חיפוש: לבון
נמצאו 1,042 תוצאות (מציג 276 עד 300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1231 (19 באפריל 1961), עמוד 15

כרוז חינגא־־כר כרקוכיץ׳ כדון כר־כוכבא עכבר שאול כיכר כרכרים דבר השבוע את התשובות •ש לשלות, לא מאוחר מיום רביעי שעה ארבע בבוקר, למערכת עולם הבר ולציין את המספר א .4 הכי׳ שו ת השכוגו: דיין :״לא אני הצעתי לו עבודה אלא מר לבון.״ לבון :״לא אני הצעתי לו משרה אלא מר דיין.״ נים יד זה לזה ופוצחים בטריו): טריו התקווה החדשה : כל עוד בלבב פנימה נפשנו לנו הומיה ולפאתי מזרח קדימה עין להיסטוריון צופיה.
גליון 902 (27 בינואר 1955), עמוד 9

היא הודעורך־הדין הערבי אליאס קוסה (חורז עם מדי־תה, זו הפעם הראשונה, בקיומה של מוסה) ,איש חיפה, לא פקפק הרבה מד, עליו נת־ישראל ובזכותה לקבל חלק ממקורות־המים׳ אך קצצה את כמות־המים, המוקצבת לעשות לאחר שקרא את דברי שר הבטחון, פנחס לבון, במועדון מילוא (לסופרי ואמני לה, במידה ניכרת. מפא״י) התל־אביבי. לבון הביע את דעתו מ תוכנית־קוטן, את דחו האמריקאים השלום עודנו רחוק, הוסיף בלשון שאינה תוך שיקולים פוליטיים. … העולם הזה 902 עורך־דין קופה במכתב ללבון, מטבע זר ישראל עם תמורת הפיצוי במטבע זרז״ אם כי.
גליון 865 (20 במאי 1954), עמוד 6

ת צ פי ת (בל הזכויות שמורות) • צפה להתמודדות רצינית בין שרת ופנחס לבון. לבון מתגבש ינתר (ינתר נסח העולה בממשלה וכמועמד רציני לנתר המנהיגות במפלנתו, העמיד לחלוטין בצל את לוי אשכול שהיה ע,ד לפני חצי ״שנה מועמד רציני לירושת בי. … לשוא קם בכנסת ישראל נואם אחרי נואם והאשים את הממשלה האמריקאית, תוך בדי חזרה אינסופית איש על דברי רעהו ומשלוח חיצים מורעלים נסתרים זה לעבר זה. לשוא הכריז פנחס לבון על האידיאלים המשותפים לישראל ולאמריקה, השף שלום זיסמן הצ״כי את אי״היציבות של ממשלות ערב.
גליון 1205 (26 באוקטובר 1960), עמוד 8

#המושבים, הנמצאים במצוקה קשה, בלאו הכי, יסבלו מכה ממאירה נוספת. בשעתו נאלץ פנחס לבון להתפטר ממש־רד־ד,חקלאות בשל כשלון פחות חמור בהרבה. אולם אין כל סכנה שדיין יסבול מן הכישלון: דתקא לבון דואג עתה לכך שאיש לא יעסוק בבעיית העגבניות. … גם לאחר שקיבלה רשיון ישראלי כחוק, זכתה במספר ת־ 5496׳ נשארה, ביסודה, פיל לבון, קוריוז היסטורי ולא כלי־תחבורד, תקין.
גליון 1223 (1 במרץ 1961), עמוד 9

השר שמונה על אחד המשרדים החיוניים ביותר בכלכלת האדן היה עסוק מדי באינטריגות של פרשת לבון כדי שיוכל להקדיש לתפקידו הממלכתי את תשומת־הלב הנחוצה. … שעות ארוכות — כימעט יום אחרי יום — היה מסתגר בחדרו שבקריה עם יוסף אלמוגי, כדי לתכנן את מסעות ההפחדה והתעמולה בפרשת לבון. אין פלא, איפוא, שלא היה לו פנאי לשמוע את דבריהם של מומחי משרד החקלאות, האנשים שהכשרתם המיקצועית והמדעית הכינה אותם לתת עצות נכונות בשעות משבר כאלה. … בגללו לא הצליח אף שר חקלאות — החל בפנחס לבון וקדיש לוז, וכלה במשה דיין — להוציא את ההתיישבות מן התלם המסוכן.
גליון 1225 (15 במרץ 1961), עמוד 6

