חיפוש: ירדן
נמצאו 3,097 תוצאות (מציג 551 עד 575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 957 (16 בפברואר 1956), עמוד 11
כמו־רה־דרך קיבלנו את המעולה ביותר — את ג׳ראלד לאנקסטר הארדינג דובר הערבית, מנהל מחלקת העתיקות של ירדן. הארדינג הוא אנגלי שקט, שבילה שלושים שנה במרחב, והבקי בכל אוצרותיה הארכיאולוגיים של ירדן.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 16
לציבור נודע שמו, לראשונה, בסוף יולי תשכ״ח, כאשר נהרג מפגיעה ישירה של כדור בראשו — בעת מירדף־ צנחנים אחרי יחידת אל־פתח בביקעת־הירדן. בדרגתו שכבר יעדו להם את שרביט הרמטכ״ל — מנהיג מלידה; מקרין סמכות; נערץ בשל פיקחותו, חריפותו וה־יידע המיקצועי שלו; אהוב בשל תכונותיו והקסם המאגנטי של אישיותו. … בתקופת פיקודו על חטיבת־צנחנים בביקעת הירדן נהרגו במירדפים כ־ 60 חבלנים, לעומת חייל ישראלי אחד. … אילנה ובנם הבכור בשפת־הים פעולותיו־,תגמול הראשונות של צה״ל לא זכו בהצלחה ניכרת. בפשיטה על הכפר הירדני אידנה נתקלה היחידה בכוח ירדני, נסוגה בבהלה, כשהחבלנים משליכים מעליהם את חומר־הנפץ.
גליון 1556 (28 ביוני 1967), עמוד 3
מעשי המלך באו כאפתעה, והתגובה היתד, מאולתרת. לולא ירו תותחי ירדן, לא היה שום חייל ישראלי עומד עתה בשכם, בחברון — ובירושלים העתיקה. … המערך האנטי־ישראלי הנוקשה במרחב היה מתפרק. מדינות אחרות — אולי ירדן, ומזדאי לבנון ותוניסיה — היו יכולות להושיט לנו יד.
גליון 1717 (29 ביולי 1970), עמוד 16
הפידאיון חששו, בצדק, כי הסדר־השלום המוצע עלול להביא לחיסולם הפיסי של אירגד ניהם על־ידי הכוחות המזויינים של המימסד הערבי — כוחות מצריים, ירדן ולבנון. ההסדר נועד, בין השאר, לבודד את הפידאיון, לשקם את הפליטים ובצורה זו לחסל או לצמצם את אירגוניהם. … המערך הפנים־ערבי הוא עתה כלהלן: • לימין קאהיר עומדות המדינות הערביות ה״מתונות״ — לבנון, ירדן, מארוקו (שמלכה קיבל את נחום גולדמן לשיחה פומבית) ותוניסיה (הדוגלת בהסדר עם ישראל מזה שנים רבות).
גליון 1926 (31 ביולי 1974), עמוד 13
מאחר שממשלת רבין החליטה רק כמה ימים לפני כן לפתוח במשא־ומתן לשלום משה שמיר, מנהיג אי״ השימה עם ירדן — היתד! ההתגרות ברורה. כל הסדר עם ירדן ימנע התנחלות נוספת, ויביא לחיסול ההתנחלויות הקיימות.
גליון 1866 (7 ביוני 1973), עמוד 33
פעם פוצצו בתי הבלנים היוס חוסכים אותם לקברים בוקר בוקר יוצא חשם אבו־גרביע, קשיש, תושב שכם שהיה בעבר שוטר בממלכה הירדנית, מבית־המלון בו הוא מתגורר לעבר ביתו. … בכל מפונים חשם וחיכמאת אבו־גרביע במלון ההורים גורשו לותה למען הקשישים. למרות העובדה ש לא ניתן לגרש לירדן מי שהיא אזרחית ישראל, אין תושבי שכם משתכנעים מכך . … הסיבה: בשכם פשטה השמועה כי דיי־מוגר מועמדת לגירוש לירדן בשל פעי־ 70 הצילומים שנתלו על קירות הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים, שצולמו בידי תלמידי החוג לתולדות האמנות, לא היו מעודדים אולי תשומת־לב, לוליא נכללו בהם כמה צילומי עירום.
