חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 1,126 עד 1,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2685 (15 בפברואר 1989), עמוד 17
תרבויות שונות מתייחסות בצורות שונות למושג הזמן, ומכאן כל שאר ההבדלים ביניהן. בדיחה מצרית מספרת על שיחה בין מצרי ומכסיקאי. … מקומו של ליאור זה בשווייץ(אומרים לי שאכן מעבירים אותו לשם) ולא במשא־ומתן עם מצרי נחמד וסימפאתי. חסן עיסא היה קונסול באילת, והכל אהבו אותו שם. … הטלפון במצריים אינו פועל בצורה הכי יעילה, וחלף זמן.
גליון 1036 (18 באוגוסט 1957), עמוד 7
הקצין הסביר לי בקצרה איך הוא רואה אפשרות לשלום בין ישראל ומצרים. הוא לא הזכיר בכלל את המילה ״שלום״ בכל השיחה. … יש לנו רק מדריכים רוסיים.״ הוא סיפר גם שמצרים סירבה לקבל את חצי מיליון המתנדבים הסובייטיים שהוצעו לה. תוך כדי כך הזכיר גם את המומחים הגרמנים. להפתעתי סיפר לי שהמצרים לא היו מרוצים מהם, וסילקו אותם.
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 8
כותב ברנס, בלעג חריף למדי: היה רעיון שאייאפשר היה להזיזם ממנו: שאילו אך יכלו להניע את ״לי׳שראלים את הנציגים של איזו מדינה ערבית אחרת, ,לשבת איתנד, היו מסוגלים המצרים, או להביאם לכלל .,.עשיית שלום. אינני יודע איזה נימוקים היו לישראלים לבטוח כל־כך בחן ובכוח־השידול שלהם ליד שולחן־הדיונים.״ ואילו המצרים פחדו מכל מגע עד כדי כך, שהתנגדו אף להנחת קו־טלפון ישיר בין המפקד המיצרי והישראלי באזור הרצועה, כדי לחסל תקריות מקומיות ברגע שהן קורות. הנציג המיצרי ״יכול היה לתת לי רק נימוק אחד, וגס זה בשיחה פרטית: שהמצרים חוששים כי הישראלים ינצלו קו ישיר לשם ׳השגת אינפורמציה בערמומיותם. … הישראלים לא רצו בו אלא אם כן יהייו שיחות בדרג גבוה, שאפשר להציגן במוליכות אל מעדיפים להמשיך בשיטת התגמול והאיום בכוח.״ שלום בתנאים שלהם. אחרת חיו המיצרים, מצדם, לא רצו לקבל הצעות שיכלו לעורר בעולם הערבי את הרושם כאילו מיצריים משתפת פעולה עם ישראל.
גליון 868 (10 ביוני 1954), עמוד 13
חבש תמלא אח התפקיד המרכזי בקו החדש, במקביל ל תפקידה של תורכיה בקו הראשון. מצרים, לעומת זאת, תשמש כחוליית הקשר עם אירופה והמערב. המעצור היחיד הוא סירובה של מצרים לחתום על ברית כל שהיא כל עוד נשארים חיילים בריטיים בתחומי ארצה. מצרים אפי לו דחתה הצעת סעד אמריקאי בגובה עש רים מיליון דולר.
גליון 744 (31 בינואר 1952), עמוד 6
רק מעטים מאד במדינת ישראל הבינו את קירבת המאורעות במצרים למהפכה שהולידה את עצמאות ישראל. … כתב יצחק שדה : ״אמנם אנו במצב מלחמה עם מצרים, ואיננו במצב מלחמה עם בריטניה. בכפפות משי מהלך עתה בינינו לא מושל בריטי, אלא איזה בא־כח ...בריטים בטואץ, הרי זו סב- נת־תמיד לישראל ...מצרים חפשית עשוייה להיות בעלת־בדיתנו. … בשנות מלחמת העולם הופסק יבוא מוצרי האופנה ממרכזיו החרבים (ברלין ווינה) ,יצרני הארץ רכשו את שוקי מצרים, עיראק, אירן, עבר־הירדן וסוריה.
