חיפוש: הצנזורה
נמצאו 799 תוצאות (מציג 76 עד 100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1215 (4 בינואר 1961), עמוד 15
העובדה, שעתוניס נכנעים בזה אחר זה ללחץ המופעל עליהם מגבוה, בעניין שלא חלות עליו מיג־בלות הצנזורה, אומרת דרשני. יאם העולם הזה הוא, כפי שהסתבר לי, המיפלט האחרון, העתון היחיד בו עוד אפשר לפרסם מה שלבך חפץ, בין אם הדברים מוצאים חן בעיני הרשות, ובין אם לא — כי אז יש מקום לדאגה. … זכותו של הצבא למנוע בעד אדם, כל עוד הוא לובש מדים ועונד דרגות, לפרסם ספר שאינו לפי טעמו. לא עם הצבא יש לי ויכוח, אלא עם הצנזורה. ובעצם, עם אלה העומדים מאחוריה. … רק הוחתם הספר בחותמות הצנזורה, אחד הצהרונים, אשר ביקש לפרסם את הספר בהמשכים ואף קיבל את אישור הצנזורה לכר נאלץ לפתע, בעיקבות לחץ שהמערכת לא יכלה לעמוד בו, לוותר על תוכניתו.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 23
ז הבריונים״ :הסצינה שנאסרה על־ידי הצנזורה אהבה? רק לחצאי גופות ! קולנוע ישראל מ ה שמותר ל אפיפיור ״עד לפני שנד״״ מספר המפיץ שלום וולף ,״לא נגעתי בסרטים העוסקים במין. … בסרט הנוכחי פסלה הצנזורה סצינה של אהבה, המראה את כל שני הגופות, ומה זר, לפני שנתיים, כאשר שמעה אהובה את שהם עושים, אבל התירה סצינה שנייה. … כמה של האיש שקולו שבה את ליבה מאנשי הצנזורה היו בחוץ־לארץ, ראו איזה עוד באותו יום נסעה לכלא רמלה לפגוש סרטים עושים היום, ראו שאין שום דבר את טומי.
גליון 1103 (19 בנובמבר 1958), עמוד 17
הוא הופך לאיש הבולשת, נאלץ לעקוב אתרי קורה, למרות שהוא ממשיך לאהוב אותה כאשה. חכמי הצנזורה הננו סרט אנטי־ נאצי גובהה דיציוח הנוגעת ברגש היהודי חתולה אסורה בהחלט אחד הסרטים הטובים ביותר שהובאו לאחרונה לארץ הוא ״החתולה״, יצירתו של הבמאי הצרפתי הנרי דקוא. … בעמוד זה מובא תקציר תוכנו של הסרט ״החתולה״ ,כדי שהצופה הישראלי ישפוט בעצמו מה מגדירים חכמי הצנזורה הישראלית ב״סרט שנושאו פוגע ברגשות הציבור ועל כן אסור בהחלט להציגו בפני קהל מבקרי הקולנוע כישראל״. 5קורה, המאמינה באהובה, לוקחת אותו לאחת מפעולות המחתרת.
גליון 975 (21 ביוני 1956), עמוד 7
״יתכן שהיו גם כמה קימוניסטים בינינו,״ הסביר ,״אבל ההמונים צעדו אך ללא משפט — אם יחלים שר הפנים כי עברו על חוקי הצנזורה. אני עצמי טעמתי את טעם הצנזורה העיראקית, שעה שפניתי לקבלת וויזה בקונסוליה בניו־יורק. … ״אם כן,״ שאלתי ,״כיצד יכולה הממשלה להחזיק בשלטון?״ בפי כולם היתד, תשובה אחת: הצנזורה. כל עתון צפוי לסגירה ועורכיו למאסר — במקרה, נפגשתי עם קצין נוצרי שנלחם נגד היהודים בפלסטין.
