חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 14,701 עד 14,725)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 25
ומעצבת התס פו רו תמה מו ד רניו ת באירופה תצליח להתגבר עליו ולתת לו צורה יפה, מודרנית חיה ומר שימה. מרכיב נוסף למחוללי הפל אים, הינה — כוכי — מורה לספרות מלונדון, ובין מעצ בות התספורות מהמודרניות ביותר באירופה כולה. … בדרך זו חוסך מר אלססנדרוביץ את הטירהה שבנשיאת גלילי בד עצומים כדי להציגם. בצורה כזו הלקוח מתרשם מגודל הדוגמא ומעיצובה. … מ, לאחר פירוט כה מייקצועי ומעט הבנה בנושא הבדים, ברורה לך החשיבות שבביקור אצל אלכסנדרוביץ ו יעקב מר פשוט, כדאי שתקפוץ להרצל 68׳ותיווכח במו עיניך ! שבמידה ויהיה צורך להאריך את הטיפול כדי להגיע להישג המובטח, ייעשה זד, על חשבון הממן.
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 46
הכלבים מוטרדים מתולדות כז־ור־הארץ ושואלים שאלות :״אם אי־פעם ת ה יצור כגון האדם ...כי האדם כפי שהוא מוצג כאגדה, איננו אלא פ ת הדימיון העממי. … יצר שאבד עליו כלח, מאחר שלא ת ו עוד פחדים או אוייכים. האדם התקומם כפני יצר העדר אשר בפה עליו תנאים כלכליים חברתיים כמתת עברו...״ ־הסיפור עיר עוסק בהתפוררות ערי ה עולם והעיר עצמה, כמוקד ההתרחשות העולמי, שבא לכדי הנצחי, סוציו־היסטו־רי׳ות בידי מכם ובר בסיפרו העיר.
גליון 2018 (5 במאי 1976), עמוד 42
אבל תסכימו איתי שהסיכון לא גדול ביותר, לעומת הסיכוי שזה יעבוד. מי שהעניין עבד עליה בצורה לא־נורמלית, היא דווקא העיתונאית תמר אכידר, המטיפה מאז־ומתמיד לנשיות שופעת על כל היבטיה ונגד אופנת הגיזרה השברירית. … המחטים האלה מדכאות את התיאבון, ובכל פעם שמרגישים צורך לאכול, פשוט משפשפים אותן קצת ומייד שוכחים מהרעב. מה צריך יותר מזה? אבל אל תחשבו שהרופא הזה מוכן לעשות חסד עם כל אחת, בלי חשבון.
גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 50
לשאלה מדוע בחר להשקיע דווקא, ב שטח זה, ענה גורביץ, שהביקוש הגואה בארץ ליצירות אמנות, יהד עם גידול מיס- פר התיירים עד למיליון בשנה, יצרו תנ אים הולמים לפתיחת גלריה ברמה גבוהה כזאת. לדבריו, יש כמה סיבות לגידול מיספר האספנים: הקהל הופך מקורב יו תר לאמנות, בגלל החינוך בתחום זה ! שיכבה מסויימת בארץ קונה בגלל צורך חברתי, והאספנות הוכחה כצורת השקעה מוצלחת, במייוחד בגלל האינפלציה. … קיימות עוד שתי גלריות שאינן מיס־חריות — גלריה שרה לוי בצפון העיר וגלריה ג׳ולי ליד כיכר דינזגוף. אכן, רחוב גורדון פושט צורה ולובש צורה. אך תמיד בכיוון של התפתחות וגדילה.
גליון 2149 (9 בנובמבר 1978), עמוד 4
כאשר ניגשו לקאסם, בנובמבר , 1948 שלושה חיילים מצריים, שעה שעמד לע לות לאוטובוס שיסיע אותו מחאדיוניס לעזה, הבין כי הגיע הקץ למישחק המח בואים שלו. הוא הואשם בניהול תעמולה תבוסתנית נגד הצבא המצרי באיזור הכי בוש של ארץ־ישראל ונגד מאמץ־המיל- חמה, ונידון למעצר מייוחד באבו־עגילה, במבואות מידבר סיני. … עתה יחליט בית־הדין באיזו מידה זכאי פועל ערבי, שנולד במג׳דל, גדל ביפו, נע צר באבו־עגילה והועבר לנצרת, לדרוש דרכון של מדינת־ישראל.
