חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 1,051 עד 1,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 40
״ 365 ומים חופשיים בשנה (המשך מעמוד )12 מחפוז עקף, בעצם, מבלי לומר מה שרצה להגיד, אבל אחרי התבוסה ב־ 1967 נוכחו הסופדים שצריך קודם לכל לשנות את החברה המצרית, ולהעניק לאזרח את ההרגשה שהוא אדם חופשי, לא מדוכא. … הוא סבל בימי מישטרו של אל-נאצר, ישב שראו בישראל אוייב, אך טענו שראשית לכל יש צורך לערוך בדק־בית. באשר למילחמה עם ישראל, הרי צריו להלום בה ולהגיע לשלום. … אפשר, בהקשר זה, להזכיר מחזה נוסף של אלפרד פרג /סופר נוצרי־מצרי, המתאר את הישראלים כסחטנים. גם הוא נמנה עם מחנה השמאל, וגם הפתרון שלו הוא פירוקה של מדינת ישראל
גליון 2062 (9 במרץ 1977), עמוד 7
אוייב פושט-רגל תמיד עדיף על אוייב שזכה באשראי מחודש. • העובדה שחיל״האוויר הישראלי יכול לחדור, כימעטללאהתנגדות, ללב מצריים, צריכה חיתה להיות סודצבאיממדרגהראשונה , השמור לרגע בו צעד כזה יידרש, כדי להכריע במילחמה. דבר זה אינו שונה משמירה על סודיות של נשק־הכרעה חדש, שאותומגלים רק ברגע המכריע (ואכן, המצרים נהגו כך, כשבחרו את מערכות הנשק והציוד שבעזרתן ניצחו בקרב על צליחת התעלה). • חיה ברור, שהרוסים לא יסבלו השתלטות ישראלית על המרחב האווירי של מצרים ויתערבו באופן ישיר — עד כדי בניית מערכת נו״ן־מ״ם מושלמת משלחם, שתגן על המצרים ותנטרל את חיל״חאוויר הישראלי (ואומנם, מאוחר יותר, התגלה שנאצר עצמו תציע לרוסים שיקבלו את הפיקוד על המרחב האווירי שלו) .ההתנגשות הישירה בין מטוסי-קרב רוסיים לישראלים — על כל השלכותיה המסוכנות האפשריות — היתח תוצאת-לוואי בלתי-נמנעת מהמצב שנוצר. … לקורא השיטחי בתנ״ך נדמה שהקצף על נביאי• השקר יצא מסיבה דתית צרת־אופק, וקשה לו להבין כיצד זה אליהו הנביא, שהיה לסמל אהבת״האדם, שחט במו-ידיו אברכים משכילים, שכל פישעם היה הפולחן לאלוהים זרים• אם נתרגם את הסיפורים העתיקים למציאות של היום — נחזור ונמצא את האברכים המשכילים נתפסים להתנהגות דומה״ שסימן- ההיכר העיקרי שלה הו א: לומרלציבור, בכל עת, אתמהשנעיםלולשמוע — במקום את מה שצריך להשמיעול עש ות את מה ש נע ים לעסוק בו — במקום את מהשצריך לבצע .
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 2
גם החולצה שלובש הילד ה מצרי, שתמונתו מעטרת את עמוד הפתי חה של הראיון המתורגם לערבית, שייכת להעולם הזה. … תיכנ׳נו מ ראש בתל־אביב ׳תמונת שער שתצולם על רקע הפירמידות, שבה ייראה נער מצרי כשהוא לובש חולצה זו. סתר נטל עימו את החיולצה גם לפגישה כעבור ימים: אחדים כדי לקבל את החול־צה עם החתומה. … היא הגיעה למערכת אוקטובר ש־חזרה על הרעיון ׳שלנו, הלבישה ילד מצרי בחולצה ופירסמה יאת ׳תמונתו כאיור ל ראיון של אסנרי עם ג׳יהאן.
