חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 10,576 עד 10,600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1692 (4 בפברואר 1970), עמוד 11
האם אדם פלסטיני לא יכול.לראות בזה תקופת־מעבר? צר האלד: אני חייב לפתוח בתגובה לדמיון שניסו למצוא בין דברינו ודברי גילדה מאיר. … אני חושב, אני מקווה, שאנשי אל־פתח יושפעו מהאוכלוסייה הפלסטינית, הקשורה לאדמתה, האוכלוסייה הרוצה להמשיך ולחיות על אותה אדמה, ובר האפשרי רק בצורה של חיים בצוותא, זו בצד זו, של שתי מדינות לאומיות, שתיהן חופשיות וריבוניות הקשורות זו לזו בכל הקשרים ששתי מדינות יוכלו ליצור ביניהן כדי להמחיש שוב את אחדות הארץ. … אורי אכנרי נ אנו, חברי ואני — וזהו אחד מן ההבדלים הבולטים בינינו לבין הממשלה הקודמת והנוכחית בישראל — אנו תומכים ראשית בהכרה בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, ושנית, אנו תומכים בהחזרת כל השטחים המוחזקים לעם הפלסטיני, ולא לירדנים או למצרים. אדמת פלסטין חייבת להיות מוחזרת לעם הפלסטיני, שיעשה בה כרצונו.
גליון 1888 (7 בנובמבר 1973), עמוד 5
מנהיגי ישראל מדברים על השבויים ועל ״יצוב ד,פ־סקת־האש״ .זה פותר אותם מכל צורה לחשוב על השלום ולפעול למענו מייד. … לכוחות צה״ל בגדה המערבית של התעלה היה חשוב שבעתיים לנתק את קווי־האספקה של הארמית המצרית, המאיימת עליהם גם עכשיו מאחור. אולם, השמדת הארמית לא תקרב את השלום, כשם שהשמדת הצבא המצרי ב־ 1967 לא קידמה את תשלום. … אבל לא זו להשגת השלום: הזירה העיקרית חשלום צריך לקום בין ישראל ועמי־ערב. שינוי־הערכים ההיסטורי צריך לחול בלב עמי־ערב ובלב עמנו.
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 5
מי יעשהאתהעבודההזאתץ מי עשהאותהכשניםהאח רונות? מי יפנה האזרח מחר, כשיהיה צורך לריב את ריבו עם גדולי המישטר? מי יגלה את ״נתיבי נפט״ ו״קרן ספיר״ של מחר? … בארבע שנים אלה, יתעוררו כל השאלות. יהיה צורך לא רק במילחמה מתמדת למען השלום, נגד שוחרי־הסיפוח, למען ניצול כל הזדמנות. יהיה גם צורך במילחמה בשחיתות, בהסתאבות. בדיכוי האזרח הקטן.
גליון 1899 (23 בינואר 1974), עמוד 29
אבל אני יודע גם אי ך: היא פשוט לא תאכל. ובשביל זר אני צריך לשבת להירקב פר י הבעל לא משתלב ** ד כאן, סיפורו של חבר שני. … לשכירים לפחות ממשיכה לרוץ המש כורת, למרות כל הצרות. לעצמאיים — אפילו זה אין. הם חוזרים מהבית, ונר אים כאילו חזרו ממחלה קשה. … אם צה״ל יקבל זאת כאקסיומה, שאנשי הקו חייבים לקבל, לדוגמה, שבוע חופש אחת לשלושה שבועות — הוא יצליח לבצע זאת. הצרה היא, שהוא אינו חושב שזה חיוני. • הזרמת פסיכולוגים שיסבירו לחב- ר׳ה למה לצפות בחופשות, איך להתמודד עם הבעיות שאינן ניתנות לפיתרון.
גליון 1893 (12 בדצמבר 1973), עמוד 29
יציאת אפריקה ך* עמסנו א ת חבילותינו על קומנדקר. 1 1אני התיישבתי בג׳יפ יחד עם שמחה ונהגו, וכך יצאנו אל התעלה. הכביש הצר היה עמוס מאות טנקים, בשיירה ארוכה אינסופית. … ים ונגמ״שים התפתלו בינות ל טנקים, ומשאיות פילסו את דרכן בין ג׳י- פים ואמבולנסים. כולם נחפזו אל אותה רצועה צרה של דוברות שצפו על־פני ה תעלה — הקשר היחיד בן הכוחות שבצידה האחר לבין שאר הצבא. … מחשבה — כל העוצמה האדירה הזו נעה לעבר רצועה צרה של עץ ומתכת המחברת שתי יבשות, אסיה ואפריקח.
