חיפוש: מחדל
נמצאו 7,371 תוצאות (מציג 6,826 עד 6,850)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2472 (16 בינואר 1985), עמוד 38
בארץ אחרת, אני חושבת, הייתי עושה את זה, אבל כאן -אני מכבדת נער מתחיל להיות גבר, כאשר הו א חדל לבקש מאביו בסף-ביס, ובמקום כסף מבקש הלוואה.
גליון 2463 (14 בנובמבר 1984), עמוד 23
ירדנה ארזי בארבע פוזות ״אני יודעת שיום אחד אחדל להיות יפה, וזה מפחיד אותי!״ כתפיו.הרחבות של נתן תומר, מי שהיה חברה לחיים והפן בשנה האחרונה לבעלה החוקי .
גליון 2464 (21 בנובמבר 1984), עמוד 40
הביוגרפיה שלו מספרת על כמה תפקידים חשובים שמילא בעבר, לפני שהגיע להנהלת ״קו-אופ״ .בין היתר הקים וניהל את ״תדי־ראן לשיווק ושירותים״ ,היה סגן נשיא יחדל לשתות קפה. גם אתה חושב כך? אני חושב שאם עם־ישראל לא יוכל להרשות לעצמו לשתות קפה, הוא יסתפק בתה.
גליון 2479 (6 במרץ 1985), עמוד 42
היא תקפה את אנשי מחנה־השלום שנפגשו עם מנהיגי אש״ף, והתחמקה מפגישות כאלה בנסיעותיה הרבות לחדל. עם זאת, היא עברה בשנים האחרונות, ובעיקר מאז הפלישה ללבנון, מיפנה יוני חשוב.
גליון 2313 (30 בדצמבר 1981), עמוד 67
שני ספריו של האמט, שראו־אור באוד *ונה, מתורגמים מעט בקרירות, ומאב- יים את קצב הלשון והעגה האמריקאים, זהפכו את האמט לאחד מחשובי הסופ יים האמריקאים, מה עוד, שהספרים עמו־וים בשגיאות דפוס (דבר רווח לאחרונה :ספרי הוצאת כתר, אשר חדלה להקפיד). :ללת בני דאין והנץ נזנזאלטה הם בבחי- ת מסע מרתק בתוך תופת החיים האב- וורדיים האמריקאים, מסע שבו הציניות היושר נאבקים זה בזה, עד לסוף הטוב, זבו פודה הבלש הטוב את מי.
גליון 2308 (25 בנובמבר 1981), עמוד 39
גם זיקתם לברית־המועצות אינה צריכה להעבירם על דעתם. מותר להם למתוח ביקורת על המחדלים של קמפ-דייוויד, ועל אי־פיתרונה של הבעייה הפלסטינית.
גליון 2305 (4 בנובמבר 1981), עמוד 64
. ־ חיבור ביוגרפיות הוא דבר רציני מדי, מכדי שיימסר למחברים מסוגה של דבו רה עומר, שקול קורא בחש יכה שלה, הוא דוגמה כיצד אסור לחבר ביוגרפיה. זו הסיבה שכותב־שורות אלה, חדל לק י רוא בעמוד 138 את הביוגרפיה ההרצלית נוסח דבורה עומר, ולמען שימור הטעם־ הטוב, עבר לקרוא פעם נוספת את הרצל מאת עמוס אילון, כדי שהפלא, האדם, הדמות והתדמית של הרצל יותירו טעם אמין בפה, ולא את טעם הקיטש הרדוד י -מעשה־ידי ההרצלפומנית של דבורה עומר.
