חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 10,376 עד 10,400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 41

.״ לארץ הגיע בראשונה ב־, 1944 כחייל בצבא הבריטי. יחידתו הועברה ממצריים לנתניה. הוא הוזמן לחוג את ליל־הסדר בחיק מישפחה יהודית. … באוסטריה צורף ליחידת־ביטחון, שמתפקידה היה לעצור אנשי ס״ס בעיר גרץ. שם יצר קשר עם הקונגרס היהודי העולמי. בתקופה מאוחרת יותר התקשר עם צה״ל, ובמילחמת יום־הכיפורים אירגן מישלוח חבילות־שי לחיילים במוצבים. … הצרפתיים חוזרים עתה לאופנה, אחרי שבמשך תקופה ארוכה שלטו בה האיטלקים, כמו ורסאצ׳ה באלנצ׳אנה, הגאון אשר יצר אופנה מושלמת וניצ־חית. הוא היה בן־טיפוחו של ג׳יבנשי הצרפתי — קשר שהוביל לפתיחת בתי־אופנה זה מול זה.
גליון 2588 (8 באפריל 1987), עמוד 31

שאלתי את ירון מתי קרא בראשונה את הספר, ומתי החליט שצריך לתרגמו. רק לפני חודשים אחדים הרגשתי שאני בשל לקרוא את הספר מתחילתו ועד סופו. … שיאמר לי כי הרעיון נראה לו חשוב, אבל הוא צריך להביא את זה לפני שאר האנשים. קיבלתי תשובה שלילית … אם לא יוציאו את זה לאור בדור הזה, אף אחד כבר לא יזכור את קיומו בדור הבא, ואני חושב שצריך לזכור וללמוד מזה מה שאפשר ללמוד.
גליון 2574 (31 בדצמבר 1986), עמוד 41

דניאל בארנבוים כמעט איחר להגיע ארצה. ביום שהיה צריך לעלות לטיסה בפאריס, מקום מגוריו, לישראל, נודע לו כי אשתו, הצ׳לנית החולה ז׳הלין דה־פרה, חולה מאוד, ונשלחה לבית־החולים. … כשעדת הצלמים ניסתה לפרוץ לחדר, הבין חברו וידידו של בארנבוים, המנצח זובין מהטה, שכאן צריך איזה טריק. הוא עמד בפתח החדר של בארנבוים ואמר לצלמים :״מה אתם רוצים ממנו? … וזהבה כספי התחילה לבגוד בבעלה עם עורך־דין ידוע, וכל הצרות התנקזו בבית היפה בסביון, ושם גם התחילו הצעקות והצריחות ושבירודהרהיטים.
גליון 2610 (9 בספטמבר 1987), עמוד 15

באחרונה בישרו מדורי״אופנה בעיתונים על הצעקה האופנתית האחרונה בשטח ליבני״גברים: תחתונים צרים והדוקים לגוף. הד״ר גידעון רון, נטורולוג, אינו ממליץ להיות אופנתיים בנושא זה. … כן, עלולות להיווצר בעיות. לא במיקרה יצר הטבע את ״בית־החרושת לזרעים״ אצל הזכר במישפחת היונקים, כשהוא תלוי מחוץ לגופו. למען תיפקוד יעיל של האשד, הוא צריד להיות בטמפרטורה שהיא נמוכה בחמש מעלות מטמפרטורת הגוף, כאשר לובשים בגד צר, והאשר נצמד אל הגוף, הוא מקבל את הטמפרטורה של הגוף, ובחום שכזה עלולה יצירת הזרעים להיפגע.
גליון 2616 (21 באוקטובר 1987), עמוד 9

אור־ עמית, ראש־העירייה:״ לקחתי לעבודה את פיני, בשל היותו ארמי־ #יכטיטיי. מ־נ־ב־־ע־י לא צריך לה־ •עת אדמיניסטרטיי. הוא צריך לעסוק לענייניו. … יזסי עידדזד צילם: אבי ולדמן ₪ גמורה היא מצד האמריקאים לשלוח את צי־המילחמה שלהם אל תוך המיפרץ הצר, ללא יעד מדיני ברור וסביר. ההחלטה להניף את הדגל האמריקאי על המיכליות של כוויית, וללוות אותן בדרכן, התקבלה בחופזה ובלא מחשבה יתרה.
גליון 2587 (1 באפריל 1987), עמוד 4

