חיפוש: השב"כ
נמצאו 303 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2544 (4 ביוני 1986), עמוד 7
והרצח הוא פשע העולה על כל פשע אחר — ולא חשוב אם הרוצח הוא ערבי או יהודי, טרוריסט או אנטי״טרוריסט, חוטף• אוטובוס או איש השב״כ. ולא חשוב אם הנרצח הוא קדוש או פושע, ידיד או אוייב. … כל אדם בישראל — חייל ואזרח, איש־ביטחון ואיש־שילטון — מצווה על שמירת החוק, האוסר פשע זה. 9הוגו העוחוו *ץ י הם החשודים ברצח? חשודים ברצח אנשי השב״כ שהיכו את שני החוטפים למוות. לא תעמוד להם ההגנה שהם ״קיבלו פקודה״ .עוד מצלצלות באוזנינו המלים האיומות :״מילאתי רק פקודות! … אם אכן קיים חשד שקרה כדבר הזה — חייבים החשודים לעמוד לדין. ואם ראש השב״כ, אברהם.שלום, שהיה במקום, חשוד בכך שנתן את הפקודה הזאת לאנשיו, הוא צריך לעמוד לדין.
גליון 2549 (9 ביולי 1986), עמוד 6
אז מייד כתבתי מיכתבים לשלוש הפרקליטות. ך* יום, לעניין השב״כ והחנינה, יש \ 1בכלל ריח פוליטי, ולכן לישכת עורכי־הדין לא תתערב. … באותו יום זעקו כותרות־העיתונים על ההתפתחויות האחרונות בפרשה המסעירה .״מקורבי שמיר״ ו״מקורבי ראש השב״כ״ הטיחו האשמות. ״לא ידעתי על כל העניין עד לפני 1 שישה חודשים! … ״ אמר שמיר, לדיברי ״מקורביו״ המיסתוריים. ואילו ראש השב״כ צוטט, על־ידי ״מקורביו״ ,הלא־פחות־מיסתו־ריים, כמי שאומר את ההיפך.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 9
ההח זקה בשטחים כבושים נרחבים, והפיכת עם שלם לאוכלוסיה כבו שה, חסרת זכויות אנושיות ולאומיות העמיד לפני השב״כ אתגר אדיר. כל עם נ של ט מתנגד לכיבו ש ולוחם בכובשים באמצעים העומ דים לר שו תו — התנגדות פאסיבית או אקטיבית, רוחנית ומע שית, אלימה ובלתי־אלימה. … השב״ב — עד אז מנגנון קטן יחסית — נקרא לפתע להתמודד עם הטרור המופעל על־ירי עם שלם, שמחציתו חי בארץ, ומחציתו השניה מפוזר במרחב ובעולם כולו כציבור של פליטים. לחוקרי־השב״כ, שהעירו כי נאפסו נחקר בשיטות חוקיות, בלי לחץ אסור, וכי הודה מרצון חופשי. … מעטים הבינו — או רצו להבין — את מלוא משמעות ההצהרה הזאת. מאז מילחמת ששת״הימים, עצר השב״כ כ־ 60 אלף חשודים פלסטיניים. קרוב ל״ 30 אלף מהם הועמדו לדין, כולם על־סמך הודאותיהם.
גליון 2544 (4 ביוני 1986), עמוד 38
בחוגי־הצמרת מתהלכת גם הריעה שאף אחד מן הפוליטיקאים אינו מעז להתייצב מול ראש השב״כ, מפני שבידי השב״כ יש תיקים על כל אחד מהם. … על ואש הגע ^ ין לי כל צורך לחפש הסבר להתנהגותו של יצחק שמיר. >£יצחק שמיר אינו מגן רק על ראש השב״כ. ואין הוא מגן רק על משה ארנס. שהפר להיות נושא־כליו. … העובדה שהדחה זו — וצורת הדברים אינה מותירה הגדרה אחרת — אושרה על־ידי כל הממשלה, על שני חלקיה, אומרת הרבה על חלוקת האחריות בפרשה הדחה פרועה זו, שהיתה סטירת־לחי גלויה לדעת־הקהל המתקוממת, באה להכריז קבל עם ועדה: מי שמעז להרים יד על השב״כ, דינו סילוק וחיסול ציבורי 38 שנים אחרי קום המדינה, דור שלם אחרי דימדומי־האלים של דויד בן־גוריון וה״ביטחוניזם״ ,נקבע עתה כי שרותי־הביטחוז במדינת־ישראל עומדים מעל לכל — מעל לחוק, מעל לדעת־הקהל, מעל לממשלה ולכנסת.