אדנואר עצמו יסע לאמריקה באביב הקרוב וירצה שם, **וירה בטחון גם הוא, על ענייני אייכמן• שעני היא פרשת־לבון אחת התוצאות של לכל זה אין ערך, אם ממשלת ישראל ייני־בסחון שוב אינם זוכים במדינה לאי לא תשתף פעולה. … לא ברור אם משיכת כתפיים. אותה חשדנות מ פנחס לבון היה שותף לקנוניה זו, או שזיקה אך מובנת קיבלה את פניהן של התנהלה מאחורי גבו. … זה היה הלקח העיקרי של השבוע ה־25 של פרשת־לבון: עבר זמנן של הקנוניות. כמו ירד בסיגה י• כל שמצב זה הגיע בדיוק בשעה | 1שמיטב עסקני ישראל המציאו את ה־קנוניות המפולפלות ביותר של חייהם.
גליון 1237 (31 במאי 1961), עמוד 3

שמואל פיין, ירושלים יהלדם חותך יהדום פרשת יהלום (העולם הזה )1230 היא אזהרה חמורה יו תר הדי קטטור ה לסכנת בישראל, מפרשת לבון. פרשה זו מוכיחה שהדיקט טורי ם לעיתים קרובות אינ ם נבהלים מזעקות הציבור ומה פננו ת הס טודנ טי ם ואנ שי הרוח. … דויד כהן, פתח־תקווח הדמות האומללה ביו ת ר בכל הפרשה הי א זו של פנחס לבון, כשקם בועדה המרכזת וניס ה להג: על יהלום. … יוסף ח ר מון, ירושלים כולם כאיש אחד שמעון פרס, שהוא אהד המעורבים העיקריים ב אינ ט ריגו ת נגד פנחס לבון, יצא באסיפה מסעם מפ א״י באור עקיבא ״בקריאה לליכוד העם״ ,בדברי ״דבר״ .מעניין לדעת, סביב מי הוא מציע להתלכד?
גליון 1233 (4 במאי 1961), עמוד 11

עיקרם: העסק כל־כך איום, שעל מפא״י נפל הפחד שגילויו ברבים יחסל לגמרי את סיכויי המפלגה בבחירות הבאות. ואכן, אחרי פרשת לבון ופרשת בר, הנוגעות לאנשים המקורבים כולם לדויד בן- גוריון, גילוי שערוריה לאומית חדשה, הנוגעת לטדי קולק, היתד, הורסת כליל את שרידי הפרסטיג׳ה שנותרו לדויד בן־גוריון. … האיש, שעוד לפני חצי שנד, צהל בפומבי ״תודה לאל שאני לא מעורב בפרשת לבון!״ ושגם לא היה לו כל חלק בקידום הקאריי־רה של ד״ר בר, השתרבב סוף־סוף בפרשה משלו. … שוב הסתמן קורבן מרכזי, אף הוא איש־צמרת של מ־פא״י: עקיבא גוברין ראש סיעת מפא״י בכנסת, ראש הנהלת הקואליציה ואחד מתומכי ביג׳י הקיצוניים ביותר במאארגוב בקו נגד לבון. או־לם גוברין אינו מ6ד,ל משרד ממשלתי או מחלקה הסתדרותית, ואף אינו שר, ואין לרשותו תקציבים שבהם יוכל לגעת שלא כדין.
גליון 895 (9 בדצמבר 1954), עמוד 8

במדינה הכנ ס ת סייג לחכמה כמו כל אמן גדול, נופל גם פנחס לבון לעתים קרובות קרבן לאמנותו — אמנות הפולמוס. בשטף הדיבור הוא עלול לשכוח את עצמו ואת תפקידו הרם במדינה, להפליט דברים עוקצניים הנושאים בקרבם נוק חמור לענין הלאומי. השבוע קם לבון בכנסת, ביקש לענות למחנה הגובר והולך (גם במפלגתו) המותח ביקורת על קיום המימשל הצבאי — מנגנון המטיל הגבלות חמורות על חופש האזרח הערבי׳ סוגר לפניו את הגישה לשוק העבודה, דן ערבים בלתי־ספורים לדלות ועוני.
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 3

על כן שינה העולם הזה לא פעם את יחסו לדמות מסויימת — כאשר אותה דמות שינתה (זמנית או סופית) את עמדתה. כך התקפנו את פנחס לבון כאשר הפליט שמותר לשבור רהיטים של ערבים מפני שאינם ״רהיטי מאהאגוני״ — אך התייצבנו ללא היסוס לצידו בימי הפרשה הגדולה. … שלום מזרחי, אור־יהודת במאמרו בער חידוש חקירת פרשת־לבון (העולם הזה )1352 כותב אורי אבנרי נד (המשך בעמוד )4 נסה 7זהב לע 1ל ם לא תו ת ר עלין בית־החרושת ״גליל״ מייבש גם פרי וירק ושולח אותו לבתי חרושת למרקים הגדולים ביותר בעולם, שם גם רכש בית־חרושת ״גליל״ את הידע הרב ליצור מרקיו.
גליון 1314 (14 בנובמבר 1962), עמוד 10