היעדים המדיניים היו דפוקים, אבל זה לא אומר שאי״אפשר לבצע את היעדים הצבאיים כמו שצריך״. והנה על אותן מילים, ועל אותה דיעה, בסיגנון קצת אחר, כאשר האסטרולוג הירושלמי קדושי אליצור ביקש מהרמטכ״ל לא לשמוע לדרג הפוליטי ולא לערב פוליטיקה בצבא, כינה אותו עורך העולם הזה ״אנטי דמוקרטי, מיליטריסט לאומני״. … זה הרגיז אותי מאוד. הפוטומונטאז׳ הוא צורה של קריקטורה. אין אנחנו מרבים להשתמש בו. … רפי זונטג, הרצליה יהושע איננו נתן על תוארו האקדמי של יו״ר וע־דת״הבירור (״אנשים״ ,העולם הזה .)18.3.87 יש לו לד״ר יהושע רוטנשטרייך, יו״ר ועדת־הבירור שמינתה הממשלה לפרשת פולארד, מספיק תארים משלו(פרקליט בכיר, יו״ר מועצת העיתונות) מבלי שהעולם הזה צריך להעניק לו תואר נוסף, שאיננו שלו.
גליון 2679 (4 בינואר 1989), עמוד 13

מסתבר שהאופנאית מקבלת מדי יום ביומו פניות של אנשים שונים, המבקשים ממנה שתעזור להם בהשגת אשרות־ כניסה למצריים, או בסידורים של ניירת בשגרירות המצרית בתל־אביב. נעמי דד; דזזדד אוהליאב ₪ בחוגי החברה התל־אבי־בית מתלוצצים באחרונה שה־אופנאית שושנה בן־צור, חברתם הקרובה של שגריר־מצ־ריים בישראל מוחמד בסיוני ורעייתו נגואה, ראויה לקבלת תואר קונסול־כבוד של מצריים פסוקי השבוע העיתונאי אמיר אורן ביזמת דגר, על החלטת אגודת־ישראל להעדיף סג־גות־שר במישרד העבודה והרווחה על חברות מלאה בממשלה :״טוב סגן־שר עם אתק משר בלי תיק!
גליון 2706 (12 ביולי 1989), עמוד 11

אות קלו בבעיות זהות, הכל דפק כמו שצריך. כשהחלה חלוקה ברורה לשתי קבוצות — אשכנזים וספרדים — החלו העניינים להשתבש. … הוא לא חוזמו לתוכנית. קישון כבו לא צריו אותו. ״ארבינקה״ הידוע הוא איש אמיתי בשם בר. … בערב־ההקלטה נשאל בנו של ארבינקה אם הוזמן אביו לתוכנית. תשובתו :״למה? הוא כבר לא צריך אותו יותר! גאונים לא צריכים קשרים שכאלה.
גליון 646 (2 במרץ 1950), עמוד 4

נברשות הטילו קרנים צהבהבות, והיה עגול, מסחרר, ודומיה — צרי לנפש. היו בני־אדם. ללא ספק היו. כי לולא הם — היה טוב. … מכל צליל אוהב אני משק של לים שבקע אי־מזה. שוב ...האין מפמים. גמירא. ז הן צריך פעם לחשוב עד יש מים שיורדים במפץ. … מה מואס הוא בהם אני מלווה אותה לביתה. לעיניה מבט ירוק וצהוב וצר, כמו לחתול ( ת״א, רח׳ אלנבי 119׳ מול הדואר{ .
גליון 661 (22 ביוני 1950), עמוד 6

