חיפוש: ירדן
נמצאו 2,921 תוצאות (מציג 351 עד 375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1649 (8 באפריל 1969), עמוד 12
הפעם באו בגלים, לכל אורך החזית, והתרכזו על מ-צבי הצבא: גם צבא ירדן וגם הצבא העיראקי. באותו זמן נע גם השריון. … אופי הפעולה התבהר בשעות הבוקר המוקדמות: לחץ והטרדה לכל אורך הירדן — אבל חדירה עמוקה של חי״ר ושריון לפינה ההררית שבנקודת־החיבור של גבולות ירדן—סוריה—ישראל: המובלעת ״העיראקית״ שבהרי גילעד. כעבור עשר שעות של לחימה היה חיל־המישלוח העיראקי — ואיתו יחידות־המישנה הירדניות — מרוסק ומחוסל. הדרך מזרחה וצפינה — אל המידבר ואל הר הדרוזים — היתר, פתוחה.
גליון 1725 (23 בספטמבר 1970), עמוד 23
ההנהלה המדינית של תנועת העולם הזה — כוח חדש, בישיבתה היום, דנה במאורעות האחרונים בירדן והחליטה : * חטבה ההמוני של העם הפלסטיני מסכן את חשלום במזרח־חתי־כון. … ממשלת־ישראל חייבת להחיש את התהליך חזה ויש לח כל האפשרויות לכך על-ידי מתן רשות להתאגדות פוליטית של נציגי העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים, וראייתם כגשר אל המנהיגות הפלסטינית מעבר לירדן. * כל התערבות זרה מרחיבה את הסכנה לשלום במזרח״חתיכון. האינטרס הישראלי מחייב להמנע מהתערבות מכל סוג שהוא בסיכסוך הירדני. טמשלת״ישראל חייבת להיזהר לכל תיגרר להרפתקה חדשה על-ידי פעולה צבאית בירדן.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 24
אבנר שמחוני סגן נדב נהוראי רב״ט עמר מוכתר גן ,22 טייס מבית־אלפא, נרצח ב־ 4.12 בירדן. בן ,32 ממשמר־הגבול מג׳ולים. נהרג ב־.14.12 ט. … בן , 18 ממושב ברקת, נהרג ב־ 26.12 בירדן. בת , 18 מבאר־שבע, נהרגה ב־ 29.12 בנח״ל צופר. … בן , 19 מירושלים, נה־רג ב״ 20.4ליד הירדן. רכ״ט צבי רוזנברג סמל יהושע פכטר סרן נפתלי פורת בן ,20 מכפר ויתקין, נהרג ב־ 2!.
גליון 1061 (29 בינואר 1958), עמוד 3
כמו בסיפור התנ׳־כי, אחרי הרוח כל אדם שגדל כארץ מייחל בכל חום לכו לאיחודה מחדש של ארץ* ישראל. בל עוד שולטת בירדן ממלכה האשמית חלושה ושנואה, יש סיכוי מוחשי לאיחוד הארץ, לטובת שני עמיה. אולם כרגע שירדן תחפור למחוז סורי, תהיה הדרך עד איו עייר יותר קשה. … המאבק הצבאי הוא רק מעין גליון־ציונים, המראה מה השיג ומה לא השיג התלמיד בכיתת־ההיסטוריה כשאר ימות השנה. ך* לחץ הגדול כיותר יהיה על ירדן. § 1צלאח אל־דין השתלם על עבר־היררן י-פני שהתקיף את הצלבנים.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 10
אבל ממשלת־יסראל התעלמה מן העם הזה. היא המשיכה לראות בו רכוש של מלך־ירדן. נציגי־הממשלה קיימו את מגעיהם עם אותם מנהיגים פלסטיניים שניבחרו על־ידי השלטון הירדני. … ייתכן, שאומנם יגיעו מאמצי־האו״ם, והמעצמות הגדולות, לתוצאות חיוביות, ויושג הסדר בין ישראל לבין שכנותיה — או לפחות בינה לבין ירדן. אולם הסכם זה, שייעשה בלי התחשבות בעם הפלסטיני, לא יהיה הסכם שלם. ייתכן שהוא יביא לתיקון היחסים עם ירדן. אבל כל עוד לא נפתרה בעיית היחסים עם העם הפלסטיני, לא יהיה ערך רב לחתימתו של המלך חוסיין.
