חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 15,526 עד 15,550)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1999 (24 בדצמבר 1975), עמוד 19
היום הגורלי של מבירת מלון הילטון. ה־ 30 ביוני שנה זו, צריך היה להיות יום של טכסים וחגיגות כראוי לכל עיסקה בסדר־גודל כזה. אולם, לשני הצדדים נגרמו הפתעות לא־נעימות באותו יום. טייג גילה, כי האישורים שצריך היה לקבל, אשר אפשרו את העברת הבעלות אליו, אינם נמצאים בידי המוכרים. … סייג אף נדרש, על־פי ההסכם, לשלם סכומים נוספים, בסדר־גודל של 650.000 עוד זמן רב, וסופם יהיה בוודאי פשרה. אולם עד שיסתיימו, ועד שיוחלט מי צריך סבומי־כסף עצומים עבור הקנייה, עוד קו אלף דולר, שהם כ־ 5מיליון לירות.
גליון 1970 (4 ביוני 1975), עמוד 26
• כדי לזכות במעמד של ״מיפעל מוכר״ (הכרוד בהטבות כלכליות שונות) היה על היזמים לקבל המלצה של מישרד־הביטחון. המלצה זו קובעת שיש צורך חיוני בהקמת מיפעל כזה. • מישרד-הביטחון סירב כמשך שנים, בעקשנות מפליאה, לספק המלצה בזאת לכל יזם שביקש לשבור את המונופול של כית־החרו שת הקיים, ובבד לשחרר את צה״ל מן התלות המוחלטת בשרותו של בית־חרושת אחד, בושל, פגיע מבחינה ביטחונית, שבבר הוביח את חוסר־האחריות הנוראה שלו — אם לא גרוע מזה — ערב יום־ הכיפורים. … ״טיפלנו בכל תלונה ופנינו למיפעל בדרישות שונות. הצרה היתד. שלפנינו מיפ־על מונופוליסטי.
גליון 1954 (12 בפברואר 1975), עמוד 36
שימחה פלפן: ברור שבסופו של דבר לא תהיה לנו ברירה אלא להידבר עם ההנהגה הזאת של העם הפלסטיני, שתהיה מורכבת בצורה זאת או אחרת סביב אש״ף. מה שצריך להיזהר הוא, שלא נגיע למצב שבו לא נוכל לעשות זאת בגלל הקיפאון שיושתלט עלינו. … מדינת ישראל צריכה לשנות מן היסוד את כל מדיניות־החוץ שלה, צריך לחשוב על עניין יחסינו עם המעצמות הגדולות, לשאול אם אנחנו צריכים להקשות על תהליך הדיטאנט או להיפך — לעשות הכל כדי שהוא דווקא יתקדם, ויאפשר הסכם בין המעצמות הגדולות כערבות לשלום.
גליון 1946 (18 בדצמבר 1974), עמוד 29
כיתרון בעיית כתיב חשפה העברית -מסווגת?יצור כתיב חד-משמעי המש?ב אותיות וביקור ן הפעל את דימיונך ונסה למצוא לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר תסביר מה אתה רואה בו. … מאז 1848 עסקו גדולי הבלשנים והסופרים של התרבות העברית בניסיונות למצוא פיתרון הולם לבעייה זו — פיתרון שיאפשר כתיבה ללא־ניקוד בצורה שלא תכביד על ההבנה, שתמנע כיפלי־משמעות ותאיר את העניין כבר בקריאה ראשונה, ללא צורך להתעכב על־מנת להחליט בדבר משמעותה של מילה זו או אחרת על־פי הקשרה הענייני.
גליון 1945 (11 בדצמבר 1974), עמוד 2
אמרתי לו שציף ציף ציף צצ ...הוא ענה שצזזזזזדד. ליכלך, הברנש. : 1055 המצרים מקדמים כוחות לכיוון רטטטטץ ץץ זזטטט.