גליון 1894 (19 בדצמבר 1973), עמוד 6
במקרים אחרים היתד, זו רעייתו, פולה, שהגיבה בצורה אישית בעל־פה על דברים שפורסמו בהעולם הזה אודות בעלה. … ״בו־גוריון, אולי נפרוש גם לך מיטת שדה?״ שאלו אנשי חברת ישראפילם .״אין צורך, מה יש, כולם יושבים ואני אשכב?״ אמר הזקן בשובבות. מעגל ההתייחסויות בין בן־גוריון להעולס הזה נסגר, בצורה טראגית, זמן קצר לפני מותו. שבועיים אחרי מילחמת יום־הכיפורים, נולד בן לאורית ודני עציוני.
גליון 1894 (19 בדצמבר 1973), עמוד 7
מוכר לנו המקום בו נפל ליאור ואני אישית מכיר את אביו (קראתם את שירו במעריב של שבת?) הוא היה נפלא וצריו להיות לדגל. עמי גייטהלים, ד״צ 2154 אני מודה לכם שוב על המישלוח החדש. … אותה גברת מנעה את שובו של אחד החיילים לבסיסו, בו ודאי היה צריך להחליף חייל אחר, שרצה לחזור לביתו. לדעתי, צריך לבוא פה על עונשו אותו חייל אלמוני, שכן אני מתארת לעצמי שאין זה המיקרה היחיד.
גליון 1759 (19 במאי 1971), עמוד 11
אבל מי שרוצה בכל זאת לקרוא סיפור קטן על איש גדול, צריך לקרוא את הסיפור הראשון בקובץ סיפורים זה של שחם, הנושא את השם צריך לדעת לקרוא עיתו נים. … העיתונים מקצרים את ימי וממררים אותם, מעכירים את רוחי, מביאים עלי מרה שחורה... צריך להשמיד את כל העיתונים. צריך להעמיד לקיר את כל הכותבים בהם. לירות בהם ...או, לחילופין, כנאמר בכתבי האשמה, לאסור על הכותבים את הכתיבה. אני עצמי צריך לכתוב את כל העיתונים.״ מי שרוצה יכול למצוא אולי סמליות בכך, שהסופר שכתב דברים אלה ביצירתו הספרותית האחרונה, הוא גם העורך של שבועונה החדש של מפלגת העבודה אות, שהחל להופיע לפני שבועות מספר.
גליון 1801 (7 במרץ 1972), עמוד 13
העיתונות חדלה מזמן לדווח על ממשלה. היא מדווחת על הצר. האם יש חילוקי־דיעות מדיניים אמי תיים בין דיין ואלון? … אץ הנהגה למישטדה. אץ שד־מישטרה. יש איש-חצר בהצרה במישטר הדמוקרטי, יש תפקיד כפול לשר. … אין טעם לומד ששר פלוני אינו מוכשר לתפקידו. יש צורך לקבוע כי ממשלה זו כולה אינה מתאימה לשום תפקיד, זילת אהד : לספק חומר בלתי-נרדה לטורי הרכילות, החתומים כישראל בידי פרשנים מדיניים.
