חיפוש: מחדל
נמצאו 7,371 תוצאות (מציג 7,226 עד 7,250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2354 (13 באוקטובר 1982), עמוד 22
אך הצרה היא, שהם מבינים הכל ב מהירו ת גדולה מדי, ואחר־כך מ שתעממים ומפריעים. הם אינ ם מ שתוללים, פשוט אינם חדלים לפטפט, ומי שנמצא בשכנותם, שוכח לשם־מה בא לבית־הספר.
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 65
אם, בכל זאת, נקווה אגל־דמע בזוויות עיני הרי זה מפני שפרופסור יהודי לספרות ערבית באוניברסיטה העברית ראה בכלל אפשרות לשרת ולו רגע שלטון כיבוש, היה מסוגל לקבל מינוי שבמסגרתו חתר להפריד ולמשול על״ידי טיפוח קוויזלינגים מקרב חדלי־חאישים הבזויים על המוני הפלסטינים, יכול להאמין שמה שהוא עושה בתוקף תפקיד שתלטני זח עשוי להצמיח טובה כלשהי למישהו, ולבסוף, אחרון אחרון אן לא בחשיבות — מפני שהפרופסור המוכשר לא השיג, משום־מה, ולו לאחר מעשה, כי נכשל, כי לא יכיל שלא להיכשל׳ ומשום כך לא הגיש את התפטרותי מרצונו הוא, תוך קריאה בקול גדול באוזני הציבור הישראלי והפלסטיני כאחד: טעיתי לא יו הדרך !
גליון 2449 (8 באוגוסט 1984), עמוד 18
פיכס הפיק מן הג׳וגינג תועלת משולשת: הוא הרוויח יותר ממיליון דולר מסיפרו; הוא הפחית 27 קילו ממישקלו (מ־ 99ל־ )72 והוא חדל ממינהג העישון שלו (שתי חפיסות ליום).
גליון 2476 (13 בפברואר 1985), עמוד 16
אך רוב הבוחרים רצו ״לדפוק״ את גולדה מאיר, בגלל חלקה במחדלי מילחמת יום־הכיפורים, אך לא רצה בשום רשימה ״רדיקלית״.
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 55
ומכיוון שמדינת ישראל לא יכלה להתעלם, היא השיגה במרוצת הזמן כי עליה לבחור בין שתי דרכי פיתרון לבעיה הזאת, שאינה חדלה מלהתקיים, שממשיכה להציק בלי הרף ואף ביתר שאת.
גליון 2357 (3 בנובמבר 1982), עמוד 67
פרשה זו החלה, כאשר עירערה פאר על אופן ניהולו של מנהל קול ישראל, נידעץ לב־ארי, וחדלה לעבוד לפי נוהלי־העבודה התקינים של רשות־ד,שידור.
גליון 2360 (24 בנובמבר 1982), עמוד 17
היום אני יכול להרשות לעצמי, הן מב־חינה כלכלית והן מבחינת הנסיון שצברתי׳ לעשות דברים שאין בהם פיתוי כספי, הפיתוי של העולם המיסחרי הולד וחדל להיות פיתוי עבורי. אדם שלא מצפים ממנו.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 13
מדוע סולק איטר העולם הזה 1597 סיסמה חדשה התהלכה בגיטאות השחורים, הפרי הסבלנות: הישרפי, תינוקת, הישרפיז״ היוגי ג\ז\\2־1זי(זא\־ וזשן זגרים פרשות מאז מלחמת־השיחרור לא קמה במדינה פאניקה ביטחונית כזו: מבגין ועד יערי, רוב אנשי־האופוזיציה שפכו קיתונות של רותחין על מחדליה של ממשלת בן־גוריון. זה היה ב־ .1962 איסר הראל, שהיה ממונה על שירותי־הביטחון, כינס אז את כל עיתונאי־ישראל, צייר בפניהם את המצב בצבעים שחורים משחור.
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 6
בהזדמנות זו נכנם גם מנחם בגין בפעם הראשונה לממשלה (״ממשלת ליכוד לאומי״) וקיבל את ההכשר הציבורי, שפלם את דרכו לשילטון כעבור עשר שנים. ה סי סמה: ה מ חדל ^פעם השלישית: נפילת גולדה ודין.
גליון 2544 (4 ביוני 1986), עמוד 26
לעניות רעתי) — וקיבל את הרין ונכנע וחדל מן הפיסול. איש שברו כבזלת ותוכו רך כחמאה.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 18
פרשת השב״ב נושאת בחובה משמעויות מוסריות, מדיניות וחברתיות כה עמוקות, עד כי המחדל הזה של פרס מאפיל על כל הישגיו בשנת תשמ״ו
גליון 2566 (5 בנובמבר 1986), עמוד 30
מפקין: אתה מתכוון לומר שאם המצב הישראלי(לפי-הגדרתך) ישתנה, או אז תחדל ההתעסקות בשאלות אלה? שמי: אינני יודע.
גליון 2568 (19 בנובמבר 1986), עמוד 16
סצינה אחרת הזכירה לי את ארנסט לוביץ (להיות או לחדול): כאשר אחד המצרים, שחקן־תיאטרון בחייו האזרחיים, מתחיל לדקלם מול לוע הרובה את נאום היהודי שיילוק (״אם תדקרו אותי, האם לא אשתות דם?
גליון 2530 (26 בפברואר 1986), עמוד 31
ס׳ יזהר הוא הצריך ״התהפכות מסויימת״ כדי שיחזור לפרוזה, מקור כוחו, ויחדל מהגיגיו בנושא שבו כמדומה אין כוחו רב ביותר.
