חיפוש: מחדל
נמצאו 7,371 תוצאות (מציג 2,626 עד 2,650)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 37

י מ אי * האם תחזור הכנסת היום על המחדל הזה? האם לא תבטא את רחשי הלב של מאות האלפים המחכים בכיליון־עיניים להפלת ממשלה זו לפני שתמיט אסון על כולנו, על השלום, על החברה, על המ דינה? … אסיים את דברי בדבריו של עזר וייצמן עצמו, שאני מצטרף אליהם בכל לב : ״לא העם חדל להאמין בשלום. על־ידי מנהיגות־אמת אפשר היה להצית רוח אחרת ולהביא לידי ביטוי כוחות עצומים, הטמונים בנו, החל במיטב הנוער המשרת בצה״ל ועד למאות אלפי אזרחים טובים ומסורים, אשר יש בהם אהבת־מולדת, ציונות אמיתית ואהבת־אדם.״ אל תאבזכו אותם !
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 58

לצערי, לא נזדמנו לי מחקרים על שיעורי התבוללות וטמיעה של יהודים בחברות שונות בדורות שונים, ואני רק יכול לשער — אם כי במידה רבה מאוד של ביטחון — ששיעורים אלה מדהימים ממש׳ ואולי זאת הסיבה שמחקרים מסוג זה לא הזדמנו לי, אם נעשו בכלל. עצם העובדה, שמושג ההתבוללות לא חדל מלרחף עלינו, תוך שהוא עצמו משרה סלידה, רתיעה, איום ופחדים, יש בה ללמד על מידת עוצמתה ותקפותה של התופעה. … ללוי אשכול היתה פרשת בן־ברקה. לגולדה, נו, לגולדה היה המחדל ההוא. ליצחק רביו היתה פרשת חשבון הבנק.
גליון 2261 (31 בדצמבר 1980), עמוד 58

הטעם האחד הוא שישראל, בדומה לברית״המועצות — חרף כל ההבדלים האחרים שביניהן — הן שתי המדינות האידיאולוגיות היחידות בעולם ; הן שתי המדינות היחידות, שבהתמוטט האידיאולוגיה שלהן הן יחדלו להיות מה שהינו. הירידה היא סתירתה של האידיאולוגיה הציונית. … (דבר אחר הוא אם אתה מתבולל — וגם ההתבוללות היא תופעת קבע בתולדות עם ישראל, ותופעה נרחבת הרבה יותר משנכונים בדרך בלל להודות בה, אם כי גודלו המיצער של העם היהודי ורוב המילחמות בהתבוללות מעידים על עוצמת התופעה — אם אתה מתבולל, וחדל מהיות יהודי, שרוי לך לשנוא את האופי שממנו הצלחת, אולי, למלט את צאצאיך).
גליון 2224 (16 באפריל 1980), עמוד 61

הוא נפתר מהבעיות שסבבו את מיפעל ההזנה, ולא היה צריך להטריד את עצמו בתיקון הליקויים. בעוד הוא מאשים את קודמיו ביצירת המחדלים ומת־נער מאחריות, ברור כי בתקופה שכיהן כראש־המועצה לא עשה דבר לתיקונם. … , קומו והשקיעו אותם בפיצויים שמנים לכמה יהודים, ובהקמת כמה סוללות בריאות במקום שצריך, ועם ישראל לא יתנסה בשנה ברוכה במחדל של בזבוז מיליוני מע״ק מים ומיליארדי לירות, שגם לא יהיו בשנה הבאה וגם חסרים כבר ברגע זה באגני ההחדרה התת־קרקעיים, ולא ״יתחרט״ על שביזבז מיליונים נוספים בשאיבת עודפי מי הירמוך אל הכנרת, למקרה שאולי השנה בכל זאת לא תהיה שנת ברכה...
גליון 1864 (23 במאי 1973), עמוד 34