גליון 2241 (13 באוגוסט 1980), עמוד 39
לכל היותר הם נוגעים למצפונו המיקצועי והאישי שד ראש השב״כ. העניין החשוב והיחיד הוא, האם כאמת הורה בגין שלא לנקוט צעדים מסויי- מים המתחייבים מהחקירה וגונן כך עד אנשי שלומו. … לראשונה בחייו הופיע ראש השב״ב בגלוי בפני עיתונאים, והעניק ראיונות בסיטונות. ראש השב״כ מוכר היטב לעיתונאים. הגבר השקט, בעל המבט הנוקב, הלבוש המרושל והמצח הגבוה, ידוע לכל כאיש ערמומי, אך ישר. … הם היו צריכים סיבות ״ציבעוניות״ יותר. סיפרה, כי בין ראש השב״כ לראש־הממשלה התגלעו חילוקי־דיעות בנושא אחר לגמרי : מעורבותו הרצויה של שירות-הביטחון־הכללי בחקירת ההדלפות מהממשלה.
גליון 2555 (20 באוגוסט 1986), עמוד 12
.״ מי שנתקל ביום השישי בצהריים בגבר היוצא ממישרד ראש־הממשלה, כשבידו מעטפה ועליה כתוב ״רדי״ — לא טעה: היה זה פלג רדי, אחד משלושת גיבוריה של פרשת־השב״כ. זמן קצר קודם לכן צעד במיסדרונות המישרד גם ראש־השב״כ לשעבר, אברהם(״אברום״) שלום, שעליו התלוננו השלושה. … ״ • כאשר הושמעה בקרב הליכוד הדרישה להדיח את השר מרדכי מר, נזכר גור במאורע הבא: לפגי חודש וחצי, אחרי שדרש פומבית שיצחק שמיר יסיר את מועמדותו לרא- שות־הממשלה, בעיק- בות פרשת-השב״כ, נתקלו שר־הבריאות ודוברו, שמואל אל- גרבלי, במישכן־הב- נסת ביושב-ראש הקואליציה, חיים קוסמן, שעמד בחברת כמה עיתונאים.
גליון 2469 (26 בדצמבר 1984), עמוד 5
שם-ד1ר ואגדה עיתונאי הלוי הסכם בין המוסד וטייס׳ השב״כ דאז שלא לחקור כראוי את ההתנקשות בראשי־העיריות בגדה. בעיתון האמריקאי פורסם גם שמו של ראש השב״כ, אברהם אחיטוב, דבר המהווה (משום־מה) עבירה ביטחונית בארץ. _ העולם הזה סיפר על כך והוסיף פרט פיקאנטי, הנוגע למקסים גילן, ישראלי המוציא בפאריס כתב־עת בשפה האנגלית בשם ישראל אנד פ־לסטיין.
גליון 2705 (5 ביולי 1989), עמוד 19
אלה הודפסו, תחילה, בדפוס מרכזי. משם הובאו לכל רחבי הגדה והרצועה. השב״כ הצליח לאתר את הדפוס ליד ירושלים ולחסל אותו. … לכל איזור הוגנב עותק אחד, והודפס שם באמצעים המקומיים. בהדרגה הצליח השב״כ לחשוף גם את בתי-הדפוס הקטנים האלה.
