חיפוש: ירדן
נמצאו 2,698 תוצאות (מציג 101 עד 125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 953 (19 בינואר 1956), עמוד 8

בין שני הבסיסים הנותרים במרחב - קפריסין וירדן — אין קשר יבשתי ישיר. בירדן עלול להשתלט בכל רגע ר,קוו הלא״ מני העויין של מצריים. … היה צורך בבסיס חדש, שימלא שלושה תפקידים עיקריים : • יחדש את הקשר הישיר בין ירדן וקפריסין, יאפשר לבריטים לעקוף את תעלת־יואץ, יוכל לשמש תחליף בטוח לבסיטיס בירדן ובקפריסין, כאשר אלה יתחסלו. … לצורך זה מוכנה בריטניה להפקיר גם את עיראק הבלתי־בטוחה ואת ירדן כפי׳ יית־הטובה. חשבון בעל־הכית. חשבון זה לא נעשה בלי בעל הבית.
גליון 1526 (30 בנובמבר 1966), עמוד 9

אחמד שוקיירי, האיש שנשבע לקעקע את מדינת־ישראל בדם ואש, קרא להמוני ירדן לקום על מלכם ולהפוך את שלטונו. המוני הפליטים, המתגוונים, מזה 18 שנה במחנות, כששינאת ישראל היא התוכן היחידי של חייהם, עלו על הערים כדי לעשות שפטים במישטר. … כלומר, בראש וראשונה: ירדן ולבנון. על חמשת עקרונות אלה (שאני, באמור, איני מסבים להם בלל) היו מבוססים בל מעשי ישראל כמרחב מאז תום מלחמת תש״ח. … י • היא עזרה במישרין למצריים ולסוריה לגבור על יריבותיהן במרחב. • היא הנחיתה מהלומה נוראה על ה־מישטר הרופף של המלך חוסיין בירדן, וכמעט הפילה אותו כליל. אילו נפל, היתד, ירדן הופכת לגרורה של מצריים ו/או סוריה.
גליון 1364 (30 באוקטובר 1963), עמוד 19

הסכום של 120 מיליון לירות, שהושקע בבניית מוביל הירקון, אינו כולל את ההוצאות שהושקעו בהזרמת מי בארות רחוקות לפתח המוביל בראש־העין, והוצאות החיפוש אחר בארות שתמלאנה את מקום הבארות שהומלחו בסביבת תל־אביב. ירדן־כינרת. כדי לספק למוביל הירדן 500 מיליון ממ״ק מים בשנה — הכמות המיועדת, לפי התוכניות, למוביל הירדן — היה צורך (כאמור) להגדיל את כמות המים באפיק על־ידי יבוש החולה. בצורה זו קיזז להשיג גידול מ־ 600ל־ססד מיליון ממ״ק מים בשנה. כישלון התוכנית, והקטנת כמות המים בירדן ל־ 500 מיליון ממ״ק בשנה, לא שימשה בעיני הנאשמים סיבה לבדק־בית ממשי של תוכנית־המוביל כולה. אך ברור כי אי־אפשר היה לשאוב מן הירדן את הכמויות שתוכננו, גם לולא היה צורך להעביר, מסיבות פוליטיות, את נקודת־המוצא של המוביל מן הירדן אל הכינרת.
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 14

מא־זן הדיווחים — והאהדה — נטה בבירור לצד ירדן. למראה מאמצי־ד,ממשלה נדמה היה, כי האוייב האמיתי של צה״ל וממשלת ישראל בקרב כראמה הם העיתונאים. … ביום הפשיטה שהו בישראל יותר עיתונאים זרים וצוותות- טלביזיה, מאשר בירדן. כאשר נודע על תחילת הקרב, דרשו אלה בתוקף משלטונות־צה״ל להסיע אותם אל זירת־הקרבות. … הטיפול בכתבים הצבאיים של ישראל, היה אווילי לא- פחות. כאשר החל הקרב מעברו השני של ה־ירדן נלקחו כל הכתבים הצבאיים הישראליים למוצב הפיקוד, במרחק עשרות קילומטרים מזירת הקרבות, מבלי שתינתן להם האפשרות לראות מה מתחולל.
גליון 1524 (16 בנובמבר 1966), עמוד 16