אם נתייחס גם לאופן התנהגותה של המתלוננת, בעת שהתקיימו היחסים בינה לבין הנאשם — יציאותיה עד השעות ה קטנות של הלילה למועדוני־לילה ולרחצה לילית בים ועוד כיו״ב — הרי גם בהתנהגות זו יש כדי ללמד על בגרות נשיית מסויימת, שמכל מקום הנאשם יכול היה להעריכה כך. חדל ל קיי ם אי תהיח סי -מין סיוט ממושך עבר על.אדי אקירוב, עד שזוכה מאשמת בעילת קטינה. … אנו מוצאים סימוכין לאמונה סובייקטיבית כזו בכך שבהזדמנות הראשונה כשנודע לנאשם, בעיקבות השיחה ברבנות, כי המתלוננת היא בת 15 וחצי בלבד — חדל מאותה עת לקיים איתיה יחסי־מין, וצויין כי היה זה עדיין בשלב בו נמשכו יחסי־האהבה הלבביים שבין השניים, ולא היתד, כל סיבה אחרת להפסקת יחסי־ר,קירבה — זולת אי־רצונו של הנאשם להמשיך בהם עם קטינה...
גליון 1971 (11 ביוני 1975), עמוד 44

יתכן ששוב ייעשה ניסיון להטיל את האשמה במחדל על איזה פקיד קטן או איש־ביטחון זוטר. זה יהיה מעשה חמור. כי כל חיפוי על האחראים למחדל בשירותי־הביטחון, כמוהו כפגיעה בביטחון־המדינה. 0 0 1 ( 0 0 1*01111 הסינור הריסיוני הנא, בחתימתו של מנחם ריבי(־ שטיין, פורסם השביע נגילייו האחרון של שנועין הסטי־דנטים באוניברסיטה העברית בירושלים ,״פי האתון״.
גליון 2048 (1 בדצמבר 1977), עמוד 45

לועט פל אפל ב פי ת ה מולד, בדומה ליצירות אחרות של סמיואל בקט, מהווה סאטירה עוקצנית על ריקנות הערכים של המאה ה־ ,20 תוך זילזול בלתי-חדל בתרבות־ד,מערבית כולה. למילוי יש דיעה יציבה על אפרוריות החיים האנשיב מתעוררים, רעננים ועירנייס, תאכי סדר, יופי וצדק תובעים את חטגיע לחם. … §11165 מסתבר כי ועדת- החינוד־והתרבות של הכנסת ערה למחדלי ״המועצה לתרבות ולאמנות״ בהנהלתה של הגב׳ לאה פרדת ומתחילה לקבוע קווים והמלצות, שבעקבותיהם תתגבש מדיניות מוגדרת ביחס לפעילות התרבותית־אמנו- א. 3 .יו,ושע תית הנתמכת.
גליון 2035 (1 בספטמבר 1976), עמוד 34

במיסגרת חש״ן, שהוא מעיקרו ובהכרח, קודם בל ,״חיד-הטנקיס״, אין נשקפת תיקווה לשיפור רוח וגאווה אלה, שהם בסיס המוראל — ולבן, גם יסוד בושר־הלחימה — של בל חיל-פרט ובל יחידה. לכאורה, יש להטיל את האשם במחדל החרמ״שי על אנשי השיריון, אשר נכשלו — שלא לומר, גם הכשילו ביודעין — במילוי אחד מתפקידיהם הייעודיים והיותר- מרכזיים. … תפיסה זו היתה כה מושרשת, עד שאפילו כליל-הצליחה של יום־ הביפורים, לאחר הכסיונות הקודמים, ולמרות שגמצא לו חי״ר מובחר (צנחנים וסיירות) בכמות גדולה — וגם נפיץ הג׳יראדי עמד (או שצריך היה שיעמוד) מול עיניו — קבע מה״ט השריון המוביל, אל ״מ אמנון, בי הטנקים לבדם ״יפרצו״ ורק אחריהם, בניצול ה״הלם״ שלהם, יכוא ו״יטהר״ החרמ״ש (החי״ר המובחר המנוגמש). ו טו בששת הימים* אינם יכולים לחדול מעיסוק בטנקים וכלחימתם, אבל אנשי החי״ר יכולים (וגם חייבים) להפסיק, או לפחות לצמצם דראסטית, את ביז־בוז מירצם, חשיבותם וזמנם כחלומות ״האיגוה האנכי״ ובעיסוק השולי של פעולות הקומנדו — מה שיפנה את רשם, משאביהם ועי תותיהם לעיסוק כלוחמת הדור־מ״ש, שהיא, בצח״ל, לוחמת החי ״ר העיקרית.
גליון 2070 (4 במאי 1977), עמוד 20

