חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 13,201 עד 13,225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 658 (1 ביוני 1950), עמוד 17
ואז קלע של צלף חולף מפה לפה בקו ישר, ובדרכו חודר את אלי. היה זה חדר נאה. אמנם צר במקצת, אך נוח. מרוהט היטב. פונה בחלונו לרחוב. … כשחזר מהצגת הקולנוע, אחר שלווה את הנערה לביתה, ישב אל שולחן הכתיבה. צריך היה לגמר את כתיבת הדו״ח, כדי למסרו למורה מחר. … כלום נער הוא? פחד שוא שבהיסטריה נטפל אליו. צריך לסלקו. עמד והישיר את הכסא, החזירו למקומו שבין החלון לנקב.
גליון 665 (20 ביולי 1950), עמוד 2
אלקאהרה ביחוד עש תה עליה רושם רב, והיא נראתה מאיב־זבת במקצת בשמעה כי אין קשר בין ישראל ומצרים. היא רצתה לנצל את קירבת המקום בכדי לבקר מכרים באל־קאהרה.
גליון 663 (6 ביולי 1950), עמוד 5
עובדה היא שמאז הקמת המדינה לא הוצא עוד אדם כיצד יבוצע עונש המוות ז להורג, ולפיכך אין אנו שונים בזר,י־אם אמנם תידחה הצעת־החוק ועונש רותנו המעשית מן הסנהדרין. אולם ספר החוקים צריך להכיל את סעיף עונש המוות יישאר קיים במדינה, שאלה שניה המוות (שכן אין כל ערובה לכך שב היא כיצד יבוצע החוק. כידוע, מחייב החוק את ביצוע עועתיד הקרוב לא יקרה מקרה מזעזע, שיביא את הנשיא והממשלה לסטיה נש המתת (כמו בבריטניה) באמצעות מן הנוהג הכללי). חבל ד,תלין. צורה זו, לא זו בלבד שתחייב את המדינה להחזיק בשירותה תליין, אלא בעיני רבים היא נראית גם ברברית. … לדעת הרופאים הבריטיים, היתרון של שיטת תא־הגאזים הוא שאין בה צורך ברופא. העונש מוצא לפועל בתא- זכוכית צר, כגודל תא טלפון.
גליון 663 (6 ביולי 1950), עמוד 8
וכאשר גם זה לא עזר ובית המשפט המשיך בדיונים החל יעקובוביץ להשתולל׳ שבר את תא הנאשמים והיה צורך להוציאו בכוח מהאולם. מאז נמשך המשפט לא רק בלי סניגור, אלא גם בהעדרו של הנאשם (הגם שקולו נשמע לפרקים בוקע מהחדר הסמוך ״אינני מוצא צדק״) .המצב הגיע לשיא לאחר חקירה ממושכת בקרב ערביי החיסבה של עכו עלה עתה בידי סופר ״העולם הזה״ בחיפה לגלות את עקבותיו של אותו חובש ״ערבי״ ,שאינו אלא ארמני בשם פאריס אוהאנס מרדי־רס. … (מן הפרשנות של אחת תחנות הרדיו) ון זיות ול?ל זאת. יש גם צרך?אור מרסס קצת בשטח מתוך להביור ומכריז לבסוף :״המצב כאן תקין ח־ושה רק ן ליקה שלאטום־? … ״חייב מעוט אחד לעזור למשנהו״ .אלא ש־פאריס לא זכה לתודה. אין ניתן לו רשיון לצאת את חדרו הצר בנצרת, ולעבור לביתו בעכו .״זכרון היהודים קצר וחלש הוא נאנח.
גליון 649 (23 במרץ 1950), עמוד 4
. — באמת עונה הדוד זאדור — עמנואל זאדור מודיע בהכנעה, יש לי הכבוד אומר ומנקש בעקביו חיילית, סובב על צירו, צועד בחדר הצר סביב, מראה עצמו מכל צד במדיו המזהירים — .סוף־סוף מואיל אדוני העורך להיות בבית. … וגם זה פה מדים, אמנם לא כמו שם בהוד גאריה, בצבא, אך מה לעשות, ארץ קטנה׳ צריך להסתפק גם בבמקום־מג־פיים אלה: גם בעליה לספר־תורה מסתפקים לפעמים, בכפר קטן, בבמקום־ כהן ובבמקום־לוי, ולא עוד אלא אפילו בעם־הארץ, שאינו בבמקום־ישראל ! יודע איך צריך לברך על ליקוי לבנה ! ואני מקבל גם משכורת.