בשעה 6.15 בבוקר של יום א׳ חצו כוחות ישראליים את גבול ירדן בשני מקומות. היו לכך שתי סיבות: לשבור את השיגרה, ולהראות לירדנים כי הכוח העולה עליהם חזק מאד, ולכן לא כדאי להם להסתבך בלא־יודעין בפעולות נרחבות. … ואז קרה דבר אשר קשה להסבירו: החלה זורמת תגבורת ירדנית במשאיות פתוחות, שנפל טרף לר״תחי הטנקים. בסך הכל עלו באש 15 משאיות כאלה, במבואות סמוע מצפון וממערב מספר ההרוגים, בסוג זה של היתקלות, היה חייב להיות גבוה מאד, הגיע מן הסתם לכמו עשרות. אבל הרדיו הירדני הודיע: רק ששה חיילים נהרגו. תגבורת ירדנית אחרת נתקלה אף היא בנשק עדיף: ארבעה מטוסי־קרב האנטר 6של חיי
גליון 1725 (23 בספטמבר 1970), עמוד 13

כאשר נתן אל־מג׳אלי את הפקודה לחייליו להתחיל לירות, חתם בעצם על סטק־דין מוות לממלכה המשונה ששמה ירדן. הפיראיו אחד מראשי אירגון תשיחרור הפלסטיני, ד״ר סרטאווי (ראשו עטוף כפיית לבנה) נואם בפני מיסדר של אנשי אל־פתח. … האירנונים הפלסטיניים היו חופשיים לחלוטין בממלכה ההאש־מית; ,עברו את הגבולות ללא ביקורת, מיקמו את מחנותיהם לפי צרכיהם, ערכו מיסדריס ופעולות־סרב ללא ידיעת המישטר הירדני. ך ן ן 1י? ןפן * ן הקצין המצדיע למלך חומיין ן הוא המרשאל חאבס אל־מג׳אלי, המושל הצבאי של ירדן, שנטל לידיו את הפיקוד על המיתקפח על הפלסטינים. אל־*,וגיאלי הוא שבט בדווי גדול ומכובד מדרום ירדן, וראשיו שימשו בתפקידים בכירים בממשלותיו של המלן חוסיין.
גליון 1070 (1 באפריל 1958), עמוד 8

הגורמים: הגברת התסיסה בקרב הפלססינאים ברצועת עזה, אשר תמצא את ביסויה בפעולות מיקוש ומארבים קטנים; הבצורת הקשה, אשר תדחוף אלפים רבים של מסתננים אל העבר הישראלי של הגבול, בחיפוש אחר תבואות. • גם הגבול הירדני עלול להתלקח. במקרה של התגברות תקריות הנבול בשאך החזיתות, שוב יפעילו המצרים יחידות שכירות מתון שטח ירדן. דבר זה ייעשה בניגוד לרצונה של ממשלת ירדן, במטרה ברורה לגרור פעולות ישראליות נגד ירדן … • ארצות־־הברית תעניק סכומי כסף גדולים לממשלת ירדן. למניעת התמוטטותה הכלכלית. באס הלן.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 11

באותו מלון גר גם מהנדס אמריקאי, שעבד בירדן מטעם מישלחת־הסיוע של סעיף ארבע. … כך תבוצע ההטייה הנחההיסודית של התוכנית הערבית היא, שלסוריה ולבנון אין צורך מיוחד במי ן | הירדן. לעומת זאת זקוקה להם עד מאוד ממלכת הירדן. … נהר זה, שהוא אחד משלושת יובלי הירדן הצפוני, מזרים לאפיק המשותף 157 מיליון ממ״ק בממוצע לשנה.
גליון 1556 (28 ביוני 1967), עמוד 7