את האותות החיצוניים אפשר היה לראות השבוע בראש חוצות, כאשר הופיעו שכירי הקואופרטיבים לתחבורה מול בניין הועד־הפועל של ההסתדרות, וקראו בזעם :״בקר — הביתה! לבון — לשלטון!״ או בישיבת הועדה הכלכלית של המפלגה, שהתכנסה בסוף השבוע בדי לגבש עמדה לגבי מדיניות השכר והמיסוי של השנה הבאה. … כי עד היום מרחף בלב כל אחד מראשי מפא״י ופעיליה זכרון הרצח־הציבורי שבוצע בפנחס לבון , .כל אימת שרוצה מישהו להעביר פעיל אחד מתפקיד למישנהו — אפילו כשההעברה מוצדקת — מקים הלה מיד זעקה :״גם אותי אתם רוצים להדיח?
גליון 862 (29 באפריל 1954), עמוד 9

״ השאלה היתד : ,קואליציה עם מי 1ד״ר אריה אלטמן׳ לשעבר ראש״הרביזיוניסטים בארץ׳ שניסה לשכנע את האנגלים כי רק תנועתו שלו תהווה תריס נגד הקומוניזם, יוחנן באדר ופנחם לבון קואליציה עם התותח * אם כי כמה ממנהיגי ממנה דו? … התנועה פרשו מוות כל אחד ידע את הצעתו: קואליציה של כל הכוחות הרוצים בקו ״אקטיביסטי״ נגד הערבים — החל מיגאל אלון המפ״מי (ש זכה גם מפי בגין להערכה חמה) ,דדך פנחס לבון המפא״יי עד ליוסף §רלין ה״ צ״כי. הצרה היתד, שיגאל אלון היה נחדד לעצם הרעיון.
גליון 1307 (26 בספטמבר 1962), עמוד 8

המוני ישראל לא התעניינו במייוחד בסכנת הדיקטטורה הבטחוניסטית בישראל ובקנונייות של נערי־החצר. עד שבאה פרשת־לבון, האיש שהודח מתפקידיו מפני שנמצא זכאי. העוול האישי קומם את ההמונים והפך את פרשת־לבון למאורע של תשכ״א. הבעייהישל תשכ״ב, בעיית מדינת־החוק, היתה מופשטת ורחוק עוד יותר. … דרייפוס היה אדם קטנטן, מוגבל ובלתי־אהוד, שלא הבין עד הרגע האחרון את משמעות פרשתו. פנחס לבון, גבור תשכ״א, איכזב את כל הרבבות שהיו מוכנים לצאת למענו לרחוב ולהיאבק עם שוטרים.
גליון 1108 (24 בדצמבר 1958), עמוד 5

המשק סוסי לעגלת הנ קמה כשבוצעה המהפכה הגדולה של פנחס לבון בסולל בונה, ישב הילל דן, האיש החזק של המפעל הענקי בבית הבראה בשודייץ, כשהוא סובל ממחלת־לב קשה. דבר זה איפשר ל־ פנחס לבון, מן כיר ההסתדרות, להבקיע לו דרך אל ליבו של סול? … הודעתם של אנשי הילל דן, כי אינם מקבלים את התפקידים שהוצעו להם בהסדר החדש, היתד, רק מלחמת־נסיגה שלא הרתיעה את לבון מפני הניתוח המכאיב. אולם שני הצדדים חיכו לשובו של הילל דן, תוך תקווה כי בכוח־המחץ האופייני שלו, יצליח אף למנוע את פיצולו של ילד טיפוחיו.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 11

