חיפוש: ירדן
נמצאו 2,820 תוצאות (מציג 226 עד 250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1565 (30 באוגוסט 1967), עמוד 7

זהו, בערך, מה שקורה לממשלת ישראל — ממשלת הליכוד הלאומי — בעניין שיבת הפליטים מעבר הירדן לגדה המערבית. תירוץ מס׳ ו: הירדנים מסיתים את הפליטים נגד ישראל. … מבחינה זו אין כל הבדל בין הפליט היושב במחנה ממזרח לירדן, ובין הערבי היושב בביתו ממערב לירדן. … אי־שיבת הפליטים תוסיף לכך נימה אישית. כי מי שיש לו בירדן אב ואם, בן ובת, נכד ודוד, דודן ואחיין, או סתם ידיד ומכר — ישנא את המישטר המונע את שיבתם.
גליון 1728 (13 באוקטובר 1970), עמוד 5

זה קרה ביום שבו נתכנסה ממשלת־ישראל להחליט על משלוח מזון ותרופות לנפגעי מלחמת האזרחים בירדן. פתאום עזב משה דיין את הישיבה בהתנצלו שיש לו משהו דחוף לעשות. … איפה היו הכוחות העיראקיים בעת הטבח שנערך בפלסטינים בירדן? כשהחל הטבח, התקשר יאפו• עראפאת עם מפקד הכוחות העיראקיים ב־אל־מפרק וביקש חיפוי לנסיגת הפידאינים בדרכם לצפון. … כשביקש עראפאת להתקשר עם נשיא עיראק אחמד חסן אל־כאקר, אשר הירבה בדיבורים על נכונותו לאמץ אח המהפכה והמרד הפלסטיני, היתר, התשובה :״אל־באקר איניו, הוא נמצא בצייד.״ האם תפרוץ בישראל מלחמת־תרבות בעיקבות מל־חמת־האזרחים בירדן? השבוע, בעיקבות פזמון של דירי מנוסי המגנה את השמחה־לאיד על מותם של אזרחים בירדן ועל מותו של גמאל עכד־אל* נאצר, הופיעה בידיעות אחרונות תשובה של חיים גורי.
גליון 1094 (17 בספטמבר 1958), עמוד 17

התפקיד הראשון שהציב האמרשילד לעצמו, עת הגיע למרחב בשליחות האומות, היה: הבטחת פינוי־מתוך־הסכם של האמריקאים מלבנון והבריטים מירדן. שליטי שתי הארצות הביעו את הסכמתם העקרונית — בתנאי שמזכיר האו״ם יוציא משליט רע״ם הבטחות ממשיות לבטחונם. … האמתלה הרשמית: הסכם שביתת־הנשק אוסר זאת במפורש. >• רצוי כי באותו זמן יארעו כמה התנגשויות בין יחידות ישראליות לבין כוחות ירדניים, על מנת שממשלת הירדן תוכל להגיש תלונה רשמית, לאחיזת עיני ההמונים. • ברגע שיהיה הצבא העיראקי מכותר, יידרש לסגת בלי תנאים. … בנקודה זו אפשר היה לנתק את הקשר בין הצבא העיראקי במשולש, לבין עבר־הירדן ועיראק. ממשלת עבר־הירדן לא תרשה לצבא העיראקי להשתמש בכביש רמאללה־ירושלים־ יריחו לפעולת־איגוף, בה יוכל לפתח הת־קפת־נגד על הכוחות הישראליים המחזיקים מאיטליה,״ הציג האיש את עצמו באנגלית.
גליון 992 (17 באוקטובר 1956), עמוד 7