גליון 1957 (5 במרץ 1975), עמוד 30
בטכס שהתקיים במלון בזל בתל-אביב, או רי תיר קוני, בתה של הזמרת יפה ירקוני, ויג א ל שו ח ט, בעבר טייס חיל־האוויר שמטוסו הופל במילחמת ההתשה על־ידי המצרים, נפצע קשה ונלקח בשבי, הוחזר לארץ בגלל פציעתו הקשה, לומד כיום שנה רביעית רפואה.
גליון 1939 (30 באוקטובר 1974), עמוד 18
אף בבר כיום פתיחת המיכצע הכין פרופסור פדה כי החטיא את המטרה. הפאניקה הציבורית שיצר, על-ידי תיפנון חפוז, ברגע של חרדה לתדמיתו כמנב״ל מישרד־הבריאות, מוטטה אותו סופית. … ככל שהעמיק לחקור בדבר מבחינה סטטיסטית, מדורגת מחלת ח״טיייזקס״ בתחתית רשי־ ״מיקרי־חירום.״ בצר לו, פנה מנהל בית־החולים הלל יפה לעזרתו של מנכ״ל מישרד־הבריאות, הפרופסור ברוך פדה. … למשל, נסע ד״ר ארווין יעקב תוך שנה אחת ארבע פעמים לחוץ־לארץ, לבילוי עם אשתו, ואילו חשבונות הנסיעות נשלחו מחברת תזמן נסיעות שבראשון־ לציון לאותה קרן, שמטרותיה המוצהרות היו ״מחקר ומיכשור רפואי.״ ד״ר חיימוב ,׳ מנהל בית־החולים, לא הסכים לעצום עין, לא השלים עם התנהגותם של אותם מנהלי־מחלקות שעשו בבית החולים כבתוך שלהם והפכו אותו למיכרה־זהב פרטי. ד״ר חיימוב ניסה להצר את צעדיהם של מנהלי-המחלקות. הוא קבע כי לא יתקבל לבית־החולים חולה, ללא אישורו האישי.
גליון 1783 (3 בנובמבר 1971), עמוד 2
3ינו ד ״ כו ה שדה הנפט באגו רודס בעת כניסת כוחות צה״לי ב־>7א*1 בגדות ן מ 1קדמ 1ת קורסי ערב למועדים אפריל ואוקטובר 1972 נפתחים השבוע תוכנית ההטבות לתלמידינו: * ביטוח לימודים * אפשרות פיצול * אפשרות לימוד מקצועות בודדים * שכר הלימוד — כבשנה שעברה * תקצירים וחומר עזר — חינם פרטים והרשמה: בשעות 9—1 ב 1לטכ 1ק 1ם ברנר 17 תלפיות 19 חיפה שמריהו לוין 30 מית המצרית ושנגנב ממיתקני הנפט המצריים באבו־רודס בדרך מיסתורית. … אם יכול היה הנגיד החדש של בנק ישראל, משה זנבר, להכריז השבוע, עם כניסתו לתפקידו, כי ״יהיה צורך לשקול מחדש את בעיית השירות במילואים״ ,ולחזור כמעט מילה במילה על תביעתו של אורי אבנרי מלפני חודשיים, מוכיח הדבר כי לא כל מוסכמה היא בהכרח אמת מוחלטת.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 11
זה שבועות אחדים שגולדה מאיר, משה דיין, יגאל ידין ו סוללת הפרשנים־המדיניים־מטעם מנסים לשכנע אותנו — את העם ההיסטרי, ה רגיש כל־כך לנושא ההשמדה — שעלינו להתייחס ברצינות ובכובד ראש לאיומי המלחמה של סאדאת, לכנס הרמטכ״לים הערביים בקאהיר, לזרם המתגבר של מי׳שלוחי הנשק הסובייטי, להאפלה בערי מצריים, ולתיגבור הכוחות המצריים בקו התעלה, ואנחנו שומרים על קור רוחנו ולא נתפסים לפאניקה המוצעה לנו בכל אמצעי-התקשורת הממלכתיים. … אבל האמריקאים (כמונו) לא השתכנעו עדיין שיש להת ייחס ברצינות לאיומים המצריים. אם הממשלה שלנו מעוניינת במלחמה קטנה כתרופה למכאובי החברה, כדבק לאומי מלכד, וכאמצעי שיכנוע דרמאטי לרכישת פאנטומים ולהגברת תרומות ה מגבית — עליה לעשות משהו בנידון.