״אני מבין׳ כי הדבר אינו נעים לך ביותר״ — אמר — ״אולם הגברת ודאי תסכים אתי, כי למען המולדת יש לעשות מאמץ ...האם תסכים לזהותו אם יובא אליה י״ .גברת ליסנר, אשר, אינטליגנטית ומתקדמת, ציונית ותיקה, הבינה את המצר .״מובן מאליו״ — אמרה — ״אם על ידי כך אוכל לשרת את ארצי — עשה אעשה אשר תטילו עלי. … ״כמובן״ — הוסיף — ״כל הענין הוא סודי ואין אדם צריך לדעת על זה״. ולפתע שם אחד מהם עיניו על האשד: , ״נדמה לי כי יצאה נשמתה״ ,העיר. … ״ברשותך״ — אמר הבלש — ״נחכה שנינו״ .אותה שעה מוקף כבר הבית בלשים( ,על כל צרה שלא תבוא). וכעבור שעה חוזר פרדי הביתה.
גליון 661 (22 ביוני 1950), עמוד 12

קמה אלא היתר, כורעת תחתיה מיד עם היפסק תמיכה זאת. צריך אומץ לב רב בכדי לשלול בשעה כזאת את עצם קיומה של הגלות. … לשון יפה, אלא שאין אנו נזקקים לה. וכך צריך הקהל לשבת ולתרגם לעצמו כמעט כל משפט. … ושושנה רביד, אם כי היא מחקה את רובינה (ללא צורך) יצרה דמות נאה (נאה היא גם כשלעצמה) .דומה שהבמאי (פינקל) והשחקנים הבינו את המחבר וניסו לעזור לו בכנות גמורה.
גליון 669 (17 באוגוסט 1950), עמוד 15

במחזה כזה אסור להגזים. כל דראמאטיות מיותרת פה. צריך גם לזכור כי הנפשות הפועלות רחוקות מהיות בריות פרימיטיביות. משום כך כדאי אולי לעגל במקצת את הזויות החדות של המישחק. בטר^גדיה אין צורך בשאגות. הפאטאליות אינה צרי- כ־ ,להיות כשל חיה בסוגר, והקול החרישי מביע יותר את הכאב מאשר הצעקה7 .דוגמה: וידוי של ד״ר כאול בפני מרי. … ,העולם הזה״ ,מם׳ 669 שרון, ברבן, איינשטיין וצחוכד בטרגדיה אנותית... חיה שרון ויהודה איינשטיין ...אין צורך בשאגות
גליון 976 (28 ביוני 1956), עמוד 7

ירושלים כבר נחרבה לחלוטין שלוש פעמים ! 38 פעם הוטל עליה מצור. עתר. היא ממתינה לגורלה בחוסר־אונים משווע. … בראש וראשונה עומדת בעיית הפירוד: לא רק המדינות הערביות כי אם ערביי פלססיין עצמם פעלו זה נגד זד -בהיותי במצרים, הראה לי קולונל עבדאללה אל־תל העתקי מכתבים שהוחלפו בין המלך עבדאללה לבין שר־החוץ הישראלי משה שרת — בעצם ימי הקרבות כשהצבא המצרי סבל אבידות איומות מידי הישראלים.
גליון 975 (21 ביוני 1956), עמוד 14

באסיפה צעק כל אחד למה לא טיפלו בזמן. טענו שצריך לסלק את המנהל. אבל אחר כך התחילו הורים לפחוד. … הענין עצמו נמצא עתה בשלב של חקירה מיוחדת ולפי הוראות משרד החינוך, הופסקה עבודתו של המורה עד לגמר החקירה. ״אינך צריך לחשוש שהיתה כאן כוונה מצד מישהו לחפות על הענין. … פניתי 1לעזרא ווהאב, שהוא עוד חבר שלי ממצרים. הוא עובד קופת חולים וחבר מפא״י.
גליון 952 (12 בינואר 1956), עמוד 17