גליון 1031 (17 ביולי 1957), עמוד 4
מדינות אלה תעבורנה להתקפת שלום מחודשת על ישראל, בתקווה להציגה כתוקפנית ומונעת השלום, באי־נכונותה ליישב את הפליטים בגבולותיה ולהצטמצם בגבולות החלוקה של או״ם משנת 947ו. ס מענק כספי אמריקאי גדול יינתן לירדן כזמן הקרוב, בדי להעביר את הפליטים מגבולות ישראל וליישבם ביישובי קבע בסביבות הערים הירדניות שבעבר הירדן מזרחה. ירדן, מתוך שאיפה לזכות במענק, תיענה לתוכנית זאת באופן חלקי, אך תיזהר מלהסכים לה בשלימותה, כדי לא לעורר את חמת המדינות הערביות האחרות.
גליון 994 (31 באוקטובר 1956), עמוד 18
ראשים מותזיס לארגונים אלה פיתח עבד אל- ^ נאצר שלוש צורות של חדירת הוא שולח מורים לכל מקום בו מקבלים אותם: יותר מ־ 300 נמצאים בלוב 100 ,בכווית 45 , בסומאלי האיטלקית. שאר 1600 המורים נמצאים בירדן, תימן, הסודאן וסין הקומוניסטית שחשוב יותר, הוא ממלא את שגרי־רויותיו החשובות בחוץ־לארץ, מדרגת שגריר ומטה, בקצינים מאומנים במודיעץ צבאי. … עתה הוא משרת כמזכיר העיתונות הפרטי של עבד אל־נאצר. בירדן נרצח באופן מסתורי רושה הרס בטוח, ואם עבד אל־נאצר אינו יכול לקיים הבטחה זאת, קשה להניח כי יוכל להמשיך ולהחזיק במנהיגי הערבים זמן רב. … הרשימה כוללת את מאלאיה, אינדונזיה, הודו, פאקיסבאן, איראן, תורכיה, עיראק, ירדן, סוריה, הלבנון, ישראל, ערב, תימן, כווית, בחריין והנסיכויות האחרות של המפרץ הפרסי, עדן, הסודגן, חבש, אריתרי־אד״ סומאלי הבריטית, הצרפתית והאיטלקית, זנזיבר, טנגנייקה, אוגנדה, קנייד״ בוג־נדד״ ניגריה, חוף־הזהב, לוב, טוניסיד״ אל־ג׳יריד״ מארוקו וכמו כן אירופה המערבית, אמריקה הדרומית וארצוודהברית.
גליון 1558 (12 ביולי 1967), עמוד 11
המיפגש בין תושבי שני חלקי ירושלים, המיפגש בין תושבי מה שהיה אתמול ירדן ובין תושבי מדינת־ישראל, הפך לחוויה לאומית ודו־לאומית לשני הצדדים כאחד. … אפילו אם אי־פעם בעתיד יהיו התושבים האלה אזרחי מזינה ערבית לא־פלשתינאית, אפילו אם השטחים יחזרו לירדן ולמצריים — לא יחזרו הדברים לקדמותם, לא יוכלו לחזור לקדמותם, אחרי מיפגש כזה. כך זה היה בזעיר אנפין בירושלים, וכך זה יכול להיות שופמן מחר לגבי הגדה ורצועת־עזה. כידוע, אינני דוגל בהחזרת השטחים לירדן ולמצריים. אני סבור שיש להקים בשטחים אלה מדינה פלסטינאית, שתהיה קשורה עם מדינת־ישראל מבחינה מדינית, כלכלית וצבאית.
גליון 1557 (5 ביולי 1967), עמוד 13
קיום המימשל הצבאי — יש בו רמז של כוונה להחזיר את השטחים האלה לבעליהם הקודמים — למצרים ולירדן. שאס לא כן, לשס־מה להחזיק אותם במימשל נפרד? … לגבי כל הפתרונות האלה, עם כל המרחק שביניהם, זולת החזרת השטחים למצריים ולירדן, יש מכנה משותף אחד — שהם חייבים טיפול מיוחד מצד ממשלת ישראל. … את הרעיון שלנו לאיחוד ארץ־ישראל על־ידי גירוש ירדן ומצריים והקמת פדרציה עם מדינה פלסטינית — גיבשנו סופית במינשר העיברי, שפורסם לפני עשר שנים בדיוק.
