חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 1,401 עד 1,425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2684 (8 בפברואר 1989), עמוד 42

9גיבור מקומי וירוק בי ד רק בישראל אפשר להשתיק א ת המצפון ב מע ט כסף, וליתר דיוק -בחצי מיליון דולר. 40 חודש עברו מ אז רצח שיבעת הנופשים הישר אליים על חוף־הים בראס־בורקה, על הדרך ה מובילה לעיר המטרונספרת אופירה ז״ל. ורק השבוע הודיעה ממשלת־מצריים, באופן ״מפתיע״ ,באמצעות טריבונל חסוי, כי הי א נו שאת ב א חריות לרצח שבוצע על־ידי חייל מצרי, שהפך עד מהרה לגיבורה הל או מי של מצריים. … אולם התביעות העיקריות של מישפחות הנ ט ב חי ם ושל ישראל, שכללו גיבוש סידורי־ביטחון חד שים לישראלים היו צאים למצריים, הנהג ת שרותי עזרה ראשונה ופינוי מהיר של נפגעים, הצבת הכוח הרב־ל או מי באיזור, ה תקנ ת מוקדי־טלפון ב שטח למיקרי־חי ת ם -כל התביעות הללו, שהיו מ תקבלו ת אצלנו מיידית, אילו טבע מצרי אחד בחוף־אשקלון, נדחו אחתלאחת על־ידי המצרים. … אולם חמור מכל, ה תביעה המרכזית שלנו בימי ם שלאחר הטבח -שמצריים תחקור ותפרסם דרח מקיף על השתלשלות ה מי קרה בשטח, על התנהגות חיילי המוצב המצרי שעמדו בסמוך לזירת־הטבח, שחייכו ב הנ א ה למ ראה ילדים הנ מ קי ם ומ תי ם מ אוב- דן־דם, ושמנעו בכוח א ת הצל ת ם -תביעה זו נשכחה אי־שם בסבך הביורוקרטיה, כמו, בעצם, ה שאלה המרכזית: כיצד רוצח־ילדים ס א די ס ט זוכה בסולידר יות מצרית מ קי ר אל קיר, הכוללת א ת פשוטי־העם יחד עם מנהיגי־מיפלגות, אנשי ד ת ותיקשורת, העילית ה אינ טלק טו א לי ת המצרית ואנשי־הבוהמה.
גליון 1514 (7 בספטמבר 1966), עמוד 9

כי שליחי האירגון רצחו ראשי ממשלות, שרים ומפקדי משטרה במצרים של פארוק״ פעמיים אף גיסו לרצוח את עבד־אל־נאצר. … לפי כל הסימנים, היו אלה אנשי הבולשת הפוליטית, שנקמו את רצח ראש ממשלת מצרים, נו־קראשי באשא, ששה שבועות קודם לכן. אל־בנא, אחד הנואמים המהפנטים והמבריקים ביותר שידעה מצרים מעודה, הקים את האירגון החשאי בהיותו מורה מתחיל באיסמעיליה, ב־ .1927 הוא היה קנאי שלמד את הקוראן בעל פה, ושבגיל ההתבגרות היה מבלה את לילותיו בבית־הקברות, כשהוא שוכב בקבר רענן וחולם על המוות וגן־העדן.
גליון 1730 (28 באוקטובר 1970), עמוד 6

״אין קשה לי להבין את החלטת הממשלה להשעות את השיחות באמצעות יארינג עד שהמצרים יזיזו חזרה את טיליהם. דרישה זו היא ילדותית ואני בטוחה שאין שר בממשלה שמאמין שהמצרים אכן יזיזו את טיליהם אפילו מטר אחד אחורנית. … ״שאוב לורנץ״. 2א £ח 1 0־ 6ט\ /א | 8 0 ₪פ צור נשק מלבד פצצות אטום, הרי שעלינו להסכים להמשיך את שיחות השלוב כל עוד המצרים מוכנים, באם הם מוכנים עדיין. מלכה צור, הנ היג ה קריית-חייס ספק רצה שהוא על ואצר בהשמדת ישראל״ (העולם הזה .)1727 גם אני חשבתי במאי 1967 שנאצר מתכוון רק לבוא לברור ידידותי, לטעום גלידה אצל ויטנזן ולהראות לילדיו את גן־החיות התל־אביבי.
גליון 2214 (6 בפברואר 1980), עמוד 22