רובים, עוזים, מקלעים, רנ״טים רימונים — כל הכלים דפקו. ההסתערות השניה נשברה. הירדנים נסוגו, בהשאירם את מדרון המוצב זרוע הרוגים ופצועים. … כעבור עשר דקות, היו בתוך המשלט המותקף. הירדנים מסביב נסוגו, בראותם את המשוריינים. … הכיתיר גפרץ ך* דיר חז ר ה, המתינו הירדנים בחירבת • 1סופין לזחלים. הם פתחו עליהם באש תופת מבאזוקות, מקלעים ותותח שתי ליט־ראות.
גליון 1593 (13 במרץ 1968), עמוד 11

אולם ידועים גם מיקרים, שחומר־נפץ הופקר, בצד זה של הירדן: החבלנים חצו את המים בחשיכה, נפטרו מן החומר, וחזרו לבסיסם, שם דיווחו על ביצוע פעולה שלא היתה ולא התקיימה. … ידועים מיקרים של קצינים, שעברו למצרים, אחרי כיבוש רצועת עזה, ואשר הוטסו מקאהיר לירדן והוחדרו לאירגוני־הטירור של החזית. … גם גל מובחר זה של טרוריסטים נישבר — אולם רק אחרי שסיבך את ישראל ואת ירדן בתקריות־גבול החמורות של ביקעת־הירדן.
גליון 964 (5 באפריל 1956), עמוד 4

תצפית במדינה (כל הזכויות שמורות) • התקריות בגבורות ירדן־ישראד יתגברו, יחד עמן תתגבר המתיחות בין שתי המדינות, עד שירדן תתפוס את מקומה של מצריים כיריבה מספר 1של ישראל. אל תתפלא עם תשמע בקרוב איומי־מלחמה הדדיים חריפים בין ישראל וירדן. התפתחות זו תגרום להתקרבות מחודשת בין ישראל ובריטניה, שגם היא תראה במשטר הירדני אוייב מרגיז, תבקש לנצל את ישראל כשוט נגד המלן חוסיין. • גם הגבול הסורי יתלקח בלהכות. … תוך כ ד סיפור תולדותיו פירט צפתי את הסגולות המכשירות אותו לתפקיד של מנהיג בישראל, והכוללות, בין השאר, את העובדות הבאות : • הוא נולד נמול — סימן שאלוהים מל אותו, כפי שמל את אבי ישראל וישמעאל, אברהם. • שעה שטייל במכונית בארץ, נגלה אליו הנוף הישראלי בכל הדרו — וההרים רק דו כאלים. • יד אלוהים הצילה אותו ב־ 1945 מטביעה בטוחה בירדן. • והעיקר: התגלויות החלום של צפתי, בהן חזה בתכנית לבנית בנין בן 12 קומות, לאכסון 12 ועדות עולמיות לקיום השלום.
גליון 988 (19 בספטמבר 1956), עמוד 4

זאת ידע גם המתכנן הישראלי וגם המתכנן הירדני. נק דת־המוקד של המרחב נמצאת ברגע זה אי־שם בין פורט־סעיד וסואץ. המאבק הגדול על התעלה, שגעש השבוע בכל עוצמתו, מנע כל ריכוז של מרץ ערבי בחזית אחרת. ירדן לא יכלה להרשות לעצמה להתגרות ברצינות בישראל, כי התגרות כזאת יכלה לגרום להזדמנות ההיסטורית, אשר ישראלים רבים מחכים לה: ההזדמנית לפרוץ אל הירדן מבלי שמצרים תוכל אף לחלום לחוש לעזרתה. … הגבול הקרבדד דוו־־מה קרב־ה־תקל ת קצר באיז-ר בית ג׳וברין, בין יחידה ישראלית לכוחות ירדניים, נתן את הניצוץ האחרון שהצית את גזרת הגבול הירדני, שהיתה שקטה יחסית בתקופה האחרונה.
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 4

