חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 12,076 עד 12,100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2715 (13 בספטמבר 1989), עמוד 46

אך מי שרגיל מימי בראשית לעבוד את עגל הזהב או ליתר דיוק נזם באף החזיר, בצר לו לא ינפץ את כבליו, אלא יצעק לאדונו ,״הב עוד ועוד״... … יוז מה לעשיית כסף יש להגביל בתוך מעיל־לחץ של מאה רשיונות ממאה גורמים. בכל תחנה בדרך החתח תי ם שיזם צריך לעבור עליו ללמוד מחד שאתהאמתה ישראלית הגדולה: אתה או מנ ם עושה א ת הכסף א בל לאאתה הבוס. … א ם ה מי מסד הו א שיוזם מל חמה בביורו־ק ר א טי ה, משמע שגם הו א מ תחיל להיחנ ק ב אווירה שהוא עצמו יצר. לעתי קרובות, יחסית, אנו נ תקלי ם בתופעה של גול שק על יוצרו.
גליון 2514 (6 בנובמבר 1985), עמוד 44

אינן צריך פק״מ ותפ״ס. בבנק המזרחי אתה מקבל לבעלי חשבונות אישיים על כל יתרת זכות בחשבון העו״ש שלך, מ־ 40,000 שקל עד 500,000 שקל, תקבל אוטומטית ריבית של 20/0לחודש על בסיס היתרה היומית, פטורה ממס (ריבית אפקטיבית שנתית של העו״ש פעיל והראש שלך שקט עו״ש פעיל חוסך לך זמן, טלפונים וכסף. אין צורך לבוא לבנק או לטלפן כדי לקנות ולמכור תפ״ס ופק״מ,ובנוסף -כל סכום כסף פנוי שלך בחשבון -״עובד׳ למענך בדרך המשתלמת ביותר.
גליון 952 (12 בינואר 1956), עמוד 2

לבני הארץ, השם ״ארדה״ ,הוא מושג, דומני ששני האחים יצרו סגנון מיוחד משלהם בצילום טיפוסים צבריים, בהתישבות׳העובדת ובעיר. … הפ סי קו את ה מא מרי ם והר שימות ה שחורות על אנ שים המתחמקים מת ש לום או מתרומה לקרן־המנן. אין איש צריך ל חייב מי ש הו א פרטי לתרום לקרן או מנבי ת... … ת סכי מו אתי, אי פו א, ש שיבו ש ענק קרה כש־החלפתם א ת היוצ רו ת ולא הבדלתם בין דת ל שחיתות יצחק הללי, ירושלים ספיר ת הנוצרים מתחילה מ אז חזר י שו עם מרים ממצרים — והו א אז בן שלו ש — ולא מ־ י תאריך לידתו.
גליון 839 (19 בנובמבר 1953), עמוד 2

הדיפלומטיה הרשמית של המדינה — תפקיד ברור לה. ואילו הטיפול בבעיות המרחב מצריך תכונות אחרות לגמרי. לעולם לא יוכל להיות מפעל רשמי לגמיי. … אז קבע אחד הצירים המוסמכים של ממשלת־ישראל פגישה בג׳נבה עם אל־נחאס׳ מי שהיה אז ראש ממשלת מצרים. היתר, תקוות־מה שהינה נוצר משהו. … כ א שר העזתי להעיר ל א דון נכ בד אחד של א יתנהג כ מו א חד שנפל מהש מי ם ורוצה לחזור לשם דווקא ב או טו בו ס, הו א מי ד פ צה • ה בי טו על השח אר צע חיה 1וכ אשר עני תי לו ב־אותה ש סה ( אידי ש) הו א מי דנש תנה ויצ א בשטף של ה תנ צלויות על שח שב או תי לאחד מ אלה... מרדכי בן־צור, באר־שבע ההולכים כפיז׳מות במדור ר פו א ה (העולם חזח ) 834 כתבתם כי החולים מבית־החולים אביחיל לרי או ת יו צ אי םאת ה מו סד ללא כל ביקורת ו מ סכני םאתב רי או ת הי יהודה דניאל, תל־אביב קראתי את ספ רו של 5וו ם ינפון דרד גנ ר ועלי ל ציין כי בפעם הרא שונה קראתי תי אור של כל החיים בקיבוץ — היפים והלא־כל־כך־יפים.
גליון 2570 (3 בדצמבר 1986), עמוד 2

להנאתך מבחר צבעים ודוגמאות. כולם 0000ו כותנה, אין צורך בגיהוץ. /0״ 35 הנחה במבצע״החורף מתחיל׳ לדוגמא: סדין זוגי ע ם גומי 153x203ס׳׳מ במקום 36.54ש״ח, רק 23.75 רק 19.08ש״ח סדין מכפלת יחיד 168/244ס״מ במקום 29.36ש׳׳ח, אז למה שרק האמחקאים יהנו י !השיג ברשת חנויות המשביר לצרכן, כל-בו שלום, שקם, טתה, כיתן, ני תן סנטר ובחנויות המונחתת.
גליון 2274 (1 באפריל 1981), עמוד 23

בשקט בשקט הפכו בתי הכל בו בישראל למוקד ההתעניינות של ענף התכשיטים. בשקם, במשביר־לצרכן, ובכל־בו שלום, נמכרים כיום יותר תכשיטי זהב ויהלומים מאשר בכל חנות תכשיטים אחרת. … המחירים מ־ 2000 שקל עד 20,000 שקל( .ובשקט בשקט אנחנו מוכנים לגלות לך שבאירופה ובארה״ב נמכרים התכשיטים של אנדין במחיר כמעט כפול). להשיג ב: שקם, המשביר לצרכן, כל־בו שלום, אנדין
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 29

