חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 14,676 עד 14,700)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2166 (7 במרץ 1979), עמוד 42
צבאות רומל עומדים לפלוש לאלכסנדריה ב אלכסנדריה מדוע של יוסוף שאהין, סרט מצרי שעלילתו מתרחשת ב־ . 1942 שאה־ן משלב בו תמונות נוף של אלכסנדריה עם קיטעי נאומים של היטלר וצילומים תיעודיים של הצבא הגרמני המנצח.
גליון 2167 (14 במרץ 1979), עמוד 53
קרמה והופר: חיים כפולים כל מה שנוגע לצד האנו שי־חברתי, זוכה כאן לטיפול זהיר ו מפוק ח, כששאברול נמנע מלה שתמש ב קווי ם עבים, עד שלעתים מ תקבל הרושם כי הוא ניצב קצת יו תר מדי בצד• הבעיה היא דווקא פסיכולוגית. המיבנה העלילתי אינו מוביל בצורה משכנעת די הצורן לקראת הסבר המעשה החריג של ויולט. האנוע\> ו ה עו ק צני מפיל, ייוסף זכדה אפלייה ברורה האשה מפאריס (פאריס, תל־אביב, ארצות־הברית) — סר ט זה של צ׳רלי צ׳פלין, א ן בלא הש תתפותו, הוא אחתמ או תן פנינים קולנועיו תקלא סיו ת, שצריך להתבונן בהן פעמיים כדי להבחין בכל מעלותיהן. … הוא אינו מסוגל ל ה חלי ט בעצמו מ ה הוא רוצה, ול א הב תו יש גבולות ברורים מאד של מו ס ר בורגני. הרווק העשיר והמבוק ש צריך ל היו ת מנז׳ו ופרוביינס: מוסר בורגני הנבל הקלא סי, אבל התנ הגו תו הטיבעית, עצם היו תו שלם עם ח סרונו ת ופגמי הטבע האנושי, ובעיקר גילומו על-ידי אדולף מנז׳ו, הופכים או תו לד מו ת סי מפ טי ת.
גליון 2184 (11 ביולי 1979), עמוד 77
.״ מה שמצער למקרא הנוסח העברי של ספר זה, הוא התרגום המעולה של אביב מלצר, ש־מבוזבז על ספר כל כך משעמם ובינוני. * סול בלו — תפוס את היום: עברית: אביב מלצר; הוצאת אדם, ירושלים; 113 עמודים (כריכה רכה). * ספריו של סול בלו סובלים מנטייתו לגדוש את המלל של גיבוריו בבשורות פילוסופיות, שבסך־הכל אינן מעמיקות מעבר לצרכיו של הצרכן האמריקאי הממוצע, המסתפק בכותרות השמנות של עיתון הבוקר שלו. … ראיון עם היוצר אילן מושגזון, במאי רובה חוליות, ופירסום יומן של דויד פרלוב, ומאמר של קסאי סמאק על הקולנוע המצרי, תחת הכותרת קולנוע בצל הפירמידות מעידים על הנושאים האקטואליים, שבהם עוסק קולנוע.
גליון 2176 (16 במאי 1979), עמוד 58
• ויהיו לכשר אחד 8.00 לפי מה שהוריה של אליזבט עוברים בחיים, בסיד־רה על אדונים ומשרתים, צריך מטוס. כאשר שכב יוז בבית־החולים תיכנו מיטת חולים חדשה. … בד בד עם זה שהיא מגלה להם שיחסיה עם בעלה לורנס מעורערים לגמרי ושלורנס אינו שוכב איתה כלל, ובהתייעצות המיש־פחתית המסורתית עם הפרק ליט, הנערכת בכל פעם שיש צרות, מחליטים כי יש יסוד להגשת תביעת גרושין, מתברר לפתע כי אליזבת נמצאת בהריון. … הן מייצרות חלק גדול מהסוכר ואמצעי-ההמתקה ומפרות את התפוח, האבוקדו, התפוז, ה מילון והבצל וגם את מאכל הבהמות והתרנגולות — ה .) 5.30 אם היה סטיב אוסטין במצריים בזמן הפרשה, היו נחסכות מישראל צרות רבות.