תטקיף ושוב — גישושי־שלום השבוע יצא לעמאן, ומשם ימשיך כנראה לקאהיר, שר־ההגנה לשעבר של ירדן, אנוור נוסייבה. החלטה בעניין תובנית-אלוו הממשלה מהקרבה להחלטה חיובית על תובנית-אלון, שעיקרה: להציע לחוביין לקבל בחזרה אה כל הגדה המערבית, כלי שום שינויי־גבול, המורה מסירת רצועה לאורו הירדן למדינת-ישראל. … ככד האפשר לגח״ל להמשיך ולשכה בממשלה -דכר שלא היה אפשרי לו קיבלה הממשלה החלטה כבר עהה להחזיר אה יהר השטחים לירדן. יחד עם זד, סוכם שלא להתחיל בהתנחלות בביקעת־הירדן עד שיושג ההסכם עם חוסיין. … העיתון יוצא־לאור על־ידי חוגים הדוגלים בשלום ובשיתוף עם ישראל, ובהקמתה של מדינה פלסטינית, בנפרד מירדן. בזמן ביקורו של רבין בישראל היו בינו לבין אבא אבן חילופי־דברים חריפים.
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 14

המתנחלים בחברון אינם מתכוננים לחיות בעתיד תחת שלטון ירדני או פלסטיני. הם באו כדי להביא לסיפוח חברון לישראל. … ״כיום יש קו רק לערביי־פלסטין.״ ועל הקרבות האחרונים בחזית הירדנית: ״זה מצחיק. הירדנים נהרגו מפגיעתם של הפגזים של צה״ל — ואילו חיילי צה״ל נהרגו בפגזים האמריקאיים, שסופקו לאחרונה לירדן. … אני אומר עכשיו שאינני רוצה שאף חייל ישראלי אחד ייהרג בגלל ידידות אמריקה— ירדן!״ על עמדת מנהיגי העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים, דיווח ח״ב אורי אבנרי :״רובם תומכים עתה ברעיון הפלסטיני.
גליון 1805 (4 באפריל 1972), עמוד 15

71X1 כל מה שמציע דיין לחוסיין הוא דבר חסר-ערך: אולי מעין מינהל ירדני אז רחי ביישובים הערביים בגדה, או המשך אזרחותם הירדנית של תושבי הגדה. … ידוע כי האמריקאים פועלים למען סי פוח הרצועה לירדן, יחד עם הגדה. חוסיין עצמו רמז על כך בנאומו, כאשר דיבר על ״שטחים אחרים״ של פלסטין, שירצו להצטרף לירדן. … בין השאר: • הכעת הנכונות להסדר נפרד כין ירדן וישראל. • הכעת נכונות למשא-ומתן עם ישראל.
גליון 1740 (6 בינואר 1970), עמוד 19

דיין עצמו שיבח עוד קודם לכן את המלך חוסיין, גם הוא פומבית, בימי מלחמת האזרחים בירדן, הושיט תמיכה מילולית תקיפה למשטר ההאשמי בעמאן. … זזגס־יץ.׳ גבור זזדש ן* א רק כתבי העיתונות הבינלאומית /יחסו משמעות לשהות זו, גם תושבי ירדן. תושבי שכם שחזרו מביקור בירדן סיפרו כי בעמאן מדברים בגלוי על כך שלפני שבוע התקיימה פגישה בין חוסיין לדיין. … למעשה מסר המלך, בצורה זו תוכנית־שלום ירדנית, ברוח תוכנית רוג׳רם. מדוע עשה זאת?
גליון 1136 (8 ביולי 1959), עמוד 11

מאחר שלא היו לי הוכחות למוצאי הרוסי, מלבד תעודת הזהות של ממשלת המנדט, ומאחר שבירדן עצמה לא הכיר אותי איש, חשדו בי שבאתי לירדן למטרות ריגול. … בתקופה הראשונה ישבתי בקישלה ומשטרת ירדן לא יכלה להחלים מה לעשות אתי• כל הוכחות נגדי לא היו להם. … בשבילי היה קשר עם אנשים וכל ראיון עם מפקד הדבר שווה הון. התיק הכיל את כל ההיסטוריה שלי בירדן• כל צעד שעשיתי, בל
גליון 802 (12 במרץ 1953), עמוד 9

