חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 1,376 עד 1,400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 48
קונצרטים רבים נתנה ללא תש לום למען הצלב האדום, הסהר האדום המצרי, מוסדות־צדקה מצריים, פליטים, עניים, הנוער־היהודי במצריים והוועד למען החייל היהודי שם. … היא הסבירה לי שזה בית פתוח, ולבסוף הסכמתי לבוא.״ 0ווו\/וק _ 0£ו* 7ו? £ 0 ׳ 41011114 מודעה בעיתון מצרי בשפה הצרפתית מכריזה על רסיטל לפסנתר של פנינה זלצמן. … 011§1031 פנינה ,״אני חושבת שהמלכה, בעצם, לא מן, היה נשיא ההתאחדות הציונית במצ.ת3 1־631ק>ן 11(16 100 111011330)13 01 010510 77071) 3115111 0677 3 היתד. כל־כך מוסיקלית.״ המצרים, __!07618. 5 061101־ ?0103 5317,0 1 3 0 0 1 ריים.
גליון 2152 (29 בנובמבר 1978), עמוד 28
הסכם נפרד ישראלי־מצרי, שאינו מוסווה כהלכה, ירחיק מטרה זו. … סיגנון זד, היה מיועד להרגיז את האמ ריקאים ואת המצרים גם יחד, ואכן הצליח בכך. היה ברור כי זהו אולטימטום ריק — נשק בלתי־טעון. … כאילו לא די בכך, באה ״אי־ההבנה״ בפרשת הפירסומים. המצרים פירסמו נוסח מקוצר של טיוטת- ההסכם.
גליון 2571 (10 בדצמבר 1986), עמוד 25
אוואנטי פופילו(גורדון, ישראל, מוצג גם בעצמון 2בחיפה) :סרט קטן ולא־יומרני, המציג כמה אמיתות אנושיות שמעבר לריעות הפוליטיות המיליטנטיות, באנושיות, בחום ובהומור. שני חיילים מצרים רוצים לחזור הביתה בשלום, ואחד מהם נאלץ לדקלם את המונולוג של שיילוק כדי להציל את עורו ממישמר ישראלי נבוך. לא משנה אם מזדהים עם המצרים או עם הישראלים, או אפילו עם השוודי המת — המילחמה מוצגת בשיא טימטומה. … הנבל הבורמזי ( ל ב ,1יפאן, מוצג גם ברון בירושלים) :עירבון של הכימאי קון איצ׳יקאווה לסרט ישן שלו — כיצד המיל־חמה משבשת את שפיות־הדעת של האדם. המצרים נעלבו העולם הזה 2571 — עדנה פיינדו
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 9
צור רצה להשיג גיוס־הון בכל מחיר, גם במחיר של תרגיל פיקטיבי. … גם מנכ״ל קונצרן כלל, אהרון דוברת, שילד) ,אשר ידלין, שאול אייזנברג, וכן סם רוטברג וטיבור רוזנבאום ועוד ארבעה גרמנים. ממועד זה, פברואר ,1972 עשה צור בחברה כבתוך שלו. צור עשה בכספי החברה את ההיפך ממה שהתכוונו מייסדיה. … צור כמעט נשכח בקלחת זו. רק בסוף שנות ה־ 70 עלה שמו שוב.
גליון 899 (6 בינואר 1955), עמוד 4
הכל התקדמו בריצה, בראש מורכן. אותו הטיפול ניתן לכל האסירים, כמצרים כיהודים. לנו נתנו טיפול מיוחד נוסף, בתוספת קללות על ה״יאהוד״. … הראשון מסמל את הנצהון במלחמה נגד גרמניה, שמצרים הצטרפה אליה ימים מעטים לפני כניעת הנאצים׳ והשני את הנצחון על ישראל. … יכולנו לראות כי הם מאמינים שלא קרה דבר. בשעת החקירה שלי לא נכח במקרה מצרי בחדר, ואחר• החקירה קמו אנשי או״ם, לחצו לי אח היד, והדני אמר : ״יש לי נסיון במצבים כאלה, הייתי במחנה־ריכוז גרמני.