אבל יהיה זה נמהר מאד להסיק מכאן את המסקנה הנוחה כי המלך כלל אינו רוצה בהחזרת השטחים ,׳ומרוצה מאד משלטונו של משה דיין בהם. בלי הגדה, ירדן היא גורם מבוטל. היא תהיה נסיכות־ננס כמו כוזיית, אך בלי ההון העצום של סזיית. … האם להסכים לשלום ^ נפרד, או לא? יהיה קשה לסרב, כי ירדן תזכה לכל התמיכה האמריקאית. המלך ממלא תפקיד של עמוד־תווך במערך האמריקאי במרחב, הכולל את כל ממלכות ונסיכויות הנפט, וארצות־הברית לא תוכל להפקירו, מבלי לסכן השקעה של הרבה מיליארדים. … הבעייה העיקרית תתעורר בגלל ירושלים העתיקה. ממשלת ישראל לא תוכל לוותר עליה. לירדן יהיה קשה לוותר עליה. יתכן כי האמריקאים, בעזרת הוואתיקאן, ילחצו לצורה כלשהי של בינאום העיר העתיקה, או פיקוח ירדני־ישראלי משותף.
גליון 1435 (10 במרץ 1965), עמוד 10

באזור זה מעבדים חקלאים סורים מעמק הבטחה (המשתרע למרגלות אלמגור, מזרחה לירדן ),כמעט את כל השטחים הניתנים לעיבוד שבתוך האיזור המפות. … כשלושה קילומטר צפונית למקום בו נשפך הירדן לכינרת, זורם הירדן בתוך האזור המפות. … למעשה שלטו הסורים עד לזמן האחרון על רצועות קרקע מחוץ לשטח המפות — עד לירדן. ב־נקודה אחת, בחלקה הנקראת בשם חלקת
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 8

לאחר חודשים אחדים, נסגר הגבול, פרצה מלחמת העצמאות. מאורעותיה של שרה בממלכת ירדן ראויים לשמש בסיס איתן לכל ספר הרפתאת בנד״ עזב קאות הגון. אחת שילדה ד,קצץ הפולני את ירדן ואת שרה, חזר למולדתו. שרד, עצמה׳ החליפה את שמח ליקטרינה אלכסנדרובנה, הצטרפה למנזר בית הכלא של המשיח, בהעמידה פני רוסיה, עזבה אותו כדי להיות אחות, פקידה, עתונאית ומזכירה פרטית של עורך העתון האופוזיציוני א־צריח. … האלבום יימכר בחנויות במחיר של 10 לי• במקום שלוש אחיות, ארבע כשעלה נבולסי לגדולה ׳>גבחר לראש ממשלת ירדן, תמה תקופת מאסרה, לה נידונה כמרגלת ציונית.
גליון 1730 (28 באוקטובר 1970), עמוד 21

״ #״אמרנו שאנחנו תומכים בהגשמת תוכנית רוג׳רס!״ אל־מצרי, יו״ר הפרלמנט הירדני לשעבר, ד״ר קדרי טוקאן, שר־החוץ הירדני לשעבר, ראשיד אל־נמר, שר החקלאות הירדני לש־ ^ ר וחניך מקווה־ישראל, ומעזוז אל־מצרי, ראש עיריית שכם הנוכחי. … מאחוריהם נראה חאזים נוסייבה, שגריר ירדן במצריים. חיבוק שר אחווה ך• עדייה הרשמית לקיברו של נאצר ן | התקיימה רק ביום השלישי לבואם. … הסיבה: רצון הנציגים להדגיש את היותם גוף ניפרד מירדן. משום כך לא יצאו דרך רבת־עמון׳ משום כך קיימו את הפגישה עם סאדאת ללא נוכחותו של שגריר ירדן במצריים, מלבד חמש דקות של טקס.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 8