איגרת אזהרה דומה, אך בהרבה יותר רכה, נמסרה לירדן. היה זה הטון הנוקשה ביותר שנשמע מפי ארצוודהברית כלפי ישראל מאז תום המלחמה — והוא פעל כראוי. … בחודש האחרון חרגה האלימות מן המסגרת הרגילה. הישראלים דרשו שד,ירדנים יחזירו 3חיילים ואזרח אחד, שנסעו לתוך שסח ירדני. אם לא ישוחררו, הזהירה ישראל, ,האחריות לכל אשר יקרה תחול על הירדן.״ הירדן סירבה• לכן, בליל ה־ 23 לינואר, חדרו שתי מחלקות ישראליות מזויינות היטב ( 50 איש) מרחק של קילומטר לתוך שטח ירדני.
גליון 1719 (12 באוגוסט 1970), עמוד 6

בלתי־אפשרי — מכיוון שנאצר הודיע כי לא יסכים להסדר שלא ישביע את הפלסטינים. ירדן, שרוב שריה הם פלסטינים, בוודאי שתדחה פתרון מסוג זה. לדעתי הרכב השלטון הנוכחי בירדן יוצר זהות אינטרסים בין תושבי שתי הגדות, שפירושו שלטון פלסטיני בהן תוך המשך שלטונו הסמלי של חוסיין. כדי להגיע להסדר סופי באיזור יש להקים גוף שייצג את ערביי הגדה (על כל זרמיהם ומעמדותיהם) ערביי־ישראל, עזה, ארצות חו״ל, הפליטים, הבדיוים של ירדן, והאדמיניסטרציה המלכותית, ואף ארגוני המחבלים השונים.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 27

הייתי האדם ההיסטרי היחידי בעיר גדושה מטורפים קרי־מזג ושלווי־רוח! בידודה של ירדן גבר מרגע לרגע. המלך ועמו התהלכו כאילו בשנתם, כל אחד בדרכו שלו. … הוא נשוי לכושית צעירה, המתגוררת עימו בירושלים המיזרחית, שם כיהן כאיש-מערכת השבועון הירדני בשפה האנגלית ,״פלסטיין ניוז ״,עד לכיבוש העיר. כרגע הוא משמש כתב השבועון הצרפתי-תוניסי רב״ההשפעה ״ז׳ן אפריק,״ סורק את הגדה ואת ירדן בהסכמת ממשלות ישראל וירדן, והתפרסם לא-מכבר בגלל הראיון שנתן לו אבו-עמאר — מפקד ״אל־פתח״.
גליון 1775 (6 ביולי 1971), עמוד 4

י ״ ״י חי ך עדויות סו ת רו ת בוו עדת ה ח קי רהעל חטיסטכ׳ לונסלו׳״ מועצת הביטחון ל א תדון ב ב עיי ת ירועוליס קרוב לוודאי שירדן תחזור בה מכוונתה להעלות לדיון את בעיית ירושלים בכנס הקרוב של מועצת הביטחון. נסיגתה של ירדן נובעת מהאזהרות המפו רשות שהזהירה ירושלים את רבת־עמון באמצעות האמריקאים, לפיהם היא תנצל את הפלסטינים במסע תעמולה רב מימדים נגד חוסיין. הובהר לירדנים כי ישראל תעלה כהזדמנות של דיון כמועצת הביטחון את בעיית הטבח של חוסיין וצבאו בפלסטינים, תעמיד את ירדן כמצב בלתי נעים כלפי מדינות ערב האחרות.
גליון 1591 (28 בפברואר 1968), עמוד 13