גליון 2148 (1 בנובמבר 1978), עמוד 4
שעווו״ת נעורת־התגמול ננט־־קינ״ה * והקים קיוסק ריר מרוע לומד יגאל מוסינתן צרפתית? צרים של בך גוויוו עיחונוח ללאה כנ ה ...לאחר שאזלה תחמושתם של אנשי המשמר הלאומי ( 25 כדורים לאיש) חדרו הישראלים לתוך קיבייה, כשבידיהם רובים ותת־מיקלעים. … תאונת־רכבת אחת, בה נהרגים שלושים איש, מזעזעת את הציבור פי אלף יותר מאשר תאונות שיגרתיות, ד,קוטלות מאות בני אדם משך שנה. מעשה קיבייה יצר הלם. הזעזועים הרעידו את העולם. מברקי הזוועה. … מישהו הזכיר לפתע את השילומים, שיוכלו לעמוד לעזר בזמן צרה. כשם שהטובע נאחז בקש, ולמרות שלא האמינו בעזרתה של גרמניה, יצא מיברק מבוהל לפינחס שינער.
גליון 2132 (12 ביולי 1978), עמוד 8
למרות כל הפגמים שאפשר למצוא במישטר בארגנטינה, צריך לציין כי פגמים מסוג זה יש בהרבה מישטרים בעולם. … על פי אותו היגיון צריך להחרים גם את המישחקים האולימפיים שייערכו במוסקבה ב־ .1980 הדיכוי והעריצות בברית־המועצות אינם נופלים מאלה של ארגנטינה. … :להכיר רק בדתיותן של אלה השומרות שבת וכשרות, ושלמדו בבית-ספר דתי. עכשיו כבר לא יהיה צורך לנהל תעמולה למען הזרם הדתי בחינוך.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 102
״ • אורלי ידין, בתו של סגן ראש־הממשלה, ייגאל ידין, כשנשאלה מדוע אינה חוזרת מלונדון לישראל :״בגלל ה בושות שאבא שלי עושה בארץ.״ הבלשן אבשלום קור, • סגן שר-האוצר, יחזקאל פלומין :״צריך להנפיק לירה עם זוטא, זו ה הוא בקיא כל כך בפירסומי- התועבה שאותם הוא תוקף: ״אני התעמקתי בהם.״ שינוי.״ • רעיית שר־החוץ, רחל דיין, כשנשאלה מדוע הקדימה לחזור מארצות־הברית בעוד בעלה נשאר שם :״גמרתי לערוך את הקניות.״ אכו־חצירא :״מאז ועידת קמפ-דייוויד יושב ג׳ימי קר- טר וכותב ספר בשם מיי קמ.3 ״אני לא מבין מדוע היו צריכים לשבת בקמפ־דייוויד 13 יום. … לשעבר, הגרי קי־סינג׳ר :״הסכם השלום בין ישראל למצריים ייחתם משום שישראל ממש מתחננת בפי ארצות־הברית שתאנוס אותה.״ • ח״כ מרדכי דירשדבי־ סקי :״אסור להכות אח הממשלה מתחת לחגורה — אין מה להכות שם.״ • ח״ב חיים קאופמן על חוק גיוס בנות :״המקום היחיד אליו צריכות בנות להתגייס זה המיטבח.״ שר־ הביטחון עזר וייצמן, על ראש־הממשלה מנחם בגין :״מנחם נובל.״ • ח״כ אברהם מלמד : ״ישראל מייצאת ידע לאיראן. … • הסופר בנימין גלאי על השאה הפרסי : החש־בראש.״ ״השאה • ח ״כ חיים קאופמן, ברצותו להסביר מדוע יש מעט צעירות יפות בתנועת החרות: נוסעת ידין בושות ואבא צורה היחידה להפוך את הלי רה למושכת.״ • שר־הדתות אהרון אבו־הצירא :״יש להחזיר את רמת הגולן — המדינה בין כה וכה איבדה את הצפון.״ מזכיר הממשלה, אריה נאור, כשראה בטל וויזיה את בגין בנמל-התעופה הקפוא של אוסלו :״ראש- הממשלה נמצא במצב שרבים מאוייביו מאחלים לו כבר הרבה זמן: ב־ 15 מעלות מתחת לאפם.״ • ח״כ מנחם סבידור על ח״כ פסח גרופר: דיוט !