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 42
הוא התבלבל, חזר לרופא ושאל אותו, :תגיד דפק או לא דפק?׳ אותו דבר אצלנו, צריך להחליט כן או לא, ואני אומר כן.״ ״היום, כל היערכות המישסרה היא בכיוון החשיפה,״ הוא טוען . … האם יש להתיר זנות חוקית ו ״אני לא חושב שצריך להשקיע בזה הרבה מדי. אני בעד זנות מאורגנת, אבל אני יודע שזה לא יפתור את הבעייה. … יש לי היום למעלה מאלף שוטרים. הייתי צריך עוד 200 שוטרים ורכב, כדי לכבוש את העיר כולה, ושיהיה כמו שאני רואה את זה.״ על אדמת ישראל הוא יהיה אדם עסוק מאד :״ראה מה עשו בישראל לבארי ניומן, לסטארסקי ולאחים.״ על האחים הוא לא שמע, ואני צריכה לספר לו על שחקני הסידרה האנגלית.
גליון 2182 (27 ביוני 1979), עמוד 37
היא גם בתם של שניים מראשי מפא״י, דבורה ושגרא נצר, והתחנכה על ערכי תנועת־העבודה ועל סלידה מן הריוויזיוניזם על כל גיל- גוליו. … למה אני צריך את זה?״ הפגנת־המחאה של הדרוזים בישראל. … ״מאחר וידוע כי מר אשל דודי ביקר כמה פעמים בארץ ונפגש, בין השאר, עם פקידי מישרד־החוץ, הריני מתכבד לש אול ״האם נרמז למר דודי באיזו צורה שהיא שיאונה לו רע, במיקרה שיגלה פרטים על מגעיו עם ישראל?
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 55
על מדפים מונחים קטלוגים וספרים, מרוסיה, היה צריך לשלם לממשלה הרו וכל חומר תיעודי שאפשר להשיג על אפנים שהציגו אי פעם בארץ. … ואכן, המורשת ה עם הקירות הלבנים הגדולים. את כיתמי הצבע הוא מחלק בצורה שאיפיינה קלאסית שספג ניכרת היום ברקע החום- את ציורי מארק רוטקו — חלוקת השטח לכמה מישטחים. … את כל הרעיונות המקננים במוחו הוא מעביר לבד בצורה סימבולית. למתבונן בציוריו נראה, שהאדם שיצר אותם אוהב יופי, ומביע זאת באמצעות בחירת בקבוקי בושם של נשים, כנושאים לציוריו.
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 41
יערי ביקש וקיבל חופשה בת למעלה מחודש, כדי להשלים את ספרו על המשא־ומתן ל שלום בין ישראל ומצרים, שאחריו עקב מקרוב. את מקומו של יערי ככתב לענייני ערבים ימלאו שניים: רפיק הלכי וגיל פדן.
גליון 2163 (14 בפברואר 1979), עמוד 8
בלי לבדוק (כנהוג על פי תו רתנו) ממספר מקורות, אתם מביאים ״עוב דות״ שבחלקם לגמרי לא נכונות או שהן באיזו שהיא צורה מסולפות. הציבור מכיר אותי על פי מאמרים רבים שהופיעו ב ידיעות אחרונות, במעריב, בלאשה, וב־הארץ, בנוסף לספרי שיצא בשתי מהדו רות, וחוברות כפתור ופרח היום, גם כן בשתי מהדורות כל אחת. … ״ ,העולם הזה .)2162 כל מי שקורא עיתונים ו מאזין לרדיו מודע לדיעותיו הריאק ציוניות של מר לפיד, המייצג את הלאומנות הישרא לית צרת-האופקים. יחסו למיעוט הערבי החי בתוכנו ובעיקר תמיכתו הנלהבת ב הגבלת חופש הביטוי הן מן המפורסמות. … די לקרוא את הסאטירות השבועיות ש מפרסם טומי לפיד במעריב מדי ערב שבת, כדי לנחש מה תהיה רמת אמצעי * פיר — פגע, אסון, צרה. התיקשורת המשודרים כאשר יתמנה לפיד למנכ״ל רשות־השידור.