גליון 2664 (19 בספטמבר 1988), עמוד 24
בד בבד הורתה הממשלה להקים ועדת־חקירה ממלכתית, שתחקור את שיטות־החקירה של השב״כ. אבי ולדמן, העולם הזה גו סני מ תון ועדת החקירה, בראשותו של השופט לנדוי, שבה השתתפו גם יצחק חופי ויעקב מלץ, סיימה את עבודתה בנובמבר , 1987 וחלק ממסקנותיה פורסמו. … שיטות אלה לא פורסמו. היתר זה ניתן אך ורק לחוקרי השב״כ, החוקרים פלסטינים. שיטות־חקירה אלה אינן מותרות ל־מישטרת־ישראל החוקרת עבריינים רגילים ופושעים פליליים. … ״לא נטען לפנינו כי חוקריו של העותר פעלו מתוך מניע אנוכי של השגת טובת הנאה לעצמם״. ועל כן דינם כדין יתר חוקרי השב״כ, שהוועדה קבעה כי לא יועמדו לדין.
גליון 2595 (27 במאי 1987), עמוד 6
בעיקבות הלשנה, נמסר העניין לחקירת השב״כ. לאנשי השב״כ היו אמביציות משלהם. … כדי להסביר זאת יש להבין את הפסיכולוגיה המיוחדת של השב״כ. יתכן מאוד שהאנשים האמינו, תחילה, כי נפסו אכן בגד, ריגל ועזר להם ולראות בהם פרי ״דמיון מיזרחי״, עומד עתה מבוייש.
גליון 2259 (17 בדצמבר 1980), עמוד 35
במדינה עזרותים מות. ואכן, השב״כ הוא אי במים- סד הישראלי — המוסד היחידי, מלבד המוסד, שאין בו הדלפות, אדבשםא חי טו ב תעלולי־פירסומת ויצר של התבל טות. … הדבר מחייב דוריות לאומיות, אפשר היה לדבר טאקט רב, ובמיגזר הישראלי- רק בלחש על ה״שין־בית״ .מכיוון היהודי שמר השב״כ בשנים האח שהצנזורה פסלה כל איזכור של רונות על פרופיל נמוך. … ואילו ב הביטחון־הכללי, מתחרז עם ״טא- שטחים המוחזקים פועל השב״כ באק״) ולא בשם שין־בית, שהפך בתוקף צווים של המושל הצבאי.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 15
תצלומו הותר לפירסום, בניגוד לכל שאר מתפוטרי־השב״כ, מפני שהפך ציר בוועידת־חרות. זיהוי החוקר שלו נתן תנופה חדשה ל עיר עורו של נאפסו בבית־המישפט העליון, שהתאפשר תורות לתיקון בחוק. … הגילויים של פרשת נאפסו עוררו מחרש ספקות עמוקים לגבי אשמתם של עשרות, מאות ואלפי נאשמים ערביים, שכולם הורשעו על־סמך הודאות שמסרו לחוקרי השב״כ. באחוז עצום של המיקרים התכחשו הנאשמים להוראות בבית־המישפט, אך ללא־הועיל, מכיוון שבכל מיקרה העיד חוקר השב״כ בשבועה שההודאה ניתנה מרצון חופשי ובלי לחץ. הודעת גינוסר בבית־המישפט, כי מקובל על חוקרי־השב״כ לשקר, מעוררת שאלות איומות. פרשת האוטובוס בקו 300 הסתיימה בתשמ״ז בקול ענות־חלושה.