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 48
אחד מהוגי־הדיעות הערביים הנבונים ביותר, הסופר המצרי מוחמד (כאשר יידומו התותחים) סיד־אחמד, אמר פעם כי על ישראל להודות לאלוהים על קיומו של אש״ף. … במילחמת יום־הכיפורים נחל צה״ל ניצחון כביר, בת נאים קשים. אך בתודעת העם המיצרי נותר המיבצע של חציית־התעלה וכיבוש קו בר־לב כהישג לאומי היסטורי. … יתכןכיאריאלשרוןעשהלת נו עההלאומ יתהפלסטיניתטובהג דו ל ה, כאשרשיחרר או ת ה מן הצרה הז א ת. יהיה זה הסיכחן הגדול כיותר בחייהם שד יאסר ערפאת ושל התנועה כולה• #המיתוס ש 7ביירות ף * ולפני כל המיכשולים האלה, יהיד.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 15
לאחרונה, כתוצאה מהתנגדותו של מזכיר־ההסתדרות, החבר ירוחם משל, שינה השר ארידור את מדיניותו מן הקצה עד הקצה• ב״הארץ״ ההסתדוזת נאבקת נגד תוספת •וקו הצמודה בי־׳דססו למת משוס שהיא חצה לשמנו על מעמדה מיום 18.4.82 נכתב כי תפיסתו של ארידור ביחס לתוספת יוקר מלאה ״אינה דוגמתית, והיא נועדה להבטיח את השכר הריאלי בגבולות פיריון העבודה, ואין זה חשוב מה יהיו מרכיבי הנוסחה שיבטיחו זאת.״ מהי תוספת״שחיקה ומדוע יש צורך בה? תוספת־היוקר הנוכחית, של * ,80 נותנת רק פיצוי חלקי על ירידת ערך הכסף. … הספקות אשר התגנבו לליבי לא נבעו מן העובדה שאיני חבר פעיל בשלוס״עכשיו• גם לא היו לי פיקפוקים בדבר הצורך של מיעוט למחות באופן נמרץ על השחרת דמותו, המתבצעת בימים אלה בצורה גסה ומכוערת /על־ידך ועל״ידי עוזריך הנאמנים. … על-ידי מר שרון כ״בלתי ציוני״ .אתה הטחת בי את הביטוי ״פרי באושים״ (מקולקל, רקוב, מצחין) וכבר הפעלתם תגובת-שרשרת הרסנית /אשר הובילה לכך שעת עמדתי מול ביתך במסגרת המישמרות של שלום- עכשיו, קראו לעברי עוברי-אורח :״בוגד, עוכר ישראל, מי צריך אנשים כמוך במדינה איני שייך עדיין לשמאל הקיצוני, שעל חוקיותו אאבק במידה ויהיה צורך, וכבר חסידיך מדביקים לי את התווית ״בוגד״.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 47
הוא אף עשה נסיון דל להתמודד עם הבעייה, הציע לחייב את האזרחים להגיש הצהרות־הון, דרש לפתוח את הכספות ועוד. איומים אלה יצרו תגובה מוחצת מצד אילי־ההון, ששיתקו מייד כל נסיון בכיוון זה. … האינפלציה סיכנה את עצם קיום העיתונות החופשית. מחירי הנייר עלו בכל העולם בצורה מסחררת, וגם שאר העלויות של העיתונות עלו בלי פרופורציה לעליית מחירי העיתונים עצמם. סכנה זו גברה נוכח שאיפת הממשלה להקים טלוויזיה מיסחרית, שתנהל את תעמולת הממשלה מבלי שזו תצטרך לשלם עבורה. המימון צריך לבוא מפירסומת מיסחרית — וזו תילקח, בהכרח, מן העיתונות.