גליון 2159 (17 בינואר 1979), עמוד 60
מלצרים מז מרי ם 1 1 1 1 1 בך חודפה תהילה בשד אני, בדרך־כלל, איני קונה את כל הסיפורים על הישראלים המתגוררים באמריקה והמצליחים בצורה מסחררת. … היא התחתנה עם בחור יהודי אמריקאי, הצעיר ממנה בכמה שנים, שאותו הכירה במיסגרת עבודתה. גם הוא מלצר־מזמר. רק כדי לעדכן אתכם, אני רוצה להז כיר לכם, שעליזה היתד, נשואה כאן בארץ לשחקן אריה יצחקי, שאחרי הגרושין ממנה נעשה חוזר בתשובה, וכיום הוא לומד באדיקות רבה בישיבה. … אפשר לאהוב אותם אבל רק אחרי שעות ה עבודה.״ המגיע תכופות לביקורים ארוכים בישראל, תמיד עם תהילה, שאינה מניחה לו לבקר בארץ לבד, מכין הפתעה לכל חובבי הקולנוע בארץ :״בחג הפסח הקרוב אני עומד להביא איתי הנה את רומן פולנסקי.״ ולתהילה יש כבר הצעה :״אני חושבת, שצריך להתחיל לחפש בשביל פולנסקי כלה יהודיה לחתונה.״ ומכיוון שכולנו כבר שמענו על טעמו של פולנסקי, הרי שרק נערות מגיל 13 ומטה יכולות לטפח תיקוות בעניין.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 33
ההון השחור הוא הגורם המרכזי בחיי הכלכלה הישראלית. אי־הנכונות לפעול נגדו בצורה משמעותית כלשהי היא המחדל העיקרי של הממשלה, שבו צריכים להתחלק שר־האוצר יהושע רבינוכיץ, מזכיר ההס תדרות ירוחם משל ונשיא התעשיינים כומה שכיט. … בתחילת השנה עיטר את ספר מחקרו של לוכה אליאם על השלום בצורה מקורית, ואילו לקראת סופה זכה בהכרה בינלאומית בזכות שתי יצירות שהציב בבייאנלה של ונציה. … היה זה מחזה שבעט בפרות קדושות, תקף בצורה ישירה וחדה תופעות של סיפוח ופולחן השטחים ה״משוחררים״ .מונדי הצליח להרגיז את כל שופרי המחנה הלאומני בישראל, שכמעט ערכו בו לינץ׳ ציבורי, הוכיח את חשיבותו של התיאטרון כחלק מהמאבק הפוליטי והרעיוני.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 68
ואם היא בכל-זאת תרצה אותי, סימן שהיא קצת משוגעת. ואם היא קצת משוגעת, אז אני לא צריך אותה.״ 9כדיחת•זוועה על מצבה של המדינה :״אנגלי נפגש עם ישראלי, והתוודה באוזניו : ,שמע, מצבה של אנגליה חמור לא פחות ממצבה של ישראל, ובכל־זאת אני מקנא בכם.׳ פלד ״זונה נוסעת״ זהו בסך־הכל האפגינג אחד גדול !״ • שר־האוצר והמורה־לש־עבר יהושע רנרנוביץ, על ״שר־הביטחון שימעון פרס : ״הצרה היא שהוא למד ממני עיברית, אבל לא חשבון.״ • איש־התיאטרון יעקוב (״יעוקל׳ה) אגמון, על שי- טת־הריאיון האמריקאית :״אם שואלים אותך שאלה שיש לך תשובה עליה, תשיב , :אני מאד שמח ששאילת אותי את השאלה הזאת ׳.אבל אם שואלים אותך שאלה שאינך מוכן לה, תפתח תמיד ב,זוהי שאלה מאד־מאד מעניינת.׳״ • המהנדס־הממציא אלם״ פגדר זרחין, במיכתב־הברכה שלו אל עורך העולם הזה אורי אבנרי, לדגל הינצלו מנסיון ההתנקשות בחייו :״הכתוב מעיד, :שומר פתאים השם.