גליון 2360 (24 בנובמבר 1982), עמוד 7
. • כיצד יתכן הדבר שאי״אפשר להשיג תוך דקות את ראש אמ״ן ואת ראש השב״כ בכל רגע שמבקשים, גם אם הם בדרך ! … האם לא חשב שהמידע שבידו חשוב במידה המצדיקה זאת ז 0מדוע לא ניסה ציפורי להשיג את ראש המוסד, שהוא עצמו הגדירו בעדותו כ״בעל תפקיד ממלכתי כולל״ ,בדומה לראש אמ״ן ולראש השב״כ? • האם הניח ציפורי שהמוסד כבר יודע את המידע1 • כאשר השיב שמיר לציפורי ״שמעתי את זה״ ,האם הוא התכוון לכך ששמע זאת מציפורי, או שידיעות על הטבח כבר היו בידו באותה שעה ז הוציא, אולי, השר דויד לוי — לא הבין את המשמעות החמורה של הכנסת הפלאג־גות למחנות, או שלא היה איכפת לאיש. … ציפורי: התקשרתי אל שר־החוץ ואמרתי לו: יצחק, הגיעו אלי ידיעות ש האם העביר שמיר את המידע, שקיבל מציפורי, אל ראש השב״כ, ראש אמ״ן ושר־הביטחון, שהיו אצלו בשעות- הצהריים לצורך פגישה עם השליח האמריקאי מוריס דרייפר ז • האם כבר ידע אז דרייפר על הימצאות הפלאנגות במחנות, והאם העלה פרשה זו בשיחה ז • אם לא, האם משום שהמידע ממילא כבר היה מצוי בידיהם ז • אם ידעו כל הנוכחים בפגישה אצל שמיר על הטבח — מדוע לא עשה איש מהם דבר כדי להפסיקו?
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 10
וכמעט תמיד: מחנות־ריכוז, עינויים לשם חקירה או לשם הרתעה. בישראל מופעלים בחזית זו השב״כ, המוסד, ז רו עות הצבא ועוד. עיקר התפקיד של מניעת פיגועים ולכידת חברי המחתרות הפלסטיניות בארץ מוטל על השב״כ. … כפאראפראזה על אימרתו המפורסמת של הרוזן אונורה רה־מיראבו אפשר לאמר: י שר אל אינה עוד מדינה שי ש לה קהילת- מודיעין, אלא קהילת־מודיעין שי ש לה מרינה. השב״כ ופר שו תיו היוו רק חלק מן העולם הסמוי הזה, שהתגלה בחלקו במהלך השנה.
גליון 2718 (4 באוקטובר 1989), עמוד 25
אל: ראש השב״כ. מאת: לישכת ראש־הממשלה. הנדון: מישלחת פלסטינית. ( )1ראש־הממשלה החליט להיכנס למשא־ומתן עם מיש־לחת של עשרה פלסטינים אותנטיים, תושבי יש״ע (להלן: פאת״ים) ,שאינם חברים או אוהדים של אירגון־המרצחים אש״ף. ( )2מן הדו״ח האחרון שלך למד ראש־הממשלה שכמעט כל תושבי יש״ע הם אוהדי אש׳׳ף, או גרוע מזה. ( )3כמרכן למד ראש״הממשלה מהדו״ח האחרון שלך שאנשי אש״ף רוצחים פלסטינים אותנטיים ושוחרי־שלום, המסייעים לשילטונות־ישראל לשמור על החוק והסדר על־ידי מסירת ידיעות לשב׳ב. מכאן שמודיעי־השב״כ הם הם הפלסטינים האותנטיים שאיתם יש לנהל את המשא־ומתן. ( )4הנך מתבקש על־כן להכין באופן דחוף רשימה של 10 פלסטינים אותנטיים מכין מודיעי השב׳׳כ, לצורך הרכבת המישלחת. ( )5אתה תדאג ליידע את הנ״ל שאם לא יקבלו את התנאים של ממשלת־ישראל לשלום המיוחל, הם יגורשו מן הארץ, ועל״ידי כך יאבדו אוטומטית את המעמד של פלסטיני אותנטי תושב יש״ע, הכשר למשא־ומתן. ( )6מכיוון שכל פאת״י כנ״ל עלול להירצח על־ידי המחבלים, עליך להכין מראש רשימה של 20 פאת״ים רזרוויים. ( )7לביצוע מיידי. … אנחנו שרים על ״הזקן מנהריים״ ,הוא פינחס רוטנברג, אנארכיסט רוסי שהפך ציוני, ושחקים את מיפעל-החשמל הראשון בנהריים( .אגב, אותו רוטנברג חטא בנעוריו ותלה משת״ף של השב״כ הרוסי. לא נעים ).אנחנו נקראנו בבחירות של 1959 או 1961״להגיד כן לזקן׳ .אחד הרבנים היותר סימפאטיים בשעתו היה ״הילל הזקן׳ ,להבדיל משמאי האשמאי(לא הח״ב).
