חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 14,051 עד 14,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2692 (5 באפריל 1989), עמוד 38

:זמן אוויר״. סיפרתי לחבר והוא הגיב :״נו, צרות של עשירים!״ מיזוג־מיווץ ימי אין־סוף להמצאות. … טוב, קונים בזול, מוכרים ביוקר -לא מעוגייגים להחזיק שוק. ויש קרנות״נאמנות. אלה בנויות בצורה לא־טובה. מה קורה! הם קונים איתך ומוכרים איתך במקום להחזיק מעמד, א מו לשוק תשתית; הם עושים כמוני. … פרקליט, או אם תרצו רואה־חשבון, לא חשוב, הכניס ספה למישרדו. בא חבר ושאל: בשביל מה אתה צריך ספה במישרד? השיב לו: בשביל הפאקס!
גליון 673 (19 בספטמבר 1950), עמוד 9

האיש המנצח על כל השרותים האלה הוא טייס בן 39 בעל עיניים עירניות ושערות אפורות מסורקות לאחור. עמנואל צור קיבל לידיו את הנהלת שדר,־ד,תעופה מאז פתיחתו אחרי שנכבש בפעולת ״דני״. … כדי להשיג דולארים יקרים אלה אומי מתמידעל לבבן של החבאת המזרח התיכון ושיש להן של לוד׳ קאהיר, בירות או איס־כמה הישגים חשובים, בין השאר :שלמותם, קוי־ד,תעופה של הפי־קוים להעברת קוים נוספים ל־המגיעים ל־>־ 350/מכל התנועה כר 12 קוים — ט. וו. א .האל. מ .ההולנדי, איר־פראנם הצר־טוויצי, לאי האיטלקי׳ הקו הפי־ים׳ הקו הקפריסאי וסאם הסקאג־ .9המשא מוטען: אנשים רבים מ שתמ שים עתה ב שרות משא אוירי, המאפשר משלות סחורות מהיר לכל נקודות העולם.
גליון 894 (2 בדצמבר 1954), עמוד 5

שכניה של דודו שומרים עליה בשבע עיניים: היא רצה כבר פעמיים אל מסילת־הברזל, חיכתה לרכבת .״א.ייר צר, להצטרף אל בעלי זעקה היא׳ כאשר גררו אותה מן המסילה. … כאש דם עזרו לי להיכנס לאמבולאנם ראיתי את בנימין סילוני. הוא היה מת.״ ד!צרין ז שקו 273*12 שעה שלוינה כהן (ימין) ,אשתו של קיבן־התאונה, ישראל בהן, וחמותה, קדון כהן(לידה) יושבות שבעה. … והאוטובוסים והרכבות מוסיפים לנוע לאורך המדינה ולרוחבה ובני אדם מוסיפים ל;,ציץ מן החלונות, מבלי לדעת אם עד ההצטלבות הבלתי מוגנת נותרו 25 מטרים.0 שרה לוי (למעלה) ודודו בכר (למטה) עלו על מסילת־הברזל ילדיהן, סירבו לרדת. חיכו לרכבת ״שתשחרר אותנו מהצרות״. שכנים ומכרים נאלצו להשתמש בכוח על מנת להורידם.
גליון 1061 (29 בינואר 1958), עמוד 20

״יש להסתייג מכל הטפה לרצח,״ אמר ,״שאינה מבהירה בצורה ברורה לגמרי כי השיטה חייבת להיות אנושית וחופשית מכל צורה של אכזריות פסולה. … חברי מפא״י בועדה ביקשו לדחות את הישיבה כדי לקבל הוראות נוספות ממרכז המפלגה, כפי שנודע, נתקבלו עוד באותו ערב על־ידי ראש־הממשלה, שסבר גם הוא שנימת המחזה מוגזמת. ״אין שום צורך להרוג עתונאים המקבלים את קו הממשלד״״ אמר המנהיג הקשיש.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 24