גליון 1801 (7 במרץ 1972), עמוד 35
הרופא מספר על״כך ב סוד לאשתו, וכמובן שתון שעות ספורו ת יודעות על-כך כל נשות ברגאמו, אשר מ תו ת כולן, להיווכח, הלכה למעשה, מה בדיוק קור ה לגבר עם מטען מיני מוגבר בצורה זו. ברור שיש כאן חומר ל קו מדי ה גסה ומפולפלת להפליא, המנוצל רק בחל קו ה ק טן על־ידי הבמאי מ ארקו ויקאריו, שמצד אחד צריך היה ל היז הר מן הצנזורה האי טל קי ת שלא מרשה, למשל, ל הר או ת גבר וא שה מ ת על סי ם ערומים (ולכן, בנו ת הזוג הרבות של ק אנ א רי ט ה עטופות קומבינזון ב מי ט ה, גם א ם הן נכנסו ת אליה עירומות) ומצד שני חוזר לעתים קרובו ת מדי על אותן הסצינות, בנראה מ חו ס ר כישרון המצאה. … אבל בל אל ה הס תייגויו ת חב מניו ת שאינן צרי כות למנוע בעד אף חובב סרט־ מתחמ לנ סו ת ולפענח א ת סידר ת הרציחות הפוקדו תאת ניצה — ׳שהן ל מר אי ת עין, ח סרו ת מניע. … בימוי שנון של נ׳ו מאנקייביץ/ חיפ ה האדם השלישי (חן, אנגליה) — וינה ההרוסה אחרי מלחמת העו לם השנייה, והעולם התחתון המשגשג בה, כפי שתוארו בסרט ישן ומשובח על־ידי הבמאי קארל ריד, המשאיר כיום רושם כמעט כמו ביום בו הוצג לראשונה. מ>ץ צרות מרוכז שכנים גמליו (גת, תל-אביב, אנגליה) — כל הצרות, ה מ חלו ת ו ה סב ל אשר נ מלטו פעם מ תיב ת ח של פאנדורה, כאשר הא שה הפ תייה פתחה או תהב חו ס ר זהירות, חוזרים במשך שעתיים בלבד, ל תיב האחת, או ת ה הבין עבור הקהל העולמי במאי בשם פראנק גולינגס.
גליון 1805 (4 באפריל 1972), עמוד 13
נשמע שבעל־המיפעל ירשום את היכן ההוצאה בצורה כוזבת, כדי לנכות אותה ממיסי החברה? יכולה לעשות להם צרות( .פרשת דן). או על־ידי ״תמיכה״ ממשלתית ב״רשת־חינוך״ עצמאית, המפרנסת את המיפלגה (אגודת־ישראל). … *ט רק שיטה אחת לחיסול השחיתות המיפלגתית, לפחות בחלקה, באמרי- והאזרח עצמו יקבע, בצורה, דמוקרא־טית, באיזו מיפלגה הוא רוצה לתמוך.
גליון 1802 (14 במרץ 1972), עמוד 31
אילו היו כל השוטרים כהארי קאלאהאן, מטורפים־וירטואוזים המשוגעים לעבודתם, אולי לא חיה צורך להגביל אותם בחוקים. אולם מאחר ו״החלום האמ ריקאי״ חזדחם במקצת בשנים האחרונות, נראה קאלאהאן כאוטופיה, לא רק באמריקה, אלא בכל מקום אחר בעולם (לא רק מן הצד השני של האוקיאנוס מתייחסים בחשד למישטרח). … העובדה שמדובר במוצר המוני מורגשת מייד בסרט זה, אשר שמו האמריקאי ״בוא נפחיד אתג׳סיקח עד מוות״ רומז חרבה יותר לצורתו החיצונית מאשר השם העברי ; כי כל הסרט כולו הוא סידרה של הפחדות מדומות, שקרבנן צריך לחיות לא רק חצופה, אלא גם אשה צעירה בשם ג׳סיקח שזה עתה שוחררה מבית-משוגעים, כלומר, שהיא נוחה מאוד להיבהל. מה עוד, שקיימים ספיקות מסויימים לגבי שפיות-דעתה, כי אחרת איך חיתה מסכימה לטייל על פני ארצות״חברית בתוך מכונית להסעת ארונות מתים, וחוץ מזה, איזה מין תחביב הוא העתקת קברים ותליית דיוקנם בחדר השינה 1 הצרה במפחידונים מסוג זה היא שהם מנסים לרמוז בתחילתם כאילו יש בחם הסבר הגיוני לכל מה שקורה בתוכם, כדי שהסוף יבוא ויתן כפתרון איזה סיפור על- אנושי ומיסתורי, שבמקרה זה ניתן כבר בהתחלה, בגלל ליות האנושית על כל צדדיה, בעיבוד אישי מבריק של פיאר פאולו פאזוליני.