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 26
לראש המישלחת הצבאית הישראלית, הנמצאת עדיין במצרים, שאמר לי דיפלומט זר פקאהיר, כששאלתיו ימי יהיה, לדעתו, הנשיא הבא, אם חלילה ייפול מישטרו של אל־נזאדאת. … לתובע הכללי נמסרו >שתי רשימות של אישים, הנאשמים בניהול מערכה נגד מצריים בכלי־התיקשורת של חזית־הסיריוב. הרשימה הראשונה כללה 34 שמיות של מצרים המתגוררים בחיו״ל. … בעיקרו עמד עיל שלושה עקרוניות: י• שיקומה של מצריים לא ייתכן באמצעות היוזמה הפרטית.
גליון 966 (19 באפריל 1956), עמוד 3
אותו רגע כבר לא זכר כמעט איש שמחול-הדמים נפתח בתקרית קטנה באופן יחסי: התקפה של מארב מצרי על חוליה של חיילים ישראליים בצד הישראלי של הגבול, בגזרת כיסופים. … חיש מהר התפתח דו־קרב תותחני, שקטל כנראה למעלה ממאה חיילים ואזרחים ברצועת עזה, בני שני המינים וכל הגילים. המצרים לא מסרו את המספר המדוייק. בצמרת המדינה לא הכל היו מאושרים מהתפתחות זו. … עד אותו רגע היתה צפויה הסכנה כי האפר־שילד יצטרך לדרוש ויתורים מישראד כדי לפייס את המצרים. אחרי אותו רגע היה עליו לדרוש ויתורים גם ממצרים, כדי לפייס את ישראל.
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 9
לדעת במם, היה מרחב־התמרון של השליט המיצרי מוגבל ביותר. הוא היה צריך להתחשב בדעת חבריו במועצת הקצינים החופשיים, כי אחרת היו מפילים אותו וממליכים קצין אחר תחתיו. … כך :״הפטרולים הישראליים, שנורו או שמוקשו, היו מסיירים ליד קו התיחום ממש, והם היו פגיעים מאד אם) הישראלים לא יחדלו מלקיים את הסיורים בצורה פרובוקאטיבית יותר מן הצורן, עלול המצב להחמיר.״ או :״אחרי פשיטת־התגמול בעזה יהיה הצבא הישראלי שולח את הפטרולים שלו לסייר בגלוי לאורך קו־התיחום, כמו מתגרים בחיל־המצב של רצועת־עזה לפגוע בהם.״ או :״(המצרים טוענים כי) הישראלים עורכים סיורים תוקפניים כדי להצמיח תקריות.״ או :״יחידה ישראלית עסקה בתרגיל של קריאת־מפות סמון לקו־התיחום — מעשה נואל מאד״ או :״(על־ידי פרישה מוועדת שביתת־הנשק) יכלה ישראל לפתח או להמציא סיבה למלחמה נגד מצריים כל אימת שהשעה נראתה כשרה — ולא עבר זמן רב עד שהוכשרה השעה.״ ברנם אינו טוען, במובן, שישראל לא היתה זכאית בהחלט להפעיל סיורים כשטח שלה, אפילו במרחק של שני מטרים מן הגבול. … אם היתר, פרובוקציה, כפי שסבור במס, מדוע נענו לר, המצרים? מדוע לא הקפידו למנוע תקריות, מדוע נקט עבד אל־נאצר, כעבור זמן מה, את השיטה הנוראה והבזוייה של שליחת הפידאיון לרציחת נשים וילדים?