גליון 2221 (26 במרץ 1980), עמוד 24
.״ בבואה חודשיים לפני ״תאריך היעד״ לסיום המשא־והמתן על ,׳השילטון העצמי המלא״ לפלסטינים, בהתאם להסכמי קמפ־דיי- וויד, היא מהווה סטירת־לחי לשני הנשיאים — אנוור אל־סאדאת המצרי וג׳ימי קארטר האמריקאי. בבואה, שבועיים לפני הפגישות סגן־ ראש־ הממשלה ידין טרגדיה אישית ׳כך ש״יעבור להם הצחוק״. … • היא תפלג עוד יותר את הפזורה היהודית, תרחיק אותה עוד יותר מישראל. • היא תוסיף לבידוד מצריים בעולם הערבי, מוסיפה תחמושת לכל אויבי אל־סאדאת במרחב ה מוסלמי ובמצריים עצמה. • ברגע עדין ביותר של התפתחות הנורמליזציה, היא תאט את התהליך ותגביר את בדידותו של השגריר הישראלי בקאהיר. … הוא הפעיל את ההסכם הקואליציוני, ש־איפשר לו לערער על החלטות הממשלה בענייני התנחלות. בצורה בלתי־רגילה, החורגת מן ה חלוקה התקינה בין הרשות ה מחוקקת והרשות המבצעת, נקבע בהסכם, כי במיקרה כזה תחליט ועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת אם תוקם ההתנחלות או לאו.
גליון 2221 (26 במרץ 1980), עמוד 101
טולקין, התוודע הקורא העברי עם תרגום ההובים (בתרגומו המעולה של משה הנעמי) ובתרגום המקביל להוביט שתרגמו טייסי חיל־האוויר וחבריהם בשבי ה מצרי, בכלא עבסייה, קאהיר, בשנים 1970 עד .1973 הטרילוגיה של טולקין שר הטבעות שתרגומה הושלם בימים אלה, מביאה את מסעו של פרודז באגינם, ועלילותיו בין שאר ברואי דמיונו של טולקין.
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 15
כהנא־קינג הציג אז את עצמו כ רוב הפרסים כאן נלקחו נזכהנא — הפיהרר היהודי, מאת אורי אבנרי, העולם הזה .1831 היו עניים־עניים, אבל היו אידיאלים. אני מאשים את העשירים. ״זה עושק. צריך לחסל, לחסל. אבל הפועלים צריכים להבין שיש קו אדום שמעל לו אי-אפשר להגיע. … לשנות את שם המדינה ולבטל בעזרת הרוב הזה את חוק השבות ו יש כאלו שלא מוכנים להתמודד עם הסתירה. אני לא נותן להם לישון. צריך לבחור, או זה, או זה. אני בוחר בציונות׳ ואין ספק שהציונות היא אנטי^מוס־הטית. … החזרת ערבים לאדמתם, היא חילול הקודש, ף׳ מה כינתיים ׳ עד שתגיע לשילטון, . 1אני שואל אותו. ״בינתיים צריך למרר להם את החיים. דבר ראשון, להענ!
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 23
זה היה ביקורי השני בקאהיר והייתי באותו שבוע הישראלי היחידי במצריים. שררה שם אווירה פסימית. היה נדמה לכל כי היוזמה ההיסטורית חסרת־התקדים של אנוור אל־סאדאת נפלה בישראל על אוזניים ערלות. … משום־כך הגיעה התנועה לשיאה בימי המשא־והמתן על השלום עם מצריים, כאשר היה קיים קונסנזוס רחב מאוד נגד סרבנות הממשלה. … לכן דגל ״שלום עכשיו״ רק כדכרים כלליים מאוד: שלום עם מצריים, פתיחות כמשא־ומתן, התנגדות להתנחלויות גוש־אמונים.