גליון 696 (1 במרץ 1951), עמוד 8
במרחב מצרים הארוס התחתן אירוסיו אחרי ההודעה הרשמית על סאדק /הע! … אחרי כל זאת יצא פארוק כדמות המג האקזוטית למת את השחיתות המינית ביותר מסיפורי אלף לילה ולילה. תגובת מצרים היתד — ,חרם על כל עתון, שהעז לפרסם דבר מה על המלך. … ועד היום, כאשר השבועונים האמ ריקאים מזכירים את שליטה של מצרים, הם מכנים אותו ״שמנמן טיפש״. תורכיה יחי התופש !
גליון 795 (22 בינואר 1953), עמוד 14
קולנוע מצר , אללה וגמנו באולמן אולפן נדי סר, הוא מרכז ההסרטה הגדול אשר בקהיר. … אולם בשבוע שעבר נדהם אף הותיק והאדיש שבעובדי ההסרטה למראה קצין צבא מצרי גבה קומה ודרגה שהתהלך ב פרוזדו רי ה אולפן. … אולם עד מהרה נוכחו לדעת כי לא היה זה אלא השחקן זכי טוליימאת, המשחק בסרט את ״מושיעה״ של מצרים. הבל הפסיקו לעבוד׳ מהרו להקיף את האיש שבא למקום ללא לווי או משמר כבוד.
גליון 1946 (18 בדצמבר 1974), עמוד 26
אסאתהושיו והצח לחשו גוא שוז זנחואימו י המין־ן ץ לאל־־ער״עז 1 (המשך מעמוד )11 של נוחיות מיבצעית וללא קרב שיד,יד! — וגם ייראה — קרב איתנים, היד. למיצרים בבחינת דבר שאין להעלותו על הדעת. ניתן גם להניח, כי המיצרים היו ערים לאפשרות שאם ישראל תרצה להנחית מכה מוגבלת, יעדה הטבעי ביותר יהיה כיבוש איזור הרצועה והפיתחה (אומנם זו היתד. … לא היה זה אחד מאותם איזורים שבהם ״יכול גדוד אחד לעצור דיוויזיה.״ לכן, אפילו העריכו שבין רפיח לאל־עריש יאיים •עליהם מאמץ מישני כלבד, ראו המיצרים עצמם נאלצים להשקיע במקום כוחות ניכרים.
גליון 2101 (7 בדצמבר 1977), עמוד 23
בעת שטיפלו בצד הביורוקראטי של כניסתנו למצריים, שנמשך כשעה, הגישו לנו אינסוף סיפלוני קפה, כשכל המי-ומי של פקידות נמל-התעופה נכנסים בזה אחר זה אל החדר, לוחצים את ידינו ואומרים: ״ברוך בואכם למצריים. … אומנם עוד בצהרי אותו יום, בעת שהייינו בחניית-ביניים באתונה, הוסכם בין ממשלות ישראל ומצריים שלא יותר עוד לעיתונאים ישראליים להיכנס למצריים עד לבוא המישלחת הישראלית הרישמית, אבל לגבינו עשו חריג. … הרושם הראשון, אחרי עשרות שיחות חטופות עם מצרים מכל השכבות, כולם אנשים שאינם בעלי תפקידים רשמיים, הוא שבקאהיר שוררת דאגה רבה מאד לקראת הוועידה העומדת להתכנס.
גליון 2105 (4 בינואר 1978), עמוד 22
ימי היה •מאמין שנשיב כאן, ארבעה יליד ׳שולחן אחד, באבו־קיר, על שפת הים, •כמו בחוף •יפו, נהג מצרי הנראה כמו ג׳יבלי קטן, קצין שירות-הביטחיוו הנראה כימו העתק של 1ירוחם כהן.״ ׳בפעם ׳הראשונה במצריים• יש לי רומאן בעיניים. … הוא גקרא כך, מפני שסברו בטעות, כי כאן נקבר פומפיאוס הגדול, אחרי שנרצח ׳בידי המצרים, ישרצו למצוא חן בעיני יול־יום קיסר. … אנחנו מצלמים ומצלמים, באור השמש השוקעת. שני המצרים מתמוטטים. מוכרחים לאכול. איך אפשר לרוץ כל היום מבלי לנוח ו מבלי לאכול ן היכן אוכלים?