וישמיץ את הפודרה שלי, אבקש גם אני רשות להודעה אישית ואתפלמם א תו״... בסיימו את ביקורו במצריים, בו נפגש עם ראש הממשלה גמאל עבד אל נאצר, יצא ראש ממשלת יוגוסלאביה יוסף כרוז טיטו על סיפונה של ספינת הפאר המצרית א/ק גאלב• לשאלת עיתונאי מה היה הישגו הגדול ביותר בביקור זה, השיב בהלצה : ״בחבש יצאתי לצייד, והצלחתי לקלוע בבת־יענה״ הרב הראשי יצחק אייזיק הלווי הרצוג הציע השבוע לח״כ המפ״מי יעקב ריפתין עסק רצויין :״אם תתן את ידו־ להעביר בכנסת חוק לאיסור גידול חזירים, אני מוכן לחלק אתך את העולם הבא שלי״ .כשריפתין נמנע מתשובה, העיר ח״כ טיטו ועבד אד־נאצר ההישג העיקרי: בת־יענה הפועל המזרחי יצחק רפאל :״ריפתין מהסס, כיוון •שהחלק שיקבל מן העולם הבא, יהיה שייך בעצם לא לו, אלא לקיבוץ שלו.״ מהק רנ ףלת רנ גו ל ת בערב שהוקדש לאמנות התיאטרון בירושלים, עם צאת ספרו של ישראל גור המשחקים אביון ומלך, סיפר שחקן הבינזת שמעון פינקל מעשה בשחקן שהתערב עם ידיד כי יצליח להביאו לידי דמעות בקריאה מוטעמת של לוח הכפל — וזכה בהתערבו ת ...הסופר יהושע כר-יוסף, בעל הזקן הצהבהב, ארז השבוע את חפציו כדי לנסוע למושב־עולים בספר, מקום בו יש בדעתו לבלות שבועות אחדים, כדי לשאוב פ סו קי ה ש בו ע • ראש הממשלה דוד כן־גוריץ, בשעת הוזיכוח המדיני בכנסת :״לשלום דרוש רצון טוב של שגי הצדדים. … כל מה שעלינו לעשות הוא לדבר אל צפון־אפריקה באותה צורה בה אני מדבר אל אשתה • הסופרת אגאתה כריסטי, שקיבלה השבוע תואר אצולה :״את התענוגות מלקטים ואוספים מעל הקרקע, ואילו את האושר קוטפים מעל העצים בעלי הענפים הגבוהים • פייר מנדם־פראנס, לשעבר ראש ממשלת צרפת, בתשובה לשאלה אם יש במשפחתו מישהו שהיה נשוי לאישיות מפורסמת :״כן. … הבטח את תעודותיו היקרות עם העתקים ותחסוך צרות. 1 3ט 1ברנר חי ר ה,ו חו ד. החלוק 31
גליון 957 (16 בפברואר 1956), עמוד 18

מסע הנח״ל אנשים 3י ן 01 בי לגי ראש ממשלת ישראל דו ד כן־ גו רי ץ פורסם בשבועון אמריקאי יונייטד סטייטס ניוס וורלד ריפורט בין תריסר האנשים ש״יעשו את ההיסטוריה ב־,1956״ יחד עם ראש ממשלת מצריים גמאלעבד אל־נ אצר, נשיא ארצותיה,ברית דווי ט אייז נ הו א ר, ראש ממשלת ברית־המועצות ני ר,ול אי בו לגא נין, המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית ניקיטהפ רו ש- צ׳ו ב, מנהיג סין העממית מ או טסה טו נ ג, נשיא דרום קוריאה סי נגמ אן לי, ראש ממשלת בריטניה סי ראנתוני אי דן, ראש ממשלת הודו ג׳ואהרלאל ני ה לו, ראש ממשלת סין הלאומנית צ׳ יאנג ק אי צ׳ל, וכמה אחרים השבוע, כשאחד העיתונים הודיע בהתפעלות גדולה על כוונתו של בי. … הגיע הזמן בשעת הקלטת התסכית סיראנו דה־ברז׳ראק ששודר השבוע, עמד השחקן יוסף ידין, ממלא התפקיד הרא רסיס ב ס * 1ףהקרוב ראש־ממשלה לא־ישראלי תחבורה: אופנים, זירה 3 :חדרים שי, על כך שינהל במו ידיו את קרבות הסיף הנחוצים להקלטת קולות שיקשוק החרבות. בצורה זאת, טען, יקל עליו להיכנס לתפקיד הפסנתרן הישראלי מנחם פרסלר ניגן בשעת ביקורו באיטליה לפני המנצח האיטלקי הישיש ארתורו טוסקאניני, שהשפיע עליו מחמאות נלהבות והצטלם בחברתו הכנר פשה פרנס מסר עם שובו מאירופה, כי השתתף בהפקת סרט גרמני על ישראל, בשם ישראל — ארץ התקוה. … חיי האדם הם זזערובת של חששות מפני הרע ותקוות לטוב שיבוא״. • ח״ס מפא״י פנחס לכון, אחד ממחברי תוכנית החירום המפא״יית :״בדיבורים רבים אפשר להמית את תוכנית החירום הטובה ביותר.״ • מפא״יניק שרנא נצר, שהואשם במעילות, על פירסומי העולם הזה :״אני קורבן של עסקנות ציבורית.
גליון 893 (25 בנובמבר 1954), עמוד 14