גליון 1856 (28 במרץ 1973), עמוד 13
בכל שנה באים אלינו רבע מיליון תיירים ערביים. הגשרים בין ישראל וירדן פתוחים. אנחנו מדברים אל הירדנים, והירדנים מדברים אלינו.״ לפסוקים אלד, יש צליל מוכר. … הגשרים פתוחים מפני ש־שילטונות־הביבוש החליטו ,׳בצדק, שזה נוח לנו — ולא מפני שהמילחמה הגיעה לסיומה. והדדשיח בין ממשלת ישראל וירדן הוא שיח של חרשים, שהגיע מזמן לקיפאון מוחלט. … ״אנחנו רוצים כגבולות כני-קייכוא עם ירדן, שייקבעו כהסכם. אם אין הסכם, אין חתימה, אז מן הראוי שנקבע אותם בעצמנו.״ לא תעזבו אותי כאן במנוחה, ננחיל לכם תבוסה נוספת.
גליון 1564 (23 באוגוסט 1967), עמוד 7
1111 ן ן ה פ רו טו הודי ם צעיר ערב למחרת מלחמת־ששת־הימים פירסמה ממשלת ישראל שיחה רדיו טלפונית בין נשיא מצריים לבין מלך ירדן, שנקלטה על־ידי ישראל. עד כה לא פירסמה הממשלה שיחה שניה, שנקלטה עוד לפני בן, ושיש לה חשיבות רכה עוד יותר. … ת א רי ך ה שי ח ה 1 6 :במאי . 1967 הדוברים: חו ס ״! מ לן ירדן (הקול ה נמוך) וגמאל ננבד־אל־נאצר, נשיא הקהיליה הערבית המאוחדת (הקול הגבוה יו מו). … הצבא שלי לא יוכל לעצור את הישראלים! הם יגיעו תוך יומיים אל הירדן! נאצר: זד, מה שאני רוצה, יא אחי.
גליון 1524 (16 בנובמבר 1966), עמוד 17
תנו נשק לפועלים!״ ב נ1וונ וארבעה האוויר הירדני הופיעו בשמי הגיזרה. מיראז׳ים הוזנקו לקראתם. בעוד שמיג 21 נחשב למטוס מקביל למיראז׳ הצרפתי, הרי נחשב ההאנטר הבריטי לנחות בתכונותיו המיבצעיות מן המיראז׳ .הוא שווה, בערך, לסופר מיסטר. המטוסים הירדנים לא הספיקו להתערב בקרב היבשתי, נכנסו לקרב אווירי עם הסיראז׳יס. … ארבעת המיראז׳ים חזרו לצד הישראלי, מבלי להתערב אף הם בקרב היבשתי. אולם הם שיחררו מעל לשטח ירדן את מיכלי־הדלק הנשירים שלהם — והמיכלים הוצגו כחלקי שני מטוסים שהופלו כביכול.
גליון 1573 (23 באוקטובר 1967), עמוד 12
נושא אחר שהטריד את רוזנטל זה חודש ימים הוא גירושו של קאדי ירורוזנטל שלים, השיך עבדול חמידא־סאייח, לירדן (בה נתמנה עד מהרה לשר העניינים הדתיים והשיקום). … הצו הנדון קובע גם את יעד הגירוש — ירדן — ואנשי משטרת ישראל, אשר עליהם הוטל מימושו, מילאו את תפקידם זה, בהביאם את המגורש עד אמצע גשר אלנבי, ובהמתינם עד כי נוכחו בקבלתו על־ידי השלטונות הירדניים, אין גירוש מירושלים.
