גליון 1370 (11 בדצמבר 1963), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

לפני
שבוע בא ביג׳י בהצעה לאיש המשק, חבר
לח״י לשעבר י הו שעכהן :״בוא נלך
להתהולל!
גליון 1262 (15 בנובמבר 1961), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

אתה מבין, הוא היה איש הגנה,
ואילו אני הייתי איש לח״י.״
עתומת מקור ראגטו!
כותרת בהארץ, מעל לידיעה על השפעת
הפיצוצים האטומיים בברית־המועצות:
נפולת — על סנפי ציפורים?
גליון 1329 (27 בפברואר 1963), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

כאשר איש כזה צועד מאחורי דגל המדינה, בחברת ותיקי לח״י וחוגים
עבריים־לאומיים אחרים, הרי זה מעשה סימלי בעל ערך מדיני ורוחני עמוק, שיטביע את
חותמו על העתיד.
גליון 1346 (26 ביוני 1963), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

סירות שחלפו בקרבת מקום, מיהרו מיד
לעזרתו, הביאו את סירתו אל החוף
מנהל משרד ראש־ד,ממשלה, תדי קולק,
שחזר לאחרונה מביקור בארצות־הברית,
כינס את עובדי קול־ישואל, והסביר להם
את מה שמתרחש עתה בין אגודות הכושים
שם, הלוחמות למען ביטול ההפליה ,-גזעית.
הסביר קולק :״יש שם אצ״ל, יש שם לח״י
ויש בן־גוריוניסטים. אבל אין וייצמניסטים,״
קרא לעברו אחד מעובדי שרות השידור:
״וסזון יש שם עדנה מישל,
הכנרית הישראלית הצעירה 23 מי שהיתה
הכנרית השניה בתזמורת הפילהרמונית,
עורכת עתה סיור הופעות ברחבי ארצות-
הברית.
גליון 1347 (3 ביולי 1963), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

.״
אולם שיקולים אלה מושפעים,
בין השאר, מ״מעשיד, ומחדליה של
ישראל.״
כאשר פתחו לח״י יאצ״ל במלחמה
לגירוש הצבא הבריטי מן הארץ, שינתה
ברית־ד,מועצות אח הקו האנטי-
ציוני שלה והצביעה באו״ם בעד הקמת
מדינה עברית.
גליון 1351 (31 ביולי 1963), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

״האוכל בצבא
יותר טוב מאשר אצלך בבית,״ התריס כנגדו
הרמטכ״ל־לשעבר, בכעס גלוי
הקשר בין ארכיוני משרד ד,בטחון לבין
כתב דבר, חגי אשד, אשר הכין לאחרונה
תיק מסמכים הנוגעים לפרשת־לבון עבור
בן־גוריון, איננו חדש. בעובדה זו נזכרו
כמה מוותיקי לח״י, שהתכנסו השבוע בבאר
הירושלמי פינק.
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

ברגע זה נפוץ בכל ארצות ערב ספרו של צעיר בשם עבד אל־קאדר, נכדו של לוחם־
ד,שיחדור האלג׳ירי האגדתי, ערבי לאומי, שמאלני, חניך צרפת, שבא פעם בקשרים עם
לח״י. ספר זד, הוא — בין השאר — שיר הלל למלחמת־השיחרור העברית, ביטוי לוהט
לאמונה כי שני העמים השמיים יכולים לבנות בצוזתא עולם טוב יותר לעצמם.
גליון 1291 (6 ביוני 1962), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

איגוד המשפטנים עובדי המדינה. היה כתוב כאיש מודיעין של לח״י, החל אוסף עובשם:
יעקב בר־אור, רשיון מם׳ .931 היא דות.
גליון 1653 (7 במאי 1969), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

אחד מהם, אחמד,
מוקדש למי שהיה מפקד לח״י, נתן ילין*
מור, ובו מובעת הערכה לעמידתו העיק-
בית של ילין־מור להבנה יהודית״ערבית.
גליון 1536 (8 בפברואר 1967), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