׳ ואם לא שמר אותך, משמע ! … אלא •שאצל בגין זה ,רק כך׳ ,ואצל דולצ׳ין זה ,רק קח״׳ 9העיתונאי ואיש יחסי- הציבור אורי סל,ע על •שני סיסים חדשים :״האחד יוטל על כל הנשים במדינה, וייקרא מס־מחזור, והשני יוטל על פרידמן ״בתום, בלהט, במסירות״ הגברים, מוסף.״ וייקרא מס־אורך־ יהודה מאיר :״איזה פרצוף יש לממשלה. אם אני הוא זה שצריך להגן עליה י״ 9הסופר ומבקר־הסיפרות דן עומר, בסיפת :״בוקר טוב, מהפכה, המילחמה גנבה לך אה ההמונים.״ 9ח״כ צכי גרשוגי ז״ל, על השאלה כיצד קרה -שידידו, יו״ד ועדת־הכספים של הכנסת ה״כ ישראל קרגמן, הצביע בעד חוק־ההפלות :״ח״כ אורה נמיר הצליחה להשכיב אותו.״ • 9עובד־ דפוס ב צהרון מעריב, על העיתון החדש היום הזה :״לא תהיה -שום בעייה.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 36
אם יתפתה צה״ל להאמין בי במילחמה הכאה יש לבצע איגוף־אנכי־עמוק, מפני שככר ״ית מוטט״ האוייב: ואם אכן ישוכנעו האחראיים שצריך לנסות מהלך בזה וגם יורו לארגן, נאמר 3—2 ,חטיבות כמייוחד לאותה מטרה, כי־אז אפשר מאד שבשלבים הקריטיים כיותר של המילחמה תושארנה כעורף אותן 3—2 הטיבות על בל ציודן: וגם כשיוציאו ממיב־צעים שוטפים ויכינו כמייוחד עבור כוח זה חלק משמעותי מעוצמת התובלה האווירית שלנו — וזאת יטעה שבאחת הגזרות הקריטיות עשוי אפילו חלק מעתודה מכוזכזת זו להספיק בדי להפוך מפלה־אפשרית לניצחון ודאי וחיוני. … רעה זו יכולה להפוך חמורה ביותר, אם יוחלט, למשל, שכל עוצבת צנחנים צריך שתהיה מסוגלת, מלכתחילה, ״גם״ למיבצעים מוטסים; וכי בניינה, אירגונה, ציודה ואימונה צריך שיותאמו לכך. … המסוק, כמו הדאון הצבאי שעבר מן העולם, מספיק להשתעשע נ 1זנ7ותות ׳של איגונינדאננ״ס־עמוקים ומיבצעים מוטסים מיועד ובנוי להוביל יחידות שלמות, על מירב ציודן, כדי שבהגיעו לקרקע יוכלו לפעול מייד כיחידות קרקעיות רגילות. אין כל צורך או היגיון בחיל מיוחד, משום שכיום כל יחידת רגלים היא מועמדת קבועה להטסה במסוק.
גליון 2097 (9 בנובמבר 1977), עמוד 13
הפועלים היו הומר־גלם. הם היו אובייקטים, חפצים. צריך היה להוביל אותם, לדבר בשמם, לסתום להם את הפה כשצעקו, לאיים עליהם בגירוש מן ההס תדרות, ובמיקרים הקיצוניים לסלקם מבניין הוועד־הפועל בעזרת המישטרה. … פינחס ספיר מינה את ירוחם משל, משל נאלץ לשרת את ספיר ויורשו. אך עתה חל המהפך. הממשלה מצרייה כידיים עויינות. האינטרס המיפלגתי של עסקני העבודה ידרבן אותם להפוך ראש-חץ כמאבק נגד ממשלת־כגין . … הממשלה עלולה להוביל לקראת מילה,מה חדשה, שתשכיח את הצרות הכלכליות. היא יכולה לגרום השתוללות של אכסטאזה לאומי נית־דתית, שתהפוך בל קורכן כלכלי לתענוג מאזוכיסטי.