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 27
דיווחי משקיפי האו׳׳ם בגיזרת התעלה ציינו כי השבוע היו אלד, כוחות צד,״ל שפתחו במרבית המיקרים באש לעבר הצד המצרי של התעלה. כל מי שביקר בגיזרת התעלה יכול היה לראות את השינוי מה שניסו המצרים לעשות לישראל נעשה להם. השבוע, בפעם הראשונה, לא נראה אדם חי גלוי בצידה השני של התעלה. אף כלי־רכב מצרי לא .העז לנסוע חשוף למעוזים הישראליים בגדה המזרחית. את מפלתם המוחצת ביותר ספגו המצרים שעה שניסו לפשוט על מוצב צה״ל מול איסמעיליה בכוח של פלוגה לדבריהם, נהדפו והשאירו בשטח תשעה הרוגים.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 14
מדוע לא להסתפק במסך דקיק של כמה יחידות קטנות, ניידות, שאי־אפשר לפגוע בהן פגיעה המורה? #אם יעברו המצרים את התעלה במיתקפה רצינית, ויפרצו דרך המסך הראשון הזה, ימתין להם בעורף כוח־ בכף שהדוקטרינה של בר־לב היתה נבונה. … אולטימטום סובייטי, ואפילו גם אילו יכלו המצרים לקוות לעליונות כזאת — למשל בגלל אי־אספקת מטוסים לישראל — לא יכלו לקוות לנצחון. … מרכזי ישראל רחוקים משדות־התעופה המצריים, וכמחצית המטוסים של מצריים כלל אינם יכולים להגיע למרכזים אלה, בגלל טודחם הקצר.
גליון 2118 (5 באפריל 1978), עמוד 2
כעוד שבגין ווייצמן דוגלים כמשא־ומתן ישיר עם המצרים, סכור דיין כי דרושה מעורכות אמריקאית, משום שרק הם מסוגלים להשפיע על המצרים למתן את עמדותיהם. עמדתו זו של דיין מושפעת, כנראה. מן העובדה שבמשא־ומתן ישיר עם המצרים הוא מנוטרל לחלוטין, מאחד שהממשלה הסמיכה את וייצמן לדון עם המצרים גם בנושאים מדיניים, אחרי סירובם לחדש את דיוני הוועדות המשותפות, המדינית והצבאית. בביקורו הנוכחי ברומניה ובביקורו הקרוב בארצות־הברית, ירכז דיין את עיקר מאמציו בהפעלת לחץ על המצרים לחידוש דיוני הוועדות. התנחלויות -ל א!
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 33
למטרה זו את וייצמן על פני שר האנרגיה, יצחק מודעי, כהנחה שבגלל חיבת המצרים אליו יצליח וייצמן לקכל מהמצרים יותר ״סוכריות״ ,כעוד שמודעי מרגיז אותם כארוגנטיות שלו. … עתה מקווה קצין המישטרה הוותיק כי יתירו לו להוציא את ספרו לאוד. הפגנת עיר ב מצריי ם? איש־העסקים עובד כן־עמי, עיריית נתניה לשעבר וכעל המניות העיקרי של ״מעריב״ ,מתכנן לבקר כקרוב במצריים בדי לעניין את המצרים כפרוייקט משותף: הקמת עיר חדשה, נוסח העיר אשדוד1 ,שהוקמה ביוזמתו של כן־עמי. כן־עסי מתכוון שיהיה זה פרוייקט ישראלי־מצרי־אי־רופאי והוא מבטיח לגייס את כל כל ההון הדרוש ממקורות של כעלי הון אירופאים.
גליון 1372 (25 בדצמבר 1963), עמוד 7
משמע: מפעם לפעם יתקיפו המצרים, מפעם לפעם ישיבו הישראלים מנה אחת אפיים. … כל לפני שהספיק מטוס המשלחת הסורית לננציגי מפא״י בוועדה המרכזת, ובראשם מזכיר ההסתדרות אהרון בקר, הודיעו חות בדמשק, כבר האשים הרדיו הסורי את כי לא יוסיפו לשאת באחריות אם תדחה המפלגה גם הפעם את תביעות הגמאל עבד אל־נאצר בפחדנות :״אנחנו מוכנים ללחום — אבל מצרים משתמטת!״ פועלים. למשך ימים אחדים, אפשר היה לחשוש • העצומה למען נישואין אזרחיים תוגש לכנסת בתחילת כי המצרים ייענו לאתגר המעליב, יסתבכו בהרפתקה צבאית. … על חברי המשעתוני קהיר רפורטז׳ות חריפות, שתיארו לחת יימנו, כנראה, פרופי יהושוע בר־הלל, שמעון אבידן, פרופ׳ שלו גינוסר, את מעלליהם של ״הפאשיסטיים הבעתיים בועורך־הדין יוסף בן־מנשה. דמשק״ ,כדי להבהיר מדוע לא תשתף מצרים פעולה עמם בשום מיבצע — ובוודאי לא נמיבצע מלחמתי מסוכן.