מכה מוחצת ירדה על עבר־הירדן. התותחים המקובצים של צה״ל הפגיזוה כפי שלא הופגזה מעולם. … ברור מהי מידת הנזק שניגרם בירדן. הירדנים הודיעו על קרוב ל־ 50 הרוגים, רובם אזרחים. … אומנם, הודעה זו נמסרה תחת לחץ — אחרי יום של התקפות־מחץ של חילות צה״ל נגד ירדן (ראה להלן) .בכל זאת, יש לה משמעות ניכרת. • בכית ״ זית, ליד רמאללה, הצהיר אחד האישים הבולטים של העם הפאלסטיני, שר־החוץ הירדני לשעבר, מוסד, נאצר, כי הוא מוכן לתווך בין ישראל והעולם הערבי ולמסור למנהיגי־ערב הצעת־הסדר ישראלית — בתנאי שתימסר לו הצעה כזאת (ראה מיאמי קלוב — המועדון באשדוד רק אתמול נו לדה ...הוכרזה כעיר בישראל, וכבר אפשר למצוא בה את אחד ממועדוני הלילה המהודרים ביותר, המהווה מקום מפגש לחובבי הבידור ואניני הטעם של אשדוד וסביבתה.
גליון 1160 (16 בדצמבר 1959), עמוד 6

ציר סרס המדינה ף שירו ה מ פו רספ שו דלד ^ כתב זאב ז׳בוטינסקי בית אחד, בו חרז: ״כעמוד שבתווך לגשר/וכחוט השדרה לאנוש/,לארצי קו הציר והקשר/זח ירדן — הירדן הקדוש.״ בזמן כתיבת השיר עדיין לא שיער איש כי יבוא היום ונהר הירדן יהיה באמת חוט השדרה של כלכלתה העתידי׳ של ישראל. … שעה ששכנותיה פיתחו מפעלי השקאה בידע טכני מופלא, נועדו מפעלי המים הקדומים של ישראל בעיקר לתצרוכת אום ובהמה, ולא לצרכי חקלאות. העשיר במקורות המים של הארץ, הירדן, שימש רק את היושבים בשכנותו. אולם בעתיד הקרוב עשוי חזונו של ז׳בוטינסקי, על ״שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן,״ להתגשם — גם מבלי שיופעל כח צבאי לכיבוש הגדה המזרחית של הירדן• הירדן עתיד, בעוד שנים מספר, לזרום דרך מוביל מים ארצי, בלב־ליבה של המדינה, מהגליל עד לנגב הדרומי, כששתי גדותיו נמצאות בשטחה. … הם לוז בתכניות מפורטות, שאיימו לא רק להפריע לביצוע מפעל הירדן לנגב, אלא סיכנו גם את מקור המים הראשי של ישראל, אמרו להפכו לאפיק חרב בו יזרמו כמויות [ זעירות של מים, שלא יספיקו אף לאזורים המתקימים על מימי הירדן כיום.
גליון 1524 (16 בנובמבר 1966), עמוד 15

אבל אפשר להפיק מסקנה, שאם הופעל כוח כה חזק, ודווקא לאור היום, רצתה ישראל להבהיר לשלטונות ירדן •טאין טעם להתערב בפעולה הזאת. משמע: זוהי פעולה נגד הכפר המסויים הזה, נגד המסייעים ל״אל־פתח״. … כמיקרה זה: לא ניתן למנוע את התערבותו המירבית של הצבא הירדני כאזור. ובך, במקום פעולת־עונשין נגד סמוע, הפכה הפשיטה לאקט מלחמתי חמור כין צה״ל לבין הצבא הירדני. התוצאה הסתמנה למחרת הקרב: חוסיין נדחך לקיצוניות אנטי ישראלית, שוקיירי הופיע כאיש הצודק כעמדתו כלפי ישראל, ואילו בלב האזרח הירדני הרגיל לובתה מהדש שינאה לוהטת. מה עוד, שבפעולה זו נפלו, בפי הנראה, עשרות רבות של הרוגים ירדניים - חיילים ואזרחים.
גליון 1063 (12 בפברואר 1958), עמוד 2

