חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 1,301 עד 1,325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1336 (14 באפריל 1963), עמוד 6

עתונאי גרמני עומד לפרסם סידרת־מאנזרים, בח הוא טוען ני שלטונות שווייץ הסכימו מראש לשתף פעולה עם סוכנים ישראליים בפעולה לחיסול המדענים הגרמניים במצרים. לפי גירסה זו בא מעצר בן־גל ויוקליק מפני שאחד מאנשי־המפתח בשווייץ שינה ברגע האחרון את דעתו והפר את ההסכם החשאי … ״ פירסם תחת כותרת זו כתבה מפורטת, בה מוכיח אותו מדען גרמני־אמריקאי כי הטילים המיצריים הם מגוחכים, וכי המדענים הגרמניים העוסקים בייצורו אינם אלא אפסים. … במכתב חריף ביותר, שנכתב בלי ספק בהסכמת הנשיא עצמו, הודיע סגן שר־החוץ איוורל הארימן, לסנטור יהודי כי ארצות־הברית עוקבת בדאגה חמורה לא רק אחרי ייצור הטילים המצריים, אלא גם אחרי ייצור הטילים בישראל *. 6בגרמניה החלה העיתונות החשובה להקדיש מקום רב והולך לנסיונותיה של ישראל לחמש את עצמה באותם סוגי־הנשק * התקפה־נגדית אחות של הארימן: הוא רמז כי פעולת ישראל נגד מדענים גרמניים־ מערביים במצרים תביא לכן שמצרים תזדקק לנשק סובייטי, כך שהתעמולה הציונית פועלת נגד אינטרס אמריקאני חיוני, ולטובת אינטרס קומוניסטי.
גליון 1658 (11 ביוני 1969), עמוד 13

היה זמן, שמאמרו השבועי של הייכל נחשב לתמצית מחשבותיו ותוכניותיו של נשיא מצרים. אולם מאז מלחמת־ששת־הימים, חל שינוי עמוק. משקיפים המתמצאים בענייניה הפנימים של מצרים יודעים, כי הייכל ירד במידה רבה מגדולתו. בינו לבין עבד־אל־נאצר נוצר פער מדיני, המתרחב בהתמדה. כי בעוד שנשיא מצרים אימץ לעצמו את קו הפיתרון המדיני, הצטרף עורך אל־אהראס בגלוי למחנה הניצים של מצרים.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 13

עצמאותה הממשית של הממלכה הירדנית, ודחיפתה לזרועות המצרים והחכלנים. ף* עולת כראמה לא היתד, עוד יוזמתו הבילעדית אפילו יוזם הפעולה — משה דיין — יימז בראיון פומבי כי אילו ידע אז את אשרהוא יודע כיום, היה נוהג אחרת. … ההמשך בא לידי גילוי דרא־מאתי, ומחריד, ערב מלחמת־ששת־הימים, כאשר טס חוסיין לקאהיר, כרת ברית־הגנה עם נשיא מצריים, שיעבד את צבאו לפיקוד מצרי והכניס את היחידית המצריות לארצו. … יעוד שעד אותו יום פעלו סוכני מצריים נגד אל־פתח, נאלץ נשיא מצריים, למחרת הפעולה, להעמיד תחנת־שידור עצמאית לרשות אירגון זה.
גליון 1890 (21 בנובמבר 1973), עמוד 23

הוא מסביר לנו כי אנו בהמתנה בגיזרת קנטרה, בתיקווה שהמצרים ימשיכו לנסות להתפרץ. בקרב של היום הושמדו למצרים 200 טנקים. … ולכן, בניגוד לחטי בות אחרות, אצלנו נפגעי הטילים מועטים. המח״ט מאמין כי המצרים יתקפו שוב, יחוסלו׳ ובשבת חלק מאיתנו יהיה כבר בבית. … הפלוגה נעה לחלץ את מעוז החוף, נתקלה בדרך במארב קומנדו מצרי של גדוד שלם! .מפקד הפלוגה, עוזי ד.
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 15

של הצבא המצרי בגדה המיזרחית להפריע להתקדמותו, תוך הפניית פניהם אליו. … בגמרה המיזרחית • ,זו הנמצאת בסיני, היה צורך להדוף את המצרים לפחות עד אגם תימסח, שלחופו שוכנת איסמעיליה, כדי שזה יהיה מעין כתף וחייץ לכוח׳ התוקף כלפי צפון. … במיקרים רבים נלחמו יחידות של הצבא המצרי בחירוף נפש ובהקרבה עצמית ״כמו שדים.״.
גליון 1803 (21 במרץ 1972), עמוד 17