גליון 1804 (28 במרץ 1972), עמוד 37
משום שהמבקר התמים, אשר האמין כי הוא צריך להביע את דעתו הכנה על הסרטים שהוא רואה, בחר בין עשרת הסרטים החשובים של השנה האחרונה, את קלוקוורק אורנג׳ (שייקרא בעברית, כנראה ,״התפוז המיכני״) ואת הצגת הקולנוע האחרונה. … בוגדנוביץ׳ ,מבקר־קולנוע לשעבר, הח ליט שהוא מכיר את מי שהיו חבריו ל־העולם הזה 1804 עצם העובדה שסרט זה מועמד לשישה פרסי או סקר צריך להבהיר בצורה חד־משמעית לקהל מה בדיוק ערך ה״ אוסקר״ .מה הפלא שג׳ורג׳ סי. … ומאחר וידע עד כדי כך את נפש הבהמה, הגיע למס קנה שסרטו החדש, שצריך להיות קומדיה מטורפת, יילד לגמרי לאיבוד, אם יוצג בפני כמה פרצופים קפואים של איסטניסים, בהקרנה מיוחדת, באולם גדול וריק.
גליון 1696 (4 במרץ 1970), עמוד 7
אנו מחדשים ומייצרים לאום יהודי חדש ולא רוצים לחקות את נטורי קרתא,״ המשיך באדר וסיפר כי ״אפילו כשפנתה בחורה גויה, בגרמניה לזאב ז׳כו־טינסקי וביקשה ממנו שיצר־פה לבית״ר, למרות שלא היה מקובל לקבל גויים לבית״ר, הוא קיבל אותה. … ״כי אחרי השלט, יבוא המלט, היהוה עו ל ם הז ה 1696 דים יבואו ויבנו כאן את שכם עילית,״ הסביר אל־מצרי. 1בסימפוזיון על הנושא ״מיהוי יהודי?
גליון 1696 (4 במרץ 1970), עמוד 31
מסתבר שהמוסיקה המודרנית נמצאת בהתקדמות מתמדת והיא פושטת ולובשת צורה כל כמה שנים. אולם מאז ימי הרוק־אנד־רול, או ימי הזוהר של החיפושיות, לא התחוללה מהפכה כזו המאיימת ברצינות לא רק להכניס סגנון חדש למוסיקה אלא גם לבטל כליל את המונח הקרוי ״מוסיקת פופ״ .האנשים המטילים את חתיתם על ממלכת הפופ הם חברי להקות המחתרת למיניהן. … פיטר מלהקתו את המתופף וצרף במקומו סקסופוניסט. בצורה כזו יצר את להקת הקצב המוזרה ביותר רעולם — להקת קצב ללא מתופף, המפיקה צלילים מגיטרה חשמלית כלי נשיפה ו־מפוחית אולם אין ספק שהנשק הסודי של מוסיקת המחתרת היא להקת גיטרו ט1ל, המסמלת בעיני כל חובב פזמונים מושבע את מוסיקת המחתרת בהא׳ הידיעה. … ויאן אנדרסן מסביר :״לדעתי המוסיקה המחתרתית היא אותה מוסיקה המושמעת מכלי נגינה בלתי שיגרתיים כגון חלילים, אבובים, כנורות חשמליים, נבל וכדומה״. יאן אנדרסן מצליח לשלב בצורה יוצאת מהכלל את שריקות החליל עם קצב הגיטרות והתופים.
גליון 1820 (19 ביולי 1972), עמוד 35
הבריחה א ל השמש (הוד, תל־אביב, ישראל) — על אף שאין מזכירים כאן במפורש את שם ברית־המועצות, אין כל מקום לטעות: זהו סיפור המבוסס על משפטי לנינגרד, בהם נדונו מספר יהודים שניסו להימלט מרוסיה הסובייטית במטוס חטוף, לאחר שכל בקשותיהם לעליה רשמית לישראל, נדחו. וכאן, צריך להבחין בין מה שאפשר היה לצפות מסרט מסוג זה, לבין מה שהתקבל, הלכה למעשה. … ישנה אפשרות אחרת: לצאת מן ההנחה שכל הצופים מזדהים כבר ממילא עם הבמאי ועם הגיבורים בסרט, אלה היהודים שרוצים לעלות לישראל; ומאחר וכזה הוא המצב, ברור מיד מי חם הטובים ומי הם הרעים על המסך, אין צורך לתרץ ואין צורך להסביר, אלא בסך הכל לגלגל את סיפור המעשה בצורה הסבירה ביותר. … כלומר: אין בסרט הזה שום נימוק מדוע צריך לתת ליהודים לצאת מברית־המועצות, פרט לנימוק הדמוקרטי הפשוט שלכל אדם זכות לחיות במקום שהוא בוחר לעצמו.