גליון 2309 (2 בדצמבר 1981), עמוד 21
כך, מרגע שיצחק שמיר התחיל, למרבה התדהמה, לחיות שר־חוץ באמת — כלומר מי שעיניו פקוחות ואוזניו קשובות למציאות האמיתית בעולמנו, ככל שהיא משמעית לגבי מעמדה של ישראל, לגורל כולנו וצאצאינו אחרינו — מרגע שהוא תפש את העובדה החמקמקת, שישאל אינה קיימת בחלל הריק, ולכן אינה יכולה להרשות לעצמה לנהוג בעולם חזה כבתוך שלה, ממש מרגע זה הוא גם חדל להיות שר־החוץ. מפני ששר־חוץ כזה, שעיניו פקוחות ואוזניו קשובות והוא מגיב לא על גרויים תנ״כיים מימי יהושע בן-נון, אלא על מה שקורה כאן ועכשיו, אינו שמיש לממשלת בגין, ממשלה שאינה חיה ופועלת במציאות האמיתית.
גליון 2357 (3 בנובמבר 1982), עמוד 59
הוא ידע ש הוא חולה, ונשא זאת ב כבוד העצמי השקט שבו נושא חתול את גורלו. ה רופא אמר שאין תיקווה — יוחאי חדל להאבק על חייו. יו חאי הוא רוצה למות.
גליון 2363 (13 בדצמבר 1982), עמוד 62
הראשון הוא אהוד יערי, ראש הדסק למיזרודתיכון, שהיה בשנה האחרונה לע־מוד־התווך של מחלקה זו (בעיקר במילה־מת־הלבנון) ,העומד בימים אלה לצאת ל הצלילה גינור היה היו פעם שתי מפיקות בטלוויזיה, האחת צלילה דוז והאחרת שרה נינור. היום שתי מפיקות אלה חדלו לדבר זו עם זו הסיבה: המיכרז לניהול מחלקת-הילדים והנוער של הטלוויזיה, שבאורח תמוה למדי זכתה בו שרה גינור.
גליון 2351 (22 בספטמבר 1982), עמוד 55
נושא עבודתה של הורביץ חושף טפח מ תוך אותו חלום ליצור חברה חדישה ושונה של יהודים בארץ־ישראל. חלום שהגשמתו כמו חדלה וקרסה במחצית הדרך — חלום ״העבודה העברית.״ דויד ישראלי בוחן צד שונה בציונות, את המאבק על מעור בות הציונים במלחמת העולם הראשונה , 1918—1917 שהתמקד ברובו בניסיון ל הגדיל את חלקם ומעורבותם של היהודים בארץ־ישראל, שנכבשה באותה עת בידי הצבא הבריטי.
גליון 2320 (17 בפברואר 1982), עמוד 24
היום הזה אני מבקש להודיע: אנחנו, איר- גון ד,שיחדור הפלסטיני, מוכנים להכיר בקיומה של המדינה הציונית, היא מדינת־ישראל, בגבולות אשר היו לה עד לחודש יוני בשנת .1967 אנו מוכנים להכיר גם בזכותה להמשיך ולהתקיים בגבולות אלה כמדינה ריבונית ועצמאית במיזרח־ה תיכון.״ כאן חדל ערפאת לרגע מן הקריאה, ביודעו היטב מהו הרושם שהותירו המילים הללו.
גליון 2322 (3 במרץ 1982), עמוד 37
אחרי שמתברר לו שגפיו שותקו לנצח, והוא ייאלץ, לעולם, להתחבר למכונת־דיאליזה, הוא דורש מחברתו שתחדל מלבקר אותו, ומרופאי בית- החולים הוא דורש להפסיק את הטיפול בו משום שהוא מעדיף למות.
גליון 2325 (24 במרץ 1982), עמוד 40
למשל, מילה שהתחבבה לאחרונה על עם־ישראל: ״אמין״ .שחדלה שרון מודיעה בטלוויזיה שהיא זכתה ב״אירוח אמין״ בקיבוץ כלשהו.
גליון 2407 (19 באוקטובר 1983), עמוד 9
איך ממנים? בשעתו העלה אלוף חשוב בצה״ל את המחדל הכרוך בשיטת מינוים של הרמטכ״לים.
