גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

הוא ממחיש את העובדה כי ישנן
תכונות משותפות לאומה העברית החדשה ולעם הפרוסי —
תכונות שהן אולי פרי תנאים היסטוריים דומים, תנאי
התנחלות תוך מלחמה.
הצעירים ירדו, הזקן עדה
* %ולס שום מאורע הקשור עם היחסים בין ישראל
והעולם החיצוני לא יכול היה לספק לתשי״ט את איש־השנה.
גליון 1672 (17 בספטמבר 1969), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

נציג קבוצת־הלחץ של עסקני ההתליברלית
מתונה למפלגה לאומית קיצונית,
יישבות העובדת, פעיל לטובת חוק המושבים
התובעת התנחלות בשטחים, קביעת עובדות,
וחוקי־דיכוי דומים.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

הפרד
פסורים מכל האוניברסיטאות, שחתמו על כרוזים נגד
עמדת הממשלה בפרשת גולדמן ובפרשת ההתנחלות בחברון,
ושמיספרם חרג הפעם בהרבה מעבר לקבוצה המצומצמת
יותר, שהרימה את נם התנועה לשלום ובטחון.
גליון 1716 (22 ביולי 1970), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

אילו היה בן־עמי
מספר כי ערך בלנינגראד עצומה למען
התנחלות יהודית בחברון, לא היה הדבר
מפתיע עוד.
גליון 1810 (10 במאי 1972), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

מי שמסרב לשרת
את הממשלה בצבא, האם אינו חייב לסרב גם לשלם
אני סבור שצה״ל ינהג בתבונה, אם יאפשר לצעירים
כאלה לשרת בתחומי ישראל. בוודאי אין להכריח חייל
לצאת להתנחלות מעבר לגבול, בניגוד להכרתו.
דומני כי כבר עתה נוהג צה״ל למעשה
על פי כלל זה, תוך כיבוד מצפונם של חיילים
המקבלים על עצמם את עול השרות הצבאי,
אך הרוצים להישאר שלמים עם עצמם.
גליון 1810 (10 במאי 1972), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

לגולדה זה כדאי, מפני שזה נותן לוז
הארכה נוספת של הסטאטוס קוו, ללא
שום לחץ לנסיגה — תקופה שבה אפשר
להמשיך בהתנחלות ובסיפוח הדרגתי.
לאל־סאדאת זה כדאי, מפני שזה מספק
לו תירוץ שלא לפתוח במלחמת־יאוש,
בה בשעה שאין למעשה שום התקדמות
שהיא להסדר.
גליון 1813 (31 במאי 1972), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

משאית מקושטת בסיסמאות
מעל
(״שלום וביטחון — כן! התנחלות ונישול
— לא!״) דיברו בזה אחר זה עודד ליפ שיץ
מקיבוץ ניר עוז, שהסביר את הש תלשלות
פרשת הנישול ; אסתר וילנסקה
מהמיעוט של מק״י; אורי אבנרי; דני
פתר מקבוצת שי״ח!
גליון 1004 (9 בינואר 1957), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

•הקרב החל כאשר הועברו עשרות המשפחות
הראשונות׳ ,כולן מערי מארוקו, למקום
החדש, יחד עמן באו המפלגות.
גורם האפתעה. ימים מעסים אחרי
ההתנחלות, הופיעה בעיירונת מכונית עמוסה
•עסקנים של המפלגה הדתית־הלאומית.
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

זוהי ההתחרות שאת סימניה שמענו כבר בוויכוח של היום,
כאשר אנשי המפד״ל ול״ע התחרו ביניהם ועם חבר־הכנסת
תמיר בקיצוניות של דרישות התנחלות וסיפוח. מה
נשאר לתמיר להגיד אחרי הדברים ששמענו מפי חבר־הכנסת
האוזנר?
גליון 1609 (3 ביולי 1968), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

הסרב על השאילתות אבו לא הופיע מול דייו * התנחלות באישור הממשלה כולה
תמונות-עירום של בנות * 17 עוול לנרדפי הנאצים * השפכים באים לראשוו־לציוו
קדי ש ווו רוג1
*ושב־ראש הכנסת, קדיש לה, הוא
י אדם ישר מאוד ואהוד מאוד.
גליון 1639 (29 בינואר 1969), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

בנאום שגרר אחריו כמה ספיחים,
נימקנו זאת כך :
אם הממשלה מסרבת לעלות על הדרך הזאת, כי אז היא
חייבת להתאזר באומץ־לב ולומר לציבור: הדרך האחרת
שאנחנו עולים עליה, דרך הסיפוח וההתנחלות, היא דרך
התובעת בהכרח הורדת רמת־המחייה של העם.
גליון 1643 (26 בפברואר 1969), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

עזה, כתנאי ששתי מדינות ארץ־ישראל תהיינה
קשורות כיניהן מראש כאמנה מחייכת
וכת־קיימא.
( )3להכליל כאמנה זו את העקרונות של תנועה
חופשית בכל רחבי הארץ לאזרחי שתי המדינות, תיאום
כלכלי ואי־התנחלות ללא הסכמה הדדית.
( )4לשמור על אחדות ירושלים, כבירת שתי המדינות,
על־ידי מתן מעמד סביר ומכובד לעם הפלסטיני בה,
( )5להכטיח, כערוכות צכאיות ממשיות בשטח,
את הפיכת מידבר־סיני ונהר הירדן כגבולות־ביטחון
משותפים של שתי המדינות.
( )6לפתור פיתרון שלם וצודק את כעיית הפלי״
מי ם, על דעתן ועל אחריותן של שתי הממשלות.
( )7להזמין את עכר־הירדן להצטרף לפלסטין, או
להשתלב באמנה כיחידה שלישית.
)8( ,לשמור את הזיקה של מדינת־ישראל לעול 8
היהודי ואת זיקת פלסטין לעולם הערכי.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