גליון 1965 (1 במאי 1975), עמוד 27
משך חודשים רבים קודם שהודיע נשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת, על החלטתו לפתוח את נתיב־המים המקשר בין היס-התיכון לאוקיאנוס ההודי — הסואץ — היה לידסו־מיו מגיב בשתיקה על שאלות של עמיתו הישראלי, בדבר עמדתה של סין לגבי אפשרות של פתיחת נתיב־מים זה. … מאז נאום סאדאת ועד היום, מיסך כ שלושה שבועות, לא הודיעו הסינים דבר על העתיד להתרחש ב־ 5ביוני . 1975 את (המשך בעמוד )28 11-ולבז _ם זם ״המכוטח״ (״האזרח״) משלם את דמיי־הבייטוח וצריו לקכל פיצויים על אובדן ו״הביטחון״ מתמסמס בידיהם של אלה החושבים שהמדינה היא רכושם הפרטי וגורסים את הרווחים הישירים — שוחד, מעילה ; והעקיפים — טובות הנאה, מידע, קשרים ועסקים. צריך את חברת להחליף הביטוח אזרחי־עולם, ת״ד ,20178ת״א עור ות התעסוקה לשכת העבודה הארצית לימאים דרושי מועמדי ל ע בו ד ה באניות צ׳ ה סו ח ר * ט ב חי — בעלי ת עודו ת מקצוע ממשרד העבודה וידע מעשי ב א פיי תלחם
גליון 1928 (14 באוגוסט 1974), עמוד 24
אך המרירות רבה עוד יותר בקרב אלה שעמדו על סף השיחרור, ולפתע הוא !מתרחק מהם .״הייתי צריך לסיים את השירות בימים אלה. היו לי כל ! … כת שיבהיר מדוע לא ישוחררו מצה״ל עם תום תקופת שירותם הסתר, כפי שקובע חוק שירות הביטחון הנוגע לעניין. טענתם היא כי עיכוב שיחרורם מצריו חקיקה מיוחדת בכנסת, ואין להס תפק דק בצו של שתהביטחון.
גליון 2022 (2 ביוני 1976), עמוד 8
מכתבים להניש בצורה הנכונה כקורא חדש, יחסית, של העולם (שנתיים) ,חשתי עד כד. … ואם הופיעו בצד הביטחוני, יפה להם השתיקה. אין צורך שאנו־עצמנו נעזור לתעמולה העויינת מצד אויי- בינו, על־ידי פירסום סנסציות מזיקות בגון אלה. אין בכוונתי לומר שיש לעבור לסדר- היום, חלילה, במיקרים אלה. ההיפך הוא הנכון. אך יש להגיש זאת בצורה הנכונה מעל דפי עיתונות, ותהא זו העיתונות הקיצונית ביותר, כל עוד ביטחון ישראל הוא בראש דאגותיה.
גליון 2035 (1 בספטמבר 1976), עמוד 32
״זאת לא היתד, אהבה ממבט ראשון,״ מתוודה אהרזנצ׳יק ,״אבל לאט־לאט, כמו שצריך הכל להיות בחיים, התאהבנו. כמו שמתאהבים בים. … ״אני חי בעדינות וכותב בעדינות על דברים חלקים,״ אומר אהרונצ׳יק .״צריך לחיות באופן אלגנטי. לא בגסות. לחיות יפה כמו פרחים. … כי חבל לבזבז ז אפילו י׳ום אחד ממה שנתן לנו אדון- עולם. צריך להיות בתנועה ובפעילות, ולהאמין באהבה.״ ומי שלא מאמין, שיסתכל על אהרונצ׳יק.
