חיפוש: השב"כ
נמצאו 303 תוצאות (מציג 276 עד 300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 26
מבקריו של פא״ן אומרים כי הסניף הישראלי היה ונשאר כלי מישחק בירי השב״כ ובידי מישרד הביטחון. כאשר מתפרסמות ידיעות על מעצר מינהלי של פלוני, הם אומרים, פונים אנשי הוועד למישרד הביטחון, מתכבדים בפגישה עם אישיות ביטחונית בכירה בתוספת כוס קפה, עוגה, והסבר שאותו פלוני הוא חתרן מסוכן.
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 7
הם יודעים מה קורה במחנות־הריכוז(סליחה ,״מיתקני־הכליאה״ ו״מיתקני החקירה״) .כשם שכל שופט שרצה לדעת ידע כי במשך 17 שנים שיקרו חוקרי-השב״כ בבתי־המישפט. (ומה עכשיו?) המישפטנים אמורים להיות בעלי־היגיון.
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 11
בין העצירים היו כמעט כל מפקדי ההגנה, שנעצרו על פי רשימות השב״כ הבריטי. זה היה שיא המאבק של ממשלת הנציב העליון במרי העברי.
גליון 2588 (8 באפריל 1987), עמוד 11
כרמלה.״ ואין לשכוח, כמובן, את פרשת־השב״כ. אני :״את יכולה להביא לי קצת מים, ציפורה?
גליון 2574 (31 בדצמבר 1986), עמוד 16
איש מהכתבים לא הודה כי עשה אי״פעם מעשה כזה, ולמרות זאת רוב החומר הנוגע לפרשיות הגדולות, שהסעירו בזמן האחרון את המדינה -כמו פרשת השב״כ, פרשת וענונו ופרשת מכירת הנשק לאיראן - • בכל מה שנוגע לפרשיות הגדולות שהתפרסמו בזמן האחרון — בארץ אפשר היה לכתוב עליהן רק כשהדברים צוטטו ממה שהתפרסם קודם לכן בעיתונים בחריל.
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 17
בעיני רבים במדינה הצטיידנו כצמד־חמד, שני אנשים מאותו הסוג. השב״כ של איסר הראל התייחס אלינו כאל יחידה אחת.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 40
ורק אל תגידו, אחר־כך, תנועת־הימין, שהייתם מופתעים, שלא ידע השב״כ. ואם כך תנהג התביעה גם כלפי נתבעים אחרים, אז יש לי עצה מועילה לכל אחד :״הודה באשמה״ ,אפילו בלי הבעת ״חרטה״ מפורשת, הצבע על ״התארכות המישפט וביזבוז זמנו של בית״המיש־פט״ ,הזכר א ת ״ילדיך״ ,הדגש שזו ״עבירה ראשונה מסוגה״ אצלך, ובקש א ת עורך-הדין חסון כדי לסגור איתו א ת עיסקת״הטיעון!
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 51
ורק א ל תגידו, אחר־כך, תנועת־הימין, שהייתם מופתעים, שלא ידע השב״כ. וא ם כך תנהג התביעה גם כלפי נתבעים אחרים, אז יש לי עצה מועילה לכל אחד :״הודה באשמה״ ,אפילו בלי הבעת ״חרטה״ מפורשת, הצבע על ״התארכות המישפט וביזבוז זמנו של בית־המיש־פט״ ,הזכר א ת ״ילדיך״ ,הדגש שזו ״עבירה ראשונה מסוגה״ אצלך, ובקש את עורך־הדין חסון כדי לסגור איתו א ת עיסקת-הטיעון!
גליון 2704 (28 ביוני 1989), עמוד 33
כמובן לא לפני שנשתכנע, למעלה מכל ספק סביר, שאינני נמנה עם סוכני־החרש של השב״כ ואף אינני חרב להשכיר או מסגיר מיקצועי מטעם הנהלת המחנה, המקפידה כל כך לשמור על סודיות, כאילו כל סודות המדינה בין גדרותיה.
גליון 2722 (1 בנובמבר 1989), עמוד 23
״(גם ועדות־ההלם חיפשו אחריו, כדי להוציאו להורג כסוכן השב״כ). באותה שעה לא היה חלבי במעצר, לא הודה בדבר, ואין הוא אלא חשוד.
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 12
מי שהיה כנראה מודע מאוד לנקודות מכריעות אלה, היה ראש הממשלה, יצחק שמיר, שנתן לראש השב״כ את ההוראה לפעול. עם כניסתו לתפקיד ראש־הממשלה נתן יצחק שמיר הוראה לפעול בכל הדרכים לחשיפתה של המחתרת ול־חיסולה.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 12
שמיר לא שאל את שרון, ולא את ראשי המוסד, השב״כ ואמ״ן שבאו אליו לפגישה מייד אחרי שיחת ציפורי, כפי שהיה עושה כל אדם נורמלי, ולוא רק מתוך סקרנות.
גליון 2570 (3 בדצמבר 1986), עמוד 9
השלושה זכו, מאוחר יותר, בכינוי ״פורום ראשי־הממשלה״ .פורום זה נזכר גם כפורום שטיפל בפרשת השב״כ בשלביה העדינים. לא כל מי שנועצו עימם השלושה התלהבו מהרעיון.
