חיפוש: מחדל
נמצאו 7,371 תוצאות (מציג 2,451 עד 2,475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2570 (3 בדצמבר 1986), עמוד 9

כתוצאה מלחצים אמריקאיים, נוצרה אי־נוחות כללית מהתופעה, שלפיה פעלו בעיסקה פוליטית בהיקף שכזה אנשי־עסקים פרטיים. אחרי שנפרצה הדרך, חדלו בני־הערובה האמריקאיים לשמש כמטרה הראשית של המיבצע והיקף העיסקה התעצם. … וענונו, ולא דווקא מתוך עצלות, הגיח מאי־שם בשעה 4ועשר דקות. בדיוק חמש דקות אחרי שהגשם הטורדני חדל מלזרזף. בדיוק שעה וחצי אחרי שאמנון זיכרוני והסיגר הגיעו.
גליון 2572 (17 בדצמבר 1986), עמוד 30

מנגד דיוקנו שר האמן כאאוטסיידר עייף בריאיון עם סמי מיכאל, שנתפרסם במקומון החיפאי כלבו, סוקר חיים גורי את התחנות העיקריות בביוגראפיה שלו: ילדותו התל־אביבית, לימודים בבית־הספר החקלאי כדורי (״בית־ספר של בני האצולה״ של תנועת־העבודה באותם ימים) ,מחזור אחד מתחת לזה של יצחק רבין(״אם לא היה עוזר לי לפני הבחינות, איני בטוח שהייתי עובר״) ,הקיבוץ, שמונה שנותיו בפלמ״ח, המיפגש הראשון עם יהדות אירופה שלאחר מילחמת־העולם ב־( 1947״הנסיעה הזאת שינתה את חיי״) ,לה הביא את ״הבשורה של הצבר,״ ותגובתם של מי שכונו אז בלשון פיוטית בשם ״אודים מוצלים מאש״ על הבשורה הזאת. בין השאר מגלה גורי כי חדל לכתוב פיזמונים בעיקבות מילחמת־העצמאות ,״כי חדל העולם שבו חייתי ושממנו צמחה החוויה.״ על תחושותיו בימים אלה אומר המשורר, המגלה כי הוא עייף ״מאוד מאוד״ ,כי הוא ״לא מסוגל לתת לגיטימציה לגולה,״ חרף העובדה שמרביתו של העם היהודי אינה חיה במדינת ישראל וספק גדול הוא אם תחיה פיה אי״פעם וחרף ממדי הירידה הגדולים .
גליון 2558 (10 בספטמבר 1986), עמוד 17

את הספר הבריחו מן הכלא החוצה, ומשם לחדל. שם פורסם הספר ברוסית, בהוצאת־ספרים שיש האומרים כי אינה אנטי־סובייטית. … איך מוברח ספר ׳כזה מבית־סוהר סובייטי, שזבוב אינו יכול להיכנס אליו ולצאת ממנו בלי ביקורת קפרנית? איך מוברח ספר שלם כזה לחדל?״ ״מה אתה רוצה לרמוז?״ האיש הסביר: כל זה אורגן מראש על־ידי הקג״ב.
גליון 2629 (20 בינואר 1988), עמוד 19

צייר שמתחיל לפהק אל מול הציורים שלו — ויש כאלה, כולנו יודעים זאת — מוטב שיחדל מלצייר. אומר זאת בצורה החריפה ביותר שאני מסוגל לה: מוטב לו שימות, שהרי על הבד, ומנגד לו, עומד להיוולד נפל מת.״ הרחוב ה 1א המקום דן קדר, מתבדל, אינדיבידואליסט . … ביניהם היתה גרטרוד קראוס, שכבשה בזמנו את בימות מרכז־אירופה בריקוריה האכספרסיוניסטיים, האחיות אורנשטיין, נעמי אלסקובסקי, פאולה פדני והרקדניות הראשונות של ע־נבל — כל אלו הן כבר אגדות בעולם האמנות הישראלי. בשנים האחרונות חדל הימלרייך לצלם. הוא חי לבדו בדירתו על גג־בית שברחוב אלנבי.
גליון 2630 (27 בינואר 1988), עמוד 36

ההחלטה להעניק את פרס ביאליק לספרות יפה, שאגב לא הוענק מעולם ללאה גולדברג, ליונתן רטוש, למרדכי טמקין, לי״צ רימון, לאסתר ראב, ליעקב חורגין, ליעקב אורלנד, לנסים אלוני, לחנוך לוין, ליהושע בר־יוסף, לשלמה גרודזנסקי ועוד רבים וטובים — לפובליציסט, למבקר הפושר ולעסקן התרבות הממולח ישראל כהן, היתה אף היא צעד נוסף בסידרה ארוכה של עיוותים, מחדלים ושיתוקים חלקיים בהם לקה יושרם האינטלקטואלי של שופטים שאמורים היו להוציא מישפט־אמת.
גליון 2636 (9 במרץ 1988), עמוד 27