אני גיליתי כי כדי למכור יותר, כלל ראשון: צריך ״ויזה״ .אחרי הכל, מאות אלפי ישראלים מחזיקים בכרטיס אשראי ״ויזה״ ואלפים מצטרפים אליהם מידי חודש. … נכון, המכירה היא באשראי, אך אני מוכרת הרבה יותר וכשמשחקים נכון, צריך לדעת לתת מעט כדי להרוויח הרבה. ותאמינו לי, מאז שאני מכבדת ״ויזה״ יש לי הרבה יותר קונים, הרבה יותר בטחון והרבה יותר רווחים.
גליון 2339 (30 ביוני 1982), עמוד 12

אני גיליתי כי כדי למכור יותר, כלל ראשון: צריך ״ויזה״ .אחריהכל, מאות אלפי ישראלים מחזיקים בכרטיס אשראי ״ויזה״ ואלפים מצטרפים אליהם מידי חודש. … נכון, המכירה היא באשראי, אך אני מוכרת הרבה יותר וכשמשחקים נכון, צריך לדעת לתת מעט כדי להרוויח הרבה. ותאמינו לי, מאז שאני מכבדת ״ויזה״ יש לי הרבה יותר קונים, הרבה יותר בטחון והרבה יותר רווחים.
גליון 653 (27 באפריל 1950), עמוד 16

הנכבדים אשר באותו מעמד החלו להשתעל, לקרוץ עינים׳ למשוך שרוולים, אך דני לא ראה כל צורך לשנות את יחסו הלבבי אל הנסיכה אשר כשלעצמה שמחה להופיע או לא להופיע? דני קיי הוזמן עתה על ידי ה״מט־רופוליטן״ לתפקיד שומר בית הכלא באופרטה ״העטלף״ ליוהן שטראום (תפקיד שאינו מצריך קול־זמרה) .לפי סברה אחת הוזמן קיי לא רק מטעמים תיאטרליים, אלא כדי לטהר את המוסד משמו הרע, שהביא לו זה עתה מנהלו החדש, היהודי רודולף בינג, שמצא לנכון להזמין ל״מטרופוליטן״ את הזמרת קירסטן פלגסטד, המוחרמת עתה במולדתה׳ שבדיה, בעוון שיתוף פעולה עם הנאצים.
גליון 942 (3 בנובמבר 1955), עמוד 20

מיכל וילד ()0,8 קריתיבורוכוב, התיכון, בתייבליזובסקי 6-8אהד השיעורים של עבודה עצמית, ^ 5 -קבלו תלמידי שאלונים שהיו צריכים לענות עליהם. אשר בצרי ( )9קיבל בין השאר את השאלה :״מה אתה יורע על, מחנה ישראל?״ תשובתו :״שיש בה הרבה צרות...״ 8^8רסלה 9שנשאלה ״מדוע התנ״ך נפוץ כל כך? … ״ ך* שעת כיקוד כגן־החיות נגש אלי פנחס לביא 8עולה ממצריים, ואמר : ״המורה, כל פעם שהג׳ירפה מסתכלת בי, היא צוחקת אלי.
גליון 925 (7 ביולי 1955), עמוד 21

מחזות׳ שקספיר והנחשבות לגדולות שביצי רותיו, יחד עם אאידה, א־תה כתב ב־, 1871 לפי הזמנת הכאדיב המצרי שרצה להציגה ב פתיחת תעלת סואץ. רק בשנותיו האחרונות ממש, ערב מותו בגיל ,87 פרש מעבודתו לחיי כפר שלווים. … אם וורדי התמסר בעיקר לאופרות (פרט לכמה רביעיות והרקסיאם הגדול׳ שבוצע בשנה שעברה על־ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית) ,הרי שיברס היה אמן השיר, העלה מחדש צורה אמנותית מוזנחת זאת. הקהל, שהיה כבר אז כרוך אחרי בן־תקיפתו בטהובן, טרם שעה אל שוברט. … חייו הסתיימו בטראגדיה קודרת כמו ה פרקים הנכאים ביותר בסימפוניות שלו: מ חוסר כל חוש עסקי, הניח ש־ברט למו״לי המוסיקה לנצלו בצורה מחפירה, נפטר חולה ועזוב בגיל ,31 נקבר לסי בקשתו בסמיכות־מקום למקום קבורתו של אלילו, לודוויג וואן ביטהובן.
גליון 1440 (14 באפריל 1965), עמוד 7

התפוצצות עיסקת־הנשק הגרמנית—ישראלית, הזמנת אולבריכט לקאהיר, האיום הערבי בניתוק היחסים עם בון, והעיכוב שחל בכינון היחסים עם ישראל — כל אלה החלישו את מעמדה של ממשלת ארהארד בצורה רבה, ודווקא בשנה של בחירות. ארהארד ואנשיו ישבו וטיכסו עצה: מה לעשות כדי לטשטש את הרושם שהממשלה היא חלשה, עלובה וחדלת־אונים? … אולם הגרמנים הם עם המכבד את המילה הכתובה, וסדר צריך להיות. על כן נקבע מושב הפרלמנט בבון הרחוקה. … החודש, נוכח מעמדו העלוב של ארהארד, הסכימו מעצמות־המערב ב־חוסר־רצון שהפרלמנט יתכנס שוב בברלין. הם ידעו שזה יביא לצרות. גם הגרמנים ידעו זאת. ולראייה: כאשר נתבקשו להקים את שגרירותם בירושלים, השיבו בשלילה מוחלטת.












