נמצאו 7,371 תוצאות עבור מחדל
גליון 2334, 26 במאי 1982, עמוד 33
הדמאגוגיה מביאה שכישלון ב שאלה אחת אני מציג לנגד עיני, והיא לבדה מנחה אותי — כיצד נשיג את ה מהגדה מן אנטראקטיקה שבה תביעות ל מוסיף הרכבי :״ראינו שהקנאים היו מסו מדיניות חדל להיות אמת־המידה לקבוע ריבונות אינן ממומשות ...דומני שאין רים לעמם ואידיאליסטים בנכונותם לחרף את עמדת העם כלפי שליטיו ומיבחן ל הסדר הטוב ביותר, או ביתר דיוק, הגרוע לפנות על כך שישראל תוכל לקיים את נפשם למען עצמאותו.
גליון 2413, 30 בנובמבר 1983, עמוד 43
דומה כי הסטריליות השווייצית הופכת לערך הספרותי החשוב ביותר במראן והלאה, כאשר הדבר האמין ביותר בתיאוריה את חוץ־לארץ הוא תעתיק נייר בית־המלון, שבו שוהה גבי. מיזמוזי הלשון והלהג הבלתי־חדל נמשכים כמו מסטיק של אותיות, הנדבק לעיני הקורא האמיץ דרך השואה, יובש בושתה של גבי ופירוט ממיין של המישפחות הערביות הנוצריות של חיפה, ועד למשולש האינפנטילי, שבו כותבת לזר :״והעבירה יד על הראש המתולתל, לא מבחינה בנדי שהתבונן בה, רואה במדוייק כמה רכה היד שהעבירה אך הילד הוא סטרילי, ככל שאר הדמויות במיקבץ מילים זה, המכונה רומן.
גליון 2313, 30 בדצמבר 1981, עמוד 67
שני ספריו של האמט, שראו־אור באוד *ונה, מתורגמים מעט בקרירות, ומאב- יים את קצב הלשון והעגה האמריקאים, זהפכו את האמט לאחד מחשובי הסופ יים האמריקאים, מה עוד, שהספרים עמו־וים בשגיאות דפוס (דבר רווח לאחרונה :ספרי הוצאת כתר, אשר חדלה להקפיד). :ללת בני דאין והנץ נזנזאלטה הם בבחי- ת מסע מרתק בתוך תופת החיים האב- וורדיים האמריקאים, מסע שבו הציניות היושר נאבקים זה בזה, עד לסוף הטוב, זבו פודה הבלש הטוב את מי.
גליון 2305, 4 בנובמבר 1981, עמוד 64
. ־ חיבור ביוגרפיות הוא דבר רציני מדי, מכדי שיימסר למחברים מסוגה של דבו רה עומר, שקול קורא בחש יכה שלה, הוא דוגמה כיצד אסור לחבר ביוגרפיה. זו הסיבה שכותב־שורות אלה, חדל לק י רוא בעמוד 138 את הביוגרפיה ההרצלית נוסח דבורה עומר, ולמען שימור הטעם־ הטוב, עבר לקרוא פעם נוספת את הרצל מאת עמוס אילון, כדי שהפלא, האדם, הדמות והתדמית של הרצל יותירו טעם אמין בפה, ולא את טעם הקיטש הרדוד י -מעשה־ידי ההרצלפומנית של דבורה עומר.
גליון 2309, 2 בדצמבר 1981, עמוד 21
כך, מרגע שיצחק שמיר התחיל, למרבה התדהמה, לחיות שר־חוץ באמת — כלומר מי שעיניו פקוחות ואוזניו קשובות למציאות האמיתית בעולמנו, ככל שהיא משמעית לגבי מעמדה של ישראל, לגורל כולנו וצאצאינו אחרינו — מרגע שהוא תפש את העובדה החמקמקת, שישאל אינה קיימת בחלל הריק, ולכן אינה יכולה להרשות לעצמה לנהוג בעולם חזה כבתוך שלה, ממש מרגע זה הוא גם חדל להיות שר־החוץ. מפני ששר־חוץ כזה, שעיניו פקוחות ואוזניו קשובות והוא מגיב לא על גרויים תנ״כיים מימי יהושע בן-נון, אלא על מה שקורה כאן ועכשיו, אינו שמיש לממשלת בגין, ממשלה שאינה חיה ופועלת במציאות האמיתית.
גליון 2363, 13 בדצמבר 1982, עמוד 62
הראשון הוא אהוד יערי, ראש הדסק למיזרודתיכון, שהיה בשנה האחרונה לע־מוד־התווך של מחלקה זו (בעיקר במילה־מת־הלבנון) ,העומד בימים אלה לצאת ל הצלילה גינור היה היו פעם שתי מפיקות בטלוויזיה, האחת צלילה דוז והאחרת שרה נינור. היום שתי מפיקות אלה חדלו לדבר זו עם זו הסיבה: המיכרז לניהול מחלקת-הילדים והנוער של הטלוויזיה, שבאורח תמוה למדי זכתה בו שרה גינור.
גליון 2351, 22 בספטמבר 1982, עמוד 55
נושא עבודתה של הורביץ חושף טפח מ תוך אותו חלום ליצור חברה חדישה ושונה של יהודים בארץ־ישראל. חלום שהגשמתו כמו חדלה וקרסה במחצית הדרך — חלום ״העבודה העברית.״ דויד ישראלי בוחן צד שונה בציונות, את המאבק על מעור בות הציונים במלחמת העולם הראשונה , 1918—1917 שהתמקד ברובו בניסיון ל הגדיל את חלקם ומעורבותם של היהודים בארץ־ישראל, שנכבשה באותה עת בידי הצבא הבריטי.
גליון 2320, 17 בפברואר 1982, עמוד 24
היום הזה אני מבקש להודיע: אנחנו, איר- גון ד,שיחדור הפלסטיני, מוכנים להכיר בקיומה של המדינה הציונית, היא מדינת־ישראל, בגבולות אשר היו לה עד לחודש יוני בשנת .1967 אנו מוכנים להכיר גם בזכותה להמשיך ולהתקיים בגבולות אלה כמדינה ריבונית ועצמאית במיזרח־ה תיכון.״ כאן חדל ערפאת לרגע מן הקריאה, ביודעו היטב מהו הרושם שהותירו המילים הללו.