גליון 891 (11 בנובמבר 1954), עמוד 18
במרחב מצרים פעם, כדי להוכיח שיש דם, היה צורך לקפוץ לברכת ימיים רטובים בבגדים, לאכול כריך עם סבון כביסה, או מרגרינה בכפית, או להתגייס לאצ״ל. … כדי להבין את אשר התרחש בימיו האחרונים של עזמי רצוי לסקור כמה התפתחויות במדיניות המצרית. קרוב לוודאי שמיד לאחר ההסכם האנגלי־מצרי דרשו לונדון וושינגטון מעבד אל־נאסר לערוך טיהור מקיף בין שורות־אנשיו. … ״ לדבריו היתד, ממשלת מנדס־פראנם חייבת להסיק מסקנות מרחיקות לכת מן התעמולה המצרים הפרועה. השבוע הסיקה הממשלה הצרפתית את המסקנות, איימה בסאנקציות כלכליות ודיפלומטיות, אם לא ייפסקו נאומי ההסתה המשודרים מקהיר.
גליון 947 (8 בדצמבר 1955), עמוד 3
המנהיגים דחו בתוקף — שקלו — הסתייגו — התקיפו — שללו — שקלו מחדש — נסוגו לאחור — התקיפו שנית — בחנו — דחו בתוקף. כך עשתה גם מצרים. כינתיים עכרו הימים. כינתיים הגיעו אוניות מסויימות לנמל אלכסנדריה, ומטענן נפרק כרציף מיוחד. היה צורך לעשות משהו, להחליט סופית. אך ברגע המכריע באה ידיעה חושה. … ההחלטה האחת החשובה היא: כי הסכם שביתת־הנשק, שנחתם בין ישראל לבין מצרים, על סמך הנחות מוטעות, בטל ומבוטל.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 9
המשימה העיקרית הוטלה על כוח זה. היה עליו להדביר כוח מצרי, שישב בשני מוצבים מבוצרים, גדושים בטאנ־קים ובנשק אנטי־סאנקי, מוקפים גדרות ד מוקשים. .יהיה צורך בחטיבה -,נאנח מפקד הכוח כשנשא את עיניו למוצבים, שמהם נפתחה כבר אש ראשונה, סבשרת־רעות, אל תוך חשכת הלילה היורד. … ההרעשה האווירית והשמועות על נפילת רפיח עשו את שלהן — המצרים ברחו מן העיר ככל שהשיגה רגלם, כשהם משאירים אחריהם את נעליהם, למען ייטיבו לרוץ. … בין השבדים התבלטה דמותו של הרב־סרן המצרי גלאל סידי, מטופח־הציפורניים ודק־השפם.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 34
מיבצע כזה נעשה עתה בלתי־אפשרי לחלוטין.״ כאשר הסתיימה הוועידה, היה ברור כי סיסמתה החדשה של מצרים היא עתה, כ דברי נשיאה :״מה שנלקח בכוח יוחזר ב כוח! … ב בית המורה בתל־אביב נערך כנס מטעם סניף תל־אביב של מע״י, בו היה הנואם העיקרי שר הביטחון משה דיין. הוא יעץ למצרים שלא ינסו לחצות את התעלה ולחדש את המלחמה. … דבריו ,״מישגה פאטאלי. ואף כי יש לקוות שהמצרים לא ינהגו כך — ולא כדאי להם לנסות!
