חיפוש: התנחלויות
נמצאו 239 תוצאות (מציג 176 עד 200)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 22
.״ הוא פיתח בו רעיון של הת־פשטות־מתמדת, ללא כל גבול, דור אח רי דור, כשכל דור כובש שטחים חד שים, ומביא יהודים חדשים להתנחלות בהם, בלי הגבלה של שטח וזמן, עד סוף כל הדורות.
גליון 1632 (11 בדצמבר 1968), עמוד 9
״או שנכריז על נכונותנו לוותר על השטחים המוחזקים תמורת שלום, או שנכריז על סיפוח השטחים והתנחלות בהם״. ״אם נכריז שאנחנו מוזתרים על השטחים למען השלום,״ אמר יגאל אלון ,״יקים משה דיין שערורייה, יתחבר עם הימין והדתיים, ויפיל את הממשלה.״ ״אם נספח את השטחים,״ אמר אבא אבן ,״נפסיד את אמריקה, שהיא ידידתנו האחרונה.
גליון 1633 (18 בדצמבר 1968), עמוד 23
בהופיעו בפני סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, נרם לחילוקי־דיעות ולוויכוחים כימעט בכל משפט שאמר. למשל: על היחס בין התנ״ך להתנחלות — ״יש פה אנשים שעושים סלקציה של מצוות התורה כדי לספק את היצרים הקאניבליסטיים שלהם, הכוונה לחלק מאנשי ארץ־ישראל השלימה.״ על הכותל המערבי כמקום קדוש — ״גם דיר־חזירים בקיבוץ של מפ״ם הוא נחלת־השם באותה מידה.״ על אמונה — ״בארץ חלק מן הכופרים מאמינים בפסיכואנליזה, חלק בטמד טיה, חלק בסוציאליזם וחלק במשה דיין.״ ה מלכ ה למען הנ סיכ ה קריין הטלביזיה דן •טילון, חזר אחרי חודשיים של הפסקה, להנחות תוכניות כשהוא מבריק ומלא ביטחון.
גליון 1630 (27 בנובמבר 1968), עמוד 7
אולם ברגע שהעם הפלסטיני ישתכנע כי אפסו התקוות לשלום, ברגע שתקום התנחלות נרחבת על אדמתו, ברגע שיבין כי הכיבוש הישראלי הופך לעובדת־קבע — באותו רגע ימצאו הטרוריסטים לא רק אהדה, אלא גם עזרה ומחסה.
גליון 1591 (28 בפברואר 1968), עמוד 7
שום מהפכן ירדני שוב אינו צריך לחשוש שמעשיו יביאו לאובדן שכם וחברון, להתנחלות ישראלית על הירדן. זה כבר קרה. הדבר היחידי המונע ברגע זה את המהפכה הוא גורם אי־הוזדאות, המבוכה, התדהמה ואובדן־העצות שהשתררו בירדן, בעיק־בות התבוסה המהממת.
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 9
הידרדרות זו יכולה להידחות — אם לא נכריז על: סיפוח, אם לא נבצע התנחלות בשטחים, ואם נימנע ממעשים פרובוקטיביים אשר ישנו את האווירה.
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 9
הסיפוח ישכנע את אחרון הערבים שהוא צדק באמונתו כי הציונות נועדה מלכתחילה לגרש את עמי־ערב מארצותיהם, לצורך התנחלות גזענית לבנה. הוא גם ישכנע אותו סופית כי הציונות לא תדע צה למלחמת־נצח, שתסתיים רק כאשר שני העמים במרחב יחסלו איש את רעהו במלחמת גוג-ומגוג גרעינית.
גליון 1215 (4 בינואר 1961), עמוד 9
יש הערכות אחרות, קיצוניות יותר וגם מתונות יותר׳ אך ההגיון מחייב כי הרוב הגדול של הפליטים יעדיף פיצויים הוגנים, והתנחלות בארץ ערבית, על שיקום בישראל. הייתי מנבא בזהירות כי מספר החוזרים לא יפול מ־ 100 אלף, לא יעלה על 250 אלף.
גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 17
כושרו של טייס רוסי ^ולס, עוצמתו של חיל־האח־יר ה־ רוסי אינה מהודה, לפי שעה, גורם לגבי חיל־האוויר הישראלי, שכן עדיין לא מפלגות מפ״ם פה, מפ״ם שס ״מי שהלך להפגין נגד ההתנחלות בחברון, בשטח המוחזק על־ידי צה״ל, הוא רף נו^1ר\ז צנזור ה שר הצבא ה^בייט־י-.
גליון 1683 (3 בדצמבר 1969), עמוד 11
(והרי רק השבוע הצביעה מפ״ם ביד גאה למען השדר של גולדה מאיר לנשיא ניכסון, •טהחריד וזיעזע את אחרון אוהדי מפ״ם באר• צות-הברית ובעולם בולו!) מדיניות של סיפוח. התנחלות. תמיכה בסייגון. כל זה היה בסדר.
גליון 1716 (22 ביולי 1970), עמוד 9
היה מוזר לראות איש כזה בחברת שרים שהטיפו בנשימה אחת להתנחלות רבת־תנו־פה ולהחזרת השטחים המוחזקים, ליוזמת־שלום נועזת ולעמידה איתנה על זכותנו ההיסטורית לארץ־ישראל השלמה, לקביעת הירדן ותעלת־סואץ כגבולות־ביטחון הכרחיים ולנכונות להחזיר הרבה־הרבה שטחים, למשא־ומתן ללא תנאים מוקדמים ולקביעה נחרצת שלעולם לא נוותר על ירושלים, הגולן, עזה, שארם־א־שייך, חברון ואל־עריש.
גליון 1774 (1 ביולי 1971), עמוד 39
את המלחמה הראשונה הכריזה בסי משה דיין, שביטא לראשונה בגילוי־לב את מדיניות הממשלה: לצרף את השטחים לצמיתות לישראל, תוך ויתור לצמיתות על שלום עם העולם הערבי. ממשלת־קבע בשטחים המוחזקים, התנחלות כללית, שלילה טוטאלית של זכויות העם היושב בהם.
גליון 1804 (28 במרץ 1972), עמוד 15
הוא מגנה אותן עקרונית, אך לא עשה דבר כדי להרתיע מועמדים ולחבל כ הגשמת רעיון זה, בתנאים של שיל- טון צבאי זר, אינה יכולה להיות קלה. המימשל יוצר לאט־לאט ״עובדות״ של התנחלות בין הכפרים והערים. בקיצור, הבחירית נועדו לבסס את המצב הקיים, לאפשר סיפוהי זם זוחל, מחוכם ,״ליברלי״
גליון 1794 (19 בינואר 1972), עמוד 8
עולה כאש משה סנה לא שמע מעולם על עשרות ההתנחלויות שהוקמו, לדברי שרי הממ שלה, בשטחים שאין בכוונת ישראל ל החזיר לעולם, הוא לא שמע על הצה רותיהם של ראש־המימשלה, שר־הביטחון, הרמטכ״לים, סגן ראש־הממשלה, שר־ה־תיירות, שר־הדתות ויסגן־שר-התחבורה — על כל נוסחה שב עולם מ״אף שעל״ ועד לתקופות ״צי אחרות, או נון״ עשרות שנים, שיעברו עד שי שר חלק תחזיר אל השט קטן מכל חים שכבשה במל חמה הנקראת עדיין ״מלחמת ששת הי מים״ והיא נמשכת זיו השנה החמי מסים שית.
גליון 969 (10 במאי 1956), עמוד 4
.״ במלים עוקצניות הגדיר הרמטכ״ל את אותם הסבורים כי השקט עלול לחזור לגבולות המדינה — תקווה שהתפתחה ביתר עוז גם בצמרת המדינה, למחרת ביקורו של דג הא־מרשילד. אחר הגיע אל שיא דבריו : ״דור התנחלות אנו, ובלי קובע־הפלדד, ולוע־התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית ...זו גזירת דורנו.