גליון 2091 (29 בספטמבר 1977), עמוד 39
הרגשתי שקלטן סובל מכך .׳האם גם אצל המצרים יש אשפה מעופפת כזו?׳ שאל מישהו. … אני מציץ לפעמים במוספי־הסים- רות, ובין פיהוק לגירוד אוזן אני מבחין בכל מיני פולחנים חברתיים בעלי אופי סיפרותי, שכל מי שקרוי סופר במקומותינו צריך כאילו להשתתף בהם. ״כאילו הוא נתלש מהמולת הרחוב״ • מסתובבים באוויר כל מיני שמות של מכשפים גדולים וכוהנים שכדאי להכיר אותם, ואני לפעמים חושב שאולי כדי לגרום נחת לאשתי, אולי כדאי לדחוף איזו יד ורגל באחד הטרקלינים — אבל המחשבה שלשם כך אצטרך להקדיש יותר שעות שולחן, וגרוע מכך לקרוא מישהו מהמעורבים, גורמת לכך שהרצון הזה יתאדה ממני במהירות שיא.
גליון 2077 (22 ביוני 1977), עמוד 34
כך לא היתד, מרידה, מפני שהיה נדמה שאין במד, למרוד. היה נדמה שאין צורך לבצע מהפכה׳ מפני שהמהפכה כבר היתה. כל התפיסות החדשות כבד ישנן. אין צורך להמציא דפוסים חדשים. יש רק צורך ״להגשים״ — מילה שהפכה סיסמת הדור, דשפירושה התפטרות-מראש מכל יומרה לקבוע י־עדים, להיאבק על ה־ ״מד,״ .הוסכם כי ה״מה״ הוא קבוע, ויש צורך לדון רק על ה״איך״.
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 53
״ מתוך הבית בקעו צעקות נשים. הדלת נפתחה כדי חריר צר, וראשו של אדם מבוגר הציץ החוצה .״אדוארדו איננו. … מישהו משך אותי בשערות וגרר אותי לתוך תא צר וקטן. כמעט יומיים לא ראיתי׳ אור־שמש, הייתי צמא ורעב. בתא הצר לא יכולתי לזוז. כשרק ניסיתי להניע את גופי, נתקלתי בקיר.
גליון 2078 (29 ביוני 1977), עמוד 45
שלנוע סרטים מ׳דחסגזז המכניס הקולנוע האמריקאי היה פעם תעשייד. מסודרת. הוא יצר הרבה מוצרים אחי דים, והגיש אותם לקהל אחיד פחות או יותר. … ובנך מצטרף לבנון, בדרכו הצנועה, לכמה קולנוענים מהפכנים בעולם הרחב, וממלא פונקציה שאולי אינה המרכזית או החשובה ביותר של הקולנוע, אבל אין ספק שצריך להועיד גם לה מקום נכבד. בן קנובי, את טייס-החלל האופורטוניסט האן סולו (הגברתן מאטויקן גראפיטי, האריסון פורד, מגלם אותו) יחד עם החל לית שלו, ווקי אחד נ בון (ווקי זה י צור חלל שהוא תערובת של קוף מגודל, כלב, דוב ובן־אדם, המתנשא לגובה של 2.40 מטרים) ,ושני רובוטים שכבר זכו בכינוי ״לורל והארדי של עולם המחשבים״). … הוא מדבר בציפצופים, שרי קות וחריקות, קורץ במנזרותי׳ו הרבות, וב שעת התרגשות הוא מסוגל להפיק כמות אדירה •של ניצנוצים ורעשים, עד שה במאי חש צורך לתרגם הכל לישפת בני- אדם. בתירגום הכתוב בגוף הסרט.