מיצעד יומ-העצמאות — בלי טלביזיה יתכן שיבטלו את התוכנית, לשדר את מיצעד יום־העצמאות ה־ 20 בשידור־טלביז־יה לא רוצים משקויפי או״ם מייד אחרי פעולת-העונשין של צה״ל נגד ירדן, לפגי שבועיים, הציע הגנראל אוד כול, ראש משקיפי האו״ם, לירדן ולישראל גם יחד להעזר במשקיפיו. הגנראל בול הציע לשני הצדדים להציב משקיפים לאורך הירדן על מנת לתרום לארגעת קו חזית זה. הן ירדן והן ישראל דחו את ההצעה. מדוע משה דייו לא נסע; משה דיין לא נסע לאמריקה, בין השאר, משום שלוי אשכול שלח אותו לנאום למען המגבית, ותו לא.
גליון 1525 (23 בנובמבר 1966), עמוד 25

״דויסון ,,פותח את העונה במכירה כללית, במחירים שלא היו כדוגמתם בארץ הם עוברים לחנות חדשה ברח׳ דיזנגוף 146 והם החליטו שלא להעביר אתם את המעילים, החליפות והשמלות מהמלאי הקיים הם נותנים הנחות גדולות — ע ד 0/),ס ה רוצי לשם מהר להתראות בדיזנגון! 158׳ ,ת״א נמל חופשי ל בר פותח ירדן. בסיפור הביוגרפיה שלו, עובר להנמקה מפורטת של דיעותיו (הנכבדות בהן: ניי־ישראלי; טראליזם השתלבות בפדרציה מרחבית) .ד,וא 3ור שאת השגותיו על מעשים ומחדלים של 18 שנות המדינה (בעיקר: בן־גוריון הפקיר את ירושלים, המשולש, חברון ובית־לחם תוך קנוניה עם עבדאללה; מבצע סיני לא היה במקומו; גמאל עבד־אל־נאצר הוא הכוח החיובי העיקרי במרחב). אחת ההשגות המעניינות של בר; לא היה צריך לנטוש ב־ 1948 את נהריים בצפון ואת קליד, בדרום, בעזרתם אפשר היה לנתק את כוחות הלגיון מבסיסיהם שבגדה המזרחית של הירדן. בר הן כי עובדות לאידועות שמעלה ביג׳י רצה למנות את מרדכי מקלף כמפקד חזית ירושלים אחר הריגתו בשגגה של קולונל דויד (״מייק״) מרכוס; כי פנחס רוזן מנע את הפרת ההפוגה וחידוש הפיצוץ תחנת מערכה נגד הירדנים אחר השאיבה בלטרון וכי בן־גוריון הבטיח לעבדאללד, לכבוש את עזה על־מנת להופכה לנמל חופשי ירדני. … מאלף במיוחד הוא המילון השימושי של בר, בו אינו חוסך מאומה החל מהגדרתה של ישראל (״טריטוריה זעירה ללא עומק, עם גבולות ארוכים וחשופים, עיר־בירה מחולקת וארץ מחולקת״) וכלה בתיאור יוזמי עסק־הביש (״מקיאבליס־טים אינפנטיליים״) .דיוקני בזק אחרים של בר: י • עבדאללה (סבו של חוסיין. מלך ירדן, שנרצח במסגד עומר ושותפו של ביג׳י בק־נונייה של חלוקת ארץ־ישראל) :עקשן, גמיש וערום כמו בן־גוריון. • ישראל גלילי (סגן־שר־הבטחון בתש״ח שהתפוטר בשלהי המלחמה) :מדינאי פיקח, מארגן מוכשר, חסר חינוך וכשרון צבאי.
גליון 1746 (17 בפברואר 1971), עמוד 17

וכך הגיע יארינג אל המהות : גורל רצועת־עזה ייקבע לחוד, בלי השתתפות מצ(האפשרויות: סיפוח לירדן או לישראל, יחידה עצמחלק ממדינה פלסטינית, יחידה כפופה לאו״ם). … היו לו כמה שיקולים: • בעיית הגבול המצרי-ישראלי קלה הרבה יותר מבעיית הגבול הישראלי-ירדני. כאן ישנו הגבול הבינלאומי, הקיים למעלה מ־ 60 שנה. … ושוב שאל אותו :״מהו הדבר העיקרי • מצריים יבולה לעשות שלום לפני ירדן, אבל ירדן אינה מעזה לעשות שלום לפני מצריים. • אחרי שיושג הסדר ישראלי־מצרי, אין ספק שיהיה קל להשיג הסדר עם המלך חוסיין
גליון 677 (19 באוקטובר 1950), עמוד 6