גליון 1187 (22 ביוני 1960), עמוד 3
יצחק שם־טוב, תל־אביב ...שיחת הכיתה היתד, על הסרט וכל התלמידים קיבלו בטורת־רוח את החלטת הצנזורה. כל כד הממשלה עזרה ועשתה רעש להסרטת ״אכסודום״ ,מרוע היא מזניחה את הסרט הישראלי? … סילביה, תל־אביב לא תמהתי כלל על כד שהצנזורה לא התירה לנורי חביב, יליד בנדאד, להציג את סרטו. … אחרי שפירסמתם את רשימתי על סרטי ״רחל״ ,שנאסר על־ידי הצנזורה, קיבלתי מיי יום עשרות טלפונים בלי הפסקה, עשרות אנשים שלחו לי מיכתבי־עי־דוד.
גליון 808 (16 באפריל 1953), עמוד 15
ק ול נ וע ישראל הרחצה 3א\ 0אסורה בעוד שבארצות הברית נערך ויכוח מש פטי גדול בשאלה, אם צנזורה על סרטים ומחזות אינה מהווה פגיעה בסעיף התחיקה המבטיח לכל אזרח את חופש הדיבור, קיבלו אזרחי ישראל את הידיעה על קיצוץ קטע מן הסרט הדאני בת אדם (העולם הזו ) 802 בשלוות נפש גמורה. נראה כי רק בלב מעטים קיים איזה שהוא ספק לגבי ערכי, של הצנזורה בחברה האנושית. אפילו דו בר אגודת שוחרי הסרט הטוב הודה, במכ תב חוזר שנשלח למערכות העתונים, כי אכן יש צורך לבדוק את רמתם המוסרית של סרטים בטרם יו ר שו בהצגה, אבל כי במקרה של בת אדם עשתה הצנזורה היש ראלית, שבראשה עומד פקיד ממשלתי ותיק, יעקב אב־רזי, משגה חמור. … האופן בו געש,- הקיצוץ הצביע לא רק על פגמים רציניים שבעצם קיום הצנזורה, כי אם הוכיח במ יוחד את אי יעילותה של המועצה לביקו ־ת סרטים ומחזות שליד משרד הפנים.
גליון 1224 (8 במרץ 1961), עמוד 5
רק מלחמה פנימית זו, בה השתתפו חלקים שונים של מנגנון־החושך זה נגד זה, היא שהביאה לגילוי חלק מן העובדות• מחר יפורסמו ״סודות״ אלה ברכים. הצנזורה תקבל הוראה להעבירם -ולמחוק אה בל השאר. … אילו ידעו, היו השערות סומרות על ראשיהם. בגלל עמדת מכווני הצנזורה — עמדה אשר לפי מיטב מצפוני והכרתי אין לה ולא כלום עם הצרכים האמיתיים של בטחון המדינה והציבור — איני רשאי לפרסם את הידוע לי. … יושמו כל הקלפים על השולחן! יוסרו ידי הצנזורה מכל העניין! לאותם הלוחמים למען האמת, הצדק וטוהר הנשק העברי אין מה לפחד מן הגילויים -בתנאי שיהיו שלמים.
גליון 1668 (20 באוגוסט 1969), עמוד 20
כי בישראל אין מהפיכות, אין בעיות. יש, במקום זה, צנזורה. הצנזורה פוסלת עירום — כל עירום. אך בארצות־הברית ובאירופה קיימת, במקום צנזורה, יצירה והתפתחות, לא קפיאה על השמרים.
גליון 1737 (16 בדצמבר 1970), עמוד 18
ד .שפיר (באמצע) ** 6כועייס לאחר שפסלה הצנזורה את ? 44 הסרט מין, הפתיע יוצרו, המשורר דוד אבידן, בהפקת־בזק שנייה: הוא נשא לאשר, את הרחובותית היפהפייה לילי סיגל, סטה בכך סטייה חדה ממה שנראה לרבים בתדמיתו׳ הציבורית. והסלא־ופלא: הצנזורה לא התערבה. אבירן מרים את לילי, ב ת רחובות, (באמצע) ,המכיר את לילי מילדות התוצאה: אבידן הצליח הפעם לא רק להפיק־ את נישואיו, אלא גם, בניגוד לסרטי (לפי־שעה) ,להציגם לראווה במקום, המוגדר על־ידי החוק כ״שעשוע ציבורי״.
