גליון 1258 (18 באוקטובר 1961), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

.״
כי לא רק מישרתו ההסתדרותית אבדה
לו. הוא גם חדל לעב ד במעריב, שהזמין
אצלו מאמרים כאשר היד, בשיא תהילתו.
גליון 1231 (19 באפריל 1961), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

״
אי שהיה פתאום אומר ״אבראבו!״ ״כל הכבוד!״ כי בביתנו, הוא היה חדל להיות
סגן־אלוף דוקטור ישראל בר, קצין צבא ואיש מדע יבש.
גליון 2208 (26 בדצמבר 1979), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

הרדיקלים הפרועים
נדחקים לפינה, ושרביט ההנהגה עובר לידי
המצליחנים.
השיחרור חדל מלהיות שיגעון
של יוצאי־דופן. הוא הופך מטרה
״מכובדת״ ,המושבת אליה אנשים
״מבוכרים״.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 47
טקסט · תמונה · PDF

בעניי נים
רוחניים הקשר ביניהם בונה, והתאו מים
מסוגל להעריץ את בן זוגו חדלי
אל המצאותיו, מקוריותו, שגעונותיו
ומחשבתו חצופה תמיד קדימת.
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

יוסי כרנשטיין, תל־ אביב
הפשע משתולל בחוצות בריש גלי וזז־מישטרה
חידלת־אונים להילחם בו. צריך
לשבח את ח״כ אולמרט ולעודד אותו על
אומץ־ליבו להעלות את בעיית הפשיעה
על סדר־היזם הציבורי.
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

מדי יום ביומו, את אי־כי׳שרונו לספק תשובה אף לאחת
השאלות היסודיות של המדינה: בעיות השלום, החברה,
הכלכלה. הוא ׳נרקב לעיני כל, חדל להוות מוקד למשיכת
הטובים ובעלי־החזון, ולא היה מסוגל לתפקד במינימום
של כושר ויעילות.
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 79
טקסט · תמונה · PDF

הרעב גבר והגגות
מלאו נשים ועוללים גוועים וברחובות נערמו פגרים. אני
יוספוט פלוויוס לא חדלתי לדבר שלום אל יושבי
העיר וטיטוט הגביר את המצור, עד שהעיר החלה
נופלת.
גליון 2187 (1 באוגוסט 1979), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

במרוצת השנים גדלו הצרכים והמגבית שקעה במקומה,
כמים עומדים בביצה גדולה שנוצרת אחרי הגשם.
הנשיאים המשיכו להתנשא.
הרוח חדלה להיות חלוצית — היא הפכה להיות
״רוח״ ,כלשון הסלאנג הישראלי.
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

מחיאות־הכפיים
הקצובות הן המכנה המשותף הנמוך ביותר. הן מהוות
הצהרה קולקטיבית האומרת: חדלנו להיות בני־אדם, והפכנו
המון, יצור אחד בעל מאות ראשים, מיפלצת טורפת.
גליון 2290 (22 ביולי 1981), עמוד 56
טקסט · תמונה · PDF

אולי מפני שגם האדם,
בעצם, לא הולך, הוא נשאר״.״
במארג בלתי־חדל של סיפורים אודות
אנשים וחוויות, המרכיבים את התש תית
ואת מלח הארץ הזאת, עורך קיגן
מיפוי כימעט־טופוגראפי של הדבר שאותו
הוא מכנה ״מולדת״ .חוף־הים,
הרי־יהודה, עין־גדי וים־המוות.
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

הגוש האחד לא היה מעוניין בוויכוח, והגוש השני לא
כפה אותו.
המחדל הזה של המערך לא היה מיקרי, ולא נבע
מחוסר־כישרון פרלמנטרי בילבד.
גליון 2210 (9 בינואר 1980), עמוד 74
טקסט · תמונה · PDF

שניהם
מתקבלים כסגני־מישנה, למילחמות שבין
2024 עד .2389 כאשר מנדלה אינו מסתגל
לעולם־המין החדש שנותר במהלך
הזמן שבו הוא דילג בחלל :״התרגלתי
ללסביות כחורשים שחלפו מאז יצאנו
את כדור־הארץ. אף חדלתי להתמרמר על
שאבדו לי כנות־זוג פוטנציאליות.
גליון 2205 (5 בדצמבר 1979), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

שריר הודיע
לחבריו מחרות, כי לא עולה כלל על דעתו
להסכים לפיטוריה של רות.
אז הבינו גם אנשי חרות כי המילחמה
חדלה להיות המילחמה הפרטית שבין ירדנה
שלהם לרות של הליברלים, והפכה
מילחמה בין שתי החטיבות.
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 69
טקסט · תמונה · PDF

.״
.ואשד, אחרת :״אשת־איש
צעירה מפרנקפורט דמיין, נטויית־אף
ודשנת־אכרים ויפת־עיניים וכעלת־מזג חם
— והיא אדוקה במצווה וחרדה על קלה
בחמורה — כעלה (כפי שסיפרה לראובן
כגילוי־לב תמים) חדל לפקוד אותה מעת
שחלתה, זה קרוב לשנתיים, והיא היתה
שרויה כמעט כעילפון חושים ומוח בעטיו
של רעבונה המיני ושוב לא היתה
מסוגלת לשמור גדרי מוסר והליכות כת־טובים.
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

אז החליט תמיר לנטוש את דרך המאבק,
והתחיל בדרכו אל המימסד, תוך ניצול
תמימותם של רבים וטובים שהאמינו לו
שהוא הולך להקים ״מישטר חדש״.
מובן שאז חדל לעניין את העולם הזה,
שהמשיך בדרכו.
גליון 2255 (19 בנובמבר 1980), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

