חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 14,501 עד 14,525)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 36
בכמה מעשי- יוה מחוכמים שינה את האווירה ץ, הפסיק את הייבבה הציבו; הכללית, יצר מצב־רוח של !טימיות. כדור־העופרת, שהיה יבר לאחת מרגלי הליכוד, נותק. … ברא שית בגין מלך ישראל, חי חי וקיים המערכה קבע יצחק רבין כי המערך צריך להתחמק מכל עימות על ענייני־חוץ, לדאוג לכך ששדה־הקרב יהיה בזירה הפנימית, הכל־כלית־חברתית. … בשורה של אירועים, הכתיב מנחם בגין את המהלכים. בעזרת הנוצרים יצר את המשבר בלבנון, שגרם בן־לילה לאווירה מילחנד תית, ושהשכיח כל בעייה כלכלית.
גליון 2295 (26 באוגוסט 1981), עמוד 7
קשה לדעת אם הוא עצמו רוצה לעמוד אי פעם בראש מיפי לגת־העבודה. שפייזר, כמו שרגא נצר או כמו פינחס ספיר, אוהב לשלוט מאחרי הקלעים ולהיות ממליך מלבים ולא המלך עצמו. … הם דרשו להיכלל בוועדת־הכספים בנימוק שצריך להיות ייצוג בי ועדר, זו לאגף המוניציפאלי של ד,מיפ־לגה. … גם לו עיסוקים רבים שלא יאפשרו לו להקדיש שעות רבות מדי יום לוועדת- הכספים. נוסף על כך, צריך היד, אדרי להיות מעוניין בוועדת־ד,כלכלה, שם נדונים ענייני השיכון.
גליון 2295 (26 באוגוסט 1981), עמוד 48
שיחר מאח רי הקל עי ם מיבצע אלכס ב״פורום החדשות״ דנו בלוגיסטיקה ה־דיווחית של ביקור ראש־הממשלה, מנחם בגין, באלכסנדריה באורחו של נשיא מצריים׳ אנוור אל-סאדאת• ב״פורום״ הוחלט על מישלוח צוות־דיווח מורחב, בשל הבעיות העשויות להתעורר בסיקור ביקור ישני צוותי־כתבים יצאו למצריים — הראשון בראשותו של הפרשן והכתב אהוד יערי, שהגיע לאלכסנדריה לפני ראש- הממשלה ופמלייתו. … עיקר בעיות הדיווח מאלכסנדריה נובע מהתיקשורת המשובשת במצריים בכלל, ו בין אלכסנדריה לקאהיר בפרט. … כאשר הסביר שלמה עבאדי לאנשי האוצר כי הטלוויזיה נכנסת, כמינהגה מדי שנה, לתיכנון חדש, ויש צורך בהתקשרויות חדשות לשם יצירת סרטים, הקמת תפאורות, תיחקור וכל שאר מרכיבי הטלוויזיה, הגיב אדקיו, :׳אז תמשיכו להפיק את התוכניות שהפקתם.״ בתגובה על ׳טענתו של עבאדי שהדבר לא יתכן, קבע ארקין :״אני אביא את הדבר לשיקולו של יורם ארידור, והוא יחליט על כך !
גליון 2285 (17 ביוני 1981), עמוד 3
באופן אישי קשה היה לי, כמובן, להיות אובייקטיבי לגבי המארוקאים, כי בשעה ששכבתי פצוע בשדה, מול עמדה של מיק- לע מצרי בעיראק־אל־מאנשיה, וידעתי ש הוצאתי מן המקום תהיה כמעט מעשה של התאבדות, באו ארבעה מפקודיי המארוק- אים, ובפקודתו של מם־כף ארצישראלי הוציאוני מן המקום והביאוגי לחדר־הני- תוח בעוד מועד.
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 52
בכלל, בארץ יש נטיה להתלהב מהמושג ״ישראל היא נכס אים־ טראטגי לארצות־הברית״ .צריך להיות מפוכחים ומסוייגים. גם מצריים, סעודיה וירדן הם נכסים איסטראטגים ואף אחת מהן לא מתנפחת. … אני לא מציע לישראל להישאר המדינה ה יחידה באיזור המנהלת מילחמה נגד ברית־המועצות. צריו להגיד לאמריקה שאנו זקוקים לה, ולא כמו שכמה דוברי־ממשלה אומרים: אנו זקוקים לאמריקה ואמריקה זקוקה לנו. … קמתי כל בוקר ב ארבע, ויצאתי למידבר יהודה, שם די ברתי על כיבוש הארץ ועל יציאת מצריים. ( )3רכישת ציוד לתינוק בסך 40,000 ל״י, בתוספת הצמדה וריבית — 12,000 שקל; • כפי שאתה מעיר על עצמך, הינך איש עסוק מאוד.