גליון 666 (27 ביולי 1950), עמוד 13
פידאטוס רוחץ את ידיו עסקו בכך אנשים מצנזורת־ד,סרטים. הם רצו להוכיח, כפי הנראה, שצנזור איננו בור ועם הארץ בעניני קולנוע והוא מעמיד בראש וראשונה את ערכו האמנותי של הסרט שהוא מבקר. לא הכל סברו כך, וכשנוסד ״מועדון שוחרי הסרט הטוב״ (ביזמתו של מרגארט אובריאן ודין סטוקוול רפואה שלמה מר קלינוב שהיה אותו זמן אחראי על הצנזורה הקולנועית בארץ) תמהו על שאויביו האכזריים וערלי הלב ביותר של הסרט הטוב מתימרים להיות ידידיו. … סרט גדול ונועז (״העולם הזה״ .)649 אם יופיע בראשית הסרט רשיון הצנזורה, נדע שמועדון הסרט הטוב הוא מוסד משעמם ביותר.
גליון 919 (25 במאי 1955), עמוד 15
אחרי המלחמה הציפו הכובשים ד,אמרי קא־ם את השוק בשפע של סרטים הוליבודיים, שהיו מיועדים לכאורה לחייליהם, אך למעשה הוצגו במחירים שווים לכל נפש, לפני דסוכלוסיה האזרחית, הביאו לפני היפאנים שפע של סצנות נועזות פי כמה. הצנזורה החמורה התבטלה באורח חוקי בפקודת הכובש. במקומה הונהגה צנזורה עצמית מרצון באולפני־ההסרטד, ד,יפאניים, של- יצרניהם היו כוונות אמנותיות יותר מחשיפת ירכיים וחזה. … מפיץ יפאני שהביא לארץ את הסרט הצרפתי, הריאליסטי במיוחד, המלכה מאר־גוט, פירסם בעתונות ובמודעות־רחוב תמונות עירום הלקוחות מהסרט, הבטיח לקהלו סצנות נועזות יותר בסרט עצמו לכשיוצג לקהל הרחב. הפעם התערבו ובשי הצנזורה הפנימית בענין, איימו על המפיץ להפריע להצגותיו אם לא יקצץ שתי סצנות נועזות ביותר.
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 19
בסיכומו של דבר: כפירי אריות אינו פחות או יותר נאצי מהרבה סרטים אחרים, דוגמת האויב במצולות שהוצג רק לפני שבוע בתל־אביב, למרות שמושרים בו שירים נאציים ומופיעה בו תמונתו של היטלר. 17 נגד .27 הצנזורה הישראלית החליטה תחילה לפסול את הצגתו של הסרט בארץ. … כל גילוי אנושי מצד חייל גרמני עובר על ידם ביקורת חמורה, ובדרך כלל מגיעות דמויות אלה לקהל, כשהן מתוקנות על־ידי הצנזורה. לען תים קרובות פוסלת הצנזורה סרטים שלימים בגלל טיפוסים כאלה.
גליון 1222 (22 בפברואר 1961), עמוד 15
השם המקורי של הסרט, שהעתקו היחידי מחוץ לצרפת הוא ההעתק הנמצא בארץ, היה ״אני שחור והיא לבנה״ ,שם ההולם בהחלט את רעיונו המרכזי של הסרט. אולם שם זה נאסר על־ידי הצנזורה בארץ, שביקשה להסתפק בשם ״החיים בתקווה״ ,המבטיח טובות יותר. לא היתד, זאת ההתנגשות היחידה בין יצרן הסרט הצעיר, קלוד ברנאר־אובר לבין הצנזורה. ברנאר־אובר שיצר את הסרט כמעט בהמש אצבעותיו, בעשותו בו את רוב העבודה השחורה ובהשתמשו בחבריו לתפקידי שחקנים, נתקל בחומת מכשולים. הצנזורה הצרפתית רצתה בתחילה לאסור את הסרט לחלוטין ולבסוף משטרה ״פר״ ,״קש״ ו״בן״ במשך חודשיים הצליח פושע תל־אביבי לשים ללעג את מאמצי משטרת ישראל.
