חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 10,451 עד 10,475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 7
באישורו של דויד בן־גוריון החלה מלחמה סודית ואכזרית, שהיתר, מכוונת בעיקר נגד המדענים הגרמניים השכירים — חלקם בעלי נטייה נאצית כלשהי — שבלעדיהם לא יכול היה המאמץ המצרי להצליח. בעוד הסוכנים המצריים מנסים לגייס מדענים וטכנאים ולרכוש חלקי־ציוד באירופה, החלו המדענים בקאהיר לקבל חבילות־פצצות, שהפילו קורבנות מבין הצתת הטכני והמשרדי. … היא יכלה לבטוח בנאמנותם של פנחס ספיר, מרדכי נמיר וגוש העסקנים בהנהגת שרגא נצר. אותה שעה נוצר מגע דיסקרטי עם ראשי אחדות־העבודה והמפד״ל, שותפי הקואליציה הממשלתית. … הוא ניהל את הגנתו על־פי קווים שהותוו לו על־ידי הממונה וגולדה — קו שהעלה מחדש את הסכנה הנוראה הכרוכה בעבודת המדענים הגרמניים במצריים, ושד,שמיץ בעקיפין את ממשלת גרמניה המערבית על שלא עשתה דבר נגד עבודה זו.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 15
גאנג פילץ, מדען־הטילים הגרמני, הבונה את נשק־ההשמדה המצרי. סילץ וחבריו מצאו במצריים חיים נוחים, כסף ומשרתים לרוב. … הזדמנות זו נשללת מהם בגרמניה, בה אסור ייצור הטילים. היא ניתנה להם ביד רחבה במצריים. וכפי שטענו הם עצמם, לא היה איכפת להם לאיזו מטרה יישמשו הישגיהם והמצאותיהם — הם, כמדענים טהורים, מעוניינים רק בצד המדעי. … אולם הם גרמו גם להתחרות מדעית טהורה בין מצריים וישראל. בין מדענים גרמניים ומצריים — לבין מדענים ישראליים ואחרים.
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 9
התרשמתי כי האמריקאים אינם מתייחסים לאפשרת זו בשימחה או בבהלה, אלא בפא־טאליזם מסויים. לא כאל דבר שצריך לקרות, או שרצוי שיקרה, אלא שיכול לקרות. … המלך חוסיין הודיע לאמריקאים כי קיבל יפוי־כוח מנשיא מצריים להציע את הצעתו — הקרובה מאוד להצעה האמריקאית. … כי השליט המצרי אינו כל־יכול. הוא נלחץ קשה בין כוחות שונים במישטרו.
גליון 1649 (8 באפריל 1969), עמוד 12
אבל הרקע שלו אינו דמיוני כלל ופלל. לדעת משה דיין, תיתכן מלחמה עם מצריים באביב או בקייץ ; לדברי שר״הבטחין המצרי מחמוד פאוזי השבוע, מתכונן הצבא המצרי למלחמה — מתון הערכה שסיכוייו לחצות את התעלה ולחדור לסיני הם ־ .507 חשש זה הוא העומד מאחורי החלטתן הנחושה של ארבע המעצמות הגדולות לכפות הסדר על ישראל והערבים. … כל 9עם שהישראלים יורים יריה, חושב שצריך להזעיד את ה־ט הפעם באמת נשמע מודאג. התקפה אווי רית נו, נם זה כבר לא חדש אולי בכל זאת להעיר את המלך אם זה כל־כן רציני, לא יזיק לו לישון עוד מעם נחכה שיהיו עוד פרסים. ובכלל — למה זה צריך לקרות לו? למה לא יכלו הישראלים לחכות עוד שעתיים, שיסיים את המישמרת שלו?
גליון 1609 (3 ביולי 1968), עמוד 31
איני מכיר הרבה שבועות טובים יותר למצוא מרגוע בטבע, באנשים חדשים, ובדברים יפים. זהו שבוע שצריך להיות מוקדש חצי-חצי: לעבודה ולבילוי, בייחוד להסתכלות, ביקור בתערובות וביוצא בזה. … אומנם אתה אריה — אבל זו לא סיבה להגזים! קח את עצמך לידיים: אינך צריך לאכול כל־כך, לעבוד כל־כך, או אפילו לקבוע שורה כה ארוכה של מיפגשים רומאנטיים, על הסרט־הנע. … לעומת זאת איך ספק שאפשר לנצל את השבוע הזה: לשקול בו מחדש את כל הבעיות הכספיות והמ שפחתיות שלך, ,לאו 1הגילויים עליהם לא ידעת קודם לכן. אל תנהגי בצורה בזבזנית — כי את עלולה׳ לסבול.