גליון 2017 (27 באפריל 1976), עמוד 6
בגיליון (העולם הזה )2013 פורסמה כתבה על נצרת, ובתוכה צוטט מפי כאילו אמרתי; ״זה לא טולידאנו שאשם בכל, זה רק כץ !״ צר לי מאד שכתבכם ציטט אותי בצורה לא-נכונה. מעולם לא אמרתי כי מר יורם כץ הוא ״הגרוע בכולם,״ או ״זה לא טו־לידאנו שאשם בכל, זה רק כץ.״ כמדכן כללה הכתבה אי־דיוקים שרצוי היה להימנע מהם. צר לי על כי לא דייק הכתב בציטוט סגן ראש־מעיר ג׳רג׳וריה ״לא אמרתי״ הדברים, ואני תיקווה כי להבא כן ידייק, ולא יהיה ככתבים אחרים הרגילים לסלף.
גליון 2049 (8 בדצמבר 1976), עמוד 15
בוושינגטון זו מחפשים מזמן משהו שיכול להזיז עניינים מסויימים וכעת, לאחר שבאנו בדברים, רמזו לי בצורה המשתמעת לפן אחת בלבד, שסאדאת האינסטלטור שוקל את העניין ברצינות. … ההפלייה בחיי יום־יום ובשירותים.״ לכן מציע מר שניצר לדרום־אפ ריקנים פשוט להסיר את השלטיב לא צריך לבטל את האפלייה, ושלום — צריך רק לדאוג שלא ירא אותה ברחוב.
גליון 2051 (22 בדצמבר 1976), עמוד 37
שנים רבות קודם־לכן, אחר כתב שיר תפארת והלל, וכל זאת — לכבודם של שני אנשים מיוחדים החיים יחדיו זה 40 שנה בעושר ובאושר. דניאל שאלתיאל עלה לישראל ממצרים, בגיל .14 יחד עם מספר חברים שכר ספינת מבריחי־חשיש, שהיתה בדרכה ללבנון והתכוונה לעגון בנמל תל־אביב.
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 19
9סדרני־הכנסת מכנים את היתה עד לפני בואו של נשיא מצריים אנוואר אל־סאדאת לישראל רקדנית־בט אלמונית, שהופיעה במועדון־לילה יווני ביפו. … אולם מאז בואו של סאדאת לישראל, ונסיעתו של ראש־הממשלו מנחם בגין למצריים, עלו מניותיה של ריקי בשוק, והיא מוצפת הזמנות־עבודה, עד כי באחרונה החלו דוחה הזמנות מפאת חוסר־זמן. … 8העיתונאי עמוס קינן הודיע לאשתו, גורית גרץ, כי יטלפן מבירת מצריים אל ידידיו בקפה כסית ביום השי בצהריים.
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 27
למי שהתפלא על כך היה אומר :״כל יהלומן רציני צריך שיהיה לו גב רציני.״ רבים מחבריו התרחקו ממנו. … אז מראים לה את מקומה על הכביש ודורשים שתצא לעבוד.״ כך היה, לדבריהם, גם עם יהושע מיז- ונדה מיזרחי פרחים במכונית רחי, אלא שבקנה־מידה גדול יותר ומתוך היענות רבה מצידו. פ חו ת כסף — פ חו ת צרות ^ להשתחרר מנטל החובות שרבץ ^ עליו, מישכן מיזרחי את חנות היהלו מים שלו ברחוב דיזנגוף בתל־אביב. … מיספר עיסקות יהלומים שביקש לבצע בחו״ל נכשלו. ארבע מכירות, מהן היה צריך להרוויח סכום נכבד, לא עלו בידו. מיזרחי הפסיד כסף רב והחליט לגשת לעיסקה רצינית וגדולה.