בו רג, נטל את המיקרופון ואמר : ״שוקרן ^ 1.80״. ! 8אחרי שאניס מנצור, עורך השבועון המצרי אוקטובר, כתב מה קנו הישראליים במצריים, יוכל לכתוב עכשיו על מה שקנו המצרים בישר העיתונאים המצריים, ש־נילוו אל ראש־ממשלתם מוצט־פה חליל, קנו בארץ בעיקר שוקולד ישראלי. אחת העתוג־איות חיפשה כאן בגדעון* ועניבות מתוצרת־חוץ. גם המצרים, כעמיתיהם הישראלים במצריים, התמקחו עם הסוחרים והשיגו הנחה, אחר שהסבירו כי באו ממצריים. ל- מישלחת הצטרפת אמינה סעידבתה־ 60 פלוס, דודה של ראש־ממשלת מצריים. היא עומדת בראש מיפעל של ד.וצ־אה־לאור בשם דאר אל־הילאל, המוציא ספרים ועיתונים.
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 23

עיתון מ צ היג ל י חו ף נשאר אותו החוף, ועליו אותם צדפים — כמו שהיה לפני הרבה שנים בחוף תל־אביב. שם פגשנו גם מלח מצרי שנראה קצת אבוד בתוך כל השממה והשקט. … אפילו תמרורי הדרכים פורקו ונלקחו, והיום עומדים במקומם תמרורים חדשים ששמו המצרים. הדברים היחידים שהשאירו ה ישראלים הם ערימות רבות של הריסות מכוערות, מראות קשים שאין אפשרות להתעלם מהם. … כן אמת ואמונת. כן ימית, מצדה שנית לעומתם, כתבו המצרים על קירות בית־הכנסת שנותר על עומדו כתובות בגנות היהודים שהרסו את העיר (משמאל) .בין השאר :״קיללת אלוהים ליהודים !
גליון 2578 (28 בינואר 1987), עמוד 13

הם חלמו על ברית בין האומה ״העברית״ החדשה־ישנה ובין הצידונים (המאמנים) והפרעונים (המצרים שרצו להינתק מהעולם הערבי). רוח־־ת אבא אבן עזר וייצמן הערבים הם מיעוט הערבים השתנו ירו־־הבויענטים גישה כזאת תביא, כמובן, שלילתה העקרונית של תורת־הפריפריה. … מצריים היא מדינה ערבית. מבחינה סויימת, היא לב־ליבו של העולם הערבי. … האמונה המסורתית של ישראל באיבה הבלתי״משתנית בינה ובין העולם הערבי לא התערערה. בצורה פשטנית נאמר: מצריים אינה, בעצם, מדינה ערבית אמיתית.
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 10

שתי טרפדות ופולשת ישראליות התקרבו מדרום, לנקודה שנראתה למצרים כקרובה מדי׳לתעלה. לכן פתחו עליהן באש. … גם במיקרה הזד. קבעו משקיפי האו״ם, כי המצרים היו הראשונים שפתחו באש. התגובה הארטילרית שק צד,״ל פגעה קשות בעיר הווילות, הטובלת בירק. … ואילו פרשן רדיו קאהיר, שניתח את שני הקרבות, הגיע למסקנה שמסרתה הראשונה של ישראל היתד, לפגוע באזרחי שתי הערים — כדי להוריד את המוראל של המצרים, לדחוף אותם ל״שלום של כניעה״. רדיו מסע ההשמצות איזה כוחות לחמו בזירת הקרב הצרה של הכותל המערבי, בשביעי לחודש יוני השנתי כל ילד יודע את התשובה: צנחני צה״ל ...על הסכין אין צורך לדבר _ הוא כבר ידוע ומקובל על קהל המתגלחים בכל רחבי הארץ.
גליון 882 (15 בספטמבר 1954), עמוד 4

במקום ראיית העובדות הרחבה, הכוללת, באו חישבוים פוליטייים צרים של השושלת ההאשמית התחנה הראשונה של סאלם היתד. … על כן נטו הלבנונים לצדד במצריים יותר מאשר ביריבותיה. הלקוחה השלישית ותעיקשת ביותר ברשימה של סאלם, סוחר־האחדות, היתד. … פרו־בריטית משך כל השנים בהן שאג האריה הבריטי במרחב, נקטה בקו אנטי־מצרי, ובהיותה מדינה גדולה במרחב, לא ראתה כל צורך לסטות מעמדתה, גם לאתר שהפכה השאיר, ליבבה.
גליון 1772 (17 באוגוסט 1971), עמוד 10