גליון 2623 (9 בדצמבר 1987), עמוד 19
מחאתו הקולנית של אדמון מתבססת על הדימיון שבין תוכן המחזה ובין פרשת השב״כ :״מחבל״ שנהרג, והכל משקרים כדי לחפות על כך, וזה על זה … (דניאלה שמי) שאלתי א ת ברבש אם באמת עמדה פרשת השב״כ לנגד עיניו, כשכתב את המחזה. דבר לא עמד לנגד עיני, כשכתבתי זאת.
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 35
דיברנו על פולארד והתעניינו בנושא, כשעלתה הפרשה, וכשהוא נשפט באמריקה. עכשיו זה פחות אקטואלי. השב״כ מעניין אותנו יותר. • בכל זאת התפרסמו באחרונה שני דוחות, שיש עליהם ויכוח ציבורי. … • אתה אומר שעל פרשת נאפסו בכל זאת הספקתם לדבר. נכון. כי מאז שהעלו את שם השב״כ בעיתונות, המוסד הזה הפסיק להיות בעיניי ובעיני החברים שלי מוסד אנונימי.
גליון 2548 (2 ביולי 1986), עמוד 36
מאחר שלאיש מהעותרים אין נגיעה אישית לחנינה שנתן הנשיא לאנשי־השב״כ, היה עליהם להתגבר על מיכשול ראשוני זה. … במדינה (המשך מעמוד )8 הסיבה לכך נעוצה, אולי, באישור שהשמיע ראש־השב״כ, אברהם שלום. לגילוי של העולם הזה. … ״כנופיות״ ,״נובחים״ .אנשי שמיר מנסים להרגיע את האווירה המתוחה, ואולי את עצמם, בטענה, כי הבעיה האמיתית היא של פרס, לא רק של שמיר, שכן פרם כיהן כראש־ממ־שלה בעת עבודתה של ועדת־בלטמן. ראש השב״כ הוא פקודו הישיר של ראש־הממשלה ולכן, גם אם לא ידע על פרטי האירוע, מחובתו היה לדעת זאת.
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 5
מדוע נעשתה בחיפזון רב, ימים מעטים אחרי כניסת השרים החדשים לתפקידיהם? לכך יכלה להיות רק סיבה אחת: השב״כ ניסה לנצל שעת־כושר שבין שתי תקופות־כהונה, כדי להעמיד את השרים החדשים לפני עובדה מוגמרת. החשבון: הם לא יעזו לבטל פעולה של השב״כ שכבר פורסמה ברבים. היה זה מיבחן ר א שון לרבין ולפרס גם יחד. … על כן נאסר עליה זה מכבר לצאת מן הארץ. הפעם מנוי וגמור עם השב״כ לחסל את פעולתה סופית. השבע זרמו ל ארץ מיברקי־מחאה מכל רחבי העולם, וביניהם מראשי האינטרנציונל הסוציאליסטי, שהוא חשוב לתדמיתו הבינלאומית של פרס.
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 7
שוס דבר לא ייצא מזה. יחקרו את אנשי השב״כ, שכבר זכו (ויזכו) בחנינה־מראש. אי־אפשר יהיה להעמידם למיש־פט. … אחרי שכל אנשי השב״ב יקבלו את חנינתם, לא יוותר נאשם פונטציאלי מלבד ״הדרג המדיני״ — כלומר יצחק שמיר, ראש־הממשלה בעת הפרשה והממונה הישיר על ראש השב״כ. הוא יהיה האדם היחידי המעורב בפרשה שלא זכה בחנינה־מראש. … אפשר לזמן אותו בנקל לחקירה. כתובתו של מי שהיה ממונה על ראש־השב״כ ידועה. כדי לסלק כל ספק: מר יצחק שמיר, ממלא״מקום ראש־הממשלה ושר־החוץ, מישרד־החוץ, ירושלים, טלפון מס׳ .)02( 535015 חוקרים נמרצים המודעים לגורל תפקידם, יכולים לסיים חקירה זאת בשבועיים.