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 22
כאשר פרצה מלחמת־ששת־הימים טס מספרד לאלג׳יריה, ואחרי הקרבות הגיע לירדן. בסך־הכל הושקעו בהכשרתו רבבות של דינארים. … מבחינה מיקצועית, ביצע את פעולותיו לפי כל כללי הלוחמה הזעירה שלמד בסין: הוא הצליח לחצות את הירדן עם אנשיו, על ציודם, מבלי שייתפס. … לויליאם עצמו היתד, השערה כלשהי :״כמה ימים לפני הפעולה היכר, אל־שזזיש את מורה־הדרך שהעביר אותנו את הירדן, והביא אותנו לרמון. האיש נפגע ועזב אותנו.
גליון 1564 (23 באוגוסט 1967), עמוד 8
שם מפורסם — ברחבי עולם : צבעיו שיער ^ 1ם 1 £י11 במקום מי חמצן £מ 08£1 זי אג ס ץ ^) מצורף חנ ם לכל א ריז ה 5ו /\8ק שנו /מסמס ׳ 0 0 5 מ מ שלת חלם שום דבר לא בילבל את האזרח הישראלי השבוע כמו עמדת ממשלתו לגבי הפליטים המבקשים לחזור מעבר־הירדן לגדה. למחרת הכיבוש שוכנעו רוב הפליטים האלה לברוח אל מעבר לירדן, ולא תמיד ב־דברי־נועם. טענו, השבוע׳ ראשוני החוזרים לקלקיליה: אחרי הכיבוש הם גורשו מבתיהם, הועברו ישר אל הירדן (ראה כתבת). לאחר מכן, כאשר האהדה לישראל בעולם ירדה באופן תלול, החליטה הממשלה להרשות לכל הפליטים האלה להזור.
גליון 1819 (12 ביולי 1972), עמוד 15
.״ עתה, אחרי שהתברר שאנשי עקר־בה אינם מוכנים למכור את השדות למינהל מקרקעי ישראל, הועלתה פתאום טענה חדשה: האדמות בכלל אינן שייכות לאנשי עקרבה. הן רכוש הממשלה הירדנית. אנשי עקרבה עיבדו אותן בחסד ולא בזכות. ממשלת ישראל, כיורשת הממשלה הירדנית בשטחים, היא עתה בעלת הקרקעות. נגד טענה זו אין תושבי עקרבה יכולים להתווכח .״נכון,״ אמר ראש־המועצה חוסיין חמדן ,״היו לנו אדמות שהיו רכוש הממשלה הירדנית. אבל אלה היו אדמות פסאייל. אדמות טאוויל היו תמיד שלנו.
גליון 902 (27 בינואר 1955), עמוד 8
הפתרון היה גלוי לעין: יש להזרים את מימי מעלה־הירדן דרומה. בימי השלטון הבריטי לא היה לישוב העברי משקל פוליטי מספיק, כדי לבצע תוכנית זו. המשקל הפוליטי לא הספיק לכך גם לאחר הקמת המדינה. רוב חלקו העליון של הירדן נמצא בשטח המפות, ולא היתד, כל אפשרות לנצל את מקורות המים במלואם. … בשנת 1952 נתחדש סכסוך הירדן במלוא עוזו: ישראל הכריזה על מונתה לחפור תעלה, שתטה את מימי הירדן דרומית לגשר בנות־יעקב, תפעיל תחנת־כוח, בטאבחה, ליו כפר נחום, צפונית לטבריה.
גליון 992 (17 באוקטובר 1956), עמוד 15
כמה מהם נשארו. ״אתה רוצה לראות את הירדן האוריגינלי? הנה הוא. אתה רואה את החריץ הזה? גאון הירדן. לא תאמין. בוא, איש העם, נסתכל קצת על גאון הירדן״. … משהו דומה לפלג הרים באלפים. במקום זה נגמר הירדן האוריגינלי, ומתחיל מפעל ייבוש החולה.