הס לא השתתפו בסיורים מאורגנים בבנסיוח המנזר, לא הצטופפו סביב פאפא קריסטופורום המוכר חוברות וטבעות, לא כיסו כל סנטימטר פנוי סאת עמנואל פרת ך י 1דר האורחים המרווח של המנזר — עברו בני ישראל על פני הלשון היו1 1היה פלא וגדוש קצינים מטיילים, הם צרת לגונת ענק, מיד ממערב לקטנרה. לחיכו להופעת הפרופסור בנימץ מזר, שהבעתים הלשון גלויה ויש אפשרות לעבור טיח להרצות בפניהם הערב. … קטרינה, המתנשא לגובה של 2546 מטר המדענים היו אחרי יום עבודה מייגעת — 361 מטר יותר מג׳בל מוסד?,מדוע לא הר סרבל (צור בעל) ,שהוא גבוה מכולם בואדי מוקטר״ במרחק 25 קילומטרים של ויפה מכולם ומגיע ל־ 2770 מטרים? … הם הוא לא פירש מה אדומות מהרחצה במים הצוננים. מים צר עבור יומיים, בהרצאה אחרת, גילה מדען אחר בפני קבוצת מאזינים אחרת כי בואדי מוקהה נמצאות כתובות נבאטיות עתיקות וגם כתובות מתקופה ישראלית קדומה; וחשיבותן הארכיאולוגית היא ממדרגה ראשונה.
גליון 1073 (23 באפריל 1958), עמוד 16

״ עכשיו יופיעו על דפי עתונים בכל העולם כולו. במכנסי* ק צרי ם זסותו של דין גגוף בהזמנה ששלחה הממשלה הזמנית שלנו היה פסוק המרמז בשפה ברורה למדי שעל האורח לבוא בחליפה כהה, למען הדגיש את חגיגיות השעה. … אך כשחישבו המארגנים את מספר המקומות הדרושים למיניסטרים, לצירי מועצת העם, לראשי המוסדות, לנכבדים שמן ההכרח להזמינם, לעתונאים הזרים והמקומיים, לצלמים ולשדרנים (מלשון שידור) — מצאו, שאולם קהק״ל צר מלהכילם. אז החלו לבחון אפשרויות אחרות: בית ״הבימה״ — לא, כי אין רוצים לשוות לכינים זה צורה של אסיפת־עם, או הצגה: בית הכנסת הגדול — לא, כי השמאל יתנגד: אולם הועד הפועל של ההסתדרות — לא, כי הימין יתנגד; ובחיפושים אחרי אולם שלא יהיה גדול מדי ולא קטן מדי, לא יהיה מפלגתי אך יהיה צבורי־רפרזנטטיבי, נמצא המוזיאון כמתאים ביותר.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 14

ליבב על במת הבימה (קשה להיות יהודי) ,ואם המוות של שלום עליכם ב־הבימה היה גרוע יותר, או פחות, מהרצח של צ׳כוב בתיאטרון זירה (יצור מוזר האדם). גסיסת התיאטרון בסוף שנת תשכ״ה מצערת יותר מאשר גסיסתו בשנים האחרות, כי דווקא בתחילתה הוא החל לחיות. … הכדורגל הפך יותר ויותר לעסק — שחקנים קיבלו תשלום בצורה גלוייה תמורת הופעותיהם. עם תום עונת־הכדורגל החלו מנהליו בפעם הראשונה לחשוב אם מוטב להופכו למקצועני בצורה גלוייה.
גליון 1493 (13 באפריל 1966), עמוד 25

בחיפה היא הפכה כבר מזמן למקור גאווה לכל העיר. ״צריו כוח־רצון חזק״ ך* התחלה לא היתד, כה ורודה. … זה קצת תמוה לגבי תלמידה של מ גון וינגייט, בו קיימים תנאי־חלום לכל ספורטאי. אתלטית סמוך :״בשביל להתאמן הרבה צריך כוח־רצון חזק. לי אין כזה. אחרי יום לימודים זה לא הכי קל לרדת לאצט דיון הריק, לגמרי לבד, ולהתחיל להתאמן. … ״אין לי אמונות תפלות, וההצלחה תלויה בזד, אם אני בכושר או לא..אני חושבת שבשביל להצליח באתלטיקה, מתחרד, צריך לשנוא את כל המתחרים האחרים. רק כר הוא יכול לנצח אותם.
גליון 1469 (1 בנובמבר 1965), עמוד 6

אופנת דויסון תל־אביב, רח׳ דיזמוף 158 ״ ל וי ד המכון הבינלאומי לחתכתבות| חמ ש >דם (* 1)0* 3עמוד )4 הפוליטיים־ציבוריים מעשה. ( )2מאמינה ורוצה בשלום עם הערבים — כורח חיוני. ( )3יש צורך בשינוי רדיקלי במיסגרת הפרלמנטרית הקיימת. … זהו אחד מעקרונות העולם הזח, וזה מספיק כדי שאתמוך ברשימה. מוחמד נצר, אח מעשי,בית־חוליס ממשלתי, שער־מנשח מדים הדדי 54772 אני מזדהה עם הרעיונות שחעולם הזח מביע ולמענם נלחם. … תאריינס ( 1בבד דיזנגו ף) טל 226066 הזדהות כללית עם הרעיונות שהובעו בחעולם הזי /בקשר למישטר שלגו, שאין צורך להרחיב עליו את הדיבור, החלפתו בכוחות חדשים וצעירים, הערים לבעיות הזמן ולא לרעיונות המאה הקודמת.
גליון 1470 (3 בנובמבר 1965), עמוד 20