גליון 2500 (31 ביולי 1985), עמוד 8
באותה שעה נאמר שוב ושוב, בכל מהדורות החדשות של היום הראשון, כי גורמים ביטחוניים (קרי: השב״כ) משוכנעים שהדבר הוא יוזמה פרטית של אנשים מקומיים, וכי אין לכך שום קשר עם אירגונים מבחוץ.
גליון 2518 (4 בדצמבר 1985), עמוד 8
תפקיד היועץ־למילחמה־בטרור מחייב כושר תימרון בין השרותים השונים, כמו אמ״ן, המוסר, השב״כ, המישטרה ומישמר־הגבול, שכל אחד מהם לוחם על עצמאותו.
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 30
על־משקל אמרתו של המשורר, תופע נא ועדת־חקירה בפרשת השב״כ מיד, ואם לא, תמוגר ממשלת האחדות הלאומית לעד.
גליון 2668 (19 באוקטובר 1988), עמוד 9
כל גורם הפעיל בשטח — צה״ל, המימשל ה* צבאי, המינהל האזרחי, השב״כ ועוד — מקבל החלטות מדיניות על דעת עצמו, מחוסר הנחייה.
גליון 2665 (28 בספטמבר 1988), עמוד 26
לחתום על החלטת גינוי כנגד אחד נתן זך, או נכון: בימינו חל פיחות רציני ביוקרתס ה״מי־שהתקפתו מעידה על מצב שבו ,״אם מגרדים את תולוגית״ או המאגית של מוסדות, ושום אדם הקליפה הדקה שעל פני השטח (של אגודת בר־דעת הקורא בימינו כי ״צמרת המישטרה או הסופרים) ,מתגלה ריקבון של יריבויות ומאבקי- השב״כ טענה״ ,או כי ״מליאת הכנסת הביעה כוח,״ ואס כך — כוונתה האמיתית של המיתקפה שאט־נפש״ ,או ש״חבר־הנאמנים של בנק זה או (״עושים לו את המוות בתככנות קטנה״) לא היתה אחר הכחיש״ — שוב לא יעלה בדעתו להעניק מלכתחילה אלא להיפטר מן האיש אשר ״הביא לדברים אמון אוטומטי.
גליון 2585 (18 במרץ 1987), עמוד 11
נתקלתי השבוע גם בשר משה ארנס. הוא התלונן על כך שבמהלך פרשת־השב״כ החשדנו אותו כ״פושע־מילחמה״. הגבנו אז על דברים שאמר ארנס למחרת הרצח, בנוסח :״על המחבלים לדעת שלא ייצאו חיים מפיגוע כזה!
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 38
— סתם יום שד פת ח (המשך סעם 1ד )7 מישרד־הפנים ממלא את אותו התפקיד בירושלים המיזרחית, ופועל שם על־פי הנחיות השב״כ. מישרד־האוצר מממן את הכיבוש ומנצח על ניצול האוכלוסיה לטובת המשק הישראלי.
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 4
היינו העיתון היחידי בישראל שתקף את מיל־חמת־הלבנון ביום הראשון, כשם שהיינו העיתון היחידי בישראל שתקף את מיבצע־סיני ב־.1956 היינו העיתון היחידי במדינה שהעז לחשוף את פרשת־לווינסון, כשם שהיינו היחידים שהעזו לחשוף את פרשת חושיסתאן ב־. 1955 היינו העיתון היחידי שהעז לפרסם את התצלום של חוטפי״האוטובוס בקו ,300 למחרת הפשע, וכך לפוצץ את פרשת־השב״כ, כשם שהיינו העיתון היחידי שהעז לפרסם את מצוקת נכי־צה״ל המשותקים ב־ . 1950 את המחיר של אותה כתבה אנחנו משלמים עוד כיום.
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 15
וערת־יריב, וחשאיותה הרבה, הן אחד הגורמים המפריעים לזמיר להגדיר את מאבקו בפרשת־השב״כ כהצלחה. עובדה אחרת, המפריעה לקורת־הרוח הכללית, היא גורלם של שלושת מורדי־השב״ב: ראובן חזק, פלג רדי ורפי מלכה.
גליון 2592 (6 במאי 1987), עמוד 11
נולדה סיפרות שלמה המתארת את העלילות הפנטסטיות של המוסד, השב״כ, אמ״ן, לק״ם, ציידי־נאצים, ויזנטלים ומה עוד, ולצידה מחסן של סירטי־קולנוע וסדרות־טלוויזיה על נושאים אלה.
גליון 2242 (20 באוגוסט 1980), עמוד 68
בצניעותי כי רבה אודה, בי דודו הלוי לא נועץ בי כלל לפני שפירסם ללא צורך — אם גם ללא נזק, לדעתי — את שם ראש השב״כ — ואם יקרנו המקרה יחדיו אגלה לו את הסוד הזה.
גליון 2595 (27 במאי 1987), עמוד 10
השבוע הסבירו כמה נרגעים כדבר שיש לנערן את הבעיה באישיותו של אברהם שלום — גיבור פרשת־השב״כ — שהיה חסיד הדיוודדלא־דיווח. לדווח כדי לטייח, ולטייח כדי לדווח.