רוב החיילים הם רעש, רעש ועוד פעם רעש. צפירות מזז״ בדואים ירדניים (אין גיוס־חובה בירדן, רק רישות־אוזניים של מכוניות דוהרות. המו צבא שכיר) .האזרחים שונאים אותם ומנסים ניות בירדן הן על פי רוב חדישות, והאו לא לבוא אתם במגע. … שית בשפה האנגלית. נזכרתי בספרים שכל ויכוח בירדן על בעיות ישראל־ערב הוא בלו מרוב שימוש בספריה שלי.
גליון 969 (10 במאי 1956), עמוד 10

במרחב ירדן משהו רקוב בממלכת רדן הידיעות המוסמכות הראשונות הוצאו מי ר דן על־ידי נוסעים שהגיעו לארצות השכנות, עד אז, רווחו רק שמועות על מאורעות שזיעזעו את מיבנה הממלכה ההאשמית עד ליסודותיה המלאכותיים. … ההתנגשות הראשונה ארעה בי0י 1באפריל, במועדון הקצינים במח־נד, זרקה, מקום מושבו של המטה־הכללי הירדני. שפיק אבו אל־נאוור, סרן צעיר וקשרוני, עורר ויכוח חריף בין הקצינים, בקבעו כי ירדן, חייבת להצטרף לגוש המצרי, אחד הקצינים הנוכחים שלף אקדח׳ ירה בשפיק ופצעו קשה• העניין היה עובר בשקט יחסי, אלמלא קשריו של הסרן הפצוע. … יומיים לאחר הקטטה מרקה, פרץ ריב במועדון הקצינים בעמאן. שוב גרם לסערה הויכוח על הצטרפות ירדן למצרים .״אם המלך לא יסכים,״ קרא אחד הקצינים הצעירים ,״נפעל על דעת עצמנו !
גליון 1049 (13 בנובמבר 1957), עמוד 14

האמצעי במקרה זה היה הדו״ח של ממלא מקומו של ראש המשקיקולונל ביירון לירי, על פים של או״ם, העבודות שבוצעו בשני חלקי האזור המפורד, ליד ארמון הנציב בירושלים. בשעתו התלוננה ירדן בפני מועצת הבטחון על כי ישראל החלה בעבודות יעור, בחלקה היא של האזור המפורז. הדו״ח של לירי קבע כי גם ירדן ביצעה עבודות בשטח ר,מפורז — ודווקא עבודות בעלות צביון צבאי: סלילת כביש לבית־לחם, הקמת תחנת משטרה ומסעדה. … אך הדקירות המשגעות של קרייני קהיר לא השאירו כל מקום למחשבה צלולה. השבוע הודיע נציג ירדן באו״ם כי ארצו עומדת בתוקף על כך שהתלונה תידון במועצת ד,בטחון.
גליון 1610 (10 ביולי 1968), עמוד 13

אפשר רק לסמוך על תרגיל בחשבון אלמנטארי: 35 אלף היושבים בירדן, בתוספת כמה אלפים היושבים בגדה המערבית, ומיספר בלתי־ידוע של אלפים אשר היגרו מירדן לנסיכויות־הנפט וליתר הארצות הערביות. … תושב־הרצועה יכול היה עתה לנסוע, בלי צורך ברישיון, לגדה המערבית וממנה מיזרחה לירדן. הסדנה היתר, ברורה: לעודד את תושבי הרצועה לצאת ממנה מיזרחה, לעבר הגבול הפתוח עם ירדן, ומשם הלאה אל המדינות הערביות. … אלה מהם שעזבו, עשו זאת, בעיקר, מכיוון שהיה להם בן- משפחה בירדן או בארץ ערבית שכנה. השאר החליטו להישאר במקומם, לראות מה ילד יום.
גליון 1564 (23 באוגוסט 1967), עמוד 13