מול מיתקן זה ומיתקני השאיבה הפרושים סביבו בים, ושעל כל אחד מהם ניתן לנחות במסוק, נמצאים מיתקני־נפט דומים המופעלים על־ידי המצרים, בשדה הנפט הענק אל־מורגן. כאן, על פני משטחי המים הכחולים של מיפרץ סואץ, התגשם כמעט חזון אחרית הימים. כאן התאמת הפסוק האומר, כי ״במקום בו מדברים הסוחרים — שותקים התותחים.״ כפי שדווח לא אחת בעתונות הבינלאומית, עובדים עובדי הנפט הישראליים והמצרים זה בצד זה ללא הפרעה מאז מל חמת ששת־הימים. … השדה בליים ימי, המופעל בידי ישראל, נמצא מול שדה אל־מורגן המופעל בידי המצרים ממול. הדו־קיום בשלום נשמר במקום זה, גס כשבתעלת סואץ השתוללו קרבות מרים.
גליון 2378 (28 במרץ 1983), עמוד 33

חז רהלאל־ ע רי ש תור הארוך, שהיה מורכב רובו מקבוצות מאורגנות שחיכו לאו טובוסים שלהם. בכניסה למסוף המצרי ישנו בנק, ושם חייב כל תייר להחליף 150 דולר, בלי חשיבות לתקופת הזמן שהוא עומד לבלות במצריים. … היתר. המולה רבה בפנים. קצינים וחיילים מצריים הסתובבו, חלקם באפס מעשה, חלקם עסוקים בהעברת ניירת מדלת אחת ל שנייה. … (המשך מעמוד )31 פשוט. המצרים לא הירשו להשאיר אותה ליד המסוף שלהם, וכשה גענו למסוף הישראלי הסתבר ש־אי־אפשר להשאיר אותה גם שם.
גליון 893 (25 בנובמבר 1954), עמוד 6

פירוש ס 20 אחוז מן המצביעים הדבר ש־>/ יהיו תלוייס בהמשד שלטונה אגדת בת־גלים והטבעת סירת־הדייג המצרית כעיני צייר מצרי (״אחר סאעה״) נצחון בקרב ללא יריות היש־י מפא״י מדינת ישראל … מעולם לא עוררו כה מעט יריות הד פוליטי כה גדול כמו היריות שנורו מא/ק בתיגליס על דייגים מצריים אגדיים. מספר היריות, לפי הודאת המצרים בשביע שעבר: אפס. ההד: נצחון תעמולתי מצרי שנמשך למעלה מחודש, הג ע לסיומו רק השבוע כשישראל ניצחה בסיבוב פוליטי, זכתה לגינוי המצרים בועדת שביתת־הנשק.
גליון 984 (22 באוגוסט 1956), עמוד 6

כך, למשל, כולל גל־יונו האחרון מאמר ארוך על יהודי מצר ם, פרי עסו של אליאס כהן, יהודי תושב קהיר, המתאר את התנגדות יהודי מצרים לציונות — התנגדות מהולה בפחד מפני מעשי טי־רור ציוניים, שתכליתם לעכר יאת היחסים הטובים השוררים בינם לבין המצרים. שאר העתון מוקדש לשאלות הספקת הי נשק הסובייטי, ההסכם הצבאי בין מצרים לסוריה, תדהמתו של שרת על סילוקו מה* אולס על הבוחן למטוס בדו״ח הבחינח את חיציאח ואת נוספר חדקות עד לשוב חתלנזיד. … המלחמה הבאה עלולה בקלות להתלקח בפס צר של אדמה צחיחה, הנקרא רצועת עזה. המושל הצבאי המצרי של הרצועה שולט על 312 אלף תושבים בערך, הדחוסים בתוך שטח שאינו עולה על 40 קילומטר באורכו ושמונה קילומטר לרוחבו.
גליון 1332 (20 במרץ 1963), עמוד 7