גליון 1643 (26 בפברואר 1969), עמוד 14
למחרת ההתקפה הישראלית על ביירות הגיע ללבנון, תחנתו הראשונה בם י*ר מרחבי מקיף. הוא שהה במצרים ובירדן, והשבוע הגיע ארצה דרך קפריסין. … גם ישראלים מותחים ביקורת על מדיניות ממשלתם• באן בועסים עליך גם מפני ש הטענה העיקרית נגדך היא, ש• כ 5-ביוני אמרת שמצרים מנצחת כמלחמה. לבן בדאי להתחיל את השיחה באותו יום גורלי. … ומה עם השידור שלך ברדיו, בו באילו הודעת בשימחד שמצרים ניצחה במלחמה? — תחנת אירופה מס׳ 1טילפנה אלי באותו יום, וחזרתי בשביל הרדיד על הכתבה שהכתבתי קודם לכן לעיתון.
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 5
קירשנר בן ה־ ,43 הוא תל־אביבי יליד ליטא. אומר הוא :״צריך לעמוד היטב על המשמר. אני לא חושב שצריך להתחיל תיכף במלחמה כשתעלה ממשלה פרו־נאצרית, צריך לחכות להזדמנות מתאימה.״ חושב ג׳ורג׳ ואל, 11^1 כיום מנהל תיאט רון זירה, לשעבר בעל תיאטרון דו־רה־מי ואיש עסקי השעשועים ברומניה . … עובדה, שגם כאשר התחלף המשטר בסוריה ובלבנון, לא התערבנו. מדוע נתערב עכשיו? אם מצרים תפלוש בכוח לירדן, אז יכולים גם אנו לנסות לקחת חלק. … פעם אחת לתמיד צריך להחליט נחיה או נמות, אי־אפשר לתת לנאצר לצחוק עלינו יותר.
גליון 1664 (23 ביולי 1969), עמוד 11
שזה לא יורד עליך. והבחורים האלה סתמו למצרים את הפה. הם כבר לא משתחצנים כל כך. … הסיפוק היחיד שישנו הוא לשמוע את פגזי המצרים מתפוצצים כ ש שותקי ם ה תו ת חים מדברות 7 1 1 1 1 /1 <1 ה מוזו ת — במיקרה זה ה מוז ה היא מי שחק שש־בש. … ״אני דווקא מתייחם לתותחנים המצרים הוא אומר ,״שימשיכו באהדה גדולה,״ ככה.
גליון 1900 (30 בינואר 1974), עמוד 27
.״ רון בוגש, עולה חדש מקנדה, התעניין אצל המצרים אם הרמטכ״ל שלהם, גמאסי, ביקר במוצב שלהם .״לא,״ השיבו המצרים, נבוכים .״הוא לא הגיע לכאן.״ ״זה בסדר,״ יניחם אותם רון . … קירבה בין החיילים הישראלים והמצרים, ברגע שנחתם הסכם ההפרדה .״ברור לכולנו שמחיר אתם יכולים לחזור ולהרוג איש את רעהו, אם זאת תהיה הפקודה,״ אמר אחד הקצינים ,״אולם מה שאנחנו רואים פה, בימים האחרונים, מוכיח לנו שהשלום באזורכם אפשרי.