קורס ללימוד ערבית
ברחובות
ית, של האנשים החשובים
אנשים
נא לפנות לשמוליק
אפילו טכס ההתייחדות עם זכרו של מחולל
לח״י, אכרהם (״יאיר״) שטרן, שהתקיים
השבוע במקום קבורתו בנחלת־יצחק,
במלאות 25 שנה להירצחו על־ידי קלגסים
אנגליים, לא הצליח לדלות בירכת שלום מפי
היריבים בתנועת החרות.
גליון 1517 (27 בספטמבר 1966), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

אבל ידידי השופט הניאו אותו
במהרה ממחשבה זו, בהסבירם כי אין זה
נאה, וכי השופט מלחי יוכל להגן על שמו
* רומק אהב להזכיר, כי
מודיעין של לח״י,
הוא שירת ב
הוד* את מי?
ערבפק
תל־אביב;
ארצות־הברית)
איש לא מתחמק משיגעון האופנה: הריגול.
גליון 1518 (4 באוקטובר 1966), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

הזוכה בו יהיה מי שינחש כבר
עתה מי יהיה הנאשם הבא עליו הוא יגן,•.אגב:
דמות אחת היתד, מעורבת בשניים
מן המשפטים הסנסציוניים הללו. היה זה
איש לח״י, המנוח ראובן (״רומק״) גרי*
נברג, שראה בבר־אור יריב אישי וב־מלחי
סמל לשיפט הוגן • .עוד סיפור
הקשור במשפט מלחי: נשיא בית־המשפט!
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

מפני שכל האירוע אורגן כמאורע מפלגתי מובהק, תוך הסכם פרטי
בין צמרת חרות לבין פלג אחד של יוצאי־לח״י, הפלג הימני־קיצוני של ישראל שייב.
גליון 859 (8 באפריל 1954), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

( 12 אלף נרצחים ליום — כמה יירצחו תור
שבועיים ז) האין אלוהים בשמיים ונקמה
עלי״אדמות י
מבעד לחלון הפתוח נשמעה שאגתו שי1
צופר אזעקה. שוב עוצר: שני אנשי לח״י,
אליהו בית צורי ואליהו חכים, רצחו את
לורד מוין.
גליון 876 (5 באוגוסט 1954), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

במשפט סנס ציוני
בקאהיר הפכו שני חבת לח״י, אליהו
חכים ואליהו בית־צורי לגיבורי התנועה
הלאומית המצרית!
גליון 831 (23 בספטמבר 1953), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

הוא פירסם ברחובות ירושלים כרוז
בזו לשון :
״לחברי חיילי לח״י לשעבר בישראל.
הנני נוסע, האנייה מפליגה — אני נפרד
מכם בפומבי.
גליון 789 (11 בדצמבר 1952), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

נאום ה,קמי־גוריה
של ד״ר גיל ונאום הסניגוריה של
״הרואי שיהרגו נווד!״
מנהיג לח״י לשעבר ד״ר ישראל שייב הזדהו
בנקודות לא מעטות .
גליון 755 (15 באפריל 1952), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

.״ המחברים: מרדכי נסיר,ו, לשעבר
חבר המפלגה הקומוניסטית העברית,
חגי אשר, לשעבר חבר לח״י.
״אכזבה, מבוכה, תהייה, אלה הם סימני
מציאותנו בשעה זו,״ קובעים שני הצעירים,
מוסיפים :״הרגשת התלות בז־ים ...היא המונחת
ביסוד האדישות, הציוניות והשחיתות
השוררים בקרב חלקים רבים של העם והנוער.״
התרופה, לדעתם: אי־תלות בגוש האמריקאי
הקאפיטליסטי ובגוש הסובייטי, שבגד
בסוציאליזם והקים משטר של עריצות.
גליון 736 (6 בדצמבר 1951), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

.״
כשנכנס שר־החוץ הישראלי למשרד הדו אר
המיוחד שאו״ם התקין בארמון שאיו,
מקום כינוסו הפריסאי, נדהם כשראה ממולו
חבר הכנסת הראשונה, שלא אהדו במיוחד
מימיו: נתןילץ ־ מדר, מפקד לח״י לשע־בר,
הנמצא בדרכו למקסיקו. אך טרם נטשו
את משרד הדואר, בהפסיקו את כתיבת מכ תבו
שהחל בה, הספיק לשמוע את הכחשת
ילין־מור לעתונאי סקרן: הוא לא התכונן
לבקר באנגליה, לא נזדקק, משום כך, לעז רתו
של קצין משטרה בריטי לשעבר לשם
קבלת אשרת כניסה.
גליון 751 (20 במרץ 1952), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