גליון 1639 (29 בינואר 1969), עמוד 29
אשתו נמצאת עם המאהב שלה בחדר המיטות שלו, והיא רומזת לו רמז עדין שיבלה את הלילה במקום אחר. הצרה היא שלמייק אין אשה, ושום הסבר כזה לא יכול היה להתקבל על דעתו של מייק. … היא עברה ממחלקה למחלקה, ממחלקת התיקונים למחלקת הקילקולים ולמחלקת התשלומים, ובשוף גילה לה מישהו שבעליו של הטלפון לא צריך אותו כבר, והוא ביקש להעביר אותו למקום אחר. … בערב הוא נוסע להביא לה את ה־אקורדיאון למקומות עבודתה, כדי שלא תצטרך לסחוב אותו, ובשנה שעברה, כשהיה צריך לנסוע לחוץ־לארץ, לקח אותה איתו.
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 13
כשאמרתי בבית זה לראשונה, לפני למעלה משנה, כי אירגוני־החבלה הפלסטיניים עומדים ליהפך למעצמה מיספר אחד בתוך העולם הערבי, צחקו מקיר אל קיר. עתה נכנע נשיא מצרים, כשבוע שעבר, כפני מנהיג ״אל-פתח,״ חוסיין עומד מולו חסר- אונים, ואפילו מר לוי אשבול מוכן להכיר בו בצד למשא-ומתן( ,דבר שיש לו, אולי, השלכה משפטית לגבי מעמד שבויי מלחמה).
גליון 1629 (20 בנובמבר 1968), עמוד 11
קשה לדעת מה רע יותר. ך 1כן מוטב להבהיר בצורה פשוטה פירושה /וחד־משמעית: ההתנחלות סי פו ח. … רק מי שאין לו המושג הקלוש ביותר על הנעשה בעולם הערבי, על המתרחש בלב עמי המרחב, יכול להאמין לרגע כי אחרי הקמת שרשרת היאחזויות בעמק־הירדן ניתן יהיה להשיג הסכם עם ערבי כלשהו — מצרי, ירדני או פלסטיני — על שאר חלקי הגדה המערבית.
גליון 1613 (30 ביולי 1968), עמוד 21
יום אחד עזב אותה והתחיל להפיל חיילות צעירות, מאלה שהכיר בצבא. הדבר גרר צרות צרורות, ולבסוף הם התגרשו. כעבור חמש שנים נשא הצנחן אשה שנייה — ויש להם שני ילדים. אלא שהצרות באו דווקא בגלל הילדים הראשונים. … אבל אילו הייתי צריך לעשות מה שהלב שלי אומר — הייתי מצביע רק בשבילך.״ דברים יפים.
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 15
^ עת מיכצע סיני, חדר ליובה לפורטה סעיד, שהיתר, אז כבושה בידי הצרפתים והבריטים, הוציא משם — במיבצע חסר־תקדים — את יהודי־העיר, לפני שהכובשים החזירוה למצרים. כשעלה לוי אשכול לראשות הממשלה, נימנה ליובה על אחד מיועציו הקרובים — ולוי אשכול הפקידו בראש מחלקת־האירגון של מפא״י, על־מנת לטהר את המנגנון מאנשי בידי, ולהעמידו לצידו. … אז אפשר היה לשכנע את אשכול ישירות, לאלצו לוותר על תיק־הבטחון בעת שיחות אינטימיות, פנים־אל־פנים. כיום יש צורך בתנועת־התנגדות פנימית במע״י שמטרתה — סילוק ראש־ר,ממשלה הנוכחי. ואומנם תנועה כזו נוצרה דווקא בקרב החוג בו ראה אשכול, משך שנים רבות, את הגב העיקרי שלו. בצורה נפרדת לגמרי, ללא מיסגרת אירגו־נית וללא קשר עם החוג אותו מרכז ליובה אליאב, פועל כיום במדינה חוג ציבורי נוסף שהציב לו כמטרה מיידית את הדחת־אשכול ואת מינויו של משה דיין במקומו, כראש־ממשלה ושר־בטחון גם יחד.
גליון 1625 (23 באוקטובר 1968), עמוד 9
דווקא מי מצריים ועד בארץ־ישראל צריך להיות משרד־החוץ מדוע? … וגם מה שחסר עדיין לישראל השלימה נמצא בגרה המזרחית של נהר זה. יהיה זה שיגעון לתקוף עתה את מצריים, בה מתבצרים הרוסים. מסוריה אין מה לקחת, מלבד את הר־הדרוזים. … הוא חושש שאם יוסיף המצב להידרדר תפרוץ מלחמה חדשה, שהנחיל לו מסלה גדולה נוספת ו/או תביא להפיכת מצריים למושבה סובייטית. שלום ישראלי־ירדני הוא גם בשבילו פיתרון.