גליון 2178 (30 במאי 1979), עמוד 43
דקה אחת אחר־כך נשמעות קריאות מצידה הימני של הבמה. עיתונאי מצריים החלו קוראים בקול אדיר :״תחי מצריים! יחי סאדאת! יחי השלום!״ אל-עריש תחת שילטון מצרי. חיילי צה״ל מתהילים להתקפל. לרגע לא ברור דמעות שר גיר שני גברים, שילדותם עברה עליהם ביחד באל־עריש. … ״ הוא שואל ,״תטפלו בהם?״ ״כן, תודה,״ משיב לו סגן־אלוף מצרי ,״אנחנו נסתדר, יהיה בסדר, אתם יכולים להתפנות לענייניכם.״ הישראלי מחייך ואומר :״מה אני אגיד לכם, זב״שו.
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 10
נותן הזריקה: קצין רפואה ישראל עוזרו, שמחטא את הזרוע בצמר־גפן: חובש מצרי, שנתפס בעזה ועובד במחנה השבויי ך ין מ ש פלוגות, בנות 100 איש כל אחת, עמדו דום. … בלי מיגדלי־שמירה, בלי גדרות תיל ובלי תאורה, שמר קומץ השומרים על השבויים שעלו עליו פי עשרה במספרם. אך איש מבין המצרים לא חשב להימלט: לגביהם׳ נסתיימה המלחמה. … ״אני כבר לא חייל נ״ צעק טוראי לעבר סמל שפקד עליו 0 9 x 1 1 :1 הוה הרופא ד״ר יוסף עטאללה בולוס, ,26 הוא בן למשפחה נוצרית אמידה, ממצרים העילית. אביו שלח אותו ללמוד רפואה באוניברסיטת קהיר ובעת פתיחת המערכה בסיני שירת כרופא גדודי, באבו עגילה.
גליון 875 (29 ביולי 1954), עמוד 10
אבל אבא יהושוע היה, כאמור, יהודי דתי, ולכן הוא שלח את בתו ואת אשתו לארץ מולדתו, מצרים. הוא עצמו נאלץ לד,שאר בחבש׳ בחנות התכשיטים שלו. היה זה הרבה לאחר מכן שדליה הגיעה למצרים — ולבדה. היא ואמה עברו את ים סוף לעדן ולתימן, נדדו מכפר לכפר על מנת לטשטש את עיקבותיהם . … כדי להציל את הילדה מגורל מר ממוות, שלחה אותה האם, לבסוף, לבדה למצרים, לדודתה. וכשהשיגו, אחרי כמה חודשים, שליחי המשפחה המלכותית את האם, היתה דליד, הרחק משם, במקום מבטחים.
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 45
הנופש שלך זה המקצוע שלנו, ואנחנו יודעים בדיוק מהאתה צריך כשאתה יוצא לנופש : אתה צריך מ קו ם לפי רוחך ומחיר לפי כיסך. … אתה צריך נופש שהוא כל כולו נופש. אתה צריך להנות. אתה צריך לנוח, אתה צריך לבלות. אתה צריך נופש פלוס.
גליון 650 (30 במרץ 1950), עמוד 4
לפחות יום אחד בשנה רואה עצמו החייט כאילו יצא משיעבוד־מצרים מחודש... לעתים רחוקות היה ראובן נוהג לסייר במערב העיר. … אנשים רבים, שעסקו בחפירות קברו של תות־אנך־ אמון, בטיפול הגופה החנוטה ובכתיבה עליה, מתו מיתות חטופות ומשונות. הלורד קרבורן, שערך את החפירות במצרים, מת מעקיצת יתוש מצרי, ואף אחיו, שביקר בתוך הפירמידה, נפח את נשמתו שלא בעיתו. … הוא קרא ושינן שוב ושוב את פרשת ״יציאת מצרים״,בספר שמות כדי להבהיר לעצמו את תנאי חייהם של בני עמו תחת משטר הדיכוי ד,פרעוני.
גליון 949 (22 בדצמבר 1955), עמוד 4
לעומת זאת יש לצפות להצ טרפות לוב לכרית בגדאד. בצורה זו רוצה המלך אידריס להתגונן מפני אפשרות של התפשטות מצרית. .היחפים כין נחום גולדמן, מנהיג התנועה הציונית, לבין בי. … נו הפגנה סודאנית נגד מצרים כח האדישות הכללית, לא ייערכו הפעם בחירות בישראל זו הפעם הראשונה יחולקו גם בישראל הכסאות בהסכם בין המפלגות, דבר שהיה נהוג כבר שנים רבות בתנועות הציוניות בכל הארצות. … ניגוד האינטרסים הוא קיצוני וחו כן נפתחה לפני ישראל דרך חדשה. בשער, שהמצרים היו עסוקים בהקמת חזית שניה נגד צר,״ל בצפון, יכלה ישראל להקים למצריים חזית שניה בדרום.