גליון 1689 (14 בינואר 1970), עמוד 14
מלחמת הצנזורה נגד ״הנערים בחבורה הומוסכסואלים הישראליים יכלו | ן לחגוג השבוע את נצחונם: בעיותיהם המיוחדות, כמיעוט נרדף בחברה, יזכו להיות מוצגות במחזה מרגש. … הצגת מודעה > מי1ופחד ^מהומנסנסזאלום^ התיאטרון, להכיר אותם כבני־אדם ולא בסוטים, להבין את דחפיהם ומניעיהם, לשמוע את דרך דיבורם ולראות אותם באהבתם. הצנזורה הישראלית, שהניחה מכשולים בדרך העלאת המחזה הנערים בחבורה בתיאטרון בימות, ניכנעה השבוע. … בשלב כזה אי־אפשר להשאיר את ההחלטה אם לאשר את המחזה או לפסלו, בידי הצנזורה ולסכן את. ההשקעה. בימות החליט לצאת למאבק, הודיע כי אם הצנזורים אינם יכולים להחליט על פי התמליל, תועלה ההצגה ללא אישורם. >1ונ?
גליון 1226 (22 במרץ 1961), עמוד 7
אך מתחת לכל אלה, מונחים בשורשי המשבר, כמה מן הסודות העוטפים את רוב ההיסטוריה הקרובה של המזרח התיכון, שום עתון ישראלי, ושום כתב זר בישראל, לא הורשה לתאר את ההתחלות האמיתיות של פרשת־לבון, אלא במלים ״עסק־ביש משנת 1954״ שאושרו על־ידי הצנזור. כל השאר נפסל על־ידי הצנזורה הקיצונית ביותר שפעלה אי־פעם בישראל, מחוץ לתקופות של מלחמה ממשית. … כמו פתיל של פצצה, הביא עסק־הביש של 1954 להתפוצצות זו, שהחרידה את העולם. על כן הוטל על הצנזורה למנוע את פירסום פרטיו. דר שפיגל (״הראי׳׳) הוא שבומון־החדשות העיקרי בגרמנית המערבית, בעל עמדה ותפוצה דומות לאלה של העולם הזה בישראל. … הכתמים הלבנים, והשמות המסורסים של קצינים גבוהים, מעידים על תקיפות הצנזורה, המבקשת להסתיר את הנסיבות שגרמו למשבר החמור. ...למעשה התחילה הפרשה עוד בינואר , 1954 כאשר ניכנס איש האיגוד־המיקצועי, פנחס לבון, למשרד־הבטחון.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 6
עתה, הפך מוסד זה בעצמו נושא להאשמות חריפות. טען פנחס לבון, אחרי שהצנזורה מחקה פרטים חיוניים מתוך ראיון שפורסם כידיעה ראשית בביטאונו העיקרי, עתון ההסתדרות דבר: הצנזורה הצבאית משמשת מכשיר בידי אויביו. כי הצנזורה היא חלק בלתי־נפרד ממערכת ר,בטחון! ראשיה רובם ככולם חיילים, הכפופים מתוך תפקידם למשמעת צבאית! הצנזורה פועלת על־פי הוראות שר הבטחון וסגנו — דויד בן־ גוריון ושמעון פרס — המנהלים את המערכה נגד לבון.
גליון 1306 (19 בספטמבר 1962), עמוד 21
בו כלל. כאן הופעלה, בפעם הראשונה, נוסף לצנזורה בטחונית ומוסרית, גם צנזורה חברתית, פוליטית למעשה. … כדי לאשר את החלטתו של גרי, הוזמנו כעבור יומיים שני חברים אחרים של הצנזורה כדי לחרוץ דעה אובייקטיבית. מסריטים מטעם. … הוא יכול היה להוות המחשה לקהל: הנד, מה שאנו, יצרני היומנים, מסוגלים לעשות אם ינתנו לנו התנאים. צנזורה פוליטית. אלא שהקטע המדובר לא הוצג בפני הקהל.
