חיפוש: מחדל
נמצאו 2,922 תוצאות (מציג 551 עד 575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 911 (31 במרץ 1955), עמוד 5
בטחונכם אינו תלוי בעזרה מבחוץ, אלא בהבנה מבפנים- .העזרה מבחוץ תחדל להגיע ביום מן הימים, ואז אתם עלולים לעמוד בודדים, ללא סיכוי, במו הצלבנים. … אל תשכח שארצכם היתה תמיד חלק מאחדות הומוגנית אחת, ותרבותכם העתיקה היתד, קשורה במישרים לתרבות הגדולה של המזרח הקדמון. יכיל להיות שכתוצאה מהשתלבות זאת תחדלו להיות ״יהודים״ במובן המקובל היום, אך יש לכם בטיס משותף עם שבניכם.
גליון 1049 (13 בנובמבר 1957), עמוד 16
* • פרופסור מרטין כובד ג ״אימי גורס את שיטת אפלטון, לפיה או על הפילוסופים להיות השולטים, או שהשולטים יהיו פילוסופים. לדעתי עלולים הפילוסופים לחדול להיות פילוסופים ברגע שהם שולטים, ואילו השולטים יחדלו להיות שולטים ברגע שיתחילו לעסוק בפילוסופיה*. • ארנסט ברכש, עייר העתון ,,אמריקן זיוניסט״ ,במאמר תחת הכותרת ״אדם או אליל״ :״מה שאי־אפשר להבין בכל פרשת פולחן האישיות של גן־גוריון, הוא כי חסידיו אינם מרשים כל ביקורת נגדו, בהיותם סבורים כי ביקורת נגד ביג׳י כמוה בביקורת נגד כל עם ישראל.״ תיהם, הריעו בקול.
גליון 1057 (1 בינואר 1958), עמוד 6
לאט־לאט הפך בוגדן לאחד מתלמידי כיתה ו ,,חדל להיות העולה החדש מפולניה. המלים העבריות הבודדות שהיו שגורות בפיו בפתיחת שנת הלימודים התארכו למשפטים שלמים, וחברותו עם ילדי הכתר, נתהדקה וגברה מיום ליום. … ״ צעק המוכה, כשדמעות זולגות מעיניו. בבת אחת, חדל בוגדן להיות גיבור התגרה .״גוי!״ הראו עליו חבריו ללימודים בידיהם׳ כשהם לוחשים בסוד לחבריהם מן הכתות האחרות :״בוגדן הוא בכלל לא יהודי.
גליון 1069 (26 במרץ 1958), עמוד 3
הכאליף הארון אל־ראשיד, שנהג להתחפש כדי לרדת אל העם, היה יוצא מן הכלל. השליט הרגיל חדל כעבור זמן מה להסתובב בסורו* או מלנסוע באוטובוס של אגד. … והאם יש תמונה פאטתית יותר מזו של הפיהרר בבונקר שלו, המנצח על פקודות למטות קרביים שחדלו מומן מלהתקיים? ל אדם אוהב חנופה.
גליון 1028 (26 ביוני 1957), עמוד 6
בך גוריון אולם שם אפשריהיה לברר את מטרות אופיו, דרכי־פעולתו, ארגונו, וכו׳ .ותהיה ברכה לדבר אם יהיה בירור כזה אמנם אפשר היה לקוות שאחרי הקמת המדינה תחדל פעולתה של שארית ארגו! א ם אתה חושב כך, מדוע חיכית עד שהסרוריסטיס. לצערנו, היא לא חדלה. אני העולם הזה יוציא את ד,ש.ב. ממחבואו, מקווה שרסיסי הארגונים הטרוריסטיים יחוסלו, ועד שחברי־הבנסת של האופוזיציה יעלו יען כ׳ הס מבולבלים בתוכם, אינם בטוחים את הענין?
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 4
קיומה הכלכלי העיקרי של ישראל היה על השילומים — התמורה הכספית לדם היהודים הטבוחים, אשר ממשלת גרמניה המערבית הוסיפה לשלם בנאמנות מפליאה, גם אחרי ,שחדלה להפיק מכך כל תועלת פוליטית שהיא. … משבר תעלת־סואץ היתד, הבחינה הסופית. ישראל הגיבה עליו במחדל מוחלט. היא לא עשתה ולא יכלה לעשות דבר, כי לא יתכן מעשה במקום שאין הלכה.
גליון 1494 (20 באפריל 1966), עמוד 9
ה עול ם הז ה 1494 ו 3צ 0״ מ אך נתן השיג את מנת־הפירסום שהיתר, דרושה לו, אחרי שעיתוני העולם חדלו להזכירו גם בטורי־הרכילות שלהם. • לפרייטת יו״ר הוועדה לאנרגיה אטומית, פרופסור דויד ברגמן, לא תהיה השפעה ער המדיניות הגרעינית טלביזיה מהוד השואה אודם קיימת סכנה, שמספר רב של מדענים יתפטרו מתפקידם, אף כי הרקדניות שקיבלו הזמנה של האמרגן גיורא גודיק להופיע למיבחן, ביום אי השבוע, שמחו. … היא לא ידעה, כי מאז מעצרו של רובין לא חדלו חוקרי המשטרה להתחקות על עקבותיה.