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 16
ל מי מו עי להמשפט? אהיהספק שיולין הציע למצרים /את שרותו. הוא עצמו הודה בכך. במצרים גילה? … אך עיקר סיועו למצרים היה בזה שעזר להם לזהות תמונות מבנזחנה. … מצויד בסכו כסף ניכר, דרכי קשר להעברת ידיעות אל המצרים, צופן סודי ודיו נסתרת, חזר יולין לישראל להתחיל בעבודתו.
גליון 1580 (13 בדצמבר 1967), עמוד 13
מה ששר־העבודה הכריז, בערב פומבי בחיפה, אמנם מעורר דאגה .״מצרים צריכה ללמוד מהלקח של בתי־הזיקוק בסואץ,״ אמר ,״בנוגע למה שצפוי לה אם היא תנסה להפר את הפסקת־האש ותנסה להתקיף את האוכלוסיה בהפצצות מהאוויר, מהיבשה או מ הי ם ...סכנה גדולה צפויה למצרים אם תבחר בדרך הפגיעה הזאת. כי מצרים היא הרבה יותר פגיעה להרעשות איסטרטגיות מאשר י שראל ...אם מצרים תעשה מתוך אשליה את הבלתי־אפשרי, ותנסה לצלוח את הסואץ, תהיה זו משום טרגדיה לצבא המצרי.״ מתי עלולה הסכנה הזאת להתממש? … חילות־האוויר הערביים הובסו. צמרת חיל- האוויר המצרי נמצאת בכלא או בדימום. מספר שדות־התעופה שלהם פחת במידה ניכרת• גם שדות־התעופה המצריים שהיו פזורים לאורך תעלת סואץ נמצאים עתה בטווח תותחי צה״ל.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 13
ן | שמת החלום, תחייף למאמץ העצום והממושך הדרוש כדי להגשימו. לא עבד-אל-נאצר הוא שיצר את החלום. החלום יצר אותו. הוא חי אותו. … הבשלונות כתימן וכארץ־ישראל, סגירת התעלה, כפיות-התודה של הפידאיון -כל אלה הפנו את ליבם של המצרים פנימה, אל עמק-היאור. כמאל חוסיין גטאל סאלם סלאח סאלם עבד-אד-חכים עאמר תרחק נפטר נפט; מסרטן התאבד? … כי אם עבדאל־נאצר יכול היה להרשות לעצמו לקפוץ מתוך המעגל הזה לפני שבעיותיה הפנימיות של מצרים עלו על דרך סלולה, כדי לעסוק בענייני שני המעגלים החיצוניים — אין איש מן הבאים אחריו 1: מסוגל לעשות זאת.
גליון 1179 (27 באפריל 1960), עמוד 9
התא הטיל פצצות במוסדות אמריקאיים במצרים, במגמה לזרוע פירוד בין עבד אל־נאצר ו־ארצות־הברית. … טען אל-אהראס, בסקופ הראשון שלו: סוכנים ישראליים גייסו טבח מצרי־יווני, מסרו לו רעל, הטילו עליו להרעיל את גמאל עבד אל־נאצר. פירסומים מאוחרים יותר, שנשאו גושפנקא ממשלתית רשמית, היו יותר זהירים. הנאשמים — מצרים ממוצא ערבי ויווני, וכמה אזרחים אירופיים — הואשמו בריגול שיגרתי.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 15
שלום זה כאשר אתה עומד בערב באמ ברון צע רחוב קאהירי סואן, בין שלל של שלום זה באשר אתה יושב במיסעדה אורות ומאות בני-אדם עליזים, ומדבר יפה על גד תהנילוס, מול נערה מצרייה בקול רם עיברית, מבלי לחשוש ומבלי יפהפיה, מגלגל עימה שיחה מבודחת-למח -שהדבר יפריע לאיש. … מן הפיראמידה של קאהיר; ערב פתיחת הוועידה, הייתי רוצה לפנות אל מנחם בגין, ולומר לו, גם בשמי, את הדברים ששמעתי בימים אלה מפי מצרים כה רבים : לפניך הזדמנות חד-פעמית, שאולי לא תחזור בימי חייך. … המצרים לא תפסו, באותו שלב, את ההבדל בין אוטונומיה לבין הגדרה עצמית.