גליון 654 (4 במאי 1950), עמוד 16
הבעיה העקרית של כל אנציקלופדיה היא: מה לא לכלול בה י מכל האנשים שחיו, מתו׳ ועתידים לחיות בארץ זאת אפשר לעשות ספריה עצומה, גם אם נסתפק בטור אחד לכל אחד מהם. ובכן, צריך לברור: מי ייכנס ומי לא. תדהר הקל על עצמו את הבחירה בזה שלא בחר כלל. … או חלוץ תעשיית שרוכי נעליים או חלוץ המעילה בכספי ציבור או בונה צריפים או בונה ארמו נות באספמיה. בית־צורי וחכים מצויים ליד מי שערך את הירחון הציוני הראשון בגרמנית בשביל הנוער׳ ״והרצל כתב לו הקדמה.״ ושמעון אבירן מונח במנוחה בין ר׳ אהרן שלמה אלרברג וחיים משה פיין. … ה־פלמ״ח היה כוח עצמאי בתוך ה״הגנה״. הפלמ״ח יצר אורח חיים. הוא יצר הווי. והוא הלך.
גליון 650 (30 במרץ 1950), עמוד 3
ועל אחת כמד, וכמה מנין הם למנתחת פלאסטית המכריזה מלחמה על הטבע ומנסה לתקן את שבו־שיו ולהשוות לאומללים בני שני המינים צורה אנושית. עקב השיחה השוטפת נודעים לי הפרטים בזה אחר זה. הקונסוליה הישראלית בניו־יורק פנתה אליה ובקשר, את עזרתה לטובת חיילי הצר,״ל. הקונסוליה מוכנה היתל. לשלחה על חשבונה, אך ד״ר סכין שהוזמנה על ידי ממשלת יון לעבודה באתונה, באד, אלינו על דעת עצמה, הרי ממילא עליה להעדר ממקום עבודתה עד אשר מתחיל תהליך הרפוי תוצאות התערבותה, אכן ונראים ,קפצה״ מיון לישראל. … אנו איננו יודעים כאן על הטלביזיה ההולכת באמריקה מחיל אל אלקוב ידע שסרטים גדולים אינם משתלמים אם לא משקיעים בהם סכר מים עצומים, אכן התמסר לסרטים קצרים ויצר לא פחות מ־ 26 בזה אחר זה. נושא הסרטים האלה היה משותף הם תארו ״חיי דיילי* ,חיי משפחה אירית שהפרה לאמריקה .
גליון 972 (31 במאי 1956), עמוד 16
\ 1ח ה הרומן ההיסטורי ההדש חמדאך־ העזחור פרי עטו של מחבר ״המצרי״ מילז ה ולטאדי בתרגומו של מתרגם ״המצרי״ אהרן אמיד בהוצאת הספר המעולה ״ צוהר ׳, מפעם לפעם רשאי המבקר לעצור, בעודו שקוע בבולמוס ההליכה העקבית לקולנוע, לקבוע כמה וכמה מסמרות לגבי טעמו, הרגליו ומנהגיו של חסיד הקולנוע בישראל. … מאונך .1 :הבירה אכסטרא ; .2לירה ישראלית ; .3בן־דוד ; .5כלי בשח־מת ; .6 שאג, מי לא יירא 7עני ; .8 הגיס החייב לשאת את גיסתו בגלל מות בעלה ; .9יישוב בשרון ; .12 מפיץ אור ; הרפתקה בגיונגר טאס״טאם (פרנקו־לונדון־דוקומנטו, צר־ פתליה) מהדהד בג׳ונגל. רוצח־מבריח פורטוגלי בשם מארטינז (פדרו ארמנדארז) מנסה להימלט מכף רודפיו, הצרים עליו מכל עבר.