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 53
לבסוף מנצחת, כמובן, האהבה והיא מתחתנת עם הצעיר. ב סרט מצרי זה משתתפים יוס דה, מוסטאפה פהמי ומרים פכר־אדון
גליון 2220 (19 במרץ 1980), עמוד 55
ג׳ורג׳ינה מלשינה ל- וירג׳יניה, ולמרות שזו מתקשה להאמין שהאדסון יעשה דבר כזה, וגם בגלל יצר הסקרנות והרכילות שלה, היא מחליטה לרדת לשורשו של עניין. … עכשיו מגיע תורה של רוז להיות מזועזעת מהת נהגותו של האדסון, שתמיד נהג בקורקטיות וללא רבב, והיא מוכיחה אותו על פניו, בצר לו פונה האדסון לייעוץ אצל גברת ברידג׳ס ובסופה כינור. … שבת 22 . 3 • חידושים והמצאות 6 .3 0לשם יצור טונה אחת של פלדה דרושים 20 אלף ליטרים מים.
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 69
הוא נבחר לשאת דברים בשם מקבלי תארי־הכבוד, ביניהם היה המצרי ד״ר פאהי בפתיחה חרג קובנר מן הטעם הטוב, כאשר אמר :״אפשר שלכבודו של עמיתנו ד״ר פאתי צריך לדבר אידיש אבל אני אדבר עברית סתם ולא פירש • י • במדור זה, במיסגרת ביקורת על כתב־העת סימן קריאה, נאמר כי ״בתחרות שהתנהלה בעבר בין שנתון זה (סימן קריאה) לשנתון עכשיו זכתה נבחרת סימן קריאה בניצחון מוחץ, שסילק סופית את היריב מן הזירה..״ התקשר המשורר ובמאי הסרטים דויד אפיי] ,שהוא מבעלי הוצאת נאו, וביקש לומר כי ההספד על עכשיו עדיין מוקדם, וכי כתב־עת זה מצוי עדיין בזירת הספרות העברית • #הוצאת כתר עומדת להוציא לאור רומן בסיפורים מאת הסופר יצחק כן־ נר, ששב בימים אלה משהות בת שנה בארצות־הברית. סיפרו של בשבוע בן־נר ייקרא ארץ רחוקה, ככותרת אחד מסיפוריו שראה אור בעבר שעבר שודרה בטלוויזיה המצרית, במיסגרת אירועי יום־השנה למילחמת אוקטובר, אופרה מצרית שנושאה ירושלים.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 27
השר הנדון הוא פרץ ברנשטיין, מי שהיה שר המיסחר מטעם ה ציונים הכלליים. שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג, טען ש צריך לקבוע קריטריונים מיו חדים לכך. העיר לו ־שר־הברי- אות, אליעזר שוסטאק : ״הקריטריון החשוב ביותר הוא ששר המכהן 30 שנה ברציפות בממשלה יושם על בול באופן אוטומטי.״ ח״ כ משח שחל אירח השבוע לארוחת־צהריים את לופז אנגליה, חבר הפרל- מנט הספרדי, שהיה בעבר שר־המישפטים, תפקיד שאליו שו אף שחל בממשלת המערך. … לוי אשבול) ציין בסיפרו שאני קרצתי כל הזמן בעיני למצרים. אני אוכיח בספרי שהוא עשה דבר גרוע יותר — עצם את עינו האחת ולא ראה שבחוץ אביב!
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 21
מנב״ל מישרד־הפנים, חיים קובר- סקי, גילה לעמיתיו במישלחת המצרית לשיחות האוטונומיה שאלינסון הקימה מיפעל בשטחים. לדברי קוברסקי הגיבו על בך המצרים בחיוך. בעיקבות הקמת המיפעל בוטל החוזה של אלינסון עם מישרד הפנים, והיא עובדת עתה רק לפי שעות.