״דרשתי את ההיפר״ .בימי מל- חמת־העולם השניה, כשהאכרים החלו להתעשר, הגיעה שעתו של ירדני. המנושלים המרודים של אתמול הפכו אכרים אמידים — וכשהעמיד ירדני את מועמדותו בבחירות למועצה פרעו את חובם ובחרו בו. … ולהתעסק בעניניו הפרטיים של ישראל ירדני הכריז על עצמו כעל מושיעם של כל המדוכאים והמנושלים. … כיום חייבת כל רשימה להמציא 60 חתימות ו־ 5מוע מדים. מי יעזור לירדני? אלא שירדני עבר בבתיהם של אותם אשר עזר להם פעם בכסף, איומים ומכות — והם חתמו.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 34

מתוך תגובת העתון על המעורבות הסורית בירדן ( :)21.9.70״האלמנט החדש שנוסף למשבר הירדני — מעורבותה הצבאית של סוריה — .מסבך במידה מסויימת את פני הדברים, על אף העובדה כי החטיבה הסורית המשוריינת נבלמה והשאירה טנקים חרוכים וחיילים שבויים. הפלישה הסורית לירדן אמש, מסבכת את המצב בממלכת ירדן ויוצרת מצצ חדש.״ נקודה. … מסתבר שאנשי ״מעריב״ מיטיבים ממני להכיר את קורא העתונים, והם מגישים לו, איפוא, טיעון קצר והגיוני: נשל מצב החרום והסכנות הצבאיות אין אנו פנויים לאשפז את פצועי ירדן. במלים אחרות — אילולא היינו עסוקים במלחמה, אולי היה לנו פנאי לעשות משהו לחיסול המלחמה.
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 6

להכריז על יעד יעיל יותר: הקמת מדינר, ערבית־פלשתינאית ממערב לירדן, הקשורה מבחינה כלכלית בישראל, כפי שקבעה תוכנית־החלוקה המקורית. … כי מיבצע כזה לא יסכל את איחוד המדינות הערביות, ולא ימנע את צירוף ירדן, משני עברי הנהר, לאיחוד זה. ירדן לא תיסוג לאחור, לא תחזור להיות אזור״חייץ מבודד, תחת מישטר רופף. … על כן יחיש את האיחוד, יטביע עליו סופית גושפנקה אנטי־ישראלית מובהקת, וידחוף את ירדן לזרועות הזרם הקיצוני ביותר. מבחינה פנים־ערבית, יגביר המיבצע עוד יותר את השפעת עבד אל־נאצר, בעל הכוח הצבאי, ויחלוש את השפעתם של יסודות פחות מיליטריסטיים, כגון מפלגת אל־בעת.
גליון 1254 (19 בספטמבר 1961), עמוד 10

לקראת חג־הפסחא האחרון, עבר במעבר מנדלבאום לירדן, יחד עם הצליינים הבאפטיסטיים שעשו דרכם לכנסיות העיר העתיקה. … אך החוק הפורמלי היבש אינו מכיר בחוקי הרגש האנושי. שלטונות־ירדן, בלחץ אבי הנער בעל־ההשפעה, סירבו לאשר את החזרת הנער, למרות דרישות ראשי הכנסייה הבאפטיס־טית בירדן. … השניים פנו לעבר הגבול, רצו לחזור באותה דרך עצמה בה הגיע לינדסיי לירדן. הלילה החשוך והצלחת חלק המשימה הראשון — עורר תקווה בלב המסתננים יוצאי־הדופן.