גליון 1723 (9 בספטמבר 1970), עמוד 13
לדבריו ,״ידוע״ שהמצרים עינו את הטייס שוחט, בן אפיקים, ו״ברור״ שטענת המצרים, כאילו נפטר הטייס גולדודאסר משבץ־ הלב, אינה מתקבלת על הדעת. … פחות ולא יותר! (א) אין כל הוכחות שהמצרים באמת עינו את הטייסים ה שבויים. בשום מקום לא נתפרסמה עז של הטייס שוחט, אשר תוכיח טענה (ב) אם בידיו של מר תמיר מצויות ס להוכחת האשמה הכבדה שהוא מטיל מצרים, למה אין הוא מעלה את הובר בימת הכנסת?
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 28
על רקע זה יש חשיבות לפרשת עיר- התיירות, שעמדה לקום בצל הפיראמידות. היה זה פרוייקט כביר, שהיה צריך להביא השקעה זרה גדולה למצריים. הכוונה היתה להקים בגבול המידבר, על אדמות ממשל תיות, תשלובת גדולה של מיפעלי־תוורות, בתי־פאר, בתי־מלון וכר. … אם נענתה, שהנשיא טעה בהערכת ישראל, עלול הדבר לגרור אחריו תוצאות הרות-שואה. גורלות מצריים וישראל משולבים כיום. אך רק מצרים מעטים מסוגלים להבין מה מתרחש בישראל — ומיספר הישראלים, המבינים מה קורה במצריים, קטן עוד יותר. … בעיניים ישראליות, היתד. זו מילחמת־מגן קלאסית. נשיא מצריים, גמאל עבד־אל-נאצר, ריכז את צבאו בחצי־האי סיני, במערך התקפי, בלי פרובוקציה, יצר מצב שניראה לישראלים כאיום מיפלצתי.
גליון 2277 (22 באפריל 1981), עמוד 58
היו אלה מלודראמות מן הסוג שמיוצר במצרים על סרט נע, ורובן דומות זו לזו כטיפות מים. לכן צייר לציין בהבלטה את יוזמת מוסיאון תל־אביב, אשר הביא — הפעם ממצרים וברשות מלאה — את אחד הסרטים החשובים ביותר שנעשו שם, סרט אשר יבואני הקולנוע המצרים הרגילים ודאי לא טרחו עד עכשיו להביא, למרות שהוא נעשה לפני תריסר שנים. … למרות שמדובר באירוע היסטורי אמי תי, הסרט מדבר למעשה על מערכת ה יחסים שבין המורשת העתיקה של תרבות הפרעונים ובין מצרים המודרנית, על ה עימות שבין רשות מוסמכת ומסורת עתיקה, ועל המשמעות של חרבות חדשה וקשריה עם הישנה.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 10
ובכן, נאצר החליט על כך (לתת לסובייטים לדבר בשם מצריים), ואני הייתי היחידי בהנהגה שידע על כך. … ״ ירוחם — הוא תימני, בחור נחמד מאוד — אמר לנאצר :״יא גמאל, אל תתייאש, כולכם תצאו מכאן, ועוד יהיו לך ילדים.״ אחרי המילחמה, כאשר שירת ירוחם כהן בוועדת שביתת־הנשק (הישראלית־מצרית) ,סיפר לו הנציג ה מצרי :״זה עתה נולד ילד לידידך עבד־אל־נאצר.״ ירוחם שלח לו מתנה, דרך ועדת שביתת־הנשק, ועבד־אל־נאצר שלח לו כתודה חבילת ממתים מגרופי. … בלילה האחרון של פברואר 1955 תקף כוח של צה״ל, בהנהגת אריק שרון, מתנה צבאי מצרי בעזה. התקפה זו, שבה נהרגו כ־ 50 מצרים, ושמניעיה לוטים ערפל עד היום, גרמה לתפנית בגישתו של עבד־אל־נאצר, כפי שהוא העיד בעצמו.