אלא שכל ניסיוניות החיפוי והטישטוש לא יכלו להסתיר עובדה יסודית אחת: בצד התעצמותו חסרת־ד,תקדים של צד,״ל בציוד ובנשק, המולודה קשיים טכניים אובייקטיביים, נמשכת השיטה הצה״לית בה תלו בשעתו חלק מההאשמה למחדלי מילחמת יום־הכיפורים. ביזבוז בקנה־מידה עצום, מבצעי-ראווה, העדר ביקורת מס פקת, יוהרה, ביטחון עצמי מופרז וזילזול בפרטים. … הם היו בבחינת מנורת אזהרה אדומה שהיה בה כדי להתריע על המחדל הבא העומד להתרחש. יה זה רק טיכעי שאמצעי התיק ׳ י שורת יבליטו וידגישו את מימצאי המבקר כלפי צה״ל.
גליון 2126 (31 במאי 1978), עמוד 4

וענף רפואת־הנפש במים־ קד׳ת קצין־רפואד• ,ראשי. קבע אז העולם הזה :״מחדליהן ישל אר בע זריועות־צבא •אליה, שתפקידן להיות חרבה יותר יסודיות בנושא יחסי-האנוש בצבא, מחווירים לעומת המחדל העיקרי : מעולם לא נערכה ישיבה משותפת של כל ארבעת הגורמים, כדי להעלות לפחות את הבעיה, אפילו אם לא היה בכוונתם לנסות לפתור אותה...
גליון 2074 (1 ביוני 1977), עמוד 41

אותה פרשה איפשרה גם לצפות בפניהם הנפולים והע־גומים של ה״לשעבר״ ,אותם שחדלו לככב בראש המהדורות, ירדו ל״שוליים״ ואיבדו הרבה מן הביטחון־העצמי, ולעתים מן השחצנות- ,שנתלוו לדיבריהם בעבר. … רם עברון אומנם לא טמן ידו בצלחת, תקף באומץ־לב את דייו ב־שאלה המוסרית הקשורה למינוייו כשר־החוץ לעתיד (״אתה הרי מסמל את המחדל אך לא דיין האיש שייפגע. הוא לא היסס להודות שיש, אומנם, במעשהו משום פגיעה בבוחר, אך הצליח לצאת בשלום גם מהודאה זו.
גליון 2422 (1 בפברואר 1984), עמוד 15

העיסוק המרכזי של מישרד י ״ הכלכלה כיום — אירגון הוועידה — מוסתר בין כל מיני סעיפים אחרים. הנסיעות התכופות לחדל של צמרת המישרד, לצורך החתמת משקיעים שיבואו לישראל, אינן רשומות בשום מיסמך רישמי, ומכאן שהן גם לא אושרו, כמתחייב בחוק. … בינתיים הצטרף עוד אדם לקבוצה הענקית שחדלה להאמין למרידור — יועצו של השר לענייני השקעות, ישראל גרווינסקי, לשעבר מנהל קרן תל־אביב לפיתוח, שמרידור צירף למישרד עם הקמתו.
גליון 2322 (3 במרץ 1982), עמוד 77