גליון 954 (26 בינואר 1956), עמוד 4
הם נהגו לקום לעבודה בארבע בבוקר, לחזור אחרי רדת החשיכה. היה צורך להתחרות בעבודה הערבית הזולה, להסתפק לפעמים בהכנסה של שני גרוש ליום. … אז הכירו דמות חדיטה, לא בבגדי עבודה: מר ישעיהו ירקוני, מנהל חברת כורים, הופיע במכוניתו הפרטית. לגביו לא היה כל צורך בבירורים .״אנחנו נחסל אתכם הבטיח. … נכים אלה, שכולם בעלי ס /ס 50 נכות ומעלה, קיבלו בצורה זאת את שיקומם. למעשה, הכירו כל משרדי הממשלה בזכות הקדימה של קבוצת הנכים.
גליון 957 (16 בפברואר 1956), עמוד 10
לא פעם ראתה פרומה את אמה מנענעת את הפעוטה באותה צורה. הטיפול עזר גם הפעם: רחל חדלה מליבב. … אחריו רץ חניכו, אדוארד מרון, בן ד,־. 16 ״צריך להציל את הילדה !״ צעק גרין. אדוארד החל מגשש את דרכו בתוך ערפל הגאזים הסמיך. … רק אז נתקלו עיניו הזולגות דמעות גיצולה רחל כץ ואחותה פרומו ״בשביל זה לא צרין תודה.״ של אדוארד במיטה החרוכה שסדיניה היו שרופים.
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 8
פעולה מסויימת בסודאן, שהביאה לברכה הישראלית הרשמית למדינה החדשה, למורת רוח המצרים. מאות רעיונות אחרים נפסלו. חשובים ׳מפעולות אלה היו שידורי קול ישראל בערבית, אותם ניהל רפאל, יליד גרמניה. הערכתו של מומחה: סלאח סאלם, אז שר־ר,תעמולה המצרי, אמר לפני שנה כי ״אילו הייתי אני במקום ישראל, לא הייתי מקים צבא ישראלי ולא הייתי מוציא עליו אפילו עשר לירות.
גליון 953 (19 בינואר 1956), עמוד 12
השבוע אפשר היה להשתמש בפסוק זה, בתיקון קל, לגבי הצר,רון ההרוג של. מפא״י, הדור :״אחרי שמת, היה צורך להרוג את שקריו לחוד ! … כדי להצליח במושב עובדים לא מספיק כנראה להיות. חקלאי טוב בלבד, צריך להשתייך גם למפלגה הנכונה, וזאת לא עשה דניאל.
גליון 939 (13 באוקטובר 1955), עמוד 19
לפחות שלושה שוט שאינו אוהב גרמנים — הוא פשוט אינו בן־אדם. מאחורי פוארטה דל סול, לסימטאות צרות שיד הבנקים טרם הגיעה עדיהן, אפשר לפגוש בני־אדם. … ,ומכילים אוצרות אמנות גדולים, של האסכולה האיטלקית כמובן, אך התמונות מוצגות שם בצורה רעה, בתאורה רעה, והגודש הוא כה מדהים עד שלעולם אינך יכול להסתכל בתמונה אחת וליהנות ממנה. … מאד מאד רציתי להגיע דרומה, לאנדלוסיה — קורדובה, סביליה, גרנדה, מורסיה. חציתי את גשר אלקאנטרה הצר והעתיק, שרק עגלה אחת יכולה לעבור בו, וירדתי וחכיתי לטרמפ.
גליון 951 (5 בינואר 1956), עמוד 17
סוף סוף שיקאגו היתד, עיר הגאנגסטריזם המפורסמת ביותר בעולם״ .הגרמני ד״ר׳ ווילהדם פוס, היועץ הצבאי הראשי של ממשלת מצריים, שהואשם בכך כי שלושה מעוזריו הצ׳כיים היו סוכנים קומוניסטיים שתיווכו בעיסקת־הנשק (העולם הזה ,) 942 שיגר לעיתון גרמני הכחשה נמרצת, בה סי פר בין השאר כי ״אחד מן השלושה הקריב את חייו במילוי תפקידו.״ אולי בניצנה או באל־צבחה? … דד,־מיל, שעסק אותה שעה בהשלמת צילומי עשרת הדיברות, סיפר כי בשעת הצילומים לעיני פרעה ופמלייתו הנדהמים את המקל שבידו לנחש: ערביי מצריים מכירים סוג של נחשים שגופם הופך נוקשה וקפוא כשלוחצים על לסתותיו־,ם, אך הם מסוגלים לח זור לפעלתנות הרגילה כשזורקים אותם חופשיים לקרקע לאחר שכתב הארץ ע מו ם אי ל ץ השמיץ בסידרת מאמרים העולם הזה 951 כך הפך הנחש למטח חריפים את ״החוג הנוצץ״ נראה שהצליח יפה בחוג זה. … יש בה ארבעה מינים: חברים שכבר אינם סופרים, חברים שעדיין אינם סופרים, חברים שבכלל אינם סופרים וסופרים״. • ראש ממשלת מצריים גאמל עבד-אל-נאצר,בתשובה לעיתונאי ששאל אותו מד, יהיו תוצאות בניית הסכר הגדול באסואן :״במקום שבע השנים השמנות מימי יוסף, יבואו עתה 7000 שנים שמנות.