יצאנו יחד, נסענו לכל מיני מקומות, רק לא חיינו יחד, ובוזיק־אנדים אני הייתי צריך להסתלק, כי הגרמני שלד כא אליה. ^ יא נהדרת. … אוי, זה מזכיר לי. ברביעי לחודש אני צריך לנסוע ללונדון. יש לי פגישה עם אווה. … החינושיוח נעליים גבוהות עם עקבים גבוהים, מכנסיים עם שני כיסים מלפנים, בלי תגרים, ועם ירכיים צרות, כשהמכנס מתרחב כלפי מטה.
גליון 1483 (2 בפברואר 1966), עמוד 24

לגבי מכוניות א חרו ת זהו ה מ קו ם בו אתהמ תקן א ת המכונית. אך מכונית ״ הילמן ״ אין צורך לתקן. חידושמהפכני ,0.0 . 1 7 2 5 המניע א ת המכונית, בהספק עצום מועטה. … אפילו אם אני אזכר. במשפט, בינתיים אני אתלכלך בצורה כזאת, שאם אני יכול להודות במשהו, שהוא לא בגדר זנות, משהו כמו איום על שוטר, אז אני מעדיף להידות בזה. … הסטודנטית: נכון, נכון. אני הושבת שזה גם צריך להוכיח לאזרח הפשיט שלא היו דברים מעולם.
גליון 1485 (16 בפברואר 1966), עמוד 12

ריבית של חמישה אחוזים פירושה הוצאות הון שגרתיות של שבעה אחוזים, או כ־ 13 מיליון דולר בשנה. אמר רב־אלוף צבי צור, בראיון במעריב; ״אם נקבל את הכסף בשבעה אחוזים, יהיה מחיר המים (במיתקן עצמו) 34.5אגורות אין אנו מעלים בדעתנו כי ישראל יכולה להרשות לעצמה לייצר מים שיעלו יותר מ־ 20 אגורות למטר מעוקב.״ כשמדובר באיכותם של מקלטי רדיו משוכללים אלה. … כשנוסיף את שש האגורות הדרושות לכך, יעלה מטר מעוקב מים 40 אגורות. רב־אלוף צור טוען שהמים המותפלים ערכם רב יותר׳ מפני שאפשר למהול אותם בהרבה מים שמליחותם גבוהה מדי, ולקבל מים במליחות רגילה. … גם בתנאים אלה עולים המים המוחפלים יותר ממה שקבע צבי צור כגבול הכדאיות. עתה הגיעה השעה לזכור שאחד הדברים האופייניים ביותר למיפעלי הפיתוח בארץ הוא התנפחותו המפחידה של התקציב תוך כדי הביצוע.
גליון 1366 (13 בנובמבר 1963), עמוד 16

יחד עמה עומדת שושנה — קטנה, רזה, בעלת חזה שמידותיו אינן הולמות את גופה הצר, הנתון בתוך חצאית בעלת רוכסן צדדי ארוך. … תמונה שניה ז׳אנט, שושנה ודינה, שהיא הקטנה מכולן, בת 17־ , 16 אוספות את הלקוחות בקבוצה, כעשרה גברים בגיל 18 עד ,24 מביאות אותם דרך סמטאות צרות לרחוב ,26 משם דרך רחוב ערימת־ד,צמיגים — אל הגבעה החשופה שמאחרי מסעדת הרקיע השביעי.
גליון 1289 (23 במאי 1962), עמוד 13

בניגוד לקורא האמריקאי, למשל, הזורק את ספר־הכיס אחרי שקרא אותו, או מניח אותו ברכבת התחתית לפני שסיימו וקונה ספר חדש בדרכו חזרה הביתה, נוטה הקורא הישראלי לשמור את ספר־הכים ולהכניסו לספרייתו. בצורה זו קוראים בממוצע בישראל כחמישה איש ספר־כיס אחד, בעוד שבאמריקה הוא נקרא על־ידי אדם אחד. אולם לאחרונה הונהגה בארץ שיטת כריכה בדבק פלסטי, בה מודבקים הדפים אחד־אחד אל גב הכריכה. בצורה זו מתבלה הספר אחרי שניים, שלושה קוראים. … העיבוד ספרוך כים וצאות ייצור של ספר־כים בישראל ן | נעות בין אלף לאלפיים ל״י, לפי טיב הספר. בממוצע צריך מוציא־לאור למכור כאלפיים ספרים כדי לכסות את הוצאות הייצור.
גליון 1284 (18 באפריל 1962), עמוד 6