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 33
הוא ניתח את סיבות המיל- חמה באיזמל של היגיון צונן, הפריך את כולן אחת לאחת. ״צרת הנוצרים בלבנון,״ כתב, ״שהיא כביכול גורם המילחמה, אינה צרה שרק מילחמה כללית יכולה לפתור, וגם לא תפתור: צרת הנוצרים בלבנון לא רק תישאר לאחר המילחמה כשהיתה, אלא אף תגדל כשהיא כפולה ומכופלת.״ הוסיף סמילנסקי :״גם צרת ה טילים שהכניסו הסורים ללבנון — לא תיפתר על־ידי מילחמה, כל עוד יש להם, מלאי בלתי־מוגבל של טילים קלי־תנועה, שכדי לסלקם יש לחסל את מקורותיהם, כלומר את הסובייטים.״ אך עיקר הדגש שם סמילנסקי על נקודה מכריעה: היעדר הקונ סנזוס הלאומי לגבי מילחמה זו.
גליון 2278 (29 באפריל 1981), עמוד 55
זהו נסיון כן ואמיתי להתמודד עם בעייה קשה שאין ממנה מנוס במדינה כישראל, שבה המילחמה היא מציאות שאין ממנה מיפלט. מה צריך להיות היחס של אותם שנותרו בחיים, כלפי זכרם של חללי הקרב! … מחוברת •אחת הוא עובר לשנייה, והעניין הופך לתעשייה. בשלב מסויים הוא צריך למסור דידוחשבון, לעצמו ולאחרים, על מעשיו. לזכותם של הבמאי יקי יושע והסופר קניוק, שכתב עימו את התסריט, צריך לומר שהם אינם מנסים לגמד את הטרגדיה של ההורים השכולים, או להתעלם מן הצורך הנפשי שלהם להנציח את זכר יקיריהם, גם אם אין זה הולם תמיד בדייקנות את המציאות.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 30
שידור צר־ג תשדיר, שרות • למאיר שלו, על ראיון שהיה תשדיר־שרות למרדכי בן־ם ורת. … מנהליו של לימור הבהירו לו שחלבי מנוע מלצאת להכנת כתבה זו, בשל העובדה שאינו ״אובייקטיבי״ .רק שבועיים קודם לכן, היה חלבי ״אובייקטיבי״ די הצורך, כדי לדווח במירקע על לוויות בני עדתו הדרוזים, אחרי אסון צור. לכן מסר לימור את הכנת הכתבה לכתב השבוע -יומן אירועים, איתן אורן (ראה לעיל) … אך כיום, כאשר רק אחוז קטן מאוכלוסיית־ יורש(ת) לו־בדל הסכמתה של דוברת רשות־השידור אריאלה רבדל ליטול לידיה את תפקידה של דבורה גנני, דוברת שר־האוצר שפוטרה, יצר בעייה למנכ״ל רשות־השידור יוסף (״טומי״) לפיד.
גליון 2425 (22 בפברואר 1984), עמוד 56
במ שרד אתםמ סי רי םאתה מי ק טו רן שיצר פולק, מטל פני ם ל בנ ק של רק אנ טי ונו תני ם הו ראהל קנו ת מני ה של אייזנברג. … לא מספיק שנשארתי לבד, אחרי שאבא נפטר — וזה הנחת שיש לי מהבן יחיד שלי? אתה לא צריך אותי, ואם אני אצטרך, אצלצל לשושנה, בשבילי היא תשאר תמיד האשה. … נזתוק־חנזוץ ^ אילת בכינוס לקידום תיירות, ניגש מלונאי לסיני לבוש חליפה שחורה, שנראה לו כסוכן־תיירות, והציע לו להביא תיירים מטייוואן למלונו, אך נדהם לגלות כי הסיני שהינהן בראשו לכל הצעותיו, אינו אלא מלצר שהיה במקום, כדי להגיש תיקרובת לנוכחים.