אחרי היעלמו, דאג מישהו להפיץ שמועות כאילו ניהל קרוג משא־ומתן עם ישראלים. כך יצר מישהו זה את החשד כאילו נחטף קרוג דווקא על־ידי המיצרים. … אולם נסתבר כי התעודות מזוייפות — וגם לולא כן, היו רק מעטים מוכנים להניח כי אנשי־ביון, היוצאים למיבצע של רצח או חטיפה, משאירים אחריהם בשגגה הוכחות כה נוחות. 9משלוח סידרה של חבילות־פצצות למכוני החימוש המיצריים בהם עובדים מדענים גרמנים, וכן לפעילי הרכש ד,מיצרי באירופה. … השבוע נוספה לשרשרת החוליה האחרונה, שנבדלה מכל הקודמות בכך שהפעם נתפסו המשתתפים: ׳ 9לדברי היידי גרקה, בתו של מדען גרמני העובד בחימוש המיצרי, התקשר עמה הפרופסור אוטו יוקליק, מדען אוסטרי, שגם הוא עבד בשעתו במיצריים, והציע לה להיפגש עם ישראלי.
גליון 1566 (6 בספטמבר 1967), עמוד 9

הן ברורות עתה בקודים כלליים. התוכנית המצרית, שדוברה העיקרי הוא הנשיא טיטיו מיוגוסלביה: צה״ל יתרחק מן התעלה, ותמורת זאת תכיר מצריים בחופש־המעבר לאוניות ישראליות במיצרי־טיראן ושל סחורות ישראליות בתעלת־סואץ (אולם לא בחופש־המעבו של אוניות בדגל ישראלי בתעלה) … יתכן מאד כי כרוכה בה גם הסכמה מצרית לפירוז חצי־האי סיני ועזה מכוחות צבאיים. … הסוכנים האמריקאיים מכטיחים לגורמי האופוזיציה כי מישטר מצרי חדש, פרו־אמריקאי, ישיג כקלות את נסיגת ישראל מכל השטחים הכבושים.
גליון 852 (18 בפברואר 1954), עמוד 10

יש לציין שאני קצת מרוגש• אני משוכנע שהמצרים יירו בנו. זה לגמרי לא נעים כאשר יורים בך ואינך יכול להשיב אש. … האי הקסן סירן, החולש על הכניסה לפמרץ־אילת, מיושב חיל־מצב מצרי. נוסעים שוב בכיוון האי. השעה .09.00 בעוד שעה נהיה שם. … יש לציין שגם אני מעוצבן. אין לי כל חשק ליפול בידי המצרים. בשעה 11.30 הופיעו אר בעה אווירונים מצריים.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 48

כל הסרטים שנעשו במצריים עד היום מראים את הפירמידות, את הנילוס ואת הדלתא, אבל סרט זה יהיה הראשון שישקף את חייו של העם המצרי הפשוט.״ עד כאן לשון הידיעה, שהופיעה ביומון המצרי הנפוץ ביותר, אל־אהראס, ביום השלישי שעבר. … אך גם בלי הפתיחה הרשמית התרגשו המצרים מאד מנסיון היום הראשון: מאחד והכנת שמפו ל שיעור צורכת יום אחד בלבד, לעומת רקיחת בושם הדורשת המתנה של כמה ימים, פתח המיפעל בייצור השמפו ״אורגניק״ ולאחר יום אחד בלבד בישר סאלח כאדמה לבום האמריקאי במיברק נלהב על הפתיחה: ארבעת אלפים בקבוקי ״אורגניק״ נמכרו בתוך יום אחד. … ״בגידה במולדת נחשבת כחטא חמור ביותר, ואדם שהעז לשתף לכינוי ״פארה שלנו״ בעיתון ה פעולה עם אירגוני חבלה ורצח, מצרי יש משהו מן האמת, כי כדי לבצע פיגועים בישראל, הוא פירושה של המילה ״פארח״ ב אוייב המדינה והעם.
גליון 1920 (19 ביוני 1974), עמוד 11