גליון 1609 (3 ביולי 1968), עמוד 8
.״ • בפראג, צ׳כוסלובקיה, קיבלה האסיפה הלאומית חוק המבטל את הצנזורה הפוליטית, הטילה על עורכי־ר,עיתונים את האחריות האישית לא לפרסם סודות־הביט־חון. בזה הופכת צ׳כיה לארץ יותר דמו־קראטית, בחוקי־הצנזורה שלה, מארצות־מערב רבות — כולל ישראל. • באוטווה, קאנדה, השליכו מפגינים למען עצמאות מחוז־קוויבק דובר־ד,צרפתית אבנים, בקבוקי־חומצה ומקלות על המשטרה שהלמד, בהם ״כמו בפאריס״. • בני קום י ה, קפריסין, נפגשו, לראשונה מאז ארבע וחצי שנים, נציגי הקהילות התורכית והיוונית — לשיחות־שלום ישירות.
גליון 909 (15 במרץ 1955), עמוד 15
כמה הערות והארות של העורך מובאות ב סוגריים. תמרורים טלות. הצנזורה הישראלית נאלצה לחרף את נפשה מנגד, לחזות בתמונה זו פעמים אח דות עד אשר החליטה מה מותר ומה אסור להראות לצופה הישראלי. … החכל הוא סרט שזכה בפרסום גדול מ־שמגיע לו, בוכות (או באשמת) המחזה ה נושא אותו שם אשר נאסר בהצגה בישראל על ידי הצנזורה (ראה לסעלה) .זה מעשה בשני צעירים( ,ג׳ון דול, פארלי גרינג׳ר) המושפעים על ידי מורה (ג׳יימס סטיוארט) המושפע מניצ׳ה. … אולם אסונו הגדול של הסרט, כפי שהוא מוצג בישראל, שהוא קוצץ (על ידי הצנזורה והמציגים גם יחד) בצורה כה וואנדלית עד שעיקר אחד נעלם בו לחלוטין.
גליון 1572 (16 באוקטובר 1967), עמוד 2
כשם שידענו, כי לא רק השתיים נלכדו במיבצע־בזק של משטרת־ירושלים ושרותי הכטחון. אולם הצנזורה אסרה כל פירסום הקשור בתוצאות הפעולה הזאת. … מובן שגם עתונים אחרים עבדו על נושא זה, וגם עליהם נאסר לפרסם דבר. הצנזורה רק מארבים. כל פעם שנתפס חשוד חשוב היתד, מצלמת העולם הזה בסביבה.
גליון 1682 (26 בנובמבר 1969), עמוד 28
הצרה עם עיתונים אלו היא, שהנהלות בתי־הספר מרשות לעצמן, לא פעם, להטיל ההופכת לפעמים עליהם צנזורה. עובדה את כל העיתון לבדיחה. עלובה, מאחר בין דיעותיו שלהמנהל שהפער העצום שנולד בפינסק במאה הקודמת, לבין פושט תל־אביבי בן — 16 אינו ניתן כלל לגישור. ובעוד שהנערים מוכנים, ככלל, לסבול צנזורה על בדיחות גסות החורגות הטוב — הם מסרבים בתוקף מהטעם לצנזורה כאשר הם תוקפים את הפרות הקדושות של המימסד, כגון הציונות או הכפייה־הדתית. … ך• עיקרון המנחה שני עיתונים אלה : 1 1אין צנזורה. אין דיעה אסורה. איו רעיון פסול.