גליון 2028 (14 ביולי 1976), עמוד 17
אלא שבהבדל מן הרב גורן, עטור אלוהים בהרבה יותר אותות, שאותן צבר בגבורה בכל מילחמות ״שואל — למן אות יציאת־מצריים ועד לאות מילחמת ששת־הימים. אלוהים קיבלנו בלישכתו, המרוהטת בפשטות מלאת־הדר, וענה לכל שאלותינו בגילוי־הלב האופייני לו. … סוף־סוף עם ישראל מת ייחד עם אלוהיו כמו שצריך. אני גם החלטתי לתרום שלושה ימי עבודה לוועד למען החייל, ולהוריד עד סוף החודש את המס־ערד־מוסף מכל עבי רותיהם של ישראל. אנחנו: ומה, לדעתך, צריך לעשות עכשיו? אלוהים: אני מקווה שההתעוררות הזאת לא תהיה בבחינת דבר חולף.
גליון 2071 (11 במאי 1977), עמוד 5
הפעם הצטרף גם הליכוד לקונסנזוס ציני זה, והנושא נעלם כימעט כליל מתעמולת- הבחירות שלו. כעל־הדכר, אנוואר אל־סאדאת, נשיא מצריים, טען שההחלטה התגבשה כליבו סופית כאשר שמע בי מיפלגת-השילטון כישראל היכלה את ״מיסמך גלילי״. … התשובה כתובה כבר בסיפרי־ההיסטוריה: המילחמה פרצה ביום־הכיפזרים ,1973 כמה רקות לפני השעה שתיים, כאשר פתחו הגייסות המצריים במיבצע הגדול לחציית התעלה ולכיבוש קו בר־לב. אולם מתי החליט מי שהחליט לתת את הפקודה ן מי שבא לאתר את היום שבו פרצה המיל חמה, צריך לחזור ארבע שנים אחורה. באשד נסגרה הקלפי באותו יום, בכר נפל הפור.
גליון 2076 (15 ביוני 1977), עמוד 8
אם לא תתחיל בדי אטה מיד — לא תובל לעבור בפתחים צרים. מראה פניך הולך ורע מיום ליום. זה רק באשמתך! … לך, בת אריה, יש יותר מזל השבוע: את עליזה, רעננה ומלאת חיים. המשיכי להתנהג באותה צורה. ברגע שתעמוד על סף השינוי המיוחל, תרגיש כבול אל העבר. … נסיון העבר לא לימד לקח את מנחם בגין כאשר בחר בדיין. הוא צריו להיות תמים מאד, כדי להאמין שדיין יהיה לויאלי כלפיו, אישית ,׳וכלפי צוות הממשלה הנוכחית.
גליון 2135 (2 באוגוסט 1978), עמוד 24
הצהרתו של בגין נראתה להם כהכנה פסיכולוגית למיתקפה נוספת של צה״ל על לבנון, במטרה לספח חלקים ממנה לישר אל ולהפוך את שאר חלקי לבנון למדי־נת־חסות של ישראל. אולם הצרה היתה שמנחם בגין לא העמיד פנים. הוא לא עסק כתר- נילים. … אף פעם לא ראיתי אותו כל-כך מדוכא בגין פתח כל שיחה עם איש מדינה או שר, בכל נושא שהוא, בציטוט קיטעי מידע שהגיעו אליו, לדבריו, על המעשים הנוראים המתרחשים בלבנון ועל הטבח הצפוי במיעוט הנוצרי .״כל אדם מוסרי צריו לחשוב כאילו עושים את זה לו,״ אמר בגין . … הוא פעל מתוך התרגשות, שמקורה בזיכרונות אישיים מימי השואה באירופה. מעתה צריך להיות ברור לכל ישראלי כי ראש־ממשלתו עלול לקבל הכרעות גורליות על-סמך אמונה עיוורת בסיסמות נרגיטות, שאין להן עם המציאות ודא כדום
גליון 2128 (14 ביוני 1978), עמוד 48
קנה כמונית גיזעית • הגיש לנו קפה גיזעי )2 .ההיפן* מ,יורם׳ בחור עלא־כי־פאק. גיזעי! אל תשאל איזה צרות עו שים לו בבית. כל שנותר להוסיף הוא שחגית רכבי הנ״ל היא ״שאפה״ אמיתית, שאפה עד כדי שאפתנות להעמיק ״את ההבנה בין הדורות״ בעזרת ״נוסטאלגיה״ ו״עימות עם בני־יהנוער״ .מי צריך את זה? … לאפיקים של דמוקראטיזציה ...עוצמה אינתודעה נורמאטיווית... טלקטואלית... פראלמאטיזם צר־אופקים ...הרחבת תחולתה של הציוויליזציה הקיברנטית ...להגיע אל המומנט של התהוות רקע מייוחד ליצירת סינתזה גואלת ...מוליכה אל סימביוזה פוריה בין פראגמאטיזם ואידיאלי זם ...הקונפיגוראציה הפוליטולוגית. … הוא מספר לצעיר עובדות בלתי־ידועות על חייו : ״יודע אתה שלמדתי להיות מהנדס. בעצם צריך הייתי לבנות בתים. אולם מעולם לא בניתי בית, אלא תמיד עסקתי בפיצוץ בתים ובהריסתם גם הקאריירה ה צבאית של ד״ר פימל דומה לזו האזרחית : ״פוצצתי גשרים וכתי־מנורים, כנסיות, מע ברי רבבות, הווילות וצמתי־דרכים.