גליון 1937 (16 באוקטובר 1974), עמוד 26
משטרה מכון העיסו״ם והפגישות הלקוח שבא 7קבד סיפור במכון־העיסוי — נתגלה כבלש של המישטרה, והמפץ — כבית־פגישות שנות אחריות מפד מילה המפיצים: וסוחרים מורשים מסדודדח דו (המשך מעמוד )22 •ממיזרח למיצרים, ואולי עד לקירבת אל־עריש, ישראל בבר רמזה על הסכמתה, אך דורשת הצהרה על ״אי־לוחמה״ .מצ ריים הודיעה ני הדבר אינו בא גחשנון, ני ״אי-לוחמה״ תיתכן רק בשעה שישראל תיסוב מכל השטחים. … הפשרה המתבקשת: נסיגה ישראלית סמלית משטח כלשהו, קרוב לוודאי באמור יריחו, או נסיגה כללית מרצועה צרה לאורך הירדן! ,תוך השארת בסיסים של צה״ל במקומות מסויימים (המקומות שבהם הוקמו כבד יישובים) .בסו מצריים, תסכים ירדן לצעדים של הפסקת־לוחמה, מבלי להכריז על אי-לוחמה ממש. … סוריה דורשת נסיגה שלמה מן הרמה, והתחלה מיידית של נסיגה חלקית. כדי ללחוץ על ישראל, ארצות־הברית ומצריים, ולהכרית אותן לספק את דרישותיה, תומכת סוריה בצורה קיצונית באש״ם.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 28
ובריחתם ׳למידבר, בהנהגת גבר בעל עבר מעורפל, שגדל כנסיך מצרי בחצר פרעה. חשוב כי סיפור זה שבה א! … י ״אחרוך׳ין לפר^נים׳ /כאשר כבשו כוחות צה״ל שטח מצרי מימערב לתעלת־סואץ, הם קראו לו בשם היתנ״כי ״גושן״. … אסוציאציות היסטוריות מופיעות על כל צעד ושעל כאשר נוצר מחחש המגע הבלתי־אמצעי ביז שני ״־ עמים. אמנם, בתודעה המצרית לא השאירה יציאת־מצריים כל רישום.
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 9
המטרה: שריר ביקוש לררפון שני באופן בלתי־רשמי מכחישים כל המצרים רמי־הדרג את סיפורו של אריאל שרון, כאילו הסכים הנשיא חוסני מובארכ, בשיחה עימו, עם מעשה זה, בטענה כי לא יוכל לשטר את העיר אחרי הנסיגה הישראלית, ביגלל האיסור הקיים על הכנסת צבא מצרי לשטח זה. המצרים אומרים כי שרון בדה סיפור זה, כדי להצדיק את מעשהו. הודעת המצרים, על כוונתם לבנות את העיר מחדש ולהעניק לה את השם סאדאת, באה כדי לשמש בעקיפין הכחשה לגירסה של ממשלת־ישראל.
גליון 1314 (14 בנובמבר 1962), עמוד 9
בצד ארץ זו קיימת ארץ אחרת — ארץ דרוש זוג משקפיים שיאפשר לעין הציבורית לראות ביתר בהירות את הנעשה ב־ ההרים והשבטים, בה שולטים שייכים פיאודלים שלטון ללא־מצרים. זו הארץ שתמכה קירבתה. באימאמים, ושעזרה לאימאמים לשלוט בערים העוינות. … אולם המאורעות הכריחו את עבדאללה סלאל ואנשיו להזדקק לעזרה בכל מחיר. כך חדרה מצרים לתימן. כי מאחורי אל־באדר התארגנה, באורח טבעי, חזית המלכים הערביים. … לא היתד, לה אפשרות להתערב במאורעות תימן במישרין (אף כי שני הצדדים בתימן טענו כי תת־מקלעים מדגם עוזי נמצאים בידי הצד השני) .האפשרות היחידה היתד, עקיפה: יצירת לחץ על מצרים לאורך הגבול הישראלי, כדי להכריח את השליט המצרי לצמצם את התערבותו בדרום.
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 12
לפי עיתוני ישראל: • נכשלה יוזמה זו סופית! י • המצרים החליטו סופית לדחות את ההצעות האמריקאיות! … לפי העיתונים החשובים ביותר בארצות־הברית ובבריטניה, המצב הפוך ממש: • יוזמת המעצמות נמשכת, וקיבלה מים־ נר, לטובה! • המצרים נתנו לסובייטים אור ירוק להמשך השיחות, למרות מאמרי־ההסתה של חסנין הייכל*! … ״ שר־הביטחון קבע :״על ישראל להיכון למלחמה חדשה יזומה בידי המצרים.״ הכל ציפו להתעופפותו של מיכסה סיר הלחץ.