גליון 1348 (9 ביולי 1963), עמוד 7
. • ניצולם של כלים בטחוניים מובהקים — כגון שרותי־הבטחון, הצנזורה, תקציבי־הבטחון, קרנות סודיות, וכו׳ — לקידום האינטרסים של כת זו. … ך*עיף שמיני: יצירת שיטה של ס פיקוח דמוקראטי על פעולות הצנזורה ומתן אפשרות לערער על החלטותיה. לרוע המזל, עדיין אין אפשרות לבטל בארץ את הצנזורה הבטחונית המובהקת. (המשך בעמוד )8
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 15
iiD i-p in n סכסוך הריף בין שני תיאטרונים ישראליים נמנע ברגע האחרון על־ידי הצנזורה הישראלית. המחזה אירמה המתוקה, שנבחר להצגה על־ידי האהל והקאמרי, לאחר הצלחה בת שנה על בימות שבע בירות באירופה, נפסל להצגה על־ידי המועצה לביקורת סרטים ומחזות בגלל ״טעמים מוסריים.״ על הצלחתו של המחזה הנפסל על בימת ״התיאטרון הלירי״ בלונדון, מדווח מבריטניה כתב ״העולם הזה״: אירמה לה־ווס היא יצאנית פריזאית המרוויחה את לחמה ולחמו של רועה הזונות שלה. … גם הבמאי שמואל בונים, שראה את המחזה בלונדון, ביקש להציגו, ואף התכונן לעשות זאת, עם ציזת שחקנים נבחר מכל התיאטרונים, בחופשת ד,קח שלהם: שתי התוכניות נכשלו בעזרתה הרשמית של הצנזורה הקדושה. בפאריס ובלונדון ובחמש בירות אחרות, בהן הוצג המחזה המוסיקלי המצליח, הריעה הביקורת בתשואות וקיבלה את המחזר, ואת ההצגה בהתלהבות ובחיוב. אף באחת מכל הערים לא העיז איש לומר כי המחזה איר־ .מוז. חנזתוקה הוא ״בלתי מוסרי״ ,כדברי הצנזורה הישראלית. בביצוע הלהקה המצויינת האנגלית בהתי• ן,עולם הדה 1139 אטרו!
גליון 731 (1 בנובמבר 1951), עמוד 14
שעה שאירגוני השמאל וע־תוניהם מחו נגד הצגת הסרנו ״ארבעת על הג׳יפ״ (ראה עמוד )16 הפעילה הצנזורה הישראלית את מספריה וגזרה כ־ 50 מטר מן הסרט מפני שהם עלולים לעורר רחמים על האוסטרים• התמונה (למטה) מתארת חיילים אוסטרים שנישבו על־ידי הסובייטים שעה שהם חוזרים לוינה ומתקבלים בחום רגשות ע״י אמהות, נשים. ארוסות. לדברי אחד מועדת הצנזורה (השייכת למשרד הפנים) אין לשכוח כל כן מהר את אשר עוללו הנאצים לעם היהודי ועל אחת כמה וכמה אין לעודד רחמים עליהם, שהרי גס האוסטרים היו נאצים. … סרטה השני בהוליבוד, הגברת הטרופית׳ היה מעין הזרה, לוהטת יותר, על אקסטזה ברם, הצנזורה ההוליבודית, יותר קפדנית מזו של פראג, קצצה את כל הקטעים המסוכנים.
גליון 1700 (1 באפריל 1970), עמוד 29
זוהי הפקה מהודרת, מפוארת ונוצצת לפי מיטב המסורת של עיר, הצנזורה משתוללת שוב אווגייודסמיס כ״מור״ מי שראה את תל־אביב הקטנת בגירסות הקודמות, לא יוכל להימנע מהשוואות. … רבים מצאו בסרט משמעות נוצרית עמוקה, אחרים טענו שזהו הסרט שסתם את הגולל על הניאו־ריאלזים. בי מו ת, הצנזורה ה א מנו תי ת היא מוסד אשר הוסמך לקבוע מה מותר ומה אסור לנו לראות על בד הקולנוע ובי מ ת התיאטרון. מי הסמיך את האנ שים ב מו סד ז ה למטרה נ שגבת כל כך, ו מי קבע שטעמם אנין יותר וכו ח שיפוט ם מע מי ק יותר מזה של האדם ברחוב, היא שאלח שלא הובררה אף פעם. אחד הקווים המאפיינים את הצנזורה, המכונה אצלנו המועצה לביקורת סרטים ומחזות, הוא ה הגיון הצרוף בו הם פו חסרי ישע מול האלימות, המלחמות והמוות הסובב אותם מכל צד.