גליון 2410 (9 בנובמבר 1983), עמוד 66
כתירוץ לשטרוזמן הוא אמר לו שאנחנו מכרנו, ולכן כביכול ברחנו לחדל״. גניש :״השותף שלו מכר את הסחורה שלו בדרד והוא מאשים אותנו״.
גליון 2411 (16 בנובמבר 1983), עמוד 13
(בכלל, בדיעבד מעניין שבסלאנג העממי של השנים האחרונות השתרשו, בעת השיחות על מצבו של בגין, כמה מילים הנראות כאילו נלקחו הישר מסיפרי־לימוד פסיכיאטריים, כגת.אויפוריה״ ,״חדל לתפקד״ ,ועוד. כאשר נכנסו מושגים אלה למחזור, לא ייחס להם איש את המשמעות שיש להן בפסיכיאטריה, אך בדיעבד זוהי תופעה מעניינת).
גליון 2408 (26 באוקטובר 1983), עמוד 26
• האם צרכיו של החבר היום בקיבוץ כוללים גם מכשירי טלוויזיה ציבעונית, וידיאו, טלפון ונסיעות לחדל? בכותנה, השתתפנו בקטיף. כל השדות שלנו נמצאים באיזור שהוא האיזור הנמצא על פני הירדן.
גליון 2390 (22 ביוני 1983), עמוד 52
ר סרדג • או א-י ^ ר בנימה בוגרת לא במעט ממשיך זך ומזלזל באויביו הגרועים ביותר, שהינם ״הנה ירדה כבר החשיכה ושוב איני רואה צורת אות ואי־אפשר לכתוב כד. עליי לחדול. מה שהספקתי, בתחרות עם החשיכה, הספקתי איזו פתיחות מרגשת ב מדינ ת ״דווקא אני, כבר חלפתי על פני גילם של לורקה ושל קפקא, של ברנר וגנסין ומופסאן, ובשעה שדברים אלה רואים אור — גם של פרוסט, של רחל ודויד פוגל— מה באמת יש לי לומר להגנתי וכיצד אני מתכוון להצדיק את העובדה שאני זכיתי במקום שאלה, שכאלה, כשלו...״ סיומת רומנטית היא המסה החובה כלפי היו פי.
גליון 2388 (8 ביוני 1983), עמוד 13
מכיוון שבסופו של דבר הסתיים המרד בטובות, תודות להחלטתו האמיצה של נציב־השרות להידבר עם המורדים, אין צורך לדון בתבונה או בחוסר־התבונה שבמחדל זה. נותר לי רק להודות לאבירים על האמון הרב שלהם בשבועון זה ובי, שהתבטא בדרישה זו.
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 79
אמנם זוהי קיצוניות שאיני משכים לה, אבל יש להודות שהבאנו את הצרות בעצמנו על עצמנו, ואנו צריכים להיות מוכנים לשלם בעד כל המחדלים האלה, ולמצוא פיתרונות שאולי הדור הבא יתפכח להבין את התהליכים האלה וימנע אותם בעתיד.
גליון 2379 (6 באפריל 1983), עמוד 9
ההיסטריה של מיסגד חסן־בק בשנות המדינה רצו פה במחדלים שהוליכו לנפילת ה צריח. במשך שנים ארוכות עמד המיסגד בשיממונו.
גליון 2384 (11 במאי 1983), עמוד 14
אחר־כך סיפר חייל־מילואים אחד, שבמשך כל השבוע הראשון של המילואים הוא לא חדל להתבונן במיפסעותיהם של הגברים העזתיים, שמא הם מחביאים שם רימון.
גליון 2381 (20 באפריל 1983), עמוד 12
הוא הצטרף לאירגונו הלאומי של העם הפלסטיני. משמע : הוא חדל מלהיות ישראלי. אנשים כאלה לא יעשו שלום, ולא יסמלו את השלום.
גליון 2370 (2 בפברואר 1983), עמוד 61
כל הנוכחים קיטרו בשימחה על המדינה, על מחדליה, על המצב הפוליטי בה, על איכות־החיים, ועוד.
