גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אור מיוחד נזרק על הדמות שבחסותה התחוללו המעללים
הללו למן קום המדינה ועד עתה, הדמות המשמשת שלט
רשמי לכל פעולות המשטרה ומחדליה -המפקח הכללי,
מר יחזקאל סהר, אשר הוא גם האישיות המרכזית במערכה
נגד זאב שטיינברג.
גליון 998 (28 בנובמבר 1956), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

בכל זאת הוא מרגיע
את העם .״אחי,״ הוא אומר ,״חידלו לכם
מבכי ומספד. נצח ישראל לא ישקר
לנציגי העיתונות העולמית.
גליון 1016 (3 באפריל 1957), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

לעיסקת אירס״ו קבע חאוצר היש־אלי
שער של ליוורדולאו,
השוק הישראלי בחרסינה יפנית, שפגעה
בעסקי החרסינה הגרמנית של שייקר. ירקוני.
אולם עד מהרה חדלו משלוחי החרסינה היפנית
להגיע ארצה, פינו את מקומם למש־לוחי
מכונות תפירה, שמספר רשיון היבוא
הישראלי על ארגזיהם דמה להפליא למספר
רשיון היבוא של חרסינת קנא-קדטו־קי.
גליון 984 (22 באוגוסט 1956), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

שוב הפציר הקצב
במחזר הצעיר, הפעם בליווי איומים. שמעון
ודינה חדלו להתראות. שבועות לא נפגשו
השניים, עד אשר, במקרה, נתקלו איש ברעותו
ברחוב.
גליון 985 (29 באוגוסט 1956), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

לפתע יצאה הדיילת
והודיעה שאנחנו חוזרים לקפריסין, משום
שאחד המנועים חדל לעבוד. החברה קיבלו
מצב רוח והתחילו לשיר ארץ זבת חלב.
גליון 990 (3 באוקטובר 1956), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

טען דובקין :״לא ייתכן שהענייגים בסוכנות
ישתזרו עם שזר ויתפתלו עם נפתלי
אגב, לאחר שיוספטל איש־הכספים תפס במזכירות
מפא״י את מקומו של ח״כ יונח
כסה, הגיב אחד העיתונאים :״קודם היה
במזכירות כסה, מעתה יהיה כיסוי ב־כסית
מרננים, שעבר חתול שחור בין המבקר
התיאטרוני החומצתי של הארץ ד״ר
חיים גמזו לבין עורך המוסף הספרותי
ד״ר יעקב חורביץ. מקור הרינון: גמזו
חדל לכתוב ביקורות ארוכות כאורו הגלות
בדף הספרותי והחל להסתפק בטור
קצרצר בגליון אמצע השבוע, ואילו במדור
הספרותי החלו להופיע ביקורות חתומות
בידי הורביץ עצמו כשנשאל ראש
עיריית חיפה אבא חושי מדוע אינו מצטרף
אישית לטיול והדרת פני זקן, המאורגן
על־ידי עירייתו, הסביר :״אצטרף רק כאשר
איהפך לסבא חושי אגב, בחיפה
עשתה לה כנפיים הבדיחה הבאה: מדוע יש
בחיפה יום האם ואין יום האבא?
גליון 990 (3 באוקטובר 1956), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

• השחקנית דבורהקר :״כל
האנשים החשובים בעולם הם בעלי מחלות
עצבים. אולי עלי לחדול לרחם
עליהם ולהתחיל לרחם על עצמי —
על שאני כל כך נורמאלית.״
• נשיא ארצות־הכרית ד־ווייט
ד.
גליון 1447 (2 ביוני 1965), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

לעובדה שנשיא מצריים אינו מעוניין בהתלקחות צבאית רצינית — היא המסבירה
1 1את כל מעשיו ומחדליו בשעה הנוכחית.
היא מסבירה, למשל, את התנהגותו המוזרה של עכד-אל-נאצר בפרשת
בורגיבה.
גליון 1440 (14 באפריל 1965), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

סנדס לא היה מוכן לזאת, והוועידה
נסתיימה בשערוריה: לפני תום השיחות ברח
ראש ממשלת הפדראציה לקאהיר.
מאז עלה הלייבור לשלטון, וסנדם חדל
לטפל בעתיד המושבות של הוד מלכותה.
גליון 1441 (20 באפריל 1965), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

קו־הנפט האמריקאי (מסעודיה ללבנון) ,העובר באזור
הקרבות, נותק. הנפט הערבי חדל מלזרום למערב.
קול התותחים השתתק.
גליון 1441 (20 באפריל 1965), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

פעם זה לא יכול היה לקרות לו• ,פעם
לא היה שום יול ברינר מעז להופיע
לידו, אפילו בקולנוע ממול, שלא לדבר
על אותו המסך.
אמנם הוא חדל להיות אדם עליון, אבל
! לעומת זה הוא הפך אדם חושב.
גליון 1437 (24 במרץ 1965), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