בין צעירי שני הפלגים, שהכירו אז איש
את רעהו, היו חגי אשד, איש לח״י (כיום בן
)23 ומרדכי נסיר,ו, קומוניסט־עברי (כיום בן
.)22 שניהם נזדמנו יחד כעבור זמן מה, יחד
עם רבים מחבריהם, בשורות מפ״ם, נגשו
במשותף להקים תא של סטודנטים מפ״מיים
באוניברסיטה העברית, בה לומדים שניהם.
גליון 754 (8 באפריל 1952), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

לא כן המשטרה הצרפתית, שמלאה מרץ,
השתתפה במרוץ הבינלאומי (בה השתתפו
משטרות גרמניה, הולנד, בלגיה, וכפי שנמסר
בסוד, גם ישראל) לגלות את הפושעים. עוד
מימי המחתרת של לח״י בפאריס, ששלחה
פצצות לאנגליה, מוכנה משטרת צרפת להאמין
על הישראלים את הכל.
גליון 717 (26 ביולי 1951), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

״אצלי אין חכמות,״ הוא אוהב להכריז
בעברית הסקוטית שלו. זאת יודע כל אחד,
גם אנשי לח״י לשעבר, שחטפו אותו שלוש
פעמים. כנראה שמבטאו הסקוטי וכתובות
,העולם הזה״ ,מס 717 ,
במדינה
הקעקע על זרועותיו וירכיו עוררו חשד.
גליון 1730 (28 באוקטובר 1970), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

־
(הפ״ד מעמוד ) 15
אמנות
ארץ החופש — המדכאת בכוח גם, ללא רחם, כל התמרדות של ממש של השחורים,
בו פורצים שוטרים למשרדי הפאנתרים השחורים, פותחים באש ללא הבחנה — כדרכם
של הבריטים במלחמתם בלח״י( .וכנגד זה: ארץ בה ניגשים צעירים אל שוטרים, שולפים
אקדח והורגים אותם באמצע הרחוב, ללא אזהרה, כדרכו של לח״י בחיילים הבריטיים).
ארץ הדמוקרטיה — שבה אין אף לאחת מן התנועות החדשות, המבטאות של מיליוני
בני הדור הצעיר, אפשרות כלשהי להגיע לכלל ייצוג במוסד ממלכתי כלשהו( .חלומם
של אנשי מפא׳׳י, הרוצים לשנות את השיטה אצלנו!)
גליון 712 (21 ביוני 1951), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

בכל זאת התנפלו כל המפלגות הבתים, עלוני סטנסיל, בטאון תנועת מח מבריקות החדשות, שירדו מה
שלל הצבעים של המכוניות
על התוצאות בקריאת־גיל, הוכיחו מה תרת חדשה: הוועד לשחרור חברתי־התמזג
בגווני השמלות והחליפו
שאינו ניתן להוכחה: שזכו לנצחון אדיר, לאומי בציון הכבולה.
מכריע.
לכלוך רוחני: אנשי לח״י לשעבר רות, שיצאו לפני ימים מספר מת
למחרת יום הבחירות לקונגרס החלה מהקיצוניים שבהם, מצאו עצמם חסרי התופרות.
גליון 688 (4 בינואר 1951), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

.״
עמוס קינן, יליד הארץ, יורשו של
בנימין תמוז (כעת בחו״ל) בכתיבת העו־זים,
הוא בעצמו טרוריסט לשעבר —
איש לח״י, שפיקד על פיצוץ בית טאנום.
לפני כן חבר ״השומר הצעיר״ ,פועל גרז׳,
פועל בנין ; אחרי כן סייר בצבא, סטודנט
באוניברסיטה, חבר קבוצת ״אלף״ .עד
גיל 24 היו עיסוקיו: כתיבת ספרים,
פזמונים ,״עוזים״ ,פיסול, ציור, נגינה על
חליל.