אילו נוסחה הודעה זו על-ידי אויבו המושבע של אל־סאדאת, לא יכלה להיות מכשילה יותר. כלומר: ההיפך ממה שדורש האינטרס המצרי, לא רק לדעתי, אלא לדעת מנהיגי מצריים עצמה. … אמנם, ההנהגה המצרית לא אמרה עדיין בגלוי ובצורה חד־משמעית שהיא מוכנה לשאת ולתת עם ישראל פנים אל פנים. … ״ מכל הבחינות, היה נשיא מצריים צריך לשתוק השכוע, להניח לעניינים להתג;גל.
גליון 1965 (1 במאי 1975), עמוד 25

עבירה חמורה אחרת של הברון על חוקי- ניירוודהערך של ארצוודהברית ׳וישראל, היא החוזה שעשה עם מיכאל צור, לפיו ישלם לצור 25 אלף דולר לשנה תמורת ייעוץ פיננסי של צור לחברות האחרות של הברון. … הם טענו כי הברון רוטשילד, כיושב־ראש מועצת- המנהלים, אחראי לכל כמו מיכאל צור, ו אין לקבל את טענתו כי צור ירימה אותו. … צור נשבר הרבה לפני מעצרו, עת התברר לו המצב.
גליון 2059 (16 בפברואר 1977), עמוד 55

נג׳יב מחפוז טוען, או מציג את הבעייה, בכך שרק מעטים מבני מצרים התאימו עצמם לצרכים החדשים. כך שמרבית המשכילים מנוכרים לחברה הסובבת, כבולים במונחים מסורתיים של כבוד ומוסר צבוע. נג׳יב מחפוז מעלה באהבים וגשם את גלריית גיבוריו בני המעמד הבינוני והגבוה, דמויות העוינות את הריפורמה והמהפכה המצרית, המבקשות להגר ממצרים. חלקם אדיש לתבוסת מצרים ב־67׳... … איו מהירה משר המישטרה״.)67 ״אהבים וגשם״ הוא ספר עצוב, הנקרא בחטף, ששיחות גיבוריו קצרות ולעיתים עוקצניות אמרנו להרכיב על גופנו המשותף כנפיים, והנה הפכו קכיים... 118 נג׳יב מחפוז מצליח להביא, באורח אמין, את עיקר הבעיות הקיומיות המטרידות את השיכבה המש כילה במצרים. סיומו של הסיפור מפתיע, ולא ברור אם הוא נכתב באירוניה או ברצינות.
גליון 2083 (3 באוגוסט 1977), עמוד 44

אחרי שיעניין השרוולים והכתפיים סודר, נשאר לטפל רק באוהלים המתיפנפים מטה. את אלה פשוט מצרים לפי הגוף, משני צדדיו, בלי רחמנות. הפטנט כאן הוא בייעול העבודה: מל בישים את הפריט הטעון הצרה על היצור, המתנועע בחוסר־סבלנות בולט — כשכל התפרים בחוץ, זאת אומדת מצד שמאל. מעמידים את קצר־הרוח בפוזה שיל ישו הצלוב, ומאיימים עליו בסיכה גדולה ש יפסיק לזוז. יאם לא עוזר, משתמשים בה. מצרים לפי קימורי הגוף, מבלי למתוח הבד.
גליון 2096 (2 בנובמבר 1977), עמוד 11