נפתחות כיתות חדשות מוקדמות דצמבר 1962 דצמבר 1962 כגרות 1963 מאי דחף שלישית הוא היה צריך לחול על הצבעות בכנסת ובוועדותיה. … לאחר הכנסת הרביעית ופרשת לבון אמנם לא העז איש להציע שהמשמעת הקואליציונית תחול גם על הצבעות׳ בוועדות, אן גם ההצעה המתוקנת שעסקה רק בהצבעות במליאה, העמידה את כל הוויכוחים במליאת הכנסת באור מגוחך וביטלה את חשיבותם, לאחר שההכרעה האמיתית היתד, נופלת, בהתאם לכך, כבר לפני כן בממשלה .״בצורה זו,״ קבע ח״כ חרות יוסף שופמן ,״במקום שהממשלה תהיה אחראית על מעשיה בפני הכנסת, הופכת הכנסת להיות אחראית בפני הממשלה על הצבעותיה.״ דבר זה לא נראה לחברי וזעדת חוקה, חוק ומשפט, בפניה הובא החוק לאחר קריאה ראשונה, והם החלו לתכנן את הצעדים שנועדו לקבור את החוק בוועדה מחדש. … לפי חשבון אנשי מפא״י היה פרק זמן זה צריך להספיק כדי להחליט בועדת הכנסת שהעניין אינו נוגע לחוק, להחזירו לוועדת החוקה ולהעבירו לכנסת עוד לפני תום המושב הנוכחי.
גליון 1313 (7 בנובמבר 1962), עמוד 17

אמנים אינדיאני׳ם אלמונייוש, ע1מהו לפני מאות נשנים, גו״יש בצורה מחוכמת נדי ל ק״ם את האמרים הישראלים הצעירים קורית, שהיתר, חלק מן התרבות האינדיאנית זמן רב לפני הופעת האדם הלבן. … אמני אמריקה המרכזית היו בעלי־מלאכה, שיצרו את פסליהם עבור האצולה והסוחרים העשירים. … הנזקקים והמתים 1 1 1 0ה 0ט | ך ך | בצורת פסל חלול, ״ ״ י נ בעל צורה מעניינת ביותר, הוא יחיד במינו בעולם.
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 4

כל הבונים האמיתיים, המדענים הנדולים והממציאים אשר יצרו את הכלים עבור בל ההבלים שלכם, להם לא היתה מעולם אפילו שליטה רנעית על משהו — רק הפוליטיקאים מאחר ואינם מבינים דבר, נחשבים כמומחים לכל דבר, אבל מדען אינו רשאי לפתוח את פיו בשאלות של פוליטיקה או מופר מבלי שיצטווה לבלום את פיו. … הערבים רואים בזה המשכה של ההשתלטות בצורה אחרת, ומסוכנת יותר. אריה לבנה, רמת־ג! הנני מבקש להגיב בזה על סדרת המאמרים על הכנענים ובעיקר לתת תשובה למכתבו של מר מרדכי אברהם מירושלים (העולם הזה .)1263 שלא כאותם פאנאטים חולניים הקוראים עצמם ״כנענים״ ולא כאותו מר מרדכי אברהם, אין אני נורם את הבדיקה בציציות היהודים השונים, באם הם מנזע הכנענים, הסלבים, הטכסים וכו רווקא אותה יהדות מערבית ,״המתוסבכת״ לדברי מר אברהם, הוציאה מקרבה חוזים שחוו את צורר הקמת המדינה, מדינה בה יוכלו לחיות בשקט, כשוים בין שוים ובשעת התקפה לקום עם נשק ולהגן על המרינה אותה יצרו. ...לא אני ולא הרוב הנדול במדינה באנו לכאן ולחטנו כאן כדי להדמות למר מרדכי אברהם או לאספסוף של נאצר, קסם, אבז־סעוד — אנשי העמים ה״נכבדים״ להם משתייר גם מר מרדכי כפי שהוא מעיד על עצמו, אלא בכדי לפתח פה מרינה אירופית מתקדמת, נאורה, דמוקראטית.
גליון 1316 (28 בנובמבר 1962), עמוד 19