גליון 688 (4 בינואר 1951), עמוד 3
כאשר הציע עזאם באשא הפסקת אש בקוריאה, בדומה להפוגה בארץ־ישראל, עורר עליו את חמת (הנצחון) : העתון הדמשקאי ״אל־נצר״ ״מוזר הוא, כי בעיני חוגי תעמולה אנגלו־אמריקאיים מסויימים, אין עמדותיהם הנוקשות של פארם אל־חורי (סוריה) ,מוחמד צלאח אל־דין (מצרים) ופאדל ג׳מאלי (עירק) מוצאת חן״. … למעשה כבר חדלה ישראל לעמוד בראש בעיותיה היומיומיות של מצרים. הממשלה בקהיר ראתה בישראל נגע שאין באפשי רותה לטפל בו כרגע, ואשר הטיפול בו נדחה להזדמיות נוחה יותר, וההזדמנות : מלחמה עולמית. … כאשר פסק גם זרם התיירות (מישראל בשנת ; 1947 מאירופה, מאז גברה מתיחות המלחמה העולמית ; ממצרים הרוצה, כי תושביה יבלו בארצם הם) ניגשו הלבנונים לפעולה נמרצת.
גליון 1741 (13 בינואר 1971), עמוד 12
אם כבר לעשות ג׳סטות, אז מדוע לא עד הסוף י ולמה להטיל את המלאכה רק על המיצרים ז אין להם מספיק עבודה במיצריים עצמה? לכן אני מציע תוכנית אחרת: הבה נקים מטה משותף עם המיצרים, שיהיה מורכב מקצינים בכירים של צה״ל, מחיל־ההנדסה, וכנ״ל קצינים מיצרים. … עזר וייצמן יוכל לאחר מכן לשקם את חיל״ האוויר המיצרי, כדי שיסלקו את הרוסים ממיצריים.
גליון 1936 (9 באוקטובר 1974), עמוד 6
אין צורך להוסיף עליהם דברי ביאור והסבר. אין גם צורך לשאול את השאלות המתבקשות. … במיוחד גילה צור הצעיר כישרון מוסיקלי, ניצח על מקהלת בית־הספר. … צור, הפקיד הממשלתי החדש, לא התפטר אף לא מאחת החברות הפרטיות שהיה קשור עימן.
גליון 2056 (26 בינואר 1977), עמוד 4
מכתבים שימדוה לאיד הפירסומים בעיתונות הישראלית על המהומות במצרים, היו גדושים שמחה לאיד. הפרשנים למיניהם ידעו לספר, לא בלי לעג, כי הוצאות הביטחון הגבוהות של מצרים הן שגרמו למצב הכלכלי ה קשה השורר שם, ליוקר־המחייה ולאינפל־ציה, שהיו סיבת המהומות בשבוע שעבר. … מדים נכון, בת־ ים כל הכבוד לאזרחי מצרים שיצאו להפ גין נגד ממשלתם שעה שזו ביטלה את הסובסידיות והעלתה את מחירי מצרכי המזון הבסיסיים. … כל הגזירות שתטיל עליהם הממשלה יזכו אולי בקיטורים, אך שום פעולה ממשית לא תבוא כתוצאה מכך. על הישראלים ללמוד מאזרחי מצרים. רק הפגיות המביעות את התמרמרות העם על צעדי ממשלתו, יש בהן כדי למנוע את הממשלה מלנקוט צעדים הנוחים לה ל־מילחמד, באינפלציה, במקום להשתמש ב שיטות הבלתי פופולאריות כמו צימצום ה־מנגנון־הממשלתי, ומניעת ביזבוזים.