גליון 1825 (23 באוגוסט 1972), עמוד 13
ואמר איש שני :״אנו צריכים עכשיו ללמוד איך לדכר עם אזרחים.״ עכשיו קבעה הממשלה, למעשה, שתל־א ביב היא עיר-ספר גם מבחינה סוציאלית, ושיש צורך לשטר אותה כמו עזה, דיר־כאלה, שבם וג׳נין. (ללמדך: עם ערבים לא היה צורך לדבר בלשון בני־אדם. הרי הם רק ערבים. קללה עסיסית אחת, וזהו). בקיצור: מג״ם מתלבט. יהיה צורך למצוא צורת־התנגדות לגמרי חדשה. לא לירות ככל מיקרה.
גליון 1819 (12 ביולי 1972), עמוד 35
ואם מתחילים להרהר, יחס ושלום, בעובדה שסרט־ילדים צריך להיות גם מחנך, באיזה מקום שהוא, ונופחים לדעת ש הדבר ״המחנך׳ העיקרי בסרט זה שכל הערבים בו טפשים להפליא, חרשים למחצה, רברבנים חסרי בינה, מרצחים וסתם פושעים ואין צורך ביותר מאשר כלבה מאולפת היטב כדי להביסם, הרי שכל הטעם של סרט מעין זה מתחיל להיות מוטל בספק. … הוא המגלם את משרתו של דון סאלוסט (דה פינס) ,הוא המאוהב במלכה, ומתחפש בעצמו לאציל, אחרי שחן אדונו סר מעיני חצר המלוכה. אלא שהסיפור המבוסס כאמור, בצורה רופפת על הוגו, אינו אלא פרט קטן. … אולי זה לא נראה לכם כענין חשוב במיוחד, אבל בכל זאת, נמצא מי שחשב אחרת ועשה על נושא זה סרט עלילתי שלם, שצריך להוכיח כי עצם העובדה שהאמריקאים אוסרים הבאת מורטאלדה לארצם היא הוכחה נוספת לאוויליותם, לאבסורד של תחוקה שם, להשחתת הדמוקרטיה ועוד כיוצא בזה.
גליון 1817 (28 ביוני 1972), עמוד 31
שהנני אקטיביסט פוליטי ומיליטנט פוליטי -דוהה ומגנה כל אלימות פוליטית, תכוא מניין שתכוא. שר־המישטדה שלמה הלל: צריך להוציא קבוצות אל מחוץ לחוק? אורי אכנרי: אין צורך להוציא קבוצות אל מחוץ לחוק, אדוני השר. … לקכל אחריות כדרג מיניסטריאלי ובדרג פיקודי, ויש צורך כדם חדש וכרוח רעננה כצמרת. שר־המישטרה אמר משהו לגבי מישמד הגבול, ואני משער שהדברים היו מכוונים גם אלי. … ההליכים הפנימיים שהיו אצלכם אינם ידועים לי, ואני לא צריך לדעתם. התדמית של מישטרת ישראל תשתפר כאשר המישטרה תצליח.