אחדות נשאו מטלטלים ונשים. עוזבי־הגדה העוברים לירדן. חייל אדיב בדק את תעודותינו, והתנדב להילוות אלינו אל הנהר, כדי שנוכל לצלם את המשאיות העוברות במי־הירדן הרדודים. … אם אראה אותך כאן בעוד דקה, אפעל נגדך.״ כמה חיילים חמושים עקבו אחרי דבריו בהנאה .״אנחנו מנתניה,״ הסבירו. והירדן. הירדן באמצע הנהר מתפתל בין הגדה ה מו חז ק ת בידי ישראל, משמאל, לבין עבר־ שלושה אנשים, בלתי־מזויינים. … לבסוף הרשה לצלם. הביתבתוו הפרדס הירדן. מלפנים זהו הבית הלבן, המציץ מ בין העצים, המתואר ב!
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 12

הלילה נבחר למיקום המארב כפל קרקע קטן, ממש ליד שפת הירדן. לקחנו רווחים האחד מחברו, וירדנו אל ביקעת הירדן, משני צידי הדרך. … מימין 1 111 ״ י| נראה צוות המיקלע המפעיל את המיקלעון לעבר הירדן, שם נראתה התנועה החשודה. משמאל נראית צלליתו גר, הגדולה, הצגה אור־קולית בלתי־גס- סקת, שכל ביקעת הירדן היא במתה. פתחה אותה סימפוניה של צרצרים, צפרדעים ועופות־מים. מעבר לירדן הצטרפו אליהם נביחות כלבים. אחר־כך הופיעו ד,גחליליות בהמוניהן.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 19

.״ .6׳דושדים העולם הזה קבע שיהיה פיתרון מסובך, שייתן לירדן את הריבונות על הר־הבית, וגישה אליו, יחד עם סידורים מיוחדים לשכונות הערביות שיישארו בישראל. … אם אין סיכוי שרעיון זה יתקבל לגבי כל סיני, יש אולי סיכוי כלשהו שיתקבל לגבי שארם עצמה, למשך תקופה מוגבלת. .4עזה והפרוזדור העולם הזה קבע שעזה תימסר לירדן (או למדינה פלסטינית, אם תקום). גולדה לא שללה זאת, אך לא הזכירה אותה בפירוש. היא השתמשה בלשון דו־משמעית: היא אמרה שעזה תוכל לשמש נמל לירדן -דבר שניתן לפרשו, בבוא העת, כסיפוח הרצועה כולה לירדן.
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 12

שאלה: מה הרושם שלך על מצבה הבטחוני של ירדן, לאור העובדה שגבולה עם ישראל משתרע לאורך 360 קילומטרים, ומה דעתך על התחייבות המדינות הערביות להגיש עזרה לירדן ולעזור לפליטים לשוב לבתיהם? … אף כי ברגע זה אין בורגיבה מסוכסך במיוחד עם נאצר, הרי קיימים חילוקי־דעות יסודיים בין שני המדינאים, והוא ראה לנכון להזהיר את תושבי ירדן הידידותית מפני היתפסות ברשתו של נאצר. … בקשר לכך צ״ז הרמט- כ״ל, כי אם תצא התעצמות זו לפועל, לא תהיה לישראל ברירה אלא לבדוק מחדש כסה מושגי־יסוד בקשר לירדן. לא מן הנמנע כי אזהרות אלה של ישראל• ודאגתה למה שמתרחש בירדן.
גליון 1340 (15 במאי 1963), עמוד 8

לא יתן — אפשר יהיה להצעיד את צר,״ל עד לירדן. שום אפשרות שלישית לא הסתמנה על פני מפת חישוביו הפוליטיים של ראש־הממשלה. … לא זו בלבד שקנדי לא נתן כל ערובה חדשה לגבי ישראל, אלא שהוא יצא בפירוש להבטיח את שלמות גבולות ירדן. הוא לא השאיר שום ספק, שארצות־הברית תכריח את ישראל לשוב לגבולות שביתת- הנשק, אם אומנם תפלוש לשטח ירדני. יחד עם זאת, הבהיר היטב, שאין בכוונת אר־צות־הברית למנוע את השתלבות ירדן באיחוד ערבי. ערוכות — מפני ׳מי? בירושלים התקבלה ההודעה כמכה קשה.