גליון 1613 (30 ביולי 1968), עמוד 18
בייחוד ידוע השופט המחוזי משכם, עומר אל־מצרי ( )52 עתיר־ר,נכסים ובעליו־,השפעה המרובה. … ״פארלמנם״ זה מקבל מילואים, מדי פעם, על־ידי בואם של ראש־העיר שכם, חמדי כנען או ראש־עיריית סובאם. עומר אל־מצרי אינו מרבד. לדבר עם עיתונאים. השבוע היד. … לא הניצחון.״ ״כולם שרי־חוץ!״ בעייה אחרת המטרידה את אל־מצרי: יחסי־החוץ של ישראל .״לפעמים איני יכול להבין איזה שר אצלכם הוא שר־החוץ,׳ גנח .
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 11
התחלת הקאריירה ן* פעם הראשונה נכנסתי למערכת של עתון מצרי 4בהיותי נער בן .15 היה זה בדאר אל־הילאל -,בית־ההוצאה הגדול ביותר במרחב, המוציא לאור שבעה שבועונים׳ ירחון ספרותי אחד ומספר רב מאד של ספרים. … ״מדוע, בעצם, אי1ך מצטרף למשמר הלאומי?״ שאל ,״כל מצרי נאמן צריך להתגייס לצבא! מחר בצהרים אקח אותך למחנה הקלט.״ לא יצא מזה שום דבר, כמובן. … אולם ראשי לא היה פנוי להתחייבויות ארוכות־טווח; בלבי נרקמה והלכה החלטה לעזוב את מצרים ולעלות לישראל. במשך כמה חודשים עסקתי בעבודות מקריות.
גליון 1182 (18 במאי 1960), עמוד 4
ליהודים אדוקים היה זה זעזוע נורא, כי יציאת־מצריים היא המיתום היסודי של הדת היהודית, נכללת בפסוק הראשון והעיקרי של עשרת הדיברות :״אנכי ה׳ אלוהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים! … מקורות־המזון במסלול המסומן בתנ״ך דלים ביותר, מספיקים בקושי לשבט בדואי ממוצע. • יציאת מצריים אינה. מוזכרת בשום מקור מצרי. מכאן שהיה זה מאורע מקומי קטן, שלא עשה רושם רב בחצר פרעה. מי — וכמה — יצאו ממצריים י ה־דעות חלוקות ביותר. הדעה הדמיונית מכולן: משה בן־עמרם היה כוהן מצרי, שיצא למדבר עם קבוצה קטנה של כוהני־דת מצריים אחרים, אשר נרדפו על־ידי עמיתיהם בגלל סטיה בדעותיהם.
גליון 1962 (9 באפריל 1975), עמוד 11
בתנאי מילחמה, קלה׳ יגרמו המעוזים, רק׳ ביזבה גמור של אמצעים וכוח־אדם, משום שכשלעצמם אינם מסוגלים לעשות דבר ...בתנאי מילחמה, כבדה׳ תהווה מערכת המעוזים לא רק ביזבוז, אלא גם הזמנה כמעט ודאית לדילמות טרגיות ...אם ינסו המצרים גם לצלוח, תחמיר הדילמה עוד יותר. … בצד המערבי לא שפך סוללה, והמצרים ערמו אותה רק עתה ).4( .הסוללה של קו בר״לב. … ״קו־חגבעות״ שבמידרונו העורפי ניבנו, בתקופת כהונתו של אריק שרון, כאלוף הפיקוד, ה״תעוזים״ .על קו זה, הנמצא בטווח הראייה של חתעלה והחולש עליה ממרחק סביר, נבלמו המצרים.