בנק הדואר ליד 150 אשנבים ודלתות 12 מכוניות — י המורה הירושלמי שזכר את מגן דויד אדום עוד מימי המצור החליט לבטא את הזכרון בצורה מעשית: הוא התחייב לתרום תרומה חודשית של 320 פרוסה למגן דויד, להביע בכף;את תודתו הצנועה. … יערכו אלפי בעלי החשבונות בבנק הדואר יכולים לקיים את התשלומים שביניהם בצורה נוחה ביותר: הם (וגם לא־בעלי־חשבונות הרוצים לשלם לבעלי חשבונות) פותחים את ספר בעלי החשבונות שבידיהם(המתעדכן כל חצי שנה) ומחפשים את מספר בעל החשבון. … אחר הכל בנק הדואר הוא הבטוח במדינה (אומר סעיף 15 של חוק בנק הדואר — תשי״א * :המדינה אחראית למילוי התחייבויותיו של בנק הדו אר״) ,אינו צריך להסתפק בשירות אחד — זה של מחלקת הסילוקים.
גליון 938 (6 באוקטובר 1955), עמוד 19

הפר קרוב אליו, רואה את האדם בדיוק מולו ובטוח במטרה לקרניו• הלוחם צריך לתפוס את עינו השמאלית של הפר במולטה האדומה, כדי שהפר במרוצתו יחטיא את גופו בסנטימטר או שנים, לכל היותר. … רגע של אמת ך • ל לרמות את הקהל ולהציג דבר הדו־ \ /מה ל״נאטוראל״ ,אם מחזיקים את המולטי, ביד ימין, כשהיא כרוכה על החרב. בצורה זאת מוגדל שטחה של המולטה, והפר רואה לפניו מטרה יותר גדולה, והוא חולף במרוצתו במרחק יותר גדול מגוף הלוחם. … הוא קורא לפר, או מתקרב אל הפר בצעדים קטנטנים •מבלי לשנות את מצב גופו — ושתי השיטות שונות תכלית שינוי. במולטה הוא צריך שוב לתפוס את עינו השמאלית של הפר ולכופף בצורה זאת את ראשו ארצה ; ואז, כאשר הם הופכים לגוש אחד, להרים את גופו וידו הימנית מעל לקרני הפר, ולנעוץ את החרב בין שתי עצמות השכם.
גליון 905 (17 בפברואר 1955), עמוד 10

פחות מכל היתד, האם מרוצה מן העובדה שאלכס התהלך עם איתר, עולה ממצריים, בלה, תושבת המעברה הסמוכה. השניים התהלכו יחד זה למעלה משנתיים, וכל נזיפותיה של לולה לא נשאו פרי. … הוא הבטיח לחבוט באחיו הצעיר כדת וכדין (ופעם אף חבט בו) ,אולם אלכס הוסיף להיפגש עם בלה. .הס תל קי ר ״אני לא רוצה שאלכס ייפגש איתר״״ היתד, לולה או מרת לשכניה ומכריה ,״היא ממצריים ואנו מטריפולי. ובכלל, מספרים במעברה שבלה היא בת בלתי־חוקית ושאימה היתד, רקדנית ערבית־מצרית. על כן גם נשארה האס במצריים, ברי בשעה שבלה ואביה עלו לארץ.״ כאשר גויים אלכס לצבא, נתמלאה לולה שמחה : היא קיוותה שהצבא יפיג את קלות דעתו.