גליון 2258 (10 בדצמבר 1980), עמוד 45
ההערכה היא בי קרוב ל־ 3000 סוכני• ביטוח מחזיקים אצלם בצורה בזאת פרמיות בהיקף של 100 מיליון שקלים בענף האלמנטרי בילבד. … סוכנים- יועצים הם אל חנן לן ונ ט הל או סוכנות ״בן צור״ מלונדון, שהיא גם יועצת ביטוח לבתי־הזיקוק וגם הביאה לבך ש־בתי-הזיקוק בוטחו ביטוחי־משנה אצל סוכנות ״בן־צור״ בלונדון. … ,אדרוך חברת ״אלרון״ ועומדת להנפיק בקרוב מניות בארצות־הברית• חברה-בת שלה, ״אלסינט״ ,הצליחה בצורה מסחררת בהנפקה באמריקה, המצויה עתה בטירוף מניות מתוחכמות.
גליון 2258 (10 בדצמבר 1980), עמוד 64
זוהי ספירלה הנובעת מן האלטרואיזם ומוליכה לאבדון, ואין להשוותה כלל למשבר הזמני של שנות ה־ .30 הכלכלה המערבית כיום היא מתוכנתת. כך, ששכחו שכדי לייצר מוצרים — צריך מישהו שייצר אותם, ושיהיה כדאי לו לייצר אותם. … היא כוללת גם תורת ערכים אובייקטיבית, שפירושה בין השאר הוא, שפונקציית המדינה היא להגן על זכויות האדם ולא לשלוט על הכסף.״ מו ת י וצרין להגד מן ה מדינ ה על בסיס ראיית־עולם קודרת זו נאלץ הדוקטור הצעיר לתרגם את ההיבטים של תורתו ותורתה של איין ראנד למציאות הישראלית. … פרגסיסקו: פשוט. גוף חי דומה במידה רבה למנוע. הוא צורך דלק — מזון — והופך אותו לאנרגיה המאפשרת לו לנוע.
גליון 2259 (17 בדצמבר 1980), עמוד 50
לא תוצרת בית זוכרים את משקה השוקו — המטורף מלפני כמד׳ גיליונות ן צריך לשים בתוך גביע ארוך ויפה רבע הגביע ליקר שוקולד, ואת השאר למלא חלב חמים. … את הגבס צובעים אהר-כך בצבע הכלי. כשהכד גבוה וצר, קשה לעבוד בגבם, כי אין אפשרות לעבוד עם אצבעות מ בפנים. … מה שכן — להביא את זה כמתנה ישראלית למי ש יושב בניכר, ושצריך להביא לו מתנות עם משמעות מארץ הקודש, זה בומבה של עניין.
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 15
התמונה שנתקבלה היה בה כדי לרפות ידיים ולשכך כל התפרצות תוקפנית שבטרם־עת. צרות, צרות כבד מקום. הניתוח שהתפרסם השבוע בסאנדיי טיינזס אישר, אולי ביתר הדגשה, את כל ההנחות שפותחו בעבר בעולם קטן. … ים כוחה של הודו הוא מוגבל 640 .מיליוני ההודים נהנים רק משני־שלישים מההכנסה הלאומית של בריטניה, שבה חיים רק 58 מלייון בני־אדם. לאינדירה יש צרות משלה. כל הנימוקים הטובים וההגיוניים האלה אינם פוסלים מכל וכל את האפשרות שהסובייטים בכל זאת יפלשו. … הימין הישראלי, שצהל על סילוקם של יפי־הנפש ממרכז העשייה הפוליטית בוושינגטון עוד יתגעגעו לליברלים, שראו בישראל אידיאל, לא דק אינטרס צר. האינטרסים מצביעים בכיוון אחר לגמרי.
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 51
מוסר ההשכל הסופי — והוא סופי רק מפני שהוא מתייחס לתופעה החדשה ביותר של שנות ה־— 70 הוא שאשה אינה צריכה להיות עוד פונקציה של גבר זה או אחר, וכל מי שראה בה מין חפץ מובן מאליו, כמו הריהוש שבביתו, צריך ללמוד שעובדות החיים השתנו. תזבן ן־ת לגאון אליבי (אסתר, תל־אביב, אר־צות־הברית) — אלפרד היצ׳קוק לא התייחס ברצינות יתרה לסרט זה, שעשה ב״ .1954 לדבריו, היה זה עבורו מעין תהליך של ״טעינת מצברים״ ,כלומר סרט שאין צורן להשקיע בו הרבה מאמץ ומחשבה. … זה היה סירטה הראשון של גרייס קלי עם היצ׳קוק, בו בדק את התכונות שאותן הוא עתיד לנצל בצורה מרהיבה יותר בשני סרטיו הבאים: החלון האחורי ותפוס את הגנב. … אמנם הוא אינו מציע דבר כתחליף, אבל כפי שכבר הכריזו ריפורמטורים רבים: כדי לבנות מחדש צריך קודם כל להרוס. וזה כנראה מה שהקומדיות החדשות של אמריקה שמו לעצמן כמטרה.