גליון 1643 (26 בפברואר 1969), עמוד 11
והיא דחקה בלי הרף בהוריה :״בואו נברח. בואו נעבור לירדן!״ הוריה הקשיבו לקולה; סוף־סוף היתד* מלומדת, והחזיקה בידה תעודת בגרות. … הם עקבו אחרי המשפחות שארזו את חפציהן, שכרו משאית ועברו את הגשר לירדן. יום אחד עשו גם הם כך, עקרו ממחנה הפליטים בחאן־יונס למחנה הפליטים ליד עמאן. התעודה שבידי אמינה היקנתה לה מעמד: היא התקבלה כמורה בבית־הספר של סוכנות הסעד במחנה, אבל לא בשביל זה באה לירדן. היא שאפה למשהו פעיל יותר. ״;עשיתי שולף״ ** רדכי סיים את שירותו הצבאי וחזר למושב.
גליון 1628 (13 בנובמבר 1968), עמוד 14
המגמה המשותפת: לקיים את מישטרו של המלך חוסיין בעבר־הירדן. ממשלת הליכוד־הלאומי, שאינה מעודדת שום התעוררות לאומית פלסטינית משני עברי הירדן, פועלת מתוך כמה מניעים: ׳ 0׳ אין היא רוצה להתגרות בארצות־הברית, התומכת בחוסיין. אין היא מעוניינת כי מעבר לירדן תקום ממשלה של אל־פתח. ,מישטר נאצריסטי או ממשלה פרו־סורית. … כי כל אדם במרחב מאמין כי ברגע שייפול מישטרו של המלך, תפלוש ישראל לעבר־הירדן, בטענה שהפסקת־האש אינה חלה על מישטר חדש.
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 4
אין שחר לסברה, כאילו הסכים חוסיין לתחביבו של אלון: רצועת הקיבוצים לאורך הירדן. לעומת זאת נכון שיש הסכם גולמי על גורל ירושלים, והוא: העיר תישאר מאו גילה את הסוד לבגין? … להלן המפות : חדת וכישראל; הר״הכית יחזור לירדן, יחד עם פרוזדור אליו; הערכים כשכונות שיישארו בישראל יישארו אזרחים ירדניים, ותהיה להם עירייה ערבית נפרדת. … ( )1מפת ה־ 4ביוני, ששום שר אינו דוגל בה. ( )2מפת רוג׳רס ויארינג — חזרה לגבול הבינלאומי שהיה קיים בין א״י ומצריים לפני .1943 במיקרה זה, לא תצורף עזה לישראל, אלא תעבור לירדן או למדינה פלסטינית. ( )3המפה של דיין, הנתמכת על־ידי הניצים בממשלה, ושגם גולדה ניטה אליה.
גליון 914 (21 באפריל 1955), עמוד 7
שאיפותיו אלו גדלו עשרת מונים לאחר שביקר, השנה, בירדן, נפגש עם כמה מידידיו הוותיקים שהפכו לחברי־בית־הנבחרים הירדני. … בעד פיקוח אמריקאי, או אחר, על מקורות הירדן. רצקהו הו ר ה. חלק ניכר מן הזמן הוקדש ללימוד הדדי של שירים וריקודים דו־לאומיים ובראש ובראשונה של מחולות־העם. … השבוע היה החלום הקוסאי קרוב להתגשמותו: מושל־המחוז הבטיח סופית כי הרשיון למפלגה החדשה, הליגה הערבית- הישראלית, ינתן בימים הקרובים. עבר, מבלי משים, את גבול ישראל־ירדן, נתפס על־ידי הלגיונרים, נידון למאסר חודש ימים, הוחזר לישראל, הועמד לדין באשמת כניסה לישראל שלא כחוק.