גליון 994 (31 באוקטובר 1956), עמוד 3
קשה לדבר על שלום כאשר עננים אדומים של מלתמה אם צד,״ל יישאר בודד במערכה, לא יגרום כיבוש גדת מרחפים על פני המרחב, וסכנת מוות מיידי מאיימת על כה הירדן לשבירת מצריים. הוא עלול להשיג, להיפך, את חירבים וכד, יקרים. … רסטיג׳ה הישראלית הגיעה לשיאה והמשטרים הירדן לכל ארכו, ולהטיל את מרות המדינה על כל ארץ- ן* מטרה השלישית תתגשם אוטומטית עם כיבוש הערביים הרקובים צללו לתחום חכזיץ. … כיצד יפעל העקרון הזה אזי השאלה הראשונה צריכה להיות — לשם מה אנחנו תופ גדת הירדן. המצב ד,בטחוני הטאקטי של ישראל יש היתה השעה להציע הצעות נדיבות ומרחי־סים את קו הירדן ז לא בנימה של פיקפוק, אלא בנימה של תנה לטובה באופן המכריע ביותר.
גליון 1372 (25 בדצמבר 1963), עמוד 7
כל מה שדרוש עתה הוא רק הוצאתם לפועל, שלב אחרי שלב, בכל העוצמה שבידינו. כי הטיית הירדן תהווה תעודת־לידתה האמיתית של ישראל.״ לחדולו — או ! … הצעתם: נסיון אחרון להידברות ישראלית-ירדנית־סוריח, בתיווך אמריקאי בדבר ניצול מי הירדן … הרב ניסיס המצרים ערכו סקר מקיף על נהר הירדן, יודע אל נכון כי תנאי זה אינו יכול להתקבל בשום פנים, והוא מקווה כי הגישו על־כך דו״ח מפורט לליגה הערבית.
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 23
היא אמרה לי* ״לי יש דרכון שכתוב עליו שאני גויה. אוכל לנסוע לירדן בלי בעיות. ניסע לעיר העתיקה ונישאר שם אצל ערבים טובים, עד שנמצא אפשרות לעבור לעיר החדשה, במדינת ישראל.״ אני זוכר שהגוף שלי רעד. … ״ ואז אמרתי :״אני גם לא רוצה ללכת לירדן! לא רוצה לנסוע למדינה ערבית!״ היא ראתה שאין לה ברירה ואמרה :״טוב, לא ניקח אותך לירדן.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 11
עסקנים עיוורים, ודמאגוגים של ארץ־ישדאל השלמה, ניסו אמנם לטעת בלב האזרח את התחושה, כי אין כוח בעולם שיכול לאלץ את צה״ל לסגת מהתעלה או מהירדן. אבל אנשי־ביטחון־ומדיניות רציניים יותר ידעו, כי ברגע שארצות־הברית תחליט סופית כי צד,״ל חייב לסגת — לא תהיה לממשלת־ישראל כל ברירה ; יהיה עליה לתת את ההוראה בהתאם. … למעשה, רק פורט־סעיד לא פונתה — כנראה מתוך הנחה, שכל עוד עוגן שם הצי הסובייטי לא תעז ישראל לפגוע בה. • הקמת הפיקוד המזרחי. בפיקוד זה שותפות ירדן, עיראק טוריה וסעודיה, ומטהו יושב בדמשק. … אבל אותו הגיון קובע, כי ידיה של ישראל אינן חופשיות לפתוח במלחמה נגד אותן מדינות: על מצרים פרושה חסותה של ברית־המוע־צות, ועל ירדן — זו של ארצות־הברית. המסקנה ההגיונית: כל הדיבורים על מלחמה חדשה מיידית — אינם מעשיים.
גליון 685 (14 בדצמבר 1950), עמוד 9
אם מצרים לא תוותר על דרישותיה לצרף את הסודאן לכתר פארוק. חברי הליגה ההאשמים (עיראק, עבר־הירדן) ת! מכים בסתר בעמדת מנהיגים אלה, כי אין הם רוצים במצרים יותר חזקה מאשר היא כיום. … ביניהם מוסד, נאצ ר, נציגה הנוצרי של רמאללה, שבעת הויכוח על סיפוח פלשתין לעבר הירדן בהתחלת שנה זו, אירגן עזיבה הפגנתית של אולם הישיבות כאות מחאה נגד עבדאללה• בהפגנה השתתפו 14 מתוך 40 חברי הפרלמנט. … חברי המג׳ליס מתמרדים כבר מזמן נגד השתלטותו האישית המוחלטת של עבדאללה על עתיד ממלכת הירדן. כי במשך שלושים השנה, ששלט בן־מדבר זה על ארצו ההררית והיבשה, היה אחראי על מעשיו כלפי הבריטים בלבד.