לא משה דיין, שהעלה חרס במאמציו — מפא״י יצאה חלשה דווקא באותם מקומית בהם הופיע. גם לא פנחס לבון, שנאם נאום מזהיר, בו רצח בפולמוסו את מצע תנועת־החרות• מלבד בן־גוריון עצמו, שהוכיח שוב את שליטתו הגמורה בשטח הטכסיס, היה המנצח טיפוס חדש של סכנאי מפלגתי: יוסף אלמוגי. … לעומת כוחות אלה, שחתרו אל יעדם, הצליח לבון לרכז כוח שבלט פחות לעיני הציבור, אך שהחזיק בידיו כוחות אדירים במנגנוני המדינה, העיריות, ההסתדרות והמוסדות הציונים. אילו יצא בן־גוריון בשנת תש״ך מן החשבון, קרוב לודאי כי לבון היה מצליח לרכז נגד נערי־הזוהר לא רק את פנחס ספיר, אויבם המושבע, אלא גם את מרדכי נמיר, את לוי אשכול, את כל צמרת ההסתדרות, את כל צמרת מפ״ם ואת רוב צמרת אחדות העבודה.
גליון 1319 (19 בדצמבר 1962), עמוד 12

מה הקפיץ את זעמו של הזקן, בצורה שהזכירה את הברוגז הגדול של ימי פרשת־לבון? ׳הבאות ב־מצידם: פיטור למשפחות מ־ילדים ממס־ הכנסה. … הסיבה היחידה שנראתה: קבלתו של לוי־יצחק הירושלמי, דוברו־לשעבר של פנחס לבון ויד־ימינו בהווה, כעורך העמידים הפנימיים של מעריב. שהרי ידוע, כי לוי־יצחק שנוא על סביבתו המיידית של בן־גוריון אולי יותר מלבון עצמו. אורחים מסע הצדב התשיעי שנה שלמה הסתובבו האפיפיור אורכן השני, הנזיר פטר מאמיין ומאות נזירים אחרים בכל רחבי אירופה, כדי לארגן את מסע־הצלב הראשון 860 .שנים לאחר מכן, הצליח ארכיבישוף יחיד לארגן במשך חודש ימים את מסע־הצלב הנכבד ביותר שראתה ארץ־הקודש מאז דרכו עליה רגלי הצלבנים האחרונים.
גליון 1254 (19 בספטמבר 1961), עמוד 6

אשכול ידע כי אינו יכול להגיע לכך נגד רצון בן־גוריון, וגם אינו מוכן לשמש ראש־ממשלה כשיש סכנה שבן־גוריון יחבל בו מבחוץ, כפי שחיבל בכהונת שרת ולבון. אולם אם יימשך המשא־והמתן, עשוי להי־ודצר מצב בו יימאס הכל על בן־גוריון, והוא יחליט באמת לפרוש סופית. … הוא קיווה כי במקרר, כזה תקום אופוזיציה שמאלית חדשה, ותתגבש בהדרגה מפלגת־שמאל מלוכדת, בהשתתפות מפ״ם, אחדות־העבודה וחסידי־לבון במפא״י. למפלגה כזאת יהיה סיכוי לכבוש את השלטון בהסתדרות. … כאן הצטרף תחילה למפלגת הפועל הצעיר (של ארלוזורוב, שפרינצק, לבון ואשכול) .במהרה פרש, הקים לעצמו מפלגה קטנה משלו, עבר לאחר מכן למפלגה הרביזיוניסטית החדשה.
גליון 1307 (26 בספטמבר 1962), עמוד 16

בתשכ״א זכה עורך מעריב, אריה דיסד צ׳יק, לתואר איש־העתונות, בשל עמדתו האמיצה של עתונו בפרשת־לבון. השנה זכה לאותו תואר סגנו, שלום רהנפלד, בגלל הסיבה ההפוכה — חלקו העגום במאורעות שהביאו למאסרו של רוברט סובלן בתל־אביב. … לצידו של אתגר נולד השנה מן היסוד, אף הוא דרשבועון, מטעם קבוצת לבון. רעיונותיו היו פחות ברורים ומגובשים, אך הוא חדר לכמה חוגים במפא״י.
גליון 1226 (22 במרץ 1961), עמוד 2

החזית המשותפת הזאת של המיסטיקן הנצרני־יהודי, של איש העולם הזה, חסידו של נאצר והנאצריזם, ושל איש מפ״ם — חזית זאת לא במיקרה כמובן, התייצבה באופן אוטומאטיובשמחה רבה מאחורי לבון.״ אלדד־שייב, קישר בין דיעותיה של חזית רעיונית זו לבין דעות הפרופיסור רוטד שטרייך על תפקידו של צה״ל — והעמידן מול דיעותיו של יגאל ידין. … כדברי שייב, אין זה מיקרה שאנשים כמו לבון, רוטב־שטרייך טלמון, בובר, שלונסקי ואבנרי מוצאים את עצמם, להפתעתם, בחזית אהת — חזית שהעולם הזה פעל מזר, שנים כחיל־החלוץ שלה.