גליון 1738 (23 בדצמבר 1970), עמוד 33
כללי, וזה היה מעמיד לרשותו את האמצעים , שיש לציבור לגילוי הוכחות, להבאת ראיות, לייעוץ משפטי, לניהול משפט במו שצריך. אז אולי לא היינו מגיעים עדיין לשוזיון מוחלט בפני החוק — אבל היינו לפחות מתקרבים לשוויון כזה. … אילו עמדו להם האמצעים, יכלו אולי כמה מהם לזכות בכל סעיפי כתב־האישום. והרי זה מה שהחוק מאפשר בתיאוריה, וצריך היה לאפשר להם בפרקטיקה: להתמודד על כל סעיפי כתב־האישום, ולנסות להפריך את האשמותיו של התובע הכללי. … אני תובע שגם הצעת־החוק ההיא תגיע לדיון ולהצבעה, ואני מקווה שההצבעה תהיה חיובית, מפני שזה נוגע לאותו עקרון: שלפני כס המשפט צריך העני להיות בעל אותן הזכויות כמו העשיר, ולא רק בתיאוריה, אלא גם בפרקטיקה.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 2
בעקבותנו יאלצו גם העיתונים האחרים לטפל בפרשה בצורה אחרת, אישית יותר, ולא כאילו היא בעייה הנוגעת רק לרבנים ולממשלה. אין עיננו צרה בעיתונאים האחרים, שהקדימו אותנו בפירסום הפרשה. … רבים אפילו אומרים שאין ״למה ומדוע״ לחיים; ״סתם, צריך לחיות״, הם אומרים בסבר פנים רציני, כאילו גילו את אמריקה.
גליון 1741 (13 בינואר 1971), עמוד 23
פרנהיים הוא סיפורו של איש החוזר מן הקרב ומגלה שהכל נלקח ממנו, שעה שנילחם בחזית. סיפור זה לובש צורה של דרמה בנאלית מבוימת ומושחקת בהגזמה רבה. יצחק קלוגר (שבקרוב נראהו גם בפר-גינט של הבימה) יוכי קרמר ויוני חנונו, המצטרפים לשני השחקנים מן המערכון הראשון, הם כולם תלמידי אולפני מישחק שונים שאלה צעדיהם הכמעט ראשונים בחומר דרמטי רציני. אם צריך דווקא למצוא סיבה לאי ההצלחה, אולי היא נעוצה בעובדה שעמון כתב סיפורים ולא דרמות. … בקיצור, זהו אחד מערבי הבידור יחידי הסגולה שיש לחם צורה, יש להט דמות, והמספקים תמורה מליאה לקונה הכרטיס.
גליון 1768 (20 ביולי 1971), עמוד 19
. • כתוצאה מן ההתגרות הערבית מתעורר צורך פנימי בתגובה, אשר מצידה עוררה את דעת הקהל הישראלית. … לעומת זאת, מסמכי הפנטאגון המת פרסמים עתה בארצות־הברית, אינם מגלים שום דבר חדש שלא היה ידוע קודם ולא נכתב בצורה זו או אחרת בעתונות הא מריקאית, על ידי אנשים שלא היתד, להם גישה למיסמכים. … • במישור הישראלי־ערבי מילאו פעולות התגמול את תפקידן בדרך כלל ויצרו שסתום בטחון שמנע צורך במלחמה מל אה, איפשרו לישראל להגיב תמיד על הגרוי הערבי בכל מקום שבחרה ונתנו לאוכלוסייה הישראלית סיפוק.
גליון 1795 (26 בינואר 1972), עמוד 22
אני מרוצה שהגיע הרגע, שאני יכולה לומר לך, כך הבל בפי שצריך ומגיע לך. ״ או תי לא זו ר קי םכן 1ל ל ! … אני אעשה בל מה שביכולתי לעשות נגדך. אתה מצאת בי יצור, שהיה מלא אמו נה אליך, שרק יבול להיות לאדם. … ״הגבר שאהבתי יותר מ חיי״ מיום ראשון שהיכרנו, שיקרת לי וחשבת לעצמיך, אני חושב שהיא המתאימה, איתה אובל לעשות מה שארצה. חשבת לעצמיך, מה תוכל בבר יצור זה לעשות לי, עם לא ארצה יותר, לא תובל לעשות כלום.
גליון 1816 (21 ביוני 1972), עמוד 30
יש בה מישרדים שיכלו להיות בעלי משמעות, אילו נבנו בצורה אחרת. החלוקה כולה היא פרי המיקרה של שנים רבות. … הרי זהו ההבדל בין חייל, גם חייל בדרג העליון ביותר, ובין שר בממשלה: שחייל אינו צריך לשבור לעצמו את הראש בשאלות מדיניות. … ואילו שר בממשלה׳ גם שר המיסחר־והתעשיה, אינו צריך לקבל הנחיות מזולתו, גם כשלא הוא לבדו יכול לקבוע את המדיניות.