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 9
מ׳ האישי \ודן והטרור״סט־ מימסד הישראלי, שהרי ביצוע הפשע על הר-הבית היה מכניס את המימכד הזה לצרות נוראות, ואולי גורס לנפילתו. ף* חוגים מישטרתיים ותיקשור־תיים דיברו השבוע על רב ידוע־שם ומפורסם מאין־כמוהו, ששיתף פעולה ״במובנים מסויימים״ עם אירגון הטרור היהודי. … אך כאשר לא נבחר מחדש לכהונה זו, התמלא זעם. #שותף ובנילכשע מעשה, לא היה צורך בידיעות /מוחשיות יותר, כדי לדעת שמשהו מעין זה מוכרח היה להיות. … מי החוקרים התייחסו לידיעות אלה בזהירות, מפני שהיה ברור להם כי לטרוריסטים יש עניין לגרוף לפרשה אולם אישיותו של הרב היא כה נעלה, וההשלכות הציבוריות והדתיות של מעורבותו לכך צריך, אולי, להוסיך תכונה נוספת: טינה כלפי ה־ העובדה שרב כה חשוב מעורב בפרשה עלולה להוות תמריץ נוסך לשילטונות להסכים לעיסקה בזאת.
גליון 2443 (27 ביוני 1984), עמוד 4
יכול להיות שאי-ההבנה נבעה מן העובדה, שאמרתי כי אסור לפטור אנשים שאין מסכימים עם דיעותיהם על־ידי כך שמכנים אותם ״מטורפים״ ,כפי שהיה נדמה לי שנעשה בשאלה. עם ריעות כאלה צריך להתמודד וריעות כאלה צריך לנסות להבין, בעיקר כשהן מושמעות על־ידי מיספר לא קטן של מדינאים נבחרים. … שירות בתי־הסוהר התפאר, כי בית־הכלא החדש בשכם מצוייר כמו בית-חולים לכל דבר (השבוע -יומן אירועים.)8.6.84 , צר לי להודות, כי הידיעה הזו לא שימחה אותי. … זלמן שובל, תל-אביב כר קיוסק -סניף של בנק חתפשטות עוד מעט יהיה צורך להדפיס מילון עכרי־עברי שימושי חדש, כי למלה קיוסק תהיה משמעות חדשה.
גליון 2436 (9 במאי 1984), עמוד 68
ספורט אתלטיקה קושי מיוחד ענף האתלטיקה הנחשב ספורט אינדיבידואלי, הוא הענף הכי מסובך מבין כל ענפי הספורט. הסיבה לקושי המיוחד: ענף זה מצריך תחומי התמחות מאוד מגוונים ב־ 32 מיקצועות, השונים בתכלית־השינוי איש מרעהו. … המצב העלוב של ספורט האתלטיקה בארץ גרם לכך שיו״ר הענף, עו״ד אריה קוקס, חושב ״שבשום ענף ספורט ישראל לא בנויה, כדי לקבל מדלייה כלשהי,״ כי כדי לקבל מדליה, ולא חשוב איזו, צריך הספורט להיות ברמת עדיפות אחרת(״והספורט, מבחינת סדר העדיפות, נמצא בתחתית הסולם.״) בינתיים הבטיחו את מקומם במישלחת ללוס־ אנג׳לס רק האצן מרק הנדלסמן, העולה חדש מדרום־אפריקה, הלומד השנה רפואת־שיניים בארצות־הברית ושם הוא גם מכשיר את עצמו לייצג את ישראל והאצנית לריצות־המרתון זהבה שמואלי. … ״היחידים המגיעים לקליעה הם בדרך־כלל אלה שנכשלו בשאר ענפי ספורט, וענף הקליעה היה מוכן לקלטם.״ כי כדי להיות קלעי טוב, לא צריך להקדיש הרבה לכושר הגופני, מספיק הדיוק בקליעה.