גליון 1490 (23 במרץ 1966), עמוד 25
לשם מה נשלח דובר ממשלה זו, חבר־הכנסת דויד הכהן, לוועידת פירנצה האחרונה, אם לא כדי לפוצצה מבפנים? בעוד שבוע נדבר בפרוטרוט על מחדלי הממשלה, ועל ציוויי המעשה, במסגרת הדיון על משרד־החוץ של מר אבן.
גליון 1469 (1 בנובמבר 1965), עמוד 16
(המשך מעמוד )9 שאבד עליה הכלח, ורובן המכריע זקוק לשרות דחוף של חברא־קדישא מטעמים של סניטריות ציבורית. הן חדלו מזמן להיות כוחות חיים ויוצרים, הנותנים תשובות מעשיות לבעיותיו המעשיות של האדם הישראלי ב־.1952 על כך ענה הזקן תשובה פשוטה. … אולם, לעומת זאת, היא דרשה מאתנו כי נחדל מלנסוע בשבת באוטובוס לשפת־הים. היא לא תבעה מאתנו להימנע מלקנות בשר בשוק השחור.
גליון 1472 (17 בנובמבר 1965), עמוד 11
אך גם כאשר עף פרם, לא תוקן העוול. גם בכך היתר, הכרעה בדורה. מעשים ומחדלים אלה, ורבים־רבים אחרים, שאין טעם לפרטם, לא השפיעו על עמדתנו.
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 5
ן* לדי ייטראל עמדו מול הנרות ושרו מעוז צור — כאשר נודע רישמית כי צה״ל חדל להיות מעוזו של צור. אחרי תקופה ארוכה מאד של ניחושים, השערות ושמועות, ניכנסו חילופי־הגברי לתוקפם. … הסכנה הקיימת בישראל היא בדיוק הפוכה: שהצבא יאבד את אותה עצמאות מקצועית, אותה אי-תלות נפיטית ומעשית, הדרושה לקיומו. כלומר: שהצבא יחדל מלהיות נחלת האומה כולה, שיסתבך באינטריגות של אדוניו האזרחיים, ש זוהה עם מפלגה מסויימת — או עם כת מסויימת במפלגה מסויימת.
גליון 1330 (6 במרץ 1963), עמוד 6
אולם מיקרהו של רב־סרן אליהו פרלמן יוצא־דופן, מפני שעל מעשיו ומחדליו נוספה שרשרת המעשים והמחדלים של מערכת הבטחון.
גליון 1274 (7 בפברואר 1962), עמוד 9
היא נעצרה עד אשר הופעלו תותחים ישראליים ותותחי האניות הצרפתיות (בשעות המוקדמות של ד,־ 1בנובמבר). ״זה חדל להיות מלחמה״ ^י> אותו רג ע חדל המיבצע להיות בחזקת מלחמה.
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 19
אולם כאשר ניצבת בפניה הברירה לשכב עם חדל אישים או לזכות בגבר לטעמה, שוב אין לכסף ערך בעיניה. … בשנתה ה־ 69 אין מיתה גרהאם מוכנה להשלים עם העובדה שעליה לחדול לקחת חלק פעיל ביצירת הבאלט שלה רגע רגע על הבמה, להסתפק בתפקיד של היוצר המנחה המוסר את הביצוע לאחרים.
גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 15
.״ הנהלת ההצעה מתוך שיקולים תקציביים. באותו רגע חדל הנושא להיות ״מעניין מאוד.״ אולפני ההסרטה ביטלה את תב־הנהלת ניתר, והצופה הישראלי לא יזכה לראות קטע זה. … היא גם רוגזת על עבד אל־נאצר, מפני שהאמינה (בטעות) כי יחדל מלהתערב בתימן תמורת ההכרה האמריקאית במישטר המהפכני שס.