הלה לחש באזנה כי הוא מעונין להשלים את המרובע. הגברת הסבירה לגרקו, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, את משאלתו של האיש יפה־התואר. … המרובע שר עומר כייא 8 **,ולי בג ד ל ריבוי המשקאות שזרמו לתוכם הרגישו שני הגברים בצורך דחוף לצאת למרפסת לשאוף אוויר, ושם נרדם השבדי מיד. … את מקומה מילא עתה השבדי, שהתעורר והרגיש צורך להמשיך בדו־שיח עם גרקו. אולם גם הצעיר הישראלי לא רצה להחמיץ את ההזדמנות לתהות על קנקנה של הצרפתית האינטלקטואלית, שהכירה מקרוב את סארטר וקאמי.
גליון 1302 (22 באוגוסט 1962), עמוד 2

לכן יורשה לי לצטט כאן את הפסוקים העיקריים: ״בוסיזם, גאנגסטריזם ושחיתות, ההולכים יד ביד, אינם תופעה יוצאת־דופן בעולם הגדול. אולם מציאותם בישראל, בצורה ובססדים שנחשפו עתה בחיפה, היא בבחינת חידוש, אף לאותו ציבור המיטיב להתמצא בדרכים העקלקלות של החיים ה חברתיים בישראל. … האווירה האופפת עולם זה נצ טיירה במלוא אימתה בפני הציבור ר ק עתה, נאשר הגאנגסטריזס עבר את השלב האחרון של התפתחותו וחשף את עצמו במעשה רצח מזוו ע הרשיתי לעצמי להדגיש כמר. מלים, שאינן מודגשות די צורכן במקור .״עתה״, ״חידוש״׳ ״רמזים מעורפלים״ ,״זר, עתה״. … ולהיפך — להשגת כספים כאלה, שבלעדיהם לא ייכון המישטר, יש צורן באנשים לא־הגוניס. כך נלכד ה־טישטר ברשת שהוא עצמו ארג אותה.
גליון 1336 (14 באפריל 1963), עמוד 13

יכולתי, אומנם, לשבת בבית ולהגיד שאני משחקת רק מלכות, נסיכות, עורכות־דין ונשים מהוגנות. לא רוצה. אני רוצה לשחק. ואם צריך לעשות סצינות כאלה אז זה תלוי בעיקר איך עושים את זה. … לפעמים רואים גבר מושיט יד לחזה של אשד, ובסרט אחד זה נראה נהדר ואילו בסרט שני זה נראה גם וולגארי וגועלי. לי היה ברור שמה שהסרטנו צריך להיות אנושי ואני מקווה שזה יתקבל נראה שזה יהיה באמת תפקידה הגדול ביותר של גילה אלמגור עד כה. … אבל לאמריקאים אין בעיות: מביאים אקרובטים וכסילים שיקבלו את המכות.״ בסצינה אחת צריך שייקר, אופיר לשבור מקל של משחק הביליארד על גבו של חיים ט־פול.
גליון 1334 (3 באפריל 1963), עמוד 15

חיפמס אחר• ה סל כ ה ולי אתה יודע מי היא מלכת ה־ טוראי משה ברונשטיין, עם סמל של טירון על הכומתה, צריך לדעת הכל. הוא פקיד־המודיעין במאהל הצעדה הענקי בחולדה. … בתחרות יופי חולפים שבועות עד שמחליטים לבחור אחת מתוך עשרים. כאן צריך לבחור אחת מתוך אלפיים, או כמו שאמר מאיר נחתומי, קצין העיתונות של הצעדה :״בגן הזה יש יותר מדי פרחים.״ בבוקר אפשר לסקור אותן במיצעד. … כאן אפשר לחרוג מהמסגרת רק אם את קצינה או סמלת ההולכת בצד ונותנת קצב, או בצורה המיוחדת של חבישת הכומתה הצבאית או כובע הטמבל של הגדנ״עים.
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 4

הרב יחזקאל (היימן) דולגין, ..ירושלים יותר מדי שאילתות אני חושב שח׳׳ב אורי אבנרי שואל יותר מדי שאילתות בכנסת. אינני מבין מדוע הוא צריך תמיד לשאול על כל נושא שבעולם, ולהטריד את שרי הממשלה באלף ואחד דברים, בשעה שיש להם מספיק טרדות גם מבלי זה, בימים קשים אלה. לפי דעתי הוא היה צריך לזכור קצת את גודל סיעתו, ולשמור על יחס מסויים בין גודל זה לבין פעילותו. נוסף לכך, יש דברים שהשתיקה יפה לאנשל לא על כל דבר בעולם צריך לשאול. אין כל טיבה שח״ב בודד יתבלט יותר מכל 119 הח״כים האחרים.