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 10
מכתבים (המשך מעמוד )8 בעיניו, לעיני הציבור הישראלי, אינה בבחינת תמורה הוגנת ז אליעזר התשבי, בני־ברק מדוע יש לבקר את בגין על כי הניח לסאדאת לחזור למצריים בידיים ריקות, כאשר סאדאת עצמו חזר וטען כי לא ביקש דבר בביקורו בישראל, מלבד עצם ההזדמנות להופיע בפני הכנסתי אורי ליי, אשדוד חדשות מהלול טוב, אז פיתאום התחלתי להעיף מבטים לצדדים וראיתי שכל התרנגולות בלול התחילו להתרגש נורא. … בגיליון האחרון את תשומת־הלב לענותו של סאדאת. מובן מאליו שהנשיא המצרי לא היה מודע לדגם המודפס עליה. ט 3012 £־059 היתר מש׳ הסריאות .21 :רעי׳ עטה .481/75 4י: ץ 1ויו ^ 1ת [ .נ 5 1 גית שנערכה לכבודו. … הגזים המגיש וברוב חוצ פתו כינה את ה אלמגור (ביום ג /ה־15 בנובמבר) כ״סכס מאנייאק״ .וזאת מפני שדן עורך את התוכנית המצויינת ערוגות החשק, שלכל הדיעות פרקה הרא- שוו הוגש בטוב-טעם. צר לי, אך גסות רוחו למרואיינים אינה מוסיפה מאומה לתוכנית.
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 11
עד היום לא פגשתי עיתונאי שיגיב אחרת בהיותו מופרע בעבודתו בנסיבות דומות, וצר לי אם התקבל הרושם אצל מישהו כאילו תקפתי איש־ביטחון. … אלי נחמיאס* פסיפס של עיוותים לא ניסיתי להכניס מכשיר הקלטה מא חורי שולחן האורחים המצריים, שהגיעו ללוד לפני בואו של סאדאת, אלא ראיינתי את ראש הטקס המצרי שישב בקצה השולחן — ובעודני מראיין נגררתי מא חור ונדחפתי על-ידי איש־ביטחון עד כי י בתקופת שירותו הישראלית בפאריס.
גליון 2066 (6 באפריל 1977), עמוד 7
התאבדות זו, קובע עורך־הדין אטשטיין בפסקנות, עוררה מגמות פשיסטיות, הסתה נגד עיתון נמו העולם הזה ויוזמות פרלמנטריות, כדי להצר את צעדי העיתונות החופשית. כדי לשרת מגמות אלה הופיע גם מאמרו של ההתום־מטה, שעורך־הדין אטשטיין מייחם לו לא פחות ולא יותר מאשר את האידיליה הנחשקת״ לתמוך במישטרים ש בהם ״השילטון מוחזק בידי נבחרים שהינם היותר נבונים !והיותר מסורים לתפקידם מבין כלל האזרחים, ושבהם פועל השילטון ללא כל הפרעה (מצד כלי-התיקשורת בכלל זה) ,ועושה כטוב בעיניו.״ בקיצור: עורך-הדין אטשטיין מאיטים אותי במגמות להצר את חופש־ר,עיתונות, !ולהשליט במדינת ישראל מישיטר של ״דמוקרטיה עממית״ רחמנא־ליצלן. … אין לו שום יקשר עם המגמות הפשיסטיות שנתעוררו — לדיברי אטשטיין — עקב ההתאבדות, וכמובן לא עם איזושהי הסתה נגד עיתון כמו העולם הזה ששום הסתה, כידוע, עדיין לא יכלה לו. העיתונות החופשית ממלאת צורך ראשון במעלה בכל מערך דמוקראטי גם כ- ״כלב שמירה״ על התנהגותו הטובה של השילטון וטוהר־מידותיו, ולא הייתי רוצה לחיות במדינה שבה אין חופש־ביקורת על מעשי ה״נבחרים״ והיוקעת סוטים.