שילון רתח מזעם וטען כי הצעתו טורסדה על-ידי מי שכינה ״רון בן־ישי, שליחו של אריק שרון עלי אדמות.״ מאז אותה ישיבה חדל שילון מלהשתתף בישיבות־הבוקר. אחרי טירפוד הצעתו אמר שילון :״אני לא רוצה לחם־חסד. … אם יש לכם אומץ, עזבו גם אתם ומצאו את מקומכם במקומות אחדים• אני עצמי לא סוגר את חדלת. אם ייווצרו תנאים אחדים, אשמח תמיד לחזור בחזרה.״ דן שילון הלך הביתה אחרי 14 שנות־עבודה ואחרי שליווה את הטלוויזיה הישראלית למן היום הראשון להיווסדה ומילא שורה של תפקידים מרשימים, ובשיא• :ניהול מחלקת-החדשות.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 63

היא לא יכלה עוד להמציא פרקי זמן קצרים שיכילו את הזמן האינסופי ; שוב לא יכלה להמציא דבר אלנה מחליטה לנטוש סופית את בעלה, והוא מתחנן :״ואני עדיין מרגיש כד, אלנה, מעולם לא חדלתי להרגיש כף : לא נטמעת על ידי מוריסי, מפגי שבש בילי את מישהו בתיד חלל ריק, את מחוץ לכל מה שהוא גופני ומשפיל... … כהיותו רדוף הדמון השולל הרצל, הצעה דומה: שכל היהודים ית את השלילה עצמה, עכר את השלבים של נצרו בוזמנית) .מובאים כאן כמה קטעים אשליה עצמית עד לנקודה שכה שיקר מתוך מאמרו של ואגנר: לעצמו וראה את עצמו, כרמייה, בסופר. <• זה ככר חדלו היהודים להיות אויכי לכן גם זכה לכף ששקריו הפיוטיים הול הדת — הודות לאלו מבין שלומי־אמוגי חנו כידי קומפוזיטורים משלנו.
גליון 2507 (18 בספטמבר 1985), עמוד 22

בעיניי היתה זאת אחת המחמאות הגדולות! גם בשנה שלפני כן נסעתי לחדל עם סיום הכתבה על איש־השנה. הייתי מוזמן לכינוס באמסטרדאם, לצד עיצאם אל־סרטאווי ועימאד שקור(כיום: שלוש שנות־מאסח. … יחסי אליו היה תמיד ענייני לגמרי, על פי מעשיו ומחדליו. לכן לא התקשיתי לעשות מה שאני חייב לעשות לפני שאני ניגש לכתוב על איש״שנה כלשהו: לנתק כל יחס ריגשי אל האיש, לחיוב או לשלילה.
גליון 2552 (30 ביולי 1986), עמוד 17

00 המפורסמות ביותר $17 :א 0 7 0 78,4 £> 1אט — 0 £ 0 8 1 1הו! מה ממהרת לחלוף תהילת העולם. מאז חדל בגין לנאום, אפשר לאמר על יורשיו בכנסת רק את דיברי קווינטיליאנוס, ביצירתו עיצובו של נואם 1§ :א \ /א1 $א \ 1 7 0 8 8 £ט £ 8 8 0 8 שטף מילים חסר־משמעות. אפשר לחבר לקט משעשע מאוד של מילים לועזיות, ורובן לאטיניות, שהושמעו על־ידי נואמים שלא הבינו את תוכנן המדוייק. עצתי היא לחדול בכלל מן השימוש במילים לועזיות — או לוודא היטב מראש את משמעותן. £¥£ 6010£ אין אדם נתפס על צערו, ואין להתווכח עם הורה שכול.
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 19

למעשה גזר עליה דיין עשר שנים נוספות של מאסר, ויש אומרים שעשה זאת בכוונה, מפני שלא היה מעוניין שקורבנות־הפרשה יבואו ארצה ויגרמו לדיון ציבורי על המחדל. אך גם המעט שאמרה מרסל בתוכנית היה מאלף. … איני יודע מה היה חלקו של הרמטכ״ל יצחק רבין בכל הפרשות האלה). מאז חדלה עימוואס מלהתקיים — לכאורה. במקום הוקם, בציניות עילאית, פארק קנדה, דוגמה לאיכות־החיים ולאהבת־הטבע.