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 2
בסוף השנה היה ברור כי מבחינה צבאית מסוגלת ישראל להנחית מכת־פתע על ה מערך המצרי בדרום, לכבוש את חצי האי סיני. היה בטוח כי מכה כזו תמוטט את המשטר המצרי. … למצריים יש• אפיקי־התפשטות טבעיים, שנקבעו לה על־ידי הגיאוגרפיה וההיסטוריה — דרומה לסודאן ומערבה ללוב. … אמר אז בי רי: אין למדינת ישראל ריב עם מדינת מצריים, יאשר שליטה הנוכחי ( מד חמד נג׳יב) התנגד לפלישה המצרית לא רץ.
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 15
ואף אחת מהן לא יכלה להודות בתבוסה ולכרות שלום מבלי שנפתרה הבעייה, שבג שכוע האחרון, ערב יום־העצנטנות — של ,1979 אושרר חוזה־השלום היש־ראלי־מצרי. בפרספקטיבה של 31 השנים, אפשר לעמוד על חשיבותו — ועל מיג- בלותיו. … היא נמצאת עתה בחברתם של 40 מיליון מצרים, הנתמכים על־ידי 20 מילית סודאנים. … יי הו, כקיצור נמרץ, המצב בפרום 1יום־העצמאות זד 31 של המדינה. מי שמסתפק בשלום ישראלי־מצרי, דוגל למעשה בהמשך המילחמה. מי שדוגל בהשגת השלום, צריך׳ להכיר בעובדה כי עיקר מלאכת־השלום עדיין לפנינו.
גליון 2303 (19 באוקטובר 1981), עמוד 68
הוא דיבר על היום שבוא תוחזר שארית האדמה המצרית. ביום הזה יידלק אוד• בכל בית מצרי.״ אולם גם בכך מצאה ג׳יהאן סיבה הישראלים חששו שעשו שלום עם איש לנחמה . … סודו של הספינכס 1א;חנו,המומים,״ אומרים מצרים / /י * רבים, כאילו בהתנצלות .״זה קרה לפתע. … ״המצרים הם עם אמוציונלי,״ אומר מישהו .״כאשר הם אבלים, הם רגילים לבטא זאת בדרכים המקובלות, בהתפרצות ריגשית, בקינות של נשים, בזעקה של היא נשארה בגדר חידה, סוד נוסף של הספינכס.
גליון 1049 (13 בנובמבר 1957), עמוד 8
ו בין עיראק וסעודיה. ישראל לא תתימיר־׳ המדיניות המצרית תשתעבד באופן גלוי לקו הסובייטי במרחב. אחרי שברית־המועצות שמה את הדגש בח־דשיס האחרונים על תמיכה בסוריה יותר מאשר במצרים, תעשה הצמרת המצרית נסיון לרכוש מחדש את נתר המנהיגות בעולם הערבי. אחד השלבים לקראת מטרה זו יהיה חידוש ההתקפות המילוליות החריפות נגד ישראל. גס מצרים וגם ביית׳ המועצות יסבירו ני מסע זה איננו מכוון דווקא נגד העם היהודי, כי אם נגד ישראל כגרזרת האמריקאים, יביאו לראיה את המלחמה הקרה המתנהלת ב ן מצרים לירדן, שגס היא גרורת וושינגטון. • האמרשילד יפרסם גילוי־דעת חריף נגד מצרים נזזכיף סירת הדייג האו״ס, שנכשל במאמציו לשכנע את מצרים לשחרר ללא דיחוי ביס.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 17
לחבריו ופיקודיו הכירו א תו כבחור שמח, מלא הומור בריא, היודע להשרות משמחתו על הסביבה, אמיץ ומוכן לכל פעולה. שלו ש פגישגתע מצרי עם תום הקרבות, גשאר סוסו בצד,״ל. … הוא היה כאחד מהם. יחד עם משפחתו עזב יוסף את מצרים, בהיותו בר־מצוה. עם הוריו ואחיו התגורר בתל־אביב, למד בבית־הספר תחכנזוני, גדל וחונך ככל צבר אתר, כשרק זכרונות החיים במצתם צפים מדי פעם לעיני רוחו. … סוסו השתתף במספר רב של פשיטות והתקפות על מוצבי המצרים בדרום, הגיע עם יחידתו עד לאבו־עגילר״ יותר.