גליון 2066 (6 באפריל 1977), עמוד 8
סיכום שלוש שוות כהונתו שד ר ב ־ אלו ף מרדכי( ,.מו ט ה גור בתפ קי ד הרמ טכ״ל מוכיח ב׳ מ אז מי לחמת יום־ כיפור ״לאלמד צה״ל כלו ם ״ ן > ום שלוש שנות כהונת רב־אלוף מרדכי גור 1כרמטכ״ל ה,,שיקום״ של צר,״ל שלאחרי מילחמת יום־ הכיפורים, הוא מועד מתאים לעריכת מאזן־ביניים. … והנה, שעה שהמדינה והציבור בכללם חשו כי יום- הכיפורים היה נקודת־מיפנה, וההלם שנגרם אז עודנו ניכר ומשפיע, הרי באותו גוף שלכאורה צריך היה להזדעזע קודם לאחרים ויותר מכולם, לא זע כימעטדבר. … כדי שלא יהיה מקום לספק, במילים אחרות: התנהגות צה״ל — כלומר, למעשה, חבר אנשי־הקבע בכללו ובהנהגת המטכ״ל הנוכחי — אחרי המיל- חמה, מתאימה מדי לזו של איגוד אינטרסנטי מובהק, שאנשיו יצרו לעצמם עולם שנוח מאד להם לחיות בו (בעיקר מושגית, אבל בהחלט גם חומרית) ומטרתם הראשית והעליונה היא להבטיח את המשך קיומו.
גליון 2066 (6 באפריל 1977), עמוד 38
.״ כשהיה בן 16 וחודשים אחדים פנה דורון ללישכת־הגיום, בחיפה וביקש אש־רת־הגירה. כאן החלו שוב הצרות. נאמר לו להמתין, ושוב להמתין, וחוזר חלילה במשך חודשים . … כשיוחזר התיק ייערכו בדיקות רפואיות, ורק אם יימצא בל- תי־כשיר, יוכל לצאת את הארץ .״זאת אומרת שאני צריך להיות חולה או אידיוט כדי שיאפשרו לי להגר מכאן! … כל הארץ מוצפת פלקטים של תמיכה במאבק היהודים בדיקטטורות, והנה אני כאן בדיוק כמו ברוסיה• שם, מי •שמבק-ש לצאת נכנס לבית־משוגעים, וגם כאן צריך להיות משוגע כדי לא ללכת לצבא ולצאת מהארץ.״ עו ל ם הזה 2066
גליון 2111 (15 בפברואר 1977), עמוד 44
משני עברי הבאריקדות נמצא הפרט מדוכא באותה המידה. ״צריך, קודם־כל, להבין את הטבע האנושי,״ הוא הכריז עוד בימים שבהם עדיין חי ועבד במולדתו, יוגוסלאוויה (מאז נזיסתרי האורגניזם שעשה ב־ , 1972 הוא נזהר מלשוב לשם) .״את הטבע הזה צריך לכבד, ומי שרוצה לשנותו בכל מחיר, עלול לשלם ביוקר. … אבל מיי שרוצה לשנות את פני העולם, צריך בראש־ובראשונה להביו היטב את האדם.
גליון 2112 (22 בפברואר 1978), עמוד 51
יש מיקרים שבהם גוף התינוק מתקשה בטיפול בחומר הרעיל שהוזרק לו — כאשר התינוק חלש, כאשר אינו ני זון בצורה נכונה, או כאשר דמו ספוג אלכוהול, שספג מן האדם בטרם יצא ל אוויר העולם.״ יצחק בן־אורי ( )49 הוא יליד פולין. … אחרי גיל שנה וחצי היא לא חל תה עוד, ועד היום לא נזקקה לשום תרו הסכר המדעי של הרפואה,״ //יי 1אומר בן־אורי ,״קובע שאם מכני סים לגוף מחלה בצורה חלשה, הגוף מת גבר, מפתח נוגדנים ומתחסן, לא הוכח, לדעת הטיבעונים. … דני חלה במחלות־הילדים הרגילות, עבר אותן בצורה קלה, ונרפא ללא תרופות. מיכל לא חלתה עדיין אף פעם אחת.