גליון 1660 (25 ביוני 1969), עמוד 11
״בשיחות שתי־המעצמות פועלת ברית־המועצות תוך שיתוף הדוק עם מצריים, ואילו אנחנו (האמריקאים) פועלים תוך שיתוף הדוק עם ישראל וירדן. ״ברית־המועצות לא תקבל המלצה מבלי לדעת מראש שמצריים מסכימה לה. אנחנו לא נקבל המלצה מבלי לדעת מראש שישראל וירדן מסכימות לה. ״מכאן שאם תושג הסכמה, היא כבר תכלול בחובה את הסכמתן העקרונית של מצריים, ירדן וישראל.
גליון 1837 (15 בנובמבר 1972), עמוד 4
אפשרות אחרת שמדובר עליה: ששאקי יקים ר שי מה עדתית מובהקת, בהשתתפות עסקנים אנטי־דתיים, כשהסיסמה העדתית תהיה הגורם המלכד היחידי. פירסומת י שר אלי ת בטלוויזי ה הירדנית ד ההצלחה הרבה לה זוכים שידורי רית בטלוויזיה הירדנית, בהם צופים ראל, הולידה הצעות ל שידור שידו רי חרית לישראל באמצעות הטלוויזיה השעה העב רבבות ביש פירסומת מס הירדנית. אנשי עסקים ערבים ממזרח ירושלים הציעו לפיר&ומאים ישראליים לתווך בינם לבין הטלוויזיה הירדנית כדי לבדוק אפשרות שידורים כאלה. לדעת המתווכים הערבים, עשוייה ירדן להסכים להסדר, כדי לממן הארכת השידור בעברית.
גליון 1563 (16 באוגוסט 1967), עמוד 9
כן, רק פעם אחת, לפני ארכע שנים, הציג את מועמדותו לפרלמנט הירדני. הממשלה לא אהכה הפגנת הבוה: השביתה הנרוית שהשביתה את כל העיר הוכרזתי פרסונא נון גראטה. … יש בו נימות שמאליות, ומדברים בו על יריות בתעלה ובקונייטרר, אבל לא בגבול ירדן. עברה היא, כי כיום הולדתו של המלך חופיין, השבוע, ניסו כמה ם וחרים כעיר העתיקה לערוך הפגנה פרו-ירדנית. כמה מהם תלו את דגלי ירדן -אולם מספרם הגיע לידי 10-15 בלבד.
גליון 1747 (24 בפברואר 1971), עמוד 14
.״ בפעם הראשונה יש כאן נסיגה מפורשת מן הניסוח הקלאסי של הנשיא עבד־אל נאצר, שישראל חייבת לסגת מכל השטחים שכבשה, גם לאורך גבולות ירדן וסוריה. כפעם הראשונה ניתן כאן היתר מפורש ל־חוסיין להשלים עם שינוי הגבולות שלו. … הוא נשאל — ואין ספק שהוסכם מראש על נוסח שאלה זו :״האס אתה רואה כפיתרון לבעייה הפלסטינית תשלום פיצויים לפליטים ועריכת מישאל־עם בגדה המערבית ובעזה, כדי לברר אם רוצים הס במדינה נפרדת, פלסטינית, הקשורה עם ירדן, או בחזרה לירדן?״ על כך אומר נשיא מצריים :״זה מצלצל כדרך סבירה לפתור את הבעייה — פיצויים וסישאל־עס.״ לא ״שיחרור פלסטין״ ,לא חיסול מדינת־ישראל, אפילו לא שיבת הפליטים.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 19
טיושח כ ן נראית עקבה הירדנית מן ה ד 1ך 1 ^/1111 נקודה ה מיזרחית של אילת, ב! … מרגלות הרי אדום, היא פגיעה ביותר לפ עולו ת־ תגמול י שראליות, העלולות להביא לידי מצב שמדינת ירדן תאבד את פתחה היחידי לעבר הים. ביום ההפגזה עגנה בנמל עקבה אונייה אחת ויחידה … | ה 1ך ה טיילת שולחת ל שון לעבר הירדנים בעקבה, ב־ 11-11111111 יום שלמחרת ההפגזה.