גליון 2261 (31 בדצמבר 1980), עמוד 39
ידעתי כל הזמן שההורים שלה מתנגדים לזה. ליאור היתד. מספרת לי על צרות וסיכסוכים שיש לה עם אמא ׳שלה בגללי. … ההורים שילה הגבילו אותה מאוד ׳והייתי צריך להיפגש אייתה במחתרת. כשליאור היתד. … לבסוף החלטתי שאני צריך למצוא דרך להתקרב ׳לאימא .׳שברתי לי יאת הראש למצוא שיטה להתיידד איתר .
גליון 2265 (28 בינואר 1981), עמוד 70
עם הגיע־המישלוח הראשון של נשק קומוניסטי למצריים נפתח הוויכוח הגדול. כל אדם הבין כי גורל המדינה עומד להחתך וכי יש צורך בהח לטה ברורה וקיצונית — למילחמה או לשלום. … להיפך, הוא הוסיף להחמיר מיום ליום, שעה שהנשק המשיך לזרום למצריים ולעיראק, ומעצמות העולם הבליטו בגלוי את רצונן לנטוש את ישראל. … טרומן, שעמד מול הלחץ הנגדי של מדינאיו ומצביאיו, שהתנגדו בתוקף למדינה עברית, הטיל מצור על עצמו וסירב להיפגש עם כל מנהיג יהודי שהוא.
גליון 2262 (7 בינואר 1981), עמוד 14
גם השמרנים מוכנים להפעיל כוח כאשר הדבר נחוץ, אך הם פשוט מאמינים ששליטה כלכלית יכולה להבטיח אינטרסים ללא צורך בהתערבות צבאית. הליברלים, לעומת זאת, מאמינים בעוצמתה של המדינה. הדבר מביא לשיפורים מסויימים בתחום הכלכלי־חברתי, אבל מעל לכל לתקציבי־ענק צבאיים ולהתערבות בכוח בזירה הבינלאומית.״ אין צורך, כמובן, לקבל תיאוריה זו במלואה. אך גם בלעדיה סביר להניח, שדווקא ממשלתו של רגן תסתדר לגמרי לא רע עם הסובייטים. … כל נטייה אירופית ליתר פיזור ביחסי המסחר שלהן, לביות הגוש המזרחי והעולם השלישי, פוגעת ישירות באינטרס האמריקאי הכלכלי, במובנו הצר והראשוני ביותר. ואכן, הסתירה באינטרס הכלכלי בין אירופה לאמריקה, מניבה יותר ויותר הבדלים בתחום המדיני.
גליון 2262 (7 בינואר 1981), עמוד 58
ואם הוא לא יודע, אז אולי הוא סתום וממילא לא יבין, ואולי הוא מאזוכיסט ואוהב להיות איפה ש״בעצם״ רע לו, ואז, אולי, כדאי לעשות תעמולה (אם עוד צריך) ש- ״בעצם״ רע בארץ, אם אתם מבינים למה אני מתכוון. … טומי (מילנו), עמילח (פאריס) ,טובה (סאן־פאולו), ברוך (לידס) ,רנא (לא ידוע) ,ברנרדו (פאריס)* ורבים אחרים נמצאים עכשיו במקומות שבחם (יחסית) טוב לתם יותר. מי שיגיד שזה בגלל סיר הבשר, צריך לתפור לו את השפתיים אחת לשניה. צרפת וה7זב*גה גם מצרפת והסביבה באו עוליס״בכוח. … כי שם טוב להם יותר. כל כך פשוט, שבא לצחוק. צריך רק לבדוק את ההיסטוריה היהודית ולראות שזה מה שהם עשו כל הזמן.
גליון 2240 (6 באוגוסט 1980), עמוד 31
כשבנה (שהיה גם מאהבה) היה עובר על פניה, היתד, מנחיתה עליו סטירת־לחי שיגרתית, כאחת האומרת :״אם צריך ואם לא, זה לא יכול להזיק.״ כשהגיעה לגיל ,15 החליטה שדי במאמצים. … עכשיו היא יודעת שהיא היתה, בשעתו, חתולה קדושה במיצריים העתיקה. חסידה וליאור ואלישע ואביגיל ושתי ״ושתי, ושתי, ראיתי אותך !