גליון 1275 (14 בפברואר 1962), עמוד 9
הוא גם התנגד לאחת מתפיסות־היסוד של פרס לגבי עתיד המחשבה הבטחונית בארץ, שמטעמי סודיות אין לפרטה. השניים חדלו לדבר איש עם רעהו. אהד מידידי לסקוב, ומי שירש את מקומו כמפקד ה־ל־האויר, אלוף דן טולקובסקי, לא מצא אף הוא לשון משותפת עם פרס. … הוא כינס את עורכי העתונים ואת הכתבים הצבאיים, כדי יבוא כל איש אשר לו ריב ומשפט והצדקתיו ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר להציג בפניהם את יורשו כמנכ״ל: אשר (״ארתור״) בן־נתן. למעשה, לא חדל פרם לחלוש יבואו למשפט אל המלך, ויגנוב אבשלום את לב אנשי ישראל.״ על ענייני משרד הבטחון אף ליום אחד.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 14
בי בל המאבקים ביניהם היו בלתי־חשובים בעיקרם, כלתי־רלבנטיים לגורל המדינה ולאת־גר העיקרי העומד בפניה, שהקיז את דמה מדי יום כיומו. המחדל והמחיר ^ מו תמיד בהיסטוריה האנושית, כאשר נכשלים המדיני £אים, נקרא החייל לתקן המעוות ולשלם את המחיר. … אם היו לו מחשבות משלו על מעשיהם ומחדליהם, הוא כלא אותם בליבו. הוא ידע רק כי אין שלום, כי המציאות מטילה עליו תפקיד גורלי, וכי עליו לעמוד בו.
גליון 1628 (13 בנובמבר 1968), עמוד 12
האם ^ יעלה מישהו על הדעת כי בתקופת הבחירות תחדל הטלביזיה מלפעול? שהשרים יחדלו מלהופיע?
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 12
רצינו לשאת שני נאומים עקרוניים: האחד נגד המחדלים של הממשלה, ואחד נגד היומרות הנפוחות של הסיפוחיסטים. … אך הוא לא הציע להם שום דבר, ולא היה מסוגל להציע, כי לכל הצעה קודמת החלטה, ובלי החלטה כל פגישה כזאת היא בוקי סרוקי. והשאלה היא: עד מתי? עד מתי יימשך המחדל? במה דם, במה דמים, עוד נשלם בגללו?
גליון 1543 (29 במרץ 1967), עמוד 9
הר שעצר השוטר את הצעירה בצורה בלתי־חוקית ובלתי־סבירה כאחת, נעשתה שורה של מעשים ומחדלים הגובלים בהתנוזנות מוסרית ואזרחית.
גליון 1543 (29 במרץ 1967), עמוד 13
.״ עוד סיפר גורי לקוראיו :״באחרונה הגי־עוני מכתבי־איום מ׳סקציית הרציניים׳, :חדל מיד!׳ אני חדל.״ ולראייה: את הרשימה מספר 9נ בסידרת מי מכיר את יוסף ג׳י הוא הכתיר בכותרת ״אחרית דבר״ .והוא פתח אותה בזי הלשון :״שעת נעילה.
גליון 1508 (27 ביולי 1966), עמוד 15
.״ עשרה תושבים -פקיד אחד ך* ל פקיד 3כיר בעיריה מוכן היום ^ לגלות את מחדליהם של שאר הפקידים. יחזקאל גלפרין אינו מדבר עם פסח יפהר. … צבי שילוח נעלב והצטרף לרפ״י, אבל הקנוניות לא חדלו. מה לתת לדתיים? ך* כנים וקנוניות יש גם בסיעת הן 4מפד״ל הקטנה, בת שני החברים: חיים חיים הדסי מגלפרין.
גליון 1586 (24 בינואר 1968), עמוד 19
כל הפרשה העגומה מוכיחה רק דבר אחד: כי אפילו נשיאות הכנסת חדלה מלייחס חשיבות חיונית לפעולת הכנסת. … אי־אפשר להגיש הצעות, /או כל עירעור אחר, על פעולות הנשיאות של הכנסת עצמה. אולם יכולתי להגיב על המחדלים המזעזעים של העירייה, ושאר המוסדות שהיו אחראיים למצב המחפיר שראיתיו באותו יום בעיר־הבירה.
גליון 1108 (24 בדצמבר 1958), עמוד 3
מציאות פוליטית וצבאית עשוייה להשתנות במהרה. אנגליה חדלה זה מכבר מלהיות מוגנת על־ידי הים. היא פתוחה להשמדה אטומית, ואילו הגרמנים יכלו מזמן לחדול מלחיות על החרב. אולם אידיאלים משתנים רק בקושי.
גליון 1131 (3 ביוני 1959), עמוד 6
טרי -ישר מהתנור. 64 עמודים • 500 פרוטה להשיג בבלהקיוסקים התיכון בטבריה• בלהט נאומו לא פסח צחר על לביא שבמקרה נקלע לאולם, הצביע עליו באצבע וכינהו :״אותו גבר צעיר, חדל־אי־שים, שקץ מאוס, ממורמר וציני, שבא מ־באר־שבע להשמיץ את עירנו.״ למחרת הבחין לביא, המתגורר בטבריה, בשינוי היחס כלפיו מצד תלמידי בית־הספר התיכון. ברחוב החלו לכנותו בשמות כמו ״חדל־אישים״ ו״שקץ מאוס!״ כאשר רכב על קטנועו, היו רצים אחריו ומיידים בו אבנים.