גליון 2549 (9 ביולי 1986), עמוד 11
פרשת מניות־הבנקים. פרשת פולארד. פרשת ראש־השב״כ. נטישת בתי־החולים על־ידי האחיות. … אף שר אחד אינו אחראי לפרשת הרצח, העלילה, הזיופים ועדויות־השקר בפרשת השב״כ. אף אחד אינו אחראי כמובן למצב בבתי־החולים. … הם אחראים לפני פרשת גרין־פיס, הדומה במידת־מה לפרשת ראש המוסדות המיפלגתייס, ולפניהם בל י^השב״כ. הנשיא ריצ׳ארד ניכסון הוכרח על־ידי העם ואכן, היו בארץ התפטרויות.
גליון 2679 (4 בינואר 1989), עמוד 9
האם היתה זו השפעתן של מיפלגות־הימין, שזכרו לפרקליטה היפה את מישפט המחתרת היהודית, את העונשים החמורים שדרשה והשיגה, ואת התנגדותה הנמרצת לחנינה? האם היה זה בגלל פרשת־השב״כ, או בגלל השתתפותה כחברה בוועדת־הח־קירה בעניין צברה ושאתילה? … כאן, מספרים מקורות יודעי־דבר, קבור הכלב. פרשת השב״כ גרמה בזמנו להטלת רפש בפניה היפות של הפרקליטה, כאשר הרב חיים דרוקמן רמז רמיזות גסות על יחסיה האישיים עם ראובן חזק, מפורשי״השב״כ.
גליון 2547 (23 ביוני 1986), עמוד 7
אין לסיפור הזה שום שייכות לבעיה העומדת על סדר־היום: הצורך לחקור את רצח שני השבויים על־ידי אנשי השב״ב, השאלה אם ראש־הממשלה דאז נתן את ההוראה הבלתי־חוקית לרצוח, השאלה אם הדיח ראש השב״כ את אנשיו לשקר ״איני יכול שלא,... … יצחק שמיר, אברהם שלום וחיים דרוקמן יושבים על כן בסירה אחת, ואך טיבעי הוא שדרוקמן יגן על ראש־השב״כ וממלא־מקום ראש-הממשלה. כל אחד משתמש בנשק האופייני לו.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 8
סיומת אופיינית, הלקוחה מתוך אחד המיכתבים האחרונים, אומרת ש״בקשר לתנאי המעצר אני לא פונה לאף אחד, כי השב״כ הוא כל־יכול במדינה הזאת.״ מיספר המיכתבים של וענונו, כמו גם אורכם ותוכנם, מלמדים שזה לו העיסוק העיקרי ואולי אף היחיד: לכתוב, לכתוב ולכתוב. … הלה מזמן ללישכתו את הח״כ המסויים, ומעביר לידיו את המיכתב, תוך אמירה מפורשת, שעל־פי החוק מיכתב המיועד לחבר־כנסת אינו עובר צנזורה. לעיתים נוכח איש־השב״כ בלישכת קצין־הכנסת בעת המסירה, ולעיתים אזרח אחר: בירי השב״ב והצנזורה יש אמצעים כדי לקרוא כל חומר כתוב — אפילו הוא סגור במעטפה חתומה — מבלי להשאיר סימנים.
גליון 2594 (20 במאי 1987), עמוד 13
אותה שעה ה ס תוב ב לו במיזנון־חברי-הכנסת איש- תעשיה חדש: יוסי גינוסר, מי שכונה ג׳ בפרשת השב״כ, ומי שמכהן היום כראש מכון יוסי גינוסר הייצוא של מישרד־התע- מי מפו רסם יותרי שייה־והמיסחר. … הראשון היה כתב-הטלוויזיה אמיר שניב, מי שסיקר א ת פרשת־השב״כ .״אני מכיר אותו,״ אמר גינוסר ,״פניו מפורסמות כמעט כמו פניי״.