גליון 2531 (5 במרץ 1986), עמוד 32
וכאמור יצאה שמועה כי נאלץ להיפרד גם מעיתונו. ביחוד כאשר טור הרכילות שלו חדל להופיע. ־ מה שהתרחש באותו ערב, לעיני מאות צופים., ביניהם סופרים, משוררים ואנשי־רוח, הוא סיפור עצוב ואולי לא כראי להאריך בו.
גליון 2557 (3 בספטמבר 1986), עמוד 26
אפילו את יוסף(״טומי״) לפיד עמדו וצירפו לחבורה, כדי שיביא בדבריו הדגמה חותכת לעליונותה האינטלקטואלית, שלא לומר המוסרית, של המאפיה השמאלנית על פני המאפיה שאותה מייצג מזכיר המרכז הליברלי החדש( ,ראה למשל את סיגנונו :״אנשים שכבודם הפקר לרצח אופי, עליהם לא חלים כללי האתיקה העיתונאית, המוסר הציבורי, הנימוס האלמנטארי. על כל פגיעה באשכיהם של חידלי־אישים אלה, טופחים לך על השכם, מרימים לר כוסית, מאשרים את ההשתייכות שלך למועדון יפי־הנפש״ :בתחילה חשבתי שלפני פארודיה על אוצר המילים והקלישאות של אליהו עמיקם או אורה שם־אור).
גליון 2512 (23 באוקטובר 1985), עמוד 17
עיני אחיו המת הביטו בו, ומאותו הרגע חדל מדרך המילחמה וההרג. המלך רצה למנותו כשר־צבאו, אך פיראטה ביקש חסד.
גליון 2551 (23 ביולי 1986), עמוד 27
״אני מרשה לעצמי להציע ליו״ר אגודת הסופרים, גב׳ שולמית לפיד, לחדול מהנימה הצדקנית משהו בתגובותיה כאשר שואלים אותה עיתונאים לתגובתה על פעולות שר־החינוך למען הסופרים העבריים,״ מתבטא דובר מישרד־החינוך־והתרבות מר ישראל כהן, במיכתב המתפרסם במוסף מעריב; ואין לדעת אם רשות שחצנית זו שהוא נוטל לעצמו, כשהוא עוטה איצטלה של פטרון, מסתמכת על עמדתו הסיעודית של מנכ״ל מישרד־האוצר, הד״ר עימנואל שרון, אשר הציע, כזכור, לעודד את מצוקתו הכלכלית של הסופר כדי לקבל יצירות הבאות מתוך ייסורים וכאב: אולי היא באה בהשראתה של סגנית־שר־החינוך לשעבר, מרים תעסה גלזר (ע״ע :״יונה וולך בהמה מיוחמת״).
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 11
אני חושש כי כעת תנסה המישטרה להוכיח כי הרוצח אינו שפוי, ובלבד שמחדליה לא ייצאו לאור. אשר לצבא, שהכשיר את ארנטל לשמש כקצין הג״א: נודע לי כי בגיל 17 ניסה ארנטל לרצוח ולאנוס את אמו.
גליון 2497 (10 ביולי 1985), עמוד 17
יש כאן גם המפתח לטרגדיה. כאשר נערת־הזוהר חדלה מלאהוב את עצמה, לא נותר דבר. היא יכולה להתאבד, כפי שעשתה מרילין האלוהית.
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 69
לעומת המשוררים הצעירים, העדיפו משוררי ״דור התחייה״ לשלוח יצירותיהם להשילוח והתקופה. גם ביאליק עצמו, כמעט חדל באותם ימים לגלות עניין בספרות המקורית בת זמנו, והיה עסוק בראשית מפעל הכינוס של חוכמת ישראל.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 21
הכמיהה העמוקה הזאת לפופולריות, הצורך בהוכחה היומיומית שהוא מקובל, שהוא זוכה בחיבה, שלטה בכל מע שיו ומחדליו. זוהי, כמובן, מחלה מיקצועית של פוליטיקאים — ויתכן שמי שאין לו צורך כזה אינו עולה כלל על בימה ציבורית.
גליון 2666 (5 באוקטובר 1988), עמוד 27
כמו שכותב דזמונד מורים בסיפרו הנפלא הק1ף השחם :״אנחנו בעצם יצריים כמו קופים, רק עם קופסת מוח יותר משוכללת ״.וזו גם הסיבה שהליכוד לא מפסיד בבחירות למרות מחדליו: הוא יודע לפנות אל הרגש והייצר, שהם בעוונותינו, חזקים אצל ״עמך״ יותר מאשר השכל.
גליון 2667 (12 באוקטובר 1988), עמוד 26
הוא מתקשר אל הטיפוס הנאיבי מתוך שאיפה עזה, נואשת ,״לספח״ את נפשו, משום שברגישותו ובחוכמתו המסויימת, הוא מכיר בערכה הייחודי, בעוד שהאחרון(הנאיבי) מאמין וסבור שהוא חדל־אונים, אפס. עודף מציאות טרקובסקי תופש את המושג ״תת־תרבות״ במובן הרחב ביותר של המילה.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 18
מפ׳ם פירסמה גילוי־דעת, שבו הורתה לפלסטינים לחדול מייד מן הרעיון הזה. יוסי שריד, לעומת זאת, הורה ליאסר ער־פאת לעלות בעצמו לאוניה ולבוא ארצה.