גם כשהם מצטמצמים בהיקפם למעין מיניאטורות בסיגנון ההאיקו היפאני: עיד חורף בנהר הלן רוב סירות צבועות ורד שטות בענין אחר, שהדבר נראה בימים אלה, ומבלי לאבד את הפרופורציה, הגילויים הנ״ל, כפי שהם נחשפים בדבריהם/שלטיהם/עצומותיהם של כ 30 קבו־צות־מחאה, הם הם הנשמעים כיום ברחבי־הארץ, בהצטרפם יחד לקול ברור המייצג את הנפש השלמה של ארץ־ישראל, ואוכלוסיה זו, המיוצגת על״ידי אותן קבוצות, היא היא ארץ־ישראל השלמה. ואגב, בזירה זו של המוסר השפוי, חדל להישמע קול הימין, פרט כמובן, לאיומי הטלפון: שם לא חדל קולו להישמע.
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 27

לפני זמן לא רב עדיין נהגו בכירי המשוררים, או לפחות אלה הנמנים עם השורד הראשונה, למסור משיריהם החדשים לידי העורך — דבר אשר הוסיף יוקרה לעיתון ולמשורר, ואף נתקבל בציבור כאירוע תרבותי מרגש, בהיותו אחד ממקורות הרוח בחברה הישראלית, ובהוותו מדר לגבי ההתעניינות הרוחנית בארץ (קודם שהופיע בה החיידק החמרני) — הרי שבאחרונה דומה כי מינהג זה חדל להתקיים וכי תחתיו מסתמן שינוי, אומנם לא תפנית חדה, אך שינוי במגמה, כפי שהדבר בא לביטוי ביחסם הצונן של עורכי העיתונים (להבדיל מעורכי המוספים) כלפי הסיפרות וכפי שהדבר ניכר בהעדפתם של אלה את ההיבט הפופולארי החוץ־סיפרותי: פרטים פיקאנטייס, רעיה ה תי ק משירי הר־הרצל, ירזשלים ההר עמד בשולי העיד ניחוח אדנים ירושלמי של צהרי שרב מהגזעים נוטף שדף צמיג ורך. … כיצד כותב עופר ללוש על דישאן בקטלוג: ״קשה לתאר את המאה העשרים בלעדי מארסל דישאזי״ נעמי הר־ירוק בשבוע הבא: גתן זך משיב למאמרו של דן מירון ״מתי נחדל, לגלות׳ את דויד פוגל״ ,שנדפס בידיעות אחרונות ערב חג השבועות.
גליון 2689 (15 במרץ 1989), עמוד 26

כן, כולל אנשי חד״ש, רק״ח והמתקדמת והרשימה הדמוקראטית. מכל מקום, הטובים שבהם. הגיעה העת לחדול מן החרמות. והשאלה שמיפלגת־העבודה הישראלית חייבת לשאול את עצמה כיום היא: האם אנחנו מוסיפים להתבצר בקו ברלב־גוראל, הקו שנפרץ פעמים כה רבות והכזיב כה הרבה בתריסר השנים האחרונות, שאם כן — אבדנו. … שכן חיפה זו שבה היפנו עשרות אלפי אנשים את עורפם למיפלגתם, בעת שזו ניסתה לשטות בהם עוד הפעם בהציבה שוב קשיש חדל־אישים ועימו אותו מנגנון מאוס, שקרני, בראש ספינת הדגל; חיפה זו שבה למדו אנשים להבחין בין בעיות החולין והיומיום ודו־הקיום בשלום של עיר מעורבת אוכלוסיה לבין הסיסמות הגדולות והאלימות; חיפה זו שבה הצביעו אלפי משכילים אשכנזים על הכרמל, ובשכונת דניה האמידה, ובאחוזה, ובכרמל הצרפתי ובנווה שאנן, בעד רחמים דבוש (זה שמו הקודם של תת־אלוף מיל.
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 45

אפילו סו ריה אינ ה מבצעת פעולות טרור במישרין. אי ר אן אף הי א חדל ה ממעשים ישירים כגון ת פי ס ת אנ שי השגרירות האמ רי ק אית. … מעניין כמה שאריות מאותו הקונסנזוס עדיין תומכים במחבל ההוא, ועוד יותר מעניין, כמה מאלו שכבר מודים היום בטעות ההיא, יישנו בקרוב שוב את דעתם ויתמכו, בעזרת התיקשורת כמובן, במחדל הבא שמכינים לנו יום לאחר ט׳ באב, לשמוע את ראש ממשלתנו הערני, שבא לברך את ממציאו, בגין, ליום הולדתו ה־ ,76 מציין בהתרוממות רוח לכתבים את התאריך כ״ראש חודש תמוז״ ,העלה לחברים מחשבות נוגות שמא דרושה עוד רירת ראש ממשלה (מיל ).ברחוב צמח מוחמר מסראווה, קונסולינו באטלנטה(מיל).
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 54

תראי, מי שהם אנשי־מודיעין ולא אנשי חיל־רגלים, ואלוף זמיר היה אלוף של חיל־רגלים, שלא עבר קורס סמלי־מודיעין — כך מינו בימים ההם, היום חדלו. צריך לרעת שאם יש לו מידע בנסיבות כאלה דראמתיות, ששבועיים רועדת כבר האדמה, אתה לא מסתיר.״ אתה לא מחזיק אותו — אתה דוחף את וה קדימה, לפריזמה יותר גבוהה. … זה יהיה שינוי מבורך אחרי כל אותן השנים שבהן סבלו מחסרון־כיס. • נסיעות לחדל מחודש אוגוסט 1990 נראה שלא יהיו הרבה קשתים שישארו בבית.