גליון 1541 (15 במרץ 1967), עמוד 9
כי ביקורו של האיש — עצם נוכחותו בארצנו — מבליט בצורה חדה את החללים הריקים, את המחדלים, את הכשלונות המוסריים. … ף דבר אחד יראה סארטר בישראל, כפי שראה במצרים. משהו שאינו נראה לעין השטחית, אך הבולט לעיני המבחין. הוא יראה נבטים ראשונים של גישה חדשה ליחסי ישראל־ערב. במצריים ראה את שוחרי־הקידמה, שקיבלו את פניו בהתלהבות, בהסכמת השלטונות — למרות שהצהיר מראש שייסע משם לישראל, ולמרות שהכל הבינו כי מסע זה בא להפגין את אפשרות השלום הישראלי—ערבי.
גליון 1540 (8 במרץ 1967), עמוד 26
אם לא, הם ממתינים כמה דקות, צופרים קצת בעצבנות, ואז נותנים גז, וממשיכים לנסוע. בצורה כזאת אין שום אי־הבנות בין הזונוסעות והמסיעים שלהן. … ויחד עם זאת הלכו ריוזחיהן וקטנו. היה ברור שמישהו צריך להשליט סדר בבלגן. ואז הופיעו בתל־אביב, רכובים על אופנועיהם, הסרסורים. … האופנוענים מקפידים להימצא בקירבת מקום, על כל צרה שלא תבוא, וכדי שכספם לא ייגזל. .4הוווונונוו!
גליון 1533 (18 ביולי 1967), עמוד 18
מעניין, שדווקא אותן אגודות העורכות את משחקיהן הביתיים באותם מגרשים צרים, מנצחות עליהם ביתר קלות מאשר על מגרש רחב ידיים. … כך, למשל, מנצחת בדרך־כלל הפועל פתח־תקווה על מגרשה הצר, ואילו הפועל ירושלים כמעט ואינה מפסידה בביתה. … גם מכבי נתניה, מכבי שעדיים והפועל רמת־גן, המהוות יריב שקול לכל קבוצה במגרשיהן הצרים. העובדה שיש בכך משום קיפוח של קבוצות המשחקות על מגרשים גדולים, נוחים ומודרניים יותר אינה מפריעה בינתי־ם לאיש.
גליון 1533 (18 ביולי 1967), עמוד 25
אנו עוסקים רק בפיתוח ובשיקום. את ימין־משה ממילא צריך לפנות, כי זוהי שכונת־עוני. אך בגלל הרקע ההיסטורי של המקום יש לנו עניין בו.״ •*שיכונים הרחבים, ובתוך הערים *הגדולות, אין מוזות. זה ידוע, ולכן כל מיני סופרים ואמנים, שאינם יכולים לכתוב ללא מוזות, צריכים לחפש אותן במקומות אחרים. הצרה היא שהמוזות נמצאות במקומות השייכים לאנשים אחרים. … לכן הגה ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, את הרעיון לסדר לאמנים פינת־חמד נהדרת, המשקיפה על חומת העיר העתיקה מצד אחד, ועל גיא בן־הינום מצד שני. פינה שקטה ונעימה, מלאת השראה. הצרה היחידה של הפינה הזאת, הנקראת ימין־משד״ היא שיש בה אנשים, והאנשים הללו בינתיים גרים בה, ואין להם מקום וכיוון שלאנשים הללו אין די כסף כדי להחליט לעזוב את דירת־העוני שלהם, ולעבור לדירה מתאימה בשיכון, החליט טדי קולק לעזור להם בהחלטה.
גליון 1522 (2 בנובמבר 1966), עמוד 10
.״ #פרופ׳ פרנץ אולנדורף, מרצה להנדסת חשמל בטכניון :״אני עוד צריך לחשוב, תצלצל אלי בבקשה בעוד שבוע.״ #שייקה אופיר, שחקן :״אני חושב שכן.״ #יעקב או רלנד^ משורר :״זוהי שאלה שקשה לענות עליה בטלפון. צריך קודם לחשוב עליה. דבר שצריך להרהר בו — קשה לענות עליו בטלפון, כי הניסוח צריך להיות מדוייק.״ #ד״ר בנימין אקרלינג, גינקולוג: ״קשה לענות בערב על שאלה כזו. … המישאל גילה גם, כי הרוב הגדול תמך במדיניות הממשלה בשאלות בטחון/0 .״82 ציינו כי היא ״משביעה רצון״ ,ורק 50/0 קבעו כי ״אינה משביעה רצון״ .לא היתד, בכך שום הפתעה, ובעיקר: לא היתד, זו תוצאה שצריכה היתה לעורר דאגה בלב עסקני המערך. ההיפר. מה שכן היה צריך לעורר דאגה, היו התוצאות שנגעו לשאלות כלכליות.