מפקדת החזית ראתה התקפות אלו כנובעות מהכרח שנוצר בשטח, לשם הדיפת האוייב צפונה כדי להרחיקו מראש־הגשר, אבל בשום פנים לא כחלק ממאמץ התקפי מערכתי כולל יזום, שתכליתו איננה ״דחיפת״ המצרים בילבד, אלא הבקעת המערך ד; .ארמיוני כיבושו; ,והשמדת אחמיר 2 ,בסיני. … שם לא נשמרו בוהות ״רעננים״ ובטלים להמתין לתורם לתקוף: אלא, כאשר עכר פי־קוד־יהצפון למיתקפה, הטיל לקרב כו-זמנית את כד כוחותיו האפשריים — ונזכור כי כולם השתתפו כבלימה ; ובצפון היה פסק־הזמן כין כלימה למיתקפה קצר הרכה מ מיני. מ אפילו המצרים יפלו בקושי להחשות לעצמם את הלוכסוס המסוכן, של החזקת עתודות גדולות־ביחם, בלתי־מרותקות, כדי שתהיינה שמורות ״טריות״ לשלב הבא. … ניצולה יהיה מידי וכיוונו צפונה וצפון־טערב, כדי: להרחיב •את ראש־הגשר ולהעמיקו ; לנקות את הגרה המער בית יעד איסמעאייליר״ במגמה לנתק ממעריב אית הגוש העיקרי של ארמיר( 2 ,דיביזיות חי״ר 16 ומשוריינת ,21 עם כוחות נוספים) ; לסייע •מן הרמפות המצריות השול טות, שבגדה המערבית, לכוחותינו המתקדמים במקביל, בגדה המיזרח״ת ; ללכוד את מעברי •תעלות המים המתו קים( ,החיץ החקלאי) מדרום לאיסמעיאיליר, וממערב לד, (לכיוון קאהיר) ,עד אבו־צוויר ; לתפוס ציור גישור מצרי ולנצלו, במידת האפשר !
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 17

הסובייטים, החולמים על הפלתו של אל־סאדאת, סומכים על עניין הנשק, יותר מאשר על כל עניין אחר. אם מצרים לא תקבל נשק מידי ארה״ב עלולים קציני הצבא להפיל את הנשיא סאדאת ולפנות בבקשת סיוע לסובייטים. … ף ל מה שנכון לגבי סעודיה, נכון כמובן גם לגבי מצריים. קל וחומר. מצריים היא כיום מדינה פרו־אמריקאית כמו סעודיה. … אם לא יסופקו המטוסים לסעודיה ולמצריים, יסכן הדבר את ביטחון ישראל בצורה עקיפה, אך מוחשית מאד.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 29

הוא היה הראשון ששידר את דבר ההתנקשות בנשיא מצריים אנוור אל־סאדאת, ומנהלו נתן הוראה לפתוח מיד את הגל. … הזעיקו אותי רק אם יהיה משהו חשוב.״ איש לא הבין מה יכול להיות תשוב יותר, מהבחינה העיתונאית, מאשר התנק שות בחיי נשיא מצרים. רק בשעה חמש הצליח עורך מבט, מיכה לימור, ל שכנע את סער, שנח בחדרו בהילטון, להסכים למהדורה קצרה. … השגרירות המצרית הקפיאה ליום את נתינת האש רות, עד שיתבררו דברים.
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 14

השאלה מי ניצח במילחמה הארוכה הזו נשארה פתוחה — האלופים מתתיהו פלד ועזר וייצמן גרסו כי הניצחון היה של המצרים ! שר- הביטחון משה דייו והרמטכ״ל חיים בר־לב טענו כנגדם שהניצחון כולו של ישראל, וכי מצריים לא הצליחה לה סיג את ישראל מן התעלה. במילחמה הבאה הוכח כי המצרים, יותר מהישראלים, הצליחו ללמוד את לקחי מילחמח־ההתשה וליישמם בקרב. נשבר הקיפאון המדיני הממושך, לשימחתם של המצרים והסורים ולדאבון ליבה של ישראל, שנתפסה במילחמה זו שקועה בשאננותה ובלתי־מוכנה להתמודדות הצבאית שנכפתה עליה במפתיע.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 29

במיבחן הא מיתי, כל הערבים יעמדו ביחד מול ישראל. השלום הישראלי־מצרי לא עירער תפיסה זו. גם אירוע היס טורי זה לא הצליח ל שנות תפיסות־יסוד מושרשות, בנות שניים־ שלושה דורות. התודעה הישראלית התחמקה מלקח השלום באמצעות אימרות־אליבי מסוג ״המצרים בעצם אינם ערבים,״ או ״השלום אינו מחזיק מעמד,״ או ״המצרים התכחשו לכל ההת חייבויות שלהם״. … כך נוצר מעין מצור־בתוך־מצור: הע רבים היו בעכו, הצלבנים הטילו עליהם מצור, והצבא המוסלמי הטיל מצור על הצלבנים.
גליון 2674 (30 בנובמבר 1988), עמוד 18