כי כל ממשלות ישראל צולעות אחרי המאורעות. הן פועלות על־פי הכלל :״דייה לצרה בשעתה״ .וכאשר באה הצרה, מתחילה ההתרוצצות. … הסובייטים קפצו על המציאה, בנו את הסכר, והשתלטו על מצריים במשך קרוב לעשרים שנה. כדי להעביר את מצריים מן המחנה הסובייטי למחנה האמריקאי, ולהבטיח לארצות־הברית אספקה בלתי־מופרעת של הנפט הדרוש לקיומה בשנים הקרובות, היה על ניכסון־קיסינג׳ר לתת למצריים משהו גדול מאוד. … יו שפכו, ועוד יישפכו, מיליוני מלים על הכוונות ^ האמיתיות של אל־סאדאת, על ההשלכות הביטחוניות הטיל שהטביע את אח״י ,,אילת״ פתח עידן הדש. הטילים שיצרו מטרייה אווירית מעל לראש־הגשר המצרי כיום־הכיפורים היו תמרור נוסף בדרך־ זו.
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 37

היוני במיפלגה במו יצחק רכין ואבא אבן נחשבים עתה במועמדים ריאליים לשותפות עם הליכוד כמיקרה שיורחב כסיס הממשלה. חבל ימית -תחת שילטון מצרי? מחאותיהם של נציגי חבל ימית על הכוונה לפנות את ישוביהם כדי לאפשר חתימת חוזה שלום עם מצריים, אינן מייצגות את דעת כל תושבי האזור. רכים מהמתיישבים כחבל וכעיקר בעיר ימית עצמה הודיעו בי הם מעדיפים להישאר כמקום אפילו יוחזר האזור כולו לשילטון מצרי. המחזיקים בדיעה זו טוענים כי דווקא אחרי חתימת חוזה השלום עשוי האזור לשגשג בגלל מיקומו על הגבול הבינלאומי בין ישראל למצריים. אם יתירו המצרים המשך היישוב היהודי במקום, צפויה לו פריחה במיוחד לנוכח העובדה שתחת השילטון המצרי הם יהיו פטורים ממיסים.
גליון 2346 (18 באוגוסט 1982), עמוד 52

ימאי בת גלים בצאתו של רפי נלסון מידי יחידת צה״ל שקיבלה אוחו בגבול ישראל־מצריים, לאחר שהובא לתחנת הגבול על־ידי המצרים. … באותה שעה שידר רדיו קאהיר הודעות סותרות• מתוך נוסחן היה ברור, כי המצרים עצמם מהססים איך להתייחם לשבוי. פעם אמרו כי הוא עיתונאי ואיש העולם הזה וכי יתייחסו אליו יפה, פעמים אחרות טענו שהוא מרגל, ונקטו בסיגנון מאיים מאוד. לבסוף הודיע רדיו מצריים שהשלטונות חוקרים אם רפי הוא כתב או לא.
גליון 2729 (20 בדצמבר 1989), עמוד 49

״החיפזון הוא מהשטן״ — אומר פיתגם ערבי עתיק. והמצרים, שחתמו עימנו על הסכם שלום, בינתיים מניחים את רובו לתיאוריה: כי להם דבר לא בוער, יש להם זמן. … ונשאלת השאלה, גבירותי ורבותי, מדוע שנהיה אנו שונים מהמצרים? מדוע שלא נתאים את הטמפרמנט שלנו וקצב הפעולה שלנו לזה של בני זוגנו למישחק? … מאידך, כלולים בהסכמים הראשיים שלל סעיפים שהמצרים מפרים אותם בנחישות והתמדה מאז חתימתם צריך לקרוא את עדותו של רב החובל של האוניה ניוטה ב״מעריב״ של סוף השבוע כדי לבחון מקרוב כיצד המצרים מפרשים את ההסכמ י ם לחברים שצופים מהצד על המתרחש נדמה שמשנתו הפוליטית החדשה של ח״כ קליינר היא המעצבת את התפיסה הישראלית הנוכחית בענין חזרת הפליטים.
גליון 1497 (1 במאי 1966), עמוד 28