גליון 950 (29 בדצמבר 1955), עמוד 7
הפגנות השבוע שעבר קיבלו את דחיפתן ביוזמת המצרים שלא יראו בעין יפה את הצטרפות ירדן לברית בגדר הפרו־בריטית. … כיום מצדדים רוב תושבי פלסטין הערבית בעמדה המצרית, מבכרים הפרדת מולדתם מן הגדה המזרחית.
גליון 949 (22 בדצמבר 1955), עמוד 15
אף מיטיב לדבר ערבית מנאצר, אולם לפוליטיקה ז ספק אם ראוי הוא שרת לשמש תת־קונסול מצרי באחת הארצות.״ • שר המסחר והתעשייה פנחס ספיר, לאדם ששוחח אתו בלשון ״אדוני השר״ ובאיטיות רבה :״אנא, דבר אתי לא בגוף שלישי, כי אם במהלך • הרכ יהודה לייכ הכהן מיימץ, ,בתשובה לידיד שחקר אותו אם באמת הגיע רק עתה לגיל : 80״במשך כמה שנים בבר יש אצלי הקפאת־גיל !
גליון 932 (25 באוגוסט 1955), עמוד 4
כי בארץ אין הבנייה עניין של מותרות. היא מצרך בעל חיוניות ראשינית. הענף הראשון בכלכלת הארץ אינו יכול להפוך נושא למשחק־קוביה. … לאחר גיאות בלתי־מרוסנת בסחר הקרקעות, שבאה עם קום המדינה, ירד לפתע הביקוש עד לנקודת האפס: יהודה בית־הלח־מי נשאר עם נכסים רבים שאיש לא רצה לקנותם• אז החליט להפוך את מה שנראה לו כמקור צרות לקרש קפיצה אל מרומי ההתעשרות. תוכניתו היתד, פשוטה: לחלק את הקרקעות לחלקות, להקים עליהן בתים משותפים, בצורה זו קיווה לכלול את מחיר הקרקע במחיר הדירות, להיפטר מהן במחיר הגון נוסף על הריווח הרגיל של כל קבלן המוכר בתים משותפים.
גליון 914 (21 באפריל 1955), עמוד 5
שלוש נקודות שחורות חלפו בשמים התכולים. הילד מקורזל־השיער, בעל העיניים הצרות־מלוכסנות, ניצב על משטח הדשא הגדול של קיבוץ נען, הביט בהם בהערצה :״אבא, אני רוצה להיות טייס ! … הוא זכר היטב את אשר אמר לו האב באותו יום גורלי :״אדם הרוצה לרוץ, צריך תחילה ללמוד ללכת. אדם הרוצה לטוס, צריך ללמוד לרוץ.״ על כן התחיל מקטנות: עוד בשנים הראשונות ללימודיו בבית־הספר של הקיבוץ התמסר ללימוד המתמטיקה והפיסיקה. … האחראי על הקרקעות הממשלתיות בצפון, שהוא במקרה חבר המושג, מיהר להקצות את מיטב הקרקעות, ואילו האחראי לתקציב ההתיישבות, גם הוא במקרה חבר המושב, העניק בזריזות את ההלוואות. פרוטה הופכת למאה. בצורה זאת זכו ד,־ ,113 שאיש מהם לא חלם לעזוב את משרתו המכניסה בעיר, להיות כעבור שנים ספורות לבעלי 700 דונם מטע זיתים נטוש, 500 דונם מטעי שזיפים, אפרסקים ותפוחים, 100 דונם משתלה המספקת תמורת תשלום מלא שתילים לעמק יזרעאל כולו 2500 , דונם פלחה, עדר צאן של 500 ראש 33 , מכונות חקלאיות ומכונות משא, מחסנים, מוסכים, דיר, בתי מגורים למנהלי העבודה השכירים, קו מים מיוחד — וכל זאת תמו רת השקעה של 10ל״י לחודש.