גליון 833 (8 באוקטובר 1953), עמוד 6
אולם מאחורי המישחק הדיפלומטי וציחצוח החרבות עמדו כמה עובדות נוקשות, שנגעו לאינטרסים רציניים ביו תר של המדינה. האזרח היה רשאי לדעת אותן. • אפיק הירדן: ישראל התחילה להטות את אפיק הירדן, ליד ג שר בנות יעקב. … הסורים טענו כי במצב זה זכותם להשתמש במי הירדן שווה לזכות הישראלים, וכי בלי הסכמתם אין פעולת ישראל חוקית. דעה ז ו נתקבלה, ב נראה, על־ידי מתווך או״ם ומעצמות המערב. • הטיית הכנייס: מאחר שכמעט כל מעיינות הירדן נמצאים בשטח הסורי, איימו הסורים כי יטו את אפיקיהם, ייב שו את הירדן בכלל.
גליון 1522 (2 בנובמבר 1966), עמוד 15
כי הוא המנדלבאום שנתן את השם, בזכות ביתו זכרונות השכן, לשער מנדלבאום המפורסם, תחנת מפו ר מוז העד חי פ ח הגבול בין ירדן לישראל. צאלח המצליח. ייתכן והסיבה היתד, גם חיל־הים תרם את חלקו במיבצע סיני. … הוא כבש את אי פרעה, ארצה בגיל ,14 וייתכן וחברי לשכת המסומצא בו, בין יתר השלל, ארגזים רבים של חר בירושלים (העתיקה) החליטו כי אחרי מציתים ומי־בושם, זכר למבריחים בדרכם מ 18 שנה הגיע הזמן לתת לשער שם יותר קרוב ללבם. ירדן למצרים. בכל אופן השבוע נתכנסה מועצת לשכת בדרום גם הספיק חיל־הים לחסל תותח- חופים סעודי, ליד האי סנפיר, ולהסיע דרך המסחר הירושלמית (העתיקה) ,פנתה בהים צוות בוטניקאים שרצו להעביר עצי דרישה לשלטונות ירדן: לערב את שם השער. תמרים מסיני לאילת. ההצעה של הירושלמים הירדניים: לקרוא אבל המיבצע הגדול באמת של חיל־הים היה, כמובן, לכידת המשחתת המצרית לשער ״שער צאלח אל־דין״.
גליון 1568 (20 בספטמבר 1967), עמוד 11
גלגלי המשק בכל רחמחר תחזור אליכם הבולשת הירדנית, וכל מי שמרים כיום קולו למען ברית עם מדינת־ישראל, מחר יימצא במרתפי (א) יש לתת למנהיגים ולאנשי־ציבור בעם בי ישראל, בכל רהכי העינויים של הממשלה הירדנית! … ובאותו יום, שבו מתפרסמים הדברים, אנחנו רואים טורפדו שני, מכיוזן אחר, כאשי ראש־ממשלת ירדן מזהיר בפני הסכנה הנוראה של התנועה הערבית להקמת מדינה פלסטינית שתכרות ברית־פדרציה עם ישראל, ומאיים על ראשיה. … בעיית־פליטים שתשניא אותנו על בני העם השני החי בארץ הזאת, שאחיהם והוריהם נשארים מעבר לירדן. בעיית״ פליטים שתשמיט את הקרקע מתחת לפתרון של ־ פדרציה ושלום.