גליון 1034 (7 באוגוסט 1957), עמוד 6
האמונה כי שתי המלים ״בטחון המדינה* עונות על הכל — וכי למענן מותר לרצוח (כפי שחשבו אותם אומללים במבואות כפר־קאסם, וחבריהם ה־בלתי־ספורים החושבים כמותם) ,ולגנוב (רכוש ערבי) ולחמוד (את אדמת הזולת). מאות כשנים אחרי התנחלות שבטי ישראל כארץ, כתקופת המלכים, נולדו עשרת הדיברות.
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 12
אומנם, העניין חשוב ודחוף ביותר — אולם עד כה נהגה הנשיאות לשלול אוטומטית את הדחיפות של הצעותינו על עניינים עוד יותר חשובים ודחופים, כגון ההתנחלות בחברון. אלא שהפעם קרה נס. הרוב האנטי־דתי בנשיאות הכיר בדחיפות.
גליון 1638 (22 בינואר 1969), עמוד 11
שניהם מאמינים שיש לבצע את הסיפוח למעשה, על־ידי התנחלות הדרגתית ושקטה בשטחים, והפיכת האופי ״הזמני״ של מישטר־הכיבוש לפיקציה גרידא, לסיבור אוזני העולם.
גליון 1613 (30 ביולי 1968), עמוד 18
״איזו נכונות לשלום קיימת אצל ישראל, כשמכריזים אותה עת על מתן אפשרות להתנחל בחברון — בהסכמת אל־מצרי הממשלה? ״ואיך אפשר לדבר על שלום כשקיימת התנחלות יהודית, הולכת וגוברת ברמה הסורית?
גליון 1592 (6 במרץ 1968), עמוד 11
§ אס תפקידו האמיתי, בממשלת הליכוד הלן אומי, הוא לספק כיסוי בינלאומי להמשכת 0הסטאטוס קוו, בלומר להחזקת השטחים תחת שלטון ישראלי ישיר, לקראת התנחלות וסיפוח בי אז מר אבן הוא גאון.בנוסחותיו המצלצלות, כפי ששמענו אותן אתמול שוב, הוא מצליח לצמצם עד למינימום את הלחצים הבינלאומיים התובעים הסדר אחר.
גליון 1132 (9 ביוני 1959), עמוד 3
בבוא שעת־הבושר נפרוץ מן הגבולות המגד הבים של המדינה ונכבוש שטח־אדמה שיספיק להתנחלות של עם בן חמישה מיליון נפש. כך תיפתר הבעיה אחת ולתמיד.״ ף א היתה זאת פליטת־פה של איש אחד.
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 4
הוא ממחיש את העובדה כי ישנן תכונות משותפות לאומה העברית החדשה ולעם הפרוסי — תכונות שהן אולי פרי תנאים היסטוריים דומים, תנאי התנחלות תוך מלחמה. הצעירים ירדו, הזקן עדה * %ולס שום מאורע הקשור עם היחסים בין ישראל והעולם החיצוני לא יכול היה לספק לתשי״ט את איש־השנה.
גליון 1672 (17 בספטמבר 1969), עמוד 12
נציג קבוצת־הלחץ של עסקני ההתליברלית מתונה למפלגה לאומית קיצונית, יישבות העובדת, פעיל לטובת חוק המושבים התובעת התנחלות בשטחים, קביעת עובדות, וחוקי־דיכוי דומים.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 12
הפרד פסורים מכל האוניברסיטאות, שחתמו על כרוזים נגד עמדת הממשלה בפרשת גולדמן ובפרשת ההתנחלות בחברון, ושמיספרם חרג הפעם בהרבה מעבר לקבוצה המצומצמת יותר, שהרימה את נם התנועה לשלום ובטחון.
גליון 1716 (22 ביולי 1970), עמוד 16
אילו היה בן־עמי מספר כי ערך בלנינגראד עצומה למען התנחלות יהודית בחברון, לא היה הדבר מפתיע עוד.