עשינו זאת לא פעם
בהצלחה, כמו בפרשת ההתנחלות בחברון.
גם השבוע פעלנו כך. הנחנו כי אנשי־הסיפוח
ירצו לנצל את תקרית־סואץ ה־עקובה־מדם,
כדי לעשות הון פוליטי.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

הקיבוצים הם יצירה יחידה במינה של הציונות, ובאותה מידה היו המיסדרים הצבאיים
הגדולים המצאה מקורית של הצלבנים. ההתיישבות וההתנחלות יצרו בשני המיקרים דפוסים
דומים.
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

העמדה הבטחונית נובעת משיקולים כבדי-
מילוקל. התנחלות בחברון בדרך זו תתפרש
בעיני כל ערבי בגדה כהתנפלות ישירה
בעתיד העם הפלסטיני, כצעד ראשון לקראת
נישולו דארצו.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

במיקרה של
המכריע, של מלחמה מסוג זה, היא ניתוק ה סיפוח גלוי או מוסווה, בגון התנחלות בגדה,
לוחמים מן האובלוסיה האזרחית, בדרכים תיגכר מערבת־הטרור במימדיס מכריעים.
גליון 1589 (14 בפברואר 1968), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

אך אם הממשלה תלך בדרך הסיפוח, כפי
שרומזת ההתנחלות החדשה המתוכננת כעת בשטחים המוחזקים
— יבוא הקץ גם על כך.
גליון 870 (24 ביוני 1954), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

.
• שלב שני: העברת המטה הקרבי לארץ,
בואו והתנחלותו של נחום גולדמן
בישראל.
• שלב שלישי: ייצוב החזית, על־ידי העמדת
נחום גולדמן בראש הרשימה המשותפת
וקבלת תכניתו הפוליטית.
• שלב רביעי: הפריצה הגורלית, נצ־חון
הרשימה המשותפת בבחירות.
גליון 772 (14 באוגוסט 1952), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

אולם אחרי
הגירוש נהגו׳בהם בהזנחה, עשו להם עוול
בזאת שלא נתנו להם אדמה להתנחלות סופית
ולא שילמו להם פיצויים. אם יתקנו עוול זה,
שוב לא ידרשו הערבים שיחזירו אותם לאדמתם.
גליון 1212 (14 בדצמבר 1960), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

לדויד בן־גוריון מטרת־מלחמה
ברורה — להנחיל למדינת־ישראל שטחים ריקים, שיאפשרו התנחלות המונית עברית. אולי
עמדה לנגד עיניו הדוגמה התנ״כית של יהושע, שהשמיד את תושבי הארץ הכנענים
וכבשה ריקה״.
גליון 1684 (10 בדצמבר 1969), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

פירוש הדבר: יתכן שברגע ההכרעה המדינית הגדולה,
לא תזכה גולדה בתמיכת רוב מכריע בממשלה למען מדיניות
הסיפוח וההתנחלות שלה, ואז תיאלץ להתפטר וליזום
פיזור הכנסת.
גליון 1688 (7 בינואר 1970), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

הרי קוזי־היסוד של הממשלה
מדברים על התנחלות, על סיפוח, שהם
הדרך המוחלטת והוודאית להמשך המלחמה.
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

אין בהחלטה זכר על הפגשת
הצדדים, וגם לא על חוזה־שלום, כפי שטענה גולדה.
סילוף אחר של גולדה נגע לחברון ולהתנחלות בחברון:
גולדה מאיר נניח לרגע — כניראה לפי רצונו של חבר־הכנסת
עופר — שבהסכם־שלום וגבולות מוסכמים יוסכם שחברון
חוזרת לירדן.
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

בתום הדיון על משרד־החינוך, הציע אורי
אבנרי את ההצעה הבאה:
( )1הכנסת מטילה על משרד־החינוך-
והתרבות לבצע רפורמה יסודית של תוכ נית
הלימודים, כדי לטפח ערכים של
שלום וקירוב עמים, לשרש גישה לאומ נית
צרה, ולהכשיר את הדור הבא לעי דן
הטכנולוגיה.
( )2הכנסת קובעת שהאינטרס הלאומי
מחייב את איחוד מערכת החינוך,
ביטול הזרמים, וחיסול מערבות החינוך
הדתיות הנפרדות.
( )3הכנסת מטילה על משרד החינוך
להנהיג לימוד-חוכה של שתי שפות ה ארץ
— עברית וערבית — בבל בתי-
הספר במדינה, בדי להכשיר התלמידים
לתקופת השלום הממשמשת ובאה.
( )4הכנסת מטילה על משרד־החינוך
לעשות את כל ההבנות להנהגת חינוך
חינם בכל הדרגים, מגן הילדים ועד
האוניברסיטה, ועד בכלל.
הפסקת ההתנחלות,
הוזלת המזוו,
האגמים!
״—הצלת
בתום הדיון על משרד־ד,חקלאות הציע אורי
אבנרי את ההצעה הבאה:
( )1לאור השינוי המהיר שחל במצב
המדיני, היוצר אפשרות ממשית לחתי מת
חוזי־שלום בין ישראל ושכנותיה,
תוך קביעתם הסופית של גבולות ישראל
ללא סיפוח שטחים — קוראת הכנסת
למשרד החקלאות לחדול מייד מ הק מ ת
ישובים חדשים בשטחים המוחזקים.
גליון 1807 (18 באפריל 1972), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

בלכצת (מבלבלת את הביצים
בדיבורים על שלום).
ג ר ענ ת (ההתנחלויות בשטחים).
רפכת
(לאחרונה אימצה לעצמה
סיסמאות כגון ״רק-כך!