העולם הזה 14-95 לרגל מ כי רתמ כונ תהכ בי ס ה ״ ק נ די ״ ה־10000 בי שראל, אנו מ כ ריזי ם על הג רל ת שי בין רוכשי מ כונו ת ״ ק נ די ב חו תמת ה מ פי צי ם 10 מיב שי שיער מ תו צרת 1נ ^ £1דגם 31 10 מיב שי שיער מ תו צרת דגם 33 ה בל ע דיי ם לי שראל חב׳ חן שי רו תי ם בע״מ). 10 מיב שי שיער מ תו צרת 1דגם 34 מיב שי שיער מ תו צרת ״ פ ל מינ גו ״ (דנ מרק) מג ה צי םחשמ ליי ם מ תו צרת ״ פ ל מינגו״ (דג־ דל קונ ה מ כונ ת כ בי ס ה ״ ק נ די ״ החל מפ ר סו ם מו דעה זו יקבלבצ מוד ל תעוד תהאח ריו תאת מרק) תלו שההשתת פו ת במבצע. … ת הי ה בר שו תה ב ת 5— 6 זכו ת ה בלעדי ת 10מרס סי ם אוטומ טי י ם ״ פ ל מינגו״ (דנ מרק). 10 תו מ כי של חברת ״ חןש רו תי ם בע״ מ׳י. לגיהו ץ מ תו צרת חו טי חשמל ל מג ה צי ם מ תו צרת ״ פ ל מינגו״ (דנמרק). … הורביץ, מנ הלהמ כון למסחר הוגן ו בנו ס ף יוג רלו מו צ רי ם פ טנ טיי םחד שי ם בעולם : מ ב רי קי רצפה מ תו צרת 1׳ ,דגם 16 מ ב רי קי רצפה מ תו צרת 1ג /דגם 18 שו אבי אבק מ תו צרת 1דגם 14 שו אבי אבק מ תו צרת 1דגם 15 ( מ קו דםהמ כון לדרכי הגינו ת).
גליון 1456 (4 באוגוסט 1965), עמוד 13

בין השאר נתן לו עבד־אל־נאצר מכתב אישי אל שרת, שפתח במילים הערביות :״אחי שרת,״ — צורת־פניה שהיא, אגב, מקובלת מאד על המנהיג המצרי. תוך שיחותיו עם המנהיג המצרי, סיכם אורבך את הנקודות הבאות, בהסכמת המצרי: #הצדדים מוכנים לדו־קיום ולד,סדר מעשי, ללא חתימת הסכם פורמלי. ייפסקו האיומים ומעשי־האיבה בין מצריים וישראל. #מצריים תפתח את תעלת־סואץ בפני סחורות ישראליות, בתנאי שלא תובאנה תחת דגל ישראל. … לאנגלים היה, כמובן, נימוק טוב לחבל בשלום. כי הם רצו להשתמש בישראל כשוט נגד מצרים, לשם שמירת בסיסיהם. לשרת היתד״ כמובן, סיבה נוספת להתנגד לכל הידברות: הוא פחד פחד־מוות מבן־גוריון, הזקן הזועם שישב ב- שדה־בוקר ויכול היה לפוצץ את הממשלה בכל רגע• הוא חשש שכל נסיון של הידברות ייחשב על־ידי בן־גוריון לבגידה אישית בו, יחזירו חוצץ משדה־בוקר לירושלים.
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 15

בטחזן ה בויי ח דן בתל־אביב, הציג את עצמו כעתונאי מדרום אפריקה׳ התידד עם צעירים ישראליים להם אף גילה כי הוא עתונאי מצרי. החברים שרכש בתל־אביב, מהם אחדים מחוג יושבי ־רוול־כסית, הופתעו כשבאו למלון יום אחד, גילו כי הגבר איננו. לפי דוברים ישראליים נעצר עותמאן אחרי שזוג מאזרחי מצרים לשעבר גילה אותו כשכנו, קצין שירותי הבטחון המצרי לשעבר. … הם קיבלו את החלטת בית־הדין כי על־ידי הצרפתים בפרוץ קרבות סיני. הצר הקמח שגילו אצל בעלי דיר החזירים ב־פתים הבטיחו לו להעבירו במטוס לדמשק.
גליון 775 (4 בספטמבר 1952), עמוד 13

אמר ראש הממשלה: איי למדינת ישראל ריב עם מדינת מצרים, אשר שליטה הנוכחי התנגד לפלישה המצרית ל ארץ. … היתד זאת הפעם הראשונה מאז נדמו ה־תיתח-ם בחזית הנגב שמדינאי מצרי מום מך — או כל מדינאי ערבי אחר בר־סמכא — לעיין בפניית־הידיע רשמית שהוא מו כן שלים ישראלית, במקום להמטיר על בעליה קיטון של גידופים. … ידוע שראש הממשלה נטה תמיד להתקרבות עם מצרים, המדינה הערבית הגדולה ביותר (ש אין לה אינטרסים בולטים ביבשת אסיד,), אך לא עשה מימיו צעד מוחשי בכיוון זה.