הוא עמד בצוק העיתים. הדגל הישראלי מתנופף בקאהיר, הדגל המצרי מתנופף בתל־אביב. המוני תיירים ישראליים באים למצריים. מצרים אחדים באים גם לישראל. הגבול רגוע לגמרי. … לזכרו שלאבי אראך 23-18 נזצמנד , 1988 מלן 01 /דה רנסנס ימשליס ואפשר לראות בה צעד חיובי, היוצר גשר מצרי בין ישראל לאש״ף. ביוזמת דור ההמשך למורשת השואה והגבורה.
גליון 934 (8 בספטמבר 1955), עמוד 9

״ מדיניות הסיבוב האחד־־וחצי ראה שער) לפני חצי שנה ערכו כוחות צה״ל את הפשיטה הגדולה ליד עזה• אותה שעה תמהו כל ד,מ מחים נוכח התגובה המתונה של המצרים. עבד אל־נאצר לא ענה בפעולה, הסתפק באיומים. … לעמוד באמצע הנהר. האיסטרטגיה המצרית הפתיעה את ישראל. וותיקי חזית הדרום זכרו כי המצרים אמנם היו תמיד חיילים ט בים בהגנה, אולם הצטיינו בפחד מסתורי מפני הלילה, לא פעלו מעולם אחרי רות החשיכה. הפידאיין גילמו אופי חדש של לוחם מצרי. בעלי דעה צלולה הבינו שיש רק שתי דרכי ג להפסקת המלחמה־הזעירה : להיכנע למצרים או לכבוש את הרצועה.
גליון 1006 (23 בינואר 1957), עמוד 9

אולם גם משם יצאו, וימסרו את השט ח לכוח משטרתי מצרי. נשטח ישארו רק כמה מפקחי או״ס, בעקבות הבטחה של האמרשילד כי ייעשו מאמצים למנוע חדירת סידאיון מהרצועה לישראל. … אחרי הפינוי, עשויה להתקבל החלטה הקוראת להבטחת חופש שיים לאניות ישראליות במיצרי טיראן ובתעלת סואץ. אין סיכויים כי מצרים תיענה לקריאה זאת. • האמריקאים יפתחו כמערכה פוליטית רצופה כמרחכ. … יחידות אלה ימסרו את שארם אל־שייך ומיצרי טיראן לכוחות מצריים, מבלי שממשלת מצרים תתן כל הבטחה --בדבר חופש השייט לאילת.
גליון 2173 (25 באפריל 1979), עמוד 17

מי שסבר כי חתימת חוזה־השלום היש־ראלי־מצרי שמה קץ למילחמות, התבדה במהרה. כפי שחזרו והדגישו המצרים עצמם, לא פעם, ישראל לא השיגה את השלום הכולל על־ידי חתימת חוזה זה. … אולם המיקרה הזה הוא סימלי. נסיעת השר למצריים היא חלק מן המערכה לקידום השלום הישראלי־מצרי. … בכך הביע את הדיעה הכללית השוררת במצריים. המצרים בטוחים שעל-ידי יחסה השלילי המוחלט לעניין הפלסטיני, מחזקת ישראל את הקיצוניים במחנה הפלסטיני, ומקשה על מצריים לשבור את החזית הכל-ערבית, המתלכדת נגדה.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 36

אריק סבור שיש להתייחס בחומרה גם להפרה הקטנה ביותר מצד המצרים, כדי ליצור תקדים חד־משמעי לכן שישראל לא תסבול כל הפרה, גדולה כקטנה, הדבר מתייחס בעיקר לנוכחותן של יחידות מצריים במקום שאינן צריכות להימצא. … המצב בדרום עלול להעמיד את ישראל בדילמה קשה: אחרי השלמת הנסיגה, אם תהיינה הפרות תוכל תגובה ישראלית ללבוש רק צורה של התקפת־מחץ של צה״ל בסיני. אם יבצעו המצרים הפרות חמורות, אן לא די חמורות כדי להצדיק התקפת־מחץ כזאת — לא תהיה לישראל כל דרן־תגובה אחרת. … תפקידם של המצרים בשטח זה יסתיים עם חתימת ההסכם, אשר יצטרך להתמלא בחמשן בתוכן הזמן באמצעות הסכם עם הפלסטינים והירדנים.
גליון 899 (6 בינואר 1955), עמוד 5

