גליון 1003 (2 בינואר 1957), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

העתונות פירסמה הודעה של ״חוגים הקרובים למשמר הגבול״ ,שהתמרמרו על כך
שהכנסת כיבדה את זכר חללי הזוועה בעמידה, בעוד שלא קמה מעולם על רגליה לזכר
חללים יהודיים.
גליון 1607 (19 ביוני 1968), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

כך הגיעה לשיאה אחת התעלומות המים־
תוריות והמוזרות ביותר בתולדות המדינה
— תעלומת י״ג חללי גשר־אכזיב.
אך התעלומה האמיתית בפרשה זו היא —
כיצד הפך העניין כולו לתעלומה.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

ניין חודשי תשכ״ח הוא כסקירת הודעות דובר צה״ל,
וברשימת חללי ישראל.
• חודש תשרי עמד בסימן המצוד אחר הנערות
הכושיות, מניחות פצצת ציון, וטיבוע משחתת חיל־הים
אילת.
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

אתמול ליד מצבת זכרון שהוצבה
במזרח ירושלים לחללי אחד
מגדודי הצנחנים שניספו במערכה
על העיר.
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

המאורע הפך,
ללא כוזנה תחילה, אזכרה המונית לחללי
הטבח. על כן, איך אפשר לשכוח? איך יתכן
למחוק מנגד עינינו את אלה שהלכו ללא
עיזל לקראת המידת?
גליון 1097 (8 באוקטובר 1958), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

קול-
ישראל, העושה הכל כדי לתבל את לוה
תוכניותיו המשעמם ברוטב בידור, אימץ
לו את רעיונו הישן נושן של אורסון זדלס,
ילעיט את קהל מאזיניו במשדר חללי אחד
כל שבועיים, בשבת כמשקל כנגד
ל״קלות ראש״ בידורית זו, תשודר בשבת
השנייה, באותה שעה, תוכנית מדעית ממש
לא קרכה משפחתית הביאה את
חנה בן ארי (ניניו) לערוך את המשדר
ארבעים שנות הבימה, בו נשמע אף קולו
של בעלה, אברהם ניניו.
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

הפיכת החלל החיצון לאוקיינוס חדש למעבר
בלי־רכב חלליים — הפכה מדמיון ספרותי למציאות אנושית.
גליון 766 (3 ביוני 1952), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

אפשר להגדירו כך: לא במדינה זו רצה
הנכה של נגבה, ולא בה רצו חללי הקסטל,
פצועי נבי־יושע, נושאי־ר,כידון של חולייקאת.
גליון 933 (1 בספטמבר 1955), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

אליעזר ברון, חיפה
בדרגת ^שק חטיבתי?
...נ א לר שום אותי׳ לצוות החללית הרא שונה
שתצא ל מס ע לחלל. אדיר חפצי לנ חו ת על ה כו כ ב
היפה ביו ת ר בי קו ם: נ׳ינ ה !
גליון 976 (28 ביוני 1956), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

מאז נפרדו דרכיהם
ן* קצה בית״העלמין הקטן והמטופח
•י של המושבה השרונית הרצליה׳ נמצאת
החלקה הצבאית• בד. מצאו את מנוחתם האחרונה
חללי מלחמת השחרור מבני המושבה.
כ־ 20 מצבית לבנות, ערוכות בשורות ומוקפות
גינות־נוי זעירות, מנציחות את חלקה
של הרצליה בקרבן הדמים של המדינה.
גליון 957 (16 בפברואר 1956), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

בתמונה העליונה :
הגלעד שנבנה על ידי חברי חללי פטרה לזכר אריה מגר, איתן
מינץ, גילה דרוקר, יעקב קלק ומרים סונדרר, ליד בית־מליחה.
גליון 907 (3 במרץ 1955), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

מסביב לכיפה
הענקית ישתרעו ארבע סידרות של כוכים,
שיכילו את עצמותיהם של 150 אלף איש :
חללי הפשיסטים במלחמת האזרחים, בני
בית־המלכות הבורבוני, בני משפחתו של
פראנקו.
גליון 902 (27 בינואר 1955), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

בין השלדים שנמצאו במחילות לא היו
כל חללי מלחמה, שנשאו אותות אלימות.
פארו, שטען כי יושבי ביר אבו־מטאר היו
חקלאים שוחרי־שלום הסתמך גם על עובדות
אחרות: במקום לא נמצאו כל שרידים
של חומת־מגן.
גליון 1058 (8 בינואר 1958), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