.
• גורם או מרשה שהחוסה יימצא במקום
כל שהוא, כדי להפעיל על אדם לחץ
לעשות מעשה או לחדול ממעשה.
• נמצא עם החוסה במקום הפתוח לציבור,
והדבר גורם להסבת תשומת לב הציבור
לענין שהאחראי מעונין בו.
גליון 1435 (10 במרץ 1965), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הם מצטרפים למסע מתוכנן של הכת
הבטחוניסטית, שמטרתו לחתור תחת ממשלת
אשכול ולהציגה כעדה של חדלי־אישים.
לצורך זה גוייסו כל הקאריקטורים־
סים והכתבלבים והחתנים של יונייטד פרס,
כל סוכניו של משה דיין, בתוספת עדר־רב
של תמימים שנתנו את ידם למסע זה מתוך
נאיביות עילאית.
גליון 1435 (10 במרץ 1965), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

ידעתי בהחלט שאינני עוד אדם נורמלי.
שאם רצוני לחזור אי־פעם לחיים עלי
לחדול מיד. האושר הפך לכאב. אושר עד
לכאב.
גליון 1488 (9 במרץ 1966), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

תפקידי האגודה הם להתכתב בענייני רכבות
עם חברים בחוץ־לארץ׳ ולמחות על המחדל
הרכבתי בארץ .״אנחנו מוחים,״ מסביר האנס
קוגוט ,״על זה שכבר שנים לא סוללים מסילת־ברזל
לאילת.
גליון 1491 (30 במרץ 1966), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

בחדר קטן התאספו בני המשפחה, כשקרוב׳
המנוח לא חדלים לבכות, ואחיו חיוור
כמת.
אחרי שנזרקה הנעל, ואלמנת אחיו ירקה
לעומתו, התפרץ האח.
גליון 1490 (23 במרץ 1966), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

עדות זו היתד, דרושה לקאזיס, כדי
להוכיח אחת הטענות היסודיות של קו־ההגנה:
שמן הרגע בו תפסה המשטרה את
בולקין, היא הפנתה את כל כושר החקירה
שלה בכיוזן שלו בלבד, והזניחה כיוונים
אחרים של חקירה. כתוצאה מכך, טען קא־זיס,
חדלה המשטרה להיות אובייקטיבית,
והפכה לגורם עויין לבולקין.
גליון 1477 (22 בדצמבר 1965), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

ארג נו 1
כל סחבת בעניינם היא לרעתם. כי כאשר יועבר המיפעל,
הם יחדלו מלהיות ציבור מאורגן ומגובש, המסוגל לאחוז
מנם, צבע הארגמן היה צבע הממלכתיות מקדמת
דנא.
גליון 1473 (24 בנובמבר 1965), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

ך•* ייטפשתי וחיפשתי נימוק הגיוני כלשהו למחדל זה.
יש כאן שיטה, החורגת מעבר לנסיבות
חולפות.
גליון 1472 (17 בנובמבר 1965), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

תחת הבית רחב־ד,ידיים ״שהכל היה
בו״ בא צריף קטן בטבריה. בן־יוחאי חדל מלהיות בעל־נכסים
עשיר, הפך לזקן מחוסר־עבודה, מיקרה סוציאלי
הרשום בפינסקי לישכת־הסעד של העיר.
גליון 1455 (28 ביולי 1965), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

כשאחרי ההצבעה של פועלי המשמרת האחרונה
נפתחו הקלפיות, וכל שבעת חברי
ועדת־הבחירות החלו בספירת הקולות.
חדלה אנוש. בשעה 11.00 בבוקר היה
כבר ברור שבכיתן דימונה התפוצצה פצצה.
גליון 1479 (5 בינואר 1966), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

^ נחנו נשלם, .ואולי זה מגיע לנו. בגלל מחדלינו.
\ £בג ל ל השתמטותנו. בגלל אדישותנו עד כה.
גליון 1479 (5 בינואר 1966), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

״איזה בנות משונות
ההרסנית: האפריקאים הפכו למסוגרים יותר
יש לכם,״ נהגו הסטודנטים להתלונן בעקבות
משהיו עד כה. רובם חדלו כלל לצאת מהמסיבות
,״הן אוהבות רק לדבר.״ הנערות שטח הפנימיה, בה הם גרים, כמה מהם
מצידן התלוננו, כי חבריהן החדשים התחילו
הפכו חשדנים עד כדי כך שדרשו מזרים שלרקוד
צמוד מדי, לא באו למסיבות שאורגנו
נקלעו למקום להזדהות בפניהם.
גליון 1487 (2 במרץ 1966), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

ספיר יעמוד על כד, שראש־הממשלה
יקיים מ ה שבן־גוריון מכנה כהבטחה שניתנה לו על־ידי אשכול, בעת שבן־
גוריון
העביר לו את ראשות־הממשלה ׳ .במחדל מצד לוי אשכול לקיים את
תביעתו, ראה בן־גוריון פגיעה חמורה ביוקרתו, והוא כינה זאת כפגיעה באחד
מיסודות המדינה
גליון 1487 (2 במרץ 1966), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

הוא תלה את ציוריו בקליפורניה
— ואנשים קנו אותם במאות לירות, זה
הצחיק אותו עד מוות. אבל גם בעת שצחק,
לא חדל משאיפתו להיות ״שייך״.
הוא רצה להוכיח לעצמו שהוא אינו
עולה רק על הציירים הפוקדים את מיזל־לתו.