גליון 2246 (17 בספטמבר 1980), עמוד 49
סער אינו שייך לירושה של יצחק ליכני וארנון צוק דמן (מנכ״ל הרשות ומנהל הטלוויזיה של טרם־המהפך) ,וזה עשוי לרכך את יצר־ההתמודדות של לפיד ושימעוני. יתכן שהנהלת רשות־הישידיור גם לא תוכל להרשות לעצמה סיכסוכים עם מנהל אשר מונה מטעמה. … ״אם יש לו ביקורת על מקום העבודה שלו, הוא יכול לומר אותה לי, הוא לא צריך ללכלך בעיתונים.״ אולם לב-ארי לא רק כעס. … אחימאיר, איש־חדשות מובהק, בעל תפיסה ייסודית בתיקשורת, ימשיך לבחון חדשות, ופרשנויות לחדשות, בצורה העניינית והמיקצועית שלו, כפי שעשה עד כה.
גליון 2246 (17 בספטמבר 1980), עמוד 59
ווללה שיגעו אותו. כל הזמן הראש שלו היה צריך ימינה שמאלה ימינה שמאלה, כי כשיושבים ממש על המיגרש, לא מספיק להזיז עיניים. … לפעמים בפרק זמן זה קורה משהו מעניין, ואז ממש לפני ההמראה, כשכל המנועים עובדים, עוזבים עיניין כאילו לא היה אף פעם, מעודו. זה יצור קטן. לא יכול לזכור הכל, אז לפעמים צ׳וכח. … ככל שהשקט אחרי היבבה הראשונה ארוך יותר, אני בצרות, כי העסק רציני. ראשית אני רוצחת למען בתי את כל מי שאשם.
גליון 2224 (16 באפריל 1980), עמוד 5
ברבות הימים הפכה הסתדרות זו חלק מן המפד״ל. 1925 — 19.4מצריים הוכרזה מונרכיה תחוקתית. פואד ה ראשון מלך מצריים. אלברט שווייצר 16.4.1913 — 22.4נחתמה ברית ידי דות בין מצריים ועיראק. ה ברית הראשונה בין מצריים למדינה ערבית כלשהי. 1955 מסיפרי השנה: ארבעים הימים של מומה דאג, על שואת הארמנים, מאת הסופר היהו־די-צ׳כי פרנץ וורפל. 1954 — 20.4היינריד הימלר מונה ראש המישטרה החשאית בגרמניה הנאצית (הגסטפו). 1956 — 22.4החלה השביתה ה כללית של ערביי הארץ, ש נמשכה כחצי שנה. … אלבניה, מדינה קומוניסטית שמרבית אוכלוסייתה מוסל מית, הכירה דה־יורה בישראל. 1950 — 19.4בריודהמועצות הסתלקה מהתוכנית לבינאום ירושלים. 29 — 17.4מדינות העולם השלישי מאסיה ואפריקה הת כנסו לוועידה שנודעה מאז בוועידת בנדונג. ג׳מאל עבד- אל-נאצר, נשיא מצריים, הוא דמות־מפתח בוועידה. דויד בן- גוריון מכריז :״עתידנו אינו תלוי במה שייאמרו הגויים, אלא במה שיעשו היהודים.״ ס־בזרו של כ כר גליד אל תהרשו את ביתנו !
גליון 2227 (7 במאי 1980), עמוד 35
אם יש רצון לפתור את הבעייה, היא תיפתר. הצרה היא שהישראלים חיים עדיין באווירה מסויימת. … הערבים לא התערבו בחייהם, לא פגעו בכבודם. בעיראק ובמצריים הם היו עשירים, היו להם בתי־חרושת. … אך רוב החברונים מנעו מהם להמשיך בזה, ופתחו את דלתותיהם לפני היהודים בשעת־צרה*. זה כמו בדיר־יאסין. כמה יהודים רעים עשו מה שעשו
גליון 1867 (13 ביוני 1973), עמוד 35
״לצד ההכנסות, יש לנו גם הרבה הוצאות. לפעמים, כשהיה צורך, היינו לוקחים עוזרים, ומשלמים להם 35ל״י ללילה.״ אבל הצרות האמיתיות החלו לאחר ה יריות :״המשטרה אמרה לאנשים לא לש לם לנו יותר דמי־שמירה. … אולי דברים אלה ישמשו לקח לאלה התועות בדרכי החיים, בין הרצון לחיים שלווים לבין יצר הפירסום והחשיפה העצמית. אין לי טענות נגד יצר זה, בו התברכתי גם אני כפי שחספקתם ודאי להיווכח.