גליון 1141 (12 באוגוסט 1959), עמוד 5
הוא נתן ראיון ל־ 17 עתונאים זרים וערביים בארמונו ברבת־עמון. דבריו פורסמו גם בעתוני ירדן. אמר המלך נמוך־הקומה ונמוך־הקול« :אנו חושבים את ישראל לסכנה המאיימת על ה עולם הערבי, משום ששולטת בה התנועה הציונית העולמית, שמדיניותה מבוססת על התפשטות. … כמו הצהרתו של שר־החוץ העיראקי, שהכריז בשעתו על נכונותו לכלול את ישראל במרחב המאוחד, לא היתד, גם הכרזה מהפכנית זו של המלך הירדני מקרית. היא באה כחודש אחרי שאישיות אמריקאית מסו־יימת ביקרה בירדן, הרצתה בפני הצמרת הירדנית וסיפרה למלך שמתגבש בישראל מחנה חדש, המתייחס באהדה ללאומיות הערבית, פוסל את המליצות המיושנות של הציונות. … בין השאר: 9דחו מדינות־ערב רשמית את ההצעות הנרמזות של דאג האמרשילד ליישב את פליטי פלסטין בארצות־ערב, מפני שתאמר־שילד לא עמד על זכות הפליטים, הרוצים בכך, לחזור לישראל. • התכונן גמאל עבד אל־נאצר להציע הקמת ממשלה פלסטינית, שתייצג את כל ערביי פלסטין ברצועת־עזה, בירדן ובמחנות הפליטים•. • הושמעה הצעה להקים צבא פלסטיני.
גליון 1216 (11 בינואר 1961), עמוד 8
מדי שנר, נוהגים אלפי ע, בים, נוצרים ומוסלמים, לעלות לירושלים בחג המולד כדי לחצות את שער הדמעות לעבר ירדן, ואילו המוסלמים מצטרפים אל הם בחג הנוצרי — נדי שיינתן להם לחזות בבני קרוביהם העומדים במרחק מספר מטרים, מעבר לגבול. בהזדמנות זו נענו שלטונות ירדן, מפעב לפעם, לתחנוני •;משפ; ת, הסכימו לתת לכמה מהן לד,פגש ל־15־ 30 דקות. … בחג המולד של שנת 1960 חזר ונישנה מחזה זה׳.ישישים, נשים וילדים, גבר־ם צעירים ונערות הגיעו לגבול ישראל־ירדן בת קידה שיינתן להם לפגוש בבני משפחתם ק מ ספר דקות.
גליון 832 (29 בספטמבר 1953), עמוד 10
במד• jה הירדן, הנהר הקדוש למאות מליוני בני־אדם, הפך השבוע שוב לסלע־מחלוקת, כמ עט לשדה־קרב. … אדמות ישראל, סוריה ועבר־הירדן צמאו להם במידה שווה. רק החרב יכלה להכריע מי יזכה בברכתם. … שאר מי הפרת הועברו בתעלה לסוריה, האורונטוס השקה את הלבנון, מי הליטני הועברו לישראל ואילו הירדן היה צריך להשקות את אדמות עבר הירדן.
גליון 717 (26 ביולי 1951), עמוד 14
במרחב הירדן ה עו דהת פו צץכמס \ ד כאשר משמר הלגיון התחיל להסתדר עוד בשעות הבוקר בחצר מסגד עומר, ידעו תושבי העיר העתיקה כי המלך עבדאללה עומד להתפלל שם באחד מביקוריו החטופים שכבר התרגלו אליהם במשך שלוש השנים שהעיר שייכת לממלכת הירדן. … ״לא נסכים לשום לחץ על ממשלת ממלכת הירדן לשנות את ההחלטה (מינוי נאיף כיורש עצר),״ הכריז דובר רשמי של ממשלת בריטניה. … אולם ההכרה כי ישראל עומדת לאורך גבולות (לדברי הערבים גבולות־חנק אשר ישראל חייבת לפרוץ באחד הימים בתנועת התפשטות) היא גורם חשוב בכל האפשרויות הללו. אם יפלשו הערבים לירדן, אין ספק שגם ישראל תעשה זאת ולצדה עומדים כל הסיכויים להיות המנצחת העקרית.