יכול להטיף באופן משכנע לציס -הזר הראשון שייפגש עימו, וכך
המדך חדיל) טטור. השבוע
צום תקציב־הביטחון. ויומיים אח יוכל להשפיע על הממשלה החדניצל
שימעון פרם את כל מקו-
רי שפורסם המדד המדהים של שה בעודה באיבה.
גליון 2249 (8 באוקטובר 1980), עמוד 67
טקסט · תמונה · PDF

בימים
האחרונים של שילטון התורכים,
נערכו קונצרטים מוגבלים מבחינת המש תתפים,
והעשייה המוסיקאלית לא חדלה
אפילו בימי המילחמה העולמית הראשונה
מקדם מפתיע לחיי המוסיקה של תל־אביב
היה ייסוד האופרה הארצישראלית,
שהחלה הופעותיה בשלהי , 1921 בהופעה
שכללה תמונות מתוך הדימון של אנטון
רובינשטיין וייבגני אונייגין מאת
צ׳ייקובסקי.
גליון 2269 (25 בפברואר 1981), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

.״
בשנתיים האחרונות, שבהם כיהנתי
כחבר הכנסת התשיעית, לא חדלתי מלע רוך
את העולם הזה. אני מרשה לעצמי
לאמר כי התייחסתי לכל אחד משני התפ קידים
כאילו היה זה תפקיד מלא.
גליון 2269 (25 בפברואר 1981), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

שוב נעשים חישובים
על־ערך ותת-ערך. הבורסה תחדל
להיות רולטה, יתחילו לבנות תיקי השקעה
לטווח ארוך.
גליון 2270 (4 במרץ 1981), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

אך אחרי שממשלתו
נחלה כישלון חרוץ בכל תחומי
החיים, ואחרי שהוא עצמו חדל מלתפקד
כראש-ממשלה הראוי לתפקידו, היה קל
לשמואל תמיר לשכנעו שצריכים לסתום
את פי העיתונות ולהאפיל את מירקע
הטלוויזיה.
גליון 2270 (4 במרץ 1981), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

מכיוון שכישרונותיהם רבים
ומגוונים, לעיתים־קרובות קורה להם,
שהשטח החדש שאותו למדו חדל לפתע
לעניין אותם. הם יוכלו להפנות זמנית
את התעניינותם גם לשטח זה, ולאחר
זמן למצוא כלים נוספים, שבעזרתם
יוכלו לפסול גם את האסטרולוגיה או
תורות אחרות הדומות לה.
גליון 2243 (27 באוגוסט 1980), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

אלה היו מסוג ההתקפות
הרגילות, המופצות נגדי על-ידי מנגנון־
התעמולה הרישמי של ממשלת־ישראל,
באמצעות סוכניה בקהיליה היהודית שם.
חדלתי מזמן להתרגש מהן. אני מתואר
בהן כקומוניסט, כפאשיסט, כעוכר־ישראל,
כפורנוגראף ומה עוד.
גליון 2240 (6 באוגוסט 1980), עמוד 73
טקסט · תמונה · PDF

כנראה שאלת ההצלחה החלה להביך
באחרונה בספרות ישראלית. ההצלחה
בחוצלארץ חדלה להאיר פנים לסופרים
היוצאים אחת לשנה למסעות של יחסי-
ציבור (אם היה הדבר תלוי בהם, הרי
שהיו מצטלמים עם הכפיר ועם הסטילים,
כדי לפרסם את ספריהם) .בחצי השנה
האחרונה הצביעה אלת־ההצלחה באצבע
תקיפה לעבר ספר שראה אור במקור
בעברית לפני כ־ 25 שנה: חיילי עופרת
מאת או רי או רלב.
גליון 2224 (16 באפריל 1980), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

על כל פגים, מאותו רגע,
כבר בראשות הראיון, זה יחדל להיות
ראיון רגיל. הנשיא החיל ׳קורא לי בשמי
הפירטי (הוא ביטא איותו כמו השם הרוסי
״יורי״) ,גילה לי מחשבות שאותן לא הש מיע
עדיין באוזני יועציו הקרובים ביותר* ,
ואף הדגיש שהוא רוצה שאני אהיה הרא שון
בעולם שיפרסם אותן.
גליון 2225 (23 באפריל 1980), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

עכשיו, שבל טיפת דלק יקרה מפז,
חזקה עליה שלא תיכנע לצו החיסכון וההגיון הכלכלי והאק-
לימי הבסיסי, ואנו נעמוד מול אומות העולם הנאורות בחו-
מיינים־של־שעון־החורף-האלוהי, לא פחות ולא יותר (זה מזכיר
לי, משום מה, שבימים אלה היה איזה סימפוסיון בינלאומי
בירושלים עיר הקודש אשר חוברה לה יחדיו, ודיברו שם
אנשים חכמים על זבותו של אדם למות מרצונו החופשי,
ואיך — בך סיפר המרצה מארה״ב — בארה״ב בבר יכול אדם
לצוות בהיותו בריא על רופאו, לחדול מלטפל בו בהיותו
חולה אנוש, למען לא יאריך ״לחיות״ חיי יסורים וגסיסה,
ואילו המרצה הישראלי נימק מדוע בישראל הנאורה לא יתכן
בדבר הזה, בשם קדושת החיים, במובן, ורק זה חסר בחשבון
הנוקב של ״ארץ מות החלום״).