גליון 2056 (26 בינואר 1977), עמוד 20
על־ידי חברה בשם יעל, העוסקת בשרותי־מחשב. חברה זו, ומנהלה ברוך צור, יהיו במרכז עדותו של זמיר. חברת יעל נוסדה בשנת , 1963 ומניותיה היו בבעלות ברוך צור. … הסובייטים לא יכלו לבדם לקומם מאוח אלפי מצרים, ולהביא להתנגשויות שבהם ניספו קרוב למאה איש. אבל הם יכלו לתרום להתקוממות הספונטאנית, לספק לה מנהיגות ולהעמיד לרשותה את השמאל ה מצרי, שאינו חזק כדי לבצע מהפכה, אך שגם אינו חסר־אונים לגמרי.
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 15
תנועות מצריות אלו נועדו ״לקדם איום שמירת השלום (כמוכן הימנעות ממלחמה) והעדפת השכת מלחמה סעודי־יירדני לפלישה לסיני ׳בהנחתת כוחות כנסיבות מסויימות — מה שיס מעבר למיפרץ אילת״ ,או כדי ליצור איום תיים, בוודאות בטוחה מדאש, כ־ מצרי כזה על סעודיה וירדן — הכל לפי ה״מילחמה״ התורנית. … ״המהלכים הערביים המקדימים כוונו לריכוז הכוחות בתנאי אי־הפרעה מכסי״ מלית״ (כותב הייכל הוותיק בסיפרו ״מיל־חמת חיטין השנייה״) .לשם כך הוכרזה ״המילחמה״ הבין־ערבית האחרונה: סוריה, סעודיה ׳ומדינות המפרץ יצאו ״לתקוף״ את ירדן, אשר לעזרתה נחלצו ׳עיראק ומצרים, בסיוע שאר מדינות צפון־אפריקה. המשאבים העצומים *שהושקעו מאז חתימת ״׳שליום סאדאת״ ב־ ,1977 בפיתוח הניידות האסטרטגית של צבאות ערב נתנו פריים — ומד. … מול ״האיום הסורי״ הישיר התרכזו בצפון ירדן שבע אוגדות עיראקיות, כאשר שש האוגדות של צבא ירדן פרושות מאחור, ליד הבירה (נכונות ״לנוע צפונה״, או לפנות דרומה ,״מול כל איום סעודי־מצרי״) .היערכות זיו נגד ״האדיב הערבי״ גרמה, שכוחות עיראקיים ״כבר התבססו על הירדן, מול גזרת הכנרית—בית שאן כאשר אחרים כבר מכונסים ליד אירביד נכונים לנוע מיידית אל השומרון: וארבע האוגדות הירדניות, המיועדות לכיבוש ירושלים, כבר ממוקמות ׳אידיאלית לזינוק המהיר ׳והקצר ליעדיהם, על הדרכים המרווחות והנוחות המוליכות מרבית־עמון, מדרום ומצפון לירושלים, אל גוש דן יואל שפלת יהודה.
גליון 2330 (28 באפריל 1982), עמוד 6
זהו יום־העצמאות הראשון אחרי שהשלום הישראלי—מצרי נכנס לתוקפו המלא. אך במשך השבועות האחרונים נערך בניצוחה של הממשלה מחול־שדים, שבמרכזו עמדו שונאי־השלום ושונאי־הערבים. … רובצת תהום בין האישיות הלאומית של שני הצדדים, בין הפחדים התוקפניים של הישראלים והסבלנות ה־פאטאליסטית של המצרים, בין המעשיות הישראלית המחפשת ״עוב דות בשטח״ והמפעילה את הדחפור, ובין החוכמה העתיקה של המצרים, המתבטאת לא־פעם בחוסר-מעש וביחס סביל לזמן. … מתנגדי־הנסיגה שרפו את בובתו בימית, ואילו הוא ״הושיט להם יד״ ודאג לכך שאיש מהם לא יועמד למישפט על התפרעותו המגונה. הוא ביצע את התחייבותו כלפי מצרים עד המילימטר האחרון — וביום הגשמת השלום איים עליהם בצורה מעליבה, בשידור אמריקאי ,״לפעול במהירות נגדם״ אם ״תהיה הפרה״ .הוא הש תדל להיות איש־השלום.