גליון 2416 (21 בדצמבר 1983), עמוד 3
אך הנה בא דויד לוי ומגלה, !תה חדלו לדווח לשרים בכלל. וכלום צריך טר את שרון גם על שהוא בכ״ז דיווח? והלאה: שימים אותו בכך הוא תובע חקירת מיקרה זגריר האמריקאי לואיס, שררש מהממשלה טר את שרון, וכלום צריך לפטר אותו גם על ? לוא דרש לואיס להרחיק מכיסאו את הרצוג הרצוג היה סקרן לדעת פרטים על כך — ום צריך היה לפטר גם אותו? … מדוע היה עניין ציבורי באותו התיק, כשהנאשם לא היה איש״ציבורו הפסיכולוגית זיווית אברמסון מגלה למבוגרים את כל מה שלא ידעו עד היום על המין אבי יהב, פעיל חרות בדרום, החליט לעזוב את מחנה דויד לוי מלך מארוקו הזמין אותה לחולל לפניו, אבל ויולט ביטון מעדיפה ללמד ריקודי־בטן בישראל כמעט כל שחקני ישראל התקבצו ובאו לברך את השחקנית והמורה הדגולה, במלאת לה 89 בשוק הכרמל בתל־אביב אפשר לקנות ממיטב האופנה -ובזול ״אס אריאל שרון שיקר במצח נחושה במיקרה שלנו, מה קורה בנושאים יותר טוריים ויותר כואבים ז״ שואל חיים בקר, סמח״ט ״החטיבה שלא גוייסה״ ,אשר פיקד על היחידה שפבשה את צור וצידון. בראיון מיוחד הוא מספר כיצד איבד א ת עינו וקובע :״אין גאווה במילחמה: המדורים הקבזעים: ידם כדבתבים קורא יקד תשקיף ב מדינ ה הנדון — עונש המוות של אמנון לין תמרורים אנ שים זלמן־שושי ולקוחותיה בלונים מה הם אומרים — אברהם קימחי, עמירם רביב.
גליון 2416 (21 בדצמבר 1983), עמוד 59
כל מה שיש כאן הוא על פני השטח, וזח קצת דליל בשביל סרט, שצריך לייצג את צרפת בתחרות על פרס האוסקר. … שלישית, העלילה בנויה כך שהשליש הראשון, שצריך להציג שרי לומיה רג׳ונרנן פרייס -חוסר כישרון בפני הצופה את הנפשות הפועלות, הוא שיגרתי, השליש השני, שצריך להגיש את תמצית העלילה, עושה זאת בכבדות רבה, ואילו השליש השלישי נסחב עוד ועוד, אחרי שמובן כבר לרוב הצופים מה קרה ומה יקרה. … ירושלים * * קרמר נגד קרמר (אוריון, ארצות־הברית) -מלודרמה מוצלחת במיוחד של הוליווד, על בעל שצריך למלא גם את תפקיד אשתו, אחרי שהיא זונחת אותו כדי להגשים את עצמה.
גליון 2418 (4 בינואר 1984), עמוד 4
אילן גולן, רמת־גן ההצבה הפרטיזאנית של מצבה על קיברה של תרזה בראשון־לציון היתה, בעצם, הפגנת חולשה חסרת־ערך וחסרת־תועלת. כי זוהי צורה של בריחה מהניתוח האמיתי שאנו זקוקים לו: שיחרור כללי מכבלי המאפיה הדתית. … אזרחים יהודים וערבים תושבי תל־אביב־יפו -וחברי הוועד היהודי־ערבי למען ערביי יפו, מזועזעים מהתבטאויות הנשמעות לאחרונה מפי קבוצות יהודים מיפו ומנצרת עילית, הקוראות מניעת מגורים משותפים. ביטויים כגון ״צריך לסלק את הערבים מכאן״. ו״ערבי מלוכלך״ (ידיעות אחרונות )18.12.83 משקפים את עוצמת השינאה, החשדנות והפחד, המביאים ויביאו לאלימות בין אזרחי ישראל היהודים והערבים. … ברצוני לשאול את מזכ״ל ההסתדרות, החבר ירוחם משל: האם זוהי הדמוקרטיה ההסתדרותית, האם זהו היחס לו ראויים חברי הסתדרות המנסים להביע, בצורה שקטה ודמוקרטית, את דעתם לפני חברי מוסד הסתדרותי נבחרי והשאלה העיקרית: האם מתכוונת ההסתדרות לנוח על זרי־הדפנה המאוד מפוקפקים של המיקדמה שהשיגה, או שבכוונתה לפתוח מאבק ממשי לשמירת רמת־חייהם של השכירים, כנגד מזימותיו החמורות של כהן־אורגד?