ע ל אף הקורבן הרב הכרוך בדבר,
לא נחסם לרגע להעמיד את האינטרס
הלאומי מעל לאינטרס המפלגתי
הצר* נטה שסם לעול האחריות ונושיט
את ידינו למשימה המפרכת, ברוח המסורת
החלוצית וההגשמה האישית שציינה
את דרכנו מ אז
מול מזימות ׳האדיב בשער, הזומם
לכלותנו, צו השעה הוא ללכד את
כל הכוחות היוצרים והבונים, למען שמירה
על בטחון המדינה והגשמת חזון
הדורות
בלב כבד, אך מתוך הרגשת
מלוא האחריות הרובצת עלינו כשומרי
ערכי הדת והמסורת, אנו מתיצבים
שוב להגנה על העמדות שנכבשו על־ידי
היהדות הדתית במאבק של שנים
ארוכות. לא נפקיר עמדות אלה למהרסים
מבית, מחללי שבת־קודש ומפיצי זימה
וטומאה י•
תשעה ימאיש נעצרו( .למרחב)
אורי שיקה, חיפה
אמר הקצין: אתה אולי איש, אבל
לא בן־אדם
שוטפות אחדות בתחרות זו הסכימו
להביע דעתן( .הארץ)
מרים דורי, תל־אביב
שיפו.ט מזורז או שטיפת מוח?
גליון 998 (28 בנובמבר 1956), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

• שירת חייהם באמצע נפסקה
(יעס ח 10 קול ישראל) — הקטע הטראגי
ביותר בתוכנית זאת יהיה ראיון מוקלם שערך
העית נאי המנוח עמוס לב, מחללי הסיבוב
השני, עם חבר נחל־עוז המנוח רועי
רוסברג, זמן קצר לפני שהאחרון נחטף בידי
ערבים בגבול רצועת־עזה.
גליון 988 (19 בספטמבר 1956), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

ראשי הבית
הלא מי הם כופרים, מסיתים, מדיחים,
מחללי־שבת ועוקרי־ת־רה! מה להם ולירושלים?
גליון 1462 (15 בספטמבר 1965), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

.״
• עלון המערך ,״על־הסכיך
על רפ״י :״רפ״י׳לה, מתי תתבגר?״
המפד״ל על המערך :״מחללי
שם ישראל.״
• עלץ המערך ,״על־הסכץ״,
עיד יוסף אלמוג׳ :״אלמוגי -לבית- ע ספר תיכון!
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

ההיפך: שמתי בידו משפך
המשקה פרחים אדומים. הצבע האדום
משמש זכר לחללי המלחמות, והפרחים —
סמל לרציפות דורות המתנדבים.״
בוועדת השופטים ציינו את הפרגים האדומים
לשבחו של פרח.
גליון 1494 (20 באפריל 1966), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

עוד כמה ימים, ערב יום־ד,עצמאות, יתקיים יום
4הזכרון לחללי צר,״ל. לתוכנו של יום זה מכוונים דברי.
גליון 1357 (12 בספטמבר 1963), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

.״ התצלומים מראים את שטראום מסייר בכור האטומי, משוחח עם שמעון פרם, עם
עוזי גל, עם קצינה של צה״ל, ועומד דום (ליד סגן־אלוף ישראל) בבית־הקברות של חללי
הצבא הגרמני בנצרת.
לשיאם מגיעים המאמרים בתביעה שהיא אחת מאבני־הבוחן לגרמניה החדשה: קשירת
היחסים הדיפלומטיים עם ישראל.
גליון 1503 (22 ביוני 1966), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

נושאים לשאילתות אחרות: מכות במשטרה, אי־תיאום בין מחשבים אלקטרוניים, רישוי
כלי־רכב שהורכבו בידי חובבים, מועדוני־צלילה, גילוי קבר חללי אכזיב, ועוד.
כר וזס־ינוווז — חוץ נזאיתנג
אינטרמצוקטן ואופייני מאוד אירע בעת הדיון על הקמת ועדה מיוחדת מטעם הנ
כנסת לבדיקת מיבנה מערכת־ד,חינוך.
גליון 1283 (11 באפריל 1962), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

האם נם
זו ״פרשה מדוע לא לכתוב כיצד
מעז רב־סרז, המכבד את עצמו, לעורר שע־רוריה
פרועה בשעת לוויתו של אחד מחללי
הכינרת?
צודק אורי אבנרי בזה, שאותו קצין
העולם הזה 1285
המחזור החוזר
זמן רב כירסמתי את הספק בלבי אם
לפנות אליכם.
גליון 1296 (11 ביולי 1962), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

אם באמת רוצים
שהדור הצעיר לא יוציא מתוכו שודדים
ורוצחים וכו׳ — רק עצה אחת ויחידה
ישנה — להרחיק את כל המורים מחללי
השבת ואוכלי נבלות וטרפות, שלא יהיו
בין מורי הילדים.״
בד אחדאצלר בו.
גליון 1263 (22 בנובמבר 1961), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

היו שם אנשים שמאז ימי הכפר הלבן
אחר כך התחילו להגיע הצלמים והמצלבאופנסיבה
רבתי על מחללי השבת והליגה
לא הפגינו וכבר שכחו איך עושים את זה.
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

צירוף מיקרים מוזר הוסיף להרגשה זו.
ביום־הזיכרון לחללי צה״ל, ערב יום־העצמ־אות,
ביקרו רבבות בחלקות הצבאיות ש־בבתי־הקברות.