גליון 2086 (24 באוגוסט 1977), עמוד 50
בינתיים קם דור הדש של נוער שיאלילוו היו בבר בוב דילן,האבנים המתגלגלות והזזיפושית. אלוביס היד. צריך להילחם בדי: לתפוס שוב את מקומו. בקרב הזה נחל תבוסה. … הילך- טוב-ממפיס, שכולם התפעלו ׳מעדינותו ד התחשבותו הפך למר־נפש, רתחן ורגזן, שובר גיטרות וצרתן. פעם אפילו פרץ הגלולות הרסה את הכבד שלו, שיבשה את כל חילוף החומרים בגופו. … עתה באו לראותו בנות הארבעים שהיו בניות הטיפש־עשרה הצר־חניות של תקופת פריחתו, וניסו להיזכר באורגזמות של שנות נעוריהן.
גליון 2089 (15 בספטמבר 1977), עמוד 45
המוניטין שלו עדיין לא הגיע לישראל בצורה גלויה, אלא מבעד הדלת האחורית. את המוניטין שלו כסופר רכש סאותרן בסיפרו קנדי (שאותו חיבר בשיתוף עם הסופר מייסון הופנברג) .קנדי, שהוא סיפור גילגולי קנדיד של וולטר, בדמות לוליטה מת המחצית השניה של המאה ה־( 20 בגירסה הקולנועית של קנדי כיכבו השחקנים מירילון ברנדו, ג׳יימס קובורן ואחרים) .סאותרן חיבר גם את התסריטים לסרטים כמו דוקטור סטריינג׳לאב (ו/׳או כיצד למדתי לחדול לפחד ולאהוב את הפצצה (האטומית הנוצרי הקסום שהוא פארוד״ה של ״שוע בן הסאה ה־,20 ד,מרתיח קדרת צואה ענקית מעל לשי- קאנו (בכיכובו של ריננו סטאר מהחיפו־שיות). … אם העימות על הבמה בין קאפקא ל־פרויד אומר משהו לצופה ולשוהר התיאטרון העיברי המקורי, הרי מסתבד לו מייד כי מישהו ״סובב״ אותו. צרכן התיאטרון העיבדי עלול לחוש עצמו מרוטה מן העובדה שיש מחזאים ישראלים החושבים שאפשר לתת לקהל־הצופיס המקומי סוכריות מתוצרת־חוץ ולהתהדר בהן כתו־צרת־הארץ. … נפשות מיצירות של פיודור דוסטוייבסקי, קאפקא, קאובוי של חצות וטאנגו אחרון בפאריס. פטר הנדקא ״וצר בסיפרו מארג של פופיסיפחתי, שבמהלכו הוא הופך את גיבורו המעורב מקאפקא יגרגור סאמסא) וסארטר (רוקונטין מהבחילה) לאזרח אוסטרי ׳נשוי יואב לילה העובי בשגרירות ארצו בפאריס ואשר במהלך קבלת־פנים פטר הנדקא נגד מטבעות לשון שעורכת שגריר,ותו לסופר אוסטרי אורח, הוא: מסיר מעליו את בגדיו וסולח את פניו ברוטב !