היו מיטות עם צפיות לבנות חדשות, שהוכנו במיוחד עבורנו. האסירים האתרים ישנו על הי־צפה. המצרים התנצלו שעלינו להעביר את הלילה על מיטת־עץ- לא־נוחה. … ״ כך, תוך צילצולי דגונג, חגגנו את סילבסטר — הלילה האחרון בשטח מצרי, אליו הגענו בשעת כניסת ראש־השנה היהודי. … המצרים קיבלו את ההצהרה השניה, אך לא החזירו את הראשונה.
גליון 1985 (17 בספטמבר 1975), עמוד 21

אולם באותה עת עצמה גואה במדינה ובממש לה גל חדש של טירוף, הדורש להקים ברמת־הגולן התנחלויות חדשות (ראה לה לן) .רבין אינו יכול לזוז, ולא כל שכן לגבש הצעה להסרר ישראלי־מצרי־סורי־פלסטיני, הנמצא עתה בהישג־יד. … עראפאת פעל כמיטב יכול תו כדי לסיים את הפרשה בשלום, ולמנוע עימות עם מצריים. אד עראפאת גט לא היה מסוגל למנוע את הפעולה או לגנותה בצורה חד־משמעית. … עצם קבלת ההח לטה יכולה לשמש כעילה לחידוש האש מצד הסורים, מעשה שעלולות להיות לו השלכות חמורות לגבי הסכם הביניים שהו שג כבר עם המצרים. עליה צורך ירידה. אלא שגלילי אי נו נרתע מסכנות אלה.
גליון 976 (28 ביוני 1956), עמוד 10

בין ליטוף לנשיקה לא היד, יכול לעצור בשטף דיבורו * :ניסינו לחפש כמה מלחים מצרים בנמלים, לראות עם מי יש לנו עסק. … הם יודעים, הם אימנו גם אותם. ״לעומת זאת, המצרים ניסו לעשות קצת מונקי ביזנס לחברה, בהייד פארק ובאול- להוציא משהו. … המשחתת היא הנשק העיקרי למלחמה בצ הגדילות ולהתקיף את היחידות הגדולות של ד במרחב מהווה המשחתת עתה את היחידה את התפקיד של אינית־קרב־זעירה והפכה עמו ואילו בידי מצרים שש משחתות, מהן שתי נ סלוס, שהיא דומה למשחתת.
גליון 967 (26 באפריל 1956), עמוד 9

המאורע הג דול בחי שדשבסירהאחת עדה פקיול• ממצרי רצתה להתאבד בראותה האדה מתרחקת עדה פקיולי 24 עודה ממצרים : ** מדתי בחדרי ובכיתי. … אחת: רצון עז להיות כבר בלב־ים, לצאת אל העולם הגדול. רציתי לעזוב את מצרים לא מפני שהיה לי רע בה. הערבים לא הציקו לנד אף פעם, אפילו בימי האיבה הגדולה ביותר עם ישראל. … כצלה פי ר מי דות. טיול הרכיבה לעתיקות מצרים היה לעדה פקיולי, כתבת עתון צרפתי ודוגמנית אופנה מאלכסנדריה, חויח נדירח.
גליון 1810 (10 במאי 1972), עמוד 14

כה כשעה מציגים האמריקאים כפני המצרים את הפאטה-מורגאנה של בפיית־שלום עד ישראל, אם רק תהיה כקאהיר ממשלה מתאימה. … ומכיוון שגולדה ידעה זאת, יצאה מכוונה אמריקאית להפיל את אד־ נרא לשני הצדדים נקודת המוקד: קאהיו • הנסיון הנואש לפתח יוזמה מדינית כלשהי, שתוכיח לעם היש סיכוי לו ... שעדיין ישי מצרי שעדייו להשיג הסדר מדיני עם ישראל. … המטרה המכסימלית היא להשיג, ביוזמה רומנית, הסדר מצרי—ישראלי. אילו הצליח בכד, היה זה ניצחון פנטסטי למדיניות הרומנית.
גליון 2005 (4 בפברואר 1976), עמוד 25

לאן תגיעו, אם לא נותנים לילדים להגיע לאבא שלהם ! כל זה בגלל שני מצרים ! הרי זה כמו מדינה ערבית ! באים שני מצרים ומשגעים את כל הארץ ! אין מספיק צרות בישראל, שמשתגעים בגלל שני מצרים ולא נותנים לילדים לבוא לאבא שלהם ז קודם כל, הילדים צריכים לבוא אל האבא שלחם. … מה זח פה, אפריקה ן משגעים את הילדים ! שני הגיסים האלה חם מצרים! אתם צריכים להבין את המנטאליות הזאת!