גליון 1507 (20 ביולי 1966), עמוד 11
רק לפני שנתיים עברתי לשיכון הזה ויש לי חוב שד יותר מחמשת אדפיס לירות. כ-/ חודש אני צריך לשלם איזה 800 לירווז חובות, אז אני לוקח כל פעם הלוואות מידידים אחרים ומחזיר הלוואה אחרת. … רוב הזאטוטים מתכנסים סביב השולחן, הצר מהביל את כולם. ״בעונת הקיץ אני מוכר לפעמים אבטיחים וזה מוסיף לי קצת אויר לנשימה, אבל גם ככה קשה מאוד, אם בכלל אפשר לקיים עשר נפשות. … ובשביל שיהיו סתם פועלים או יסתובבו ברחובות, בשביד זה לא צריך להביא הרבה ילדים. אנחנו הספרדים אוהבים משפחות גדולות, אבל למה כל משפחה גדולה בארץ היא עניה?
גליון 1523 (9 בנובמבר 1966), עמוד 9
המפגינים לא ידעו זאת — אבל הם הפגינו נגד מישטר שהפך את תקציבי העיריות לקערה עצומה של שלל, והמחלק שלל זה לכל המפלגות. מישטר שיצר חביון ללא תחתית, אשר לתוכה נשפכת — בין השאר — גם זיעת אפם של החנוונים ובעלי־המלאכה. … היא באה לידי 7בי טוי באימרחו המפורסמת של גזבר ההסתדרות, יהושע לוי: ״כשכיל מה אני צריך כדורגל?״ כששורר מתח גבוה בענף הכדורגל, עולה ערכו של השחקן. … כאותם הימים לא ישאל יהושע לוי :״כשכיל מה אני צריך כדורגל ז״ הכדורגל הוא שישאל: ״כשכיל מה אני צריך את יהושע לוי?
גליון 1523 (9 בנובמבר 1966), עמוד 26
מפני שלפי הקנוניה של סתימת־הפה, שהועברה ביוזמת מפא״י וחרות, אין לסיעתנו הזכות אלא להעלות הצעה אחת בחצי שנה. גם לסיעות קטנות אחרות נסתם הפה בצורה זו. לכן התבטלה הכנסת. לכן התפזרו חבריה לפני הזמן. … אבל אני רוצה לבקש — ואיני יודע אם לבקש או להזהיר: כאשר חודרת תודעה של הנחלת־פינקסים למערכת הבטחון, זה לא צריך להיות סל חשבון הלב ! יש דברים שהם בגדר תחושת \ז\ז 2זצבה •בכוע קיבלנו מכתב מאת חשב הכנסת. … איננו יכולים לעשות את ההיפך ממה שאנחנו מטיפים לו. לא נקבל כסף בצורה זו. \זא של צעג\2 ^ יכני רוצים בהענקות ובד,קצבות.
גליון 1530 (28 בדצמבר 1966), עמוד 10
תחילה ניסו במפא״י להציע את התפקיד לעקיבא גוכרין, אבל שר התיירות לשעבר לוטש את עיניך לתפקיד רם יותר — מישרת יו״ר הכנסת. גוברין אינו מהסס לפעול לשם כך בצורה נ מייה. שגריר ישראל באר• צות־הפרית, אכרהם חרמן, יסיים את תפקידו בעוד גוגרין במה חודשים, רק אם יימצא לו תפקיד מתאים בישראל. … פקידים אלה ינוייסו לילה אחד בחודש, לפי תורנות־פתע, ויוצאו לסיורים ומארבים במקומות שרק מפקדי הפעולה ידעו עליהם מראש. בצורה זו תימנע גם דליפה, במיקרה שאנשי העולם התחתון יש להם קשרים כלשהם במשטרה. … יכולים להיות לד, אינטרסים אחרים. כך נשאר, לאור פרשת סומרפין, צורך חשוב: להקים בחו״ל מנגנון ישראלי מיוחד למודיעין כלכלי, שיהיה קשור בשרותי- ר,בטחון האחרים, ושיבדוק אוטומטית את כל הלוויים הפונים אל ממשלת ישראל בהצעות להשקעה גדולה.