גליון 1877 (22 באוגוסט 1973), עמוד 23
להישגים נפלאים אלה, אחראים אפריים בן־ארצי ומיכאל צור, שסלל בפניו את הדרך. כדי להבין כיצד הצליח צור במשימתו הגאונית מן הראוי היה לעמוד על ה־קאריירה שלו. … כאשר התמנה הרמו הולנדר למנכ״ל משרד המסחר והתעשיה, הביא עימו את צור לעזור לו. לאחר פרישת הולנדר, עבר צור למשרד האוצר, כמנהל האגף למימון היבוא והיצוא. … חקירת הפרקליטות העלתה, כי אין יסוד להאשמות צור, אך משום מה, שוב לא נפתחה כל חקירה בהאשמות חצור נגד צור.
גליון 1947 (25 בדצמבר 1974), עמוד 31
כן העריך טל שהמיצרים מצפים כי ההתקפה הישראלית תונחת בעיקרה חזיתית, בערך באותן גיזרות־פריצה של לסקוב בקדש. … גבול אגפה הדרומי ( )6לא היה ידוע קודם לקרב )7( .רוב הארטילרייה המיצרית חיה ערוך בעורף המיתחמים )8( .מקום הטנקים המיצריים לא היה ידוע במדוייק. … את ההתקפה תיבנן טל בדירוג, כדי שתשומת ליבם של המיצרים -והארטילריה שלהם — תוסח תחילה לצפון, לעבר הבקעת ,7ואילו רפול, מצידו, היה צריך לסייע את המיבקע הראשי, שעל הכביש, על־ידי שיעלה עם מחצית כוחו על הארטילריה המצרית שבעורף המית חמים ואחר־בך על ״מיגנן חנ״ט״ שכבפר-שן.
גליון 1929 (21 באוגוסט 1974), עמוד 13
אריק עצמו הסביר לי, לפני שנה, שמיספר ההרוגים המיצריים היה מיקרי, ונבע מעליית משאית־התגבורת על מארב. גם על פי הסבר זה ברור שדיין לא יכול היה להבטיח, ושרת לא יכול היה להאמין, שמיספר ההרוגים המיצריים יגיע דווקא לעשרה. ..שאד 1אח אניור ך• משך כל היום גברה חרדתו של שרת . … הציבור האמין בתום־לב שהמצרים תלו כזדון צמא־דם שני יהודים חפים־־מפשע, שכד עוונם היה שהם יהודים.
גליון 904 (10 בפברואר 1955), עמוד 11
הראשון, סרן של המטה בשם עזיז עלי אל־מצרי, נאסר בצאתו מבית־מלון, הועמד בחשאי לדין צבאי, נידון למוות בעודן בגידה. … איכון דה־קארלו* ״ואהבת לכוכבים כמון !״ מצרי הפך מפקח כללי של הצבא המצרי, התקרב לפאשיסטים ולקנאים הדתיים, התגרה באנגלים. … השבוע נפגשו שני הגברים שוב בדרכם. אל־מצרי היה חשוד כתומך באחים המוסלמים, עורר את איבתו של סגן־אלוף גמאל עבד אל־נאסר.
גליון 797 (5 בפברואר 1953), עמוד 13
אחת הנשמות שעבד אל־נאסר היה מעלה לעתים קרובות הימה זו של אחמד מאהז, ראש ממשלת מצרים שנרצח ב־ 1944׳ לאחר שהכריז מלחמה על גרמניה ואיטליה. עבד אל־נאסר: מה יריע לד על עתידה של מצרים 7 מאהר: לפניה דרך קשה ומסוכנת, מלחמות מבפנים ומבחוץ. … הנושא העיקרי שעליו הוא דיבר: גירו ש הצבא הבריטי ממצרים. .אם האנגלים לא יצאו מרצונם,״ הכריז.
