לוותר על תוכניתו.