גליון 1526 (30 בנובמבר 1966), עמוד 9
פעולות המישטר המלכותי עצמו התער מר לי פלוני: אם אתה מתנגד למדיניות הכללית של הממשלה במרחב, הרי היית צריך לשמוח על מעשה הנוגד מדיניות זו. … היא סותרת את בל חמשתם יחד, ובל אחד מהם לחוד: • היא נתנה תנופה דינאמית חדשה ללאומנות הערבית הקיצונית ביותר. י • היא עזרה במישרין למצריים ולסוריה לגבור על יריבותיהן במרחב. • היא הנחיתה מהלומה נוראה על ה־מישטר הרופף של המלך חוסיין בירדן, וכמעט הפילה אותו כליל. אילו נפל, היתד, ירדן הופכת לגרורה של מצריים ו/או סוריה. גרוע מזה: היא יכלה ליפול לידיו של הרפתקן מסוכן כמו שוקיירי, שהוא מסוכן לאין שיעור גם ממצריים וגם מסוריה. • הפעולה עירערה את המערך של מדינות המערב במרחב, פגעה פגיעה נוראה באינטרסים של ארצות־הברית ושל בריטניה, וגם של צרפת. • כתוצאה מכך הסכימו.
גליון 1547 (25 באפריל 1967), עמוד 23
למנהלו המפוטר של ביח־הספר התיכון בכפר טייבה שבמשולש, הד״ר עוזי דורון, יש סיפור הקשור באישיות מצרית רמת מעלה. דורון, יליד מצריים שנקרא פעם בשם מנצור ווהבה, עלה לישראל בסוף שנות החמישים, אולם כמה מקרוביו נשארו במצריים. פעם, כשנפטר אחד מבני משפחתו, ניחם נשיא מצריים גמאל עכד־אל־גא־צ ר את משפחתו, ואותו אישית, על־ידי פירסום מודעה בעתון המצרי אל־אהרם9 .
גליון 1517 (27 בספטמבר 1966), עמוד 16
בין המ שתתפים: ד מויו ת רי ש מיו ת של המי שטר המיצרי. הסכ מ תו להיענות המצרית. סארטר עצמו לבקר במצריים, בעוד חודשיים, תרמה • עניין ישראל עשוי לצוף כמישפט חטיפת מהדי כן־כרקה. … פר ש ת מלחי סוד הסל״ל־ס השבוע השני היה צריך להיות השבוע הגדול של התביעה. איכשהו — התמזמז לה. … ״אילו הייתי היועץ המשפטי,״ חיווה אחד מעורכי־הדין שהזדמנו מתוך סקרנות לאולם ,״לא הייתי ישן בלילות, לפני עלותו של ונקרס להעיד.״ חבר־למקצוע הוסיף: ״לא אתפלא אם המשפט יופסק באמצע, בצורה דרמאטית, ביוזמת התביעה עצמה.״ אולם אלה היו ניחושים.
גליון 1519 (12 באוקטובר 1966), עמוד 13
הוא הציע, בהלצה, שנארגן מיפגש־רעים של כל משתתפי קרבותפלוג׳ה, משני הצדדים, וכך להפגיש אותי עם נשיא מצריים. ״מה היית אומר לו?״ שאל בן־שיהי בסקרנות. … אבל הוא לא היה מובן לקפוץ. תחת זאת הוא חזר, בצורה בלתי־סבירה למדי, להתחלת השיחה: שישראל אינה מדינה נורמלית, שאי־אפשר על כן להשלים עימד, כתופעת־קבע. … כדי להגיע למסקנה שעליו להביר כקיום ישראל, צריך ערכי לקפוץ זד, מחייב, כמובן, שינוי מהותי מאד בישראל.
גליון 1519 (12 באוקטובר 1966), עמוד 22
אנשים הצרנו שד השר חייל!!י הידעת כי כל רכב ממשלתי חייב לעצור לך כאשר אתה מבקש טרמפ? … בצרפת, העלה השבוע מנבכי זכרונו יעקוב צור, לשעבר שגריר ישראל שם. היה זה ב־ , 1946 כשצור, שהיה בדרכו לקונגרס הציוני בבאזל, נתקע ללילה אחד במארסיי. … ״לא הייתי רוצה לפגוש בהם בסימטד, חשו כה,״ לחש צור למלודיו, בהתכוונו לאנשי העולם־התחתון של מארסיי, המפורסמים במעלליהם., .מה יש?