גליון 965 (12 באפריל 1956), עמוד 15
הספר יו הסופר פיע בהוצאת משרד הדתות שלום אש התיישב סופית בבית שנבנה למענו על־ידי המועצה המקומית של בתים עדנה הבס, צברית תל־אביבית, סיפרה השבוע כיצד מתחה את פארוק, מלך מצריים לשעבר. לאחר שפארוק הכרסתני הזמין אותה לרקוד בבאר של מלון שוייצי, נענתה עדנה להזמנה, גילתה לבן־ זוגה את זהות ארץ־מולדתד, רק באמצע סערת המחול. … עתה מקווים חברי המשק שהעץ ייקלט בקרקע החדשה שני זמרים ישראליים זכו להצלחה רבה בהופעתם בהולאנד: הזמרת כרפהצפירה, שהופיעה באולם הקונצרט־ניבאו באמסטרדאם והזמר פנהס ( פאולו ) מרין, הבאריטון האהוב של האופרה ה ישראלית לשעבר, שלאחר הופעותיו בהולאנד הוזמן לבצע את תפקיד סקארפיה באופרה טוסקה שתוצג בקרוב בשטוטגארט, מערב־גרמניה, וכן לסידרת הופעות באופרה של ברלין המערבית לאחר שמועצת הלי גה הערבית החליטה לאסור על אסוגר וויליאמם להופיע בקאהיר בראש להקת המים שלה, בתגובה לשמועה שהכוככת תרמה כספים למגבית ישראלית, הודיעה שחיי־נית-הבד המפורסמת כי היא מוכנה להציג בישראל, במרחק עשרה מטרים מגבול רצועת עזה, לעיני קהל משני עברי הגבול ,״והיא רוצה לראות אם המצרים יעזו לגעת בה.״ אולי תשנה הכוכבת את תוכניותיה הנועזות לאחר מאורעות השבוע האחרון הזמרת שושנה דמארי יצאה השביע בלוויית המלחין משה ווילנסקי לסיבוב הופעות באירופה.
גליון 918 (19 במאי 1955), עמוד 18
תענוג ממש להשתמש במקלון הפלא ניקי לכביסה, לכלים פריטים יצוא צד־תועלת אחר שנתגלה כי חצי מיליון הנשים הישראליות מעל לגיל 14 אינן להוטות במיוחד אחר מחוכים, צורכות רק 300 עד 400 אלף מהם לשנה, נאלצה תעשיית המחוכים הישראלית (המרוכזת בבתי־מלאכה זעירים) לחפש לעצמה שווקי יצוא, שלחה השבוע את המשלוח הראשון של 100 אלף מחוכים עשויים כותנה, משי מלאכותי וניילון לארץ בה הנשים מעריכות יותר את תועלתו של מחוך מצר מתניים: יוגוסלביה. לחלונות. כמובן שאיש מהם כמעט ולא עצם עין. … הקהל שמילא את המגרש הקטן, היה פרו־כפר־יונה בצורה קולנית ביותר, ליוה כל הדיפת כדור של קבוצתו בצעקות רמות, בלבל את היריבים.
גליון 1044 (7 באוקטובר 1957), עמוד 8
במשך דור שלם הטיפה תנועת ז׳בוטינסקי לצבאיות. הספה זו הובילה לפולחן צבאי, שיצר בעל כורחו הילה של הדר מסביב לראשו של מצביא חיילי צה״ל. בגין היה עתה שבוי בידי הפולחן שהוא עצמו יצר אותו. הוא לא יכול היה להילחם ברמטכ״ל. … ־שמלות בעלות מחשוף־גב .ענקי, שמלות בדוגמת גלימת נזירים, שמלות צרות, והדוקות לגוף, היו הקו השולט של האופנה, כובעים.