גליון 1647 (26 במרץ 1969), עמוד 29
הביטוי ״לכת באורדום״ נפוץ כיום במובן ״לעשן חשיש״ .בתל־אביב אפילו קיים כבר מועדון־לילה המכונה בשם ״האורדום הצהוב״ .אבל מקורו של הביטוי הוא בשם הערבי של נהר הירדן — אורדון. חיילי צה״ל בביקעת הירדן המציאו ביטוי ״לכת באורדון״ ,שפירושו ״ללכת לחצות את ה־ רתחן; ״ציון״ _ פטפטו . … משרד עורך־הדין יעקב סלומון ערך עבורו בשנת 1966 סקר שהוכיח כי אומנם תשתלם הקמת מרכז באול־נג בתל פרס ר א שון: ירדן״ .ברחוב קיבל הביטוי משמעות אחרת לגמרי.
גליון 1621 (25 בספטמבר 1968), עמוד 18
כיוון שאבילאה רואה עצמו כאיש מציאותי, ואינו מתעלם מן ההווה העקוב־בדם, הוא רואה אפשרות של שלב־מעבר: הקמת פדראציה המורכבת משלוש מדינות: ישראל, שבירתה תהיה תל־אביב; ירדן — שבירתה עמאן; ופלסטין־ שתקום, אשר בירתה תהיה שכם. … על־אף היותו פאציפיסט, מבין אביליאה שפדראציה כזו תהיה, אולי, בעלת־צבא: ״הממשלה הפדראלית של ישראל, פלסטין וירדן תחליט אולי על הקמת צבא־הגנה תחת פיקוד משותף״ הוא קובע — אם כי אין הוא שש במיוחד לאפשרות זו.
גליון 1573 (23 באוקטובר 1967), עמוד 15
היה זה השבוע הראשון בו חל ההסדר החדש להחזרת פליטים במיסגרת התוכנית לאיחוד המשפחות. הממשלה הניחה שממשלת ירדן תעודד את מגישי־הבקשות — אך מספר המבקשים המועט מעיד שאין זה כך. … תסיסה בגרעין מק״י קץ לאידיליה הדתית יש להניח שירדן תכוון את התעמולה שלה, משום כך, נגד עצם התוכנית ״להתיר את שיבת הפליטים עלפי סלקציה״.
גליון 1756 (27 באפריל 1971), עמוד 19
כסף ז והקים שם ישוב מזרחי , 13 ,תלמיד כיתה הירדן, בשכונת־התקוה). יהודי.״ ניואל ח׳ בבית־הספר • ״בלפור היה רוסי, חוזה מדינת ישראל( ״.יגאל הורוביץ, 10 , תלמיד כיתה ד׳ בבית־ספר תל־נורדוי). … אחר־כן־ שמו מוקשים, פיצצו רבבות ומיט• עניס ועשו להם צרות( ״.אהרון כהן, 4ו, תלמיד כיתה ח׳ בבית־ספר הירדן ב־שכונת־התקוה). ״זאת היתה מהתרת בתקופה הפלמ״ח נגד האנגלים( ״.יורם בוכסנבויס , 17 ,תלמיד הכיתה השישית ב׳ בית־הספר אורט באבו־כביר) … חנה סנש היתה אחת הגיבורות של המחת־רת הזאת( ״.ירדן בן־שחר 11 ,וחצי, תלמיד כיתה ו׳ בבית־ספר לדוגמא ע״ש הג־רייטה סולד.
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 24
נפטר בביירות, מהתקף־לב, בגיל ,61 שר־החוץ הירדני לשעבר ואחד המנהיגים הבולטים בגדה המערבית — ד ״ ר קאד רי טוקאן, שיצא את שכם בשבוע שעבר כדי להשתתף בדיוני המועצה ה לאומית הפלסטינית. נחשב לאחד הסופרים הגדולים בעולם הערבי, חיבר 27 ספרים בנושאי ספרות, מדעי החברה ומדעים מדויי־קים, למד ־ באוניברסיטת ביירות ובשנים 1954—1950 כיהן כציר האופוזיציה בפרלמנט הירדני, ב־ 1965 נתמנה לשר לענייני חוץ בממשלת ירדן ובשנותיו האחרונות כיהן כמנהל בית מדרש למורים בשכם.