גליון 1061 (29 בינואר 1958), עמוד 5
האישום האחר — ענין הכרוז — איפשר להגיש גם את משפט המחתרת לשופטים אזרחיים. לולא אישום משני זה, היה צורך להרכיב בית־דין צבאי, מעשה שגם תומכי הממשלה התנגדו לו. … נעורו חשדות לגבי חלקו של גורם המקורב לשלטונות במעשה. היה צורך דחוף להוכיח כי האחריות אינה רובצת על חודם הקרובים לשלטון, שהיו יכולים להיות מעוניינים בסילוק קסטנר, אלא על מחתרת זדונית ופושעת, מחוגי הלאומנים הקיצודים. מגקם לא הספיק לצורך זה. היה צורך בדמות ידועה בציבור. חרותי היה האיש.
גליון 1055 (18 בדצמבר 1957), עמוד 5
אורי.אבנרי ,34 ,ושלום כהן ,31 ,העורך הראשי וראש־המערכת של העולם הזה, הובאו בפני השופט ונאשמו שבשני גליונות העולם הזה (1 1052־ ,)1053 ובשתי מסיבות־עתונאים, האשימו את הש.ב. בחטיבת אלי חבור, ובצורה זו פירסמו ״ידיעה העלולה לגרום פחו: נו בהלה לציבור, או להפריע את שלום הציבור״ ,ביודעם שהידיעה היא שקר. … אבנרי־שטיינברג מתוך כוונות פוליטיות מרחיק ת־לכת, כחלק ממזימה כללית להפיל בכוח את השלטון הקיים, מזימה להפיז את השזטוז #או שמנגנון החושך שיקר בגירסה זו — ואז אין שום מנוס מן המסקנה ששיקר פתעהת רו מםהערפל. לא גרמה לכך פעולה גאוג ת מצר העולם הזה. להיפך, גם בשאר טענותיו, ושיש לתת אימון מלא ובלתי־מסוייג בגילויי הע.לם הזה.
גליון 1055 (18 בדצמבר 1957), עמוד 16
אחרי ה־כשלון האמנותי החרוץ של גס זו לטוביה באהל, ינסר, שמיר לתקן את הרושם הרע שנ צר בקהל מבקרי התיאטרון בעירת המחזה אגדות לוד, העוסק בבעיותיהם של העולים החדשים בצורה יותר רצינית מאשר הקומדיה הזולה וחסרת־הטעם גם זו לטובה. … אחרי הנצחונות של לגיה בארץ, ואתרי שניצחו את נבחרת מכבי ישראל ,8:0התחלתי לפחד מהם. ראיתי שכרי לקבל 8:0 לא צריך לנסוע לחוץ לארץ, אפשר לקבל את זד, גם פה. … גם כשד,מנד,לים שלהם רצו לעשות סולח* איש לא רצה. עד שהשופט דייב המצרי התחיל לצעוק עליהם שהוא ימסור א תם לפיפ״א.
גליון 1076 (14 במאי 1958), עמוד 19
לראות בנקל את הבמאי צוזח ונותן׳הוראות קשה לדעת אם הפקיד הממשלתי העניו לעלמה נובק, כיצד לשחק. הוא נוכל מקצועי או שיצרו גבר עליו בשאילו לא היה הסרט מבוסס אך ורק על עת חולשה• גם הוא בורח עם כספה של דמותה של ג׳ין, יתכן ומאמצי המישחק הקביריה. … ישראלי; .27 ישראל דורשת אותו חופ שי, במיצרי אילת; .30 מדינה ב מרחב שלפני חורבן בית המקדש; .32 סמל אחדות העבודה; .33 מספיק; .34 מספר הפרק לפני האחרון בספר דני אל; .36 מזון נסים; .37 רושם את תצרוכת החשמל; .39 המעצמה שהח ריבה את הבית השני; .41 כלי תחבורה מלחמתי; .42 לירה ישראלית; .44 אוצר; .46 חיוני לצנחן; .48 דינה ליעקב; .50 כן; .51 גובה; .53 שושן; .55 חזה; .57 דוקטור, אבל׳בצורה המקובלת יותר; .58 תואר כבוד עותו מני; .59 תחנה במדבר; .60 תעלומה.
