חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 15,726 עד 15,750)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1077 (21 במאי 1958), עמוד 3
״עליכם לארגן מהומות. אני רוצה לראות עשרות פצועים. זה צריך להיות דבר גדול ודרמתי. ראשי המדינה יזדעזעו ויבינו כי אסור להם בשום פנים לבטל את המימשל, למען הבטחון.״ ״בסדר,״ אמר איש מק״י . … הדבר נעשה בכוונה בצורה שלא איפשרה לקומוניסטים שום נסיגה בכבוד. … ועל הכל האפילה העובדה שלפתע נמצאו צעירים ערכיים המוכנים לקום נגד אלות השלטון וללכת לבית־הסוהר. ך * קומוניסטים לא יצרו מצב זה. 1 1הם תפסו חלל ריק שנוצר על־ידי ה־מימשל הצבאי ואדוניו.
גליון 1003 (2 בינואר 1957), עמוד 3
אפשר לתת לאיחוד זה צורות פורמליות שונות — משטר של פדרציה, או של קנטונים בנוסח שווייץ, או כל צורה אחרת. כל ההצעות חשובות ברגע זה רק מבחינה חינוכית. … כיום הם יושבים מעבר לגבול — מקור רוב הצרות של ישראל, עריסת הפידאיון. מחר יווצר גבול חדש רחוק מן הגבול הנוכחי — לא גבול של כפיה, לא גבול של שביתת־נשק, אלא גבול של שלום ושותפות. … אם אין לממשלה תוכנית מעשית כדי לנצל שנה־שנתיים אלה לשם שינוי יסודי כמצב, ומניעת הסיבוב השלישי, לשם מה היה צורך כ־מיכצע?
גליון 1008 (6 בפברואר 1957), עמוד 4
ת צ פי ת ב מדינה וכל חזכויות ׳*סודות) • ייעשה נסיון רציני להוריד את רמת-חמחייח בארץ, אם תוסיף אמריקה להטיל מצור כלכלי על ישראל ואם לא. ביג׳י ויועציו הגיעו לכלל הכרח שהדבר דרוש, אחרי שנוכחו לדעת כי גם במקרו! … העיריות ״דרשו לקצץ את סעיפי תקציביהן, לפי שיקוליהן. • תסבוכת עדתית-דתית מסתמנת באופק. בין העולים שהגיעו לאחרונה ממצרים, נכללו גם כמה מאות קראים, שהעתיקו בזאת את מרכז עדתם לישראל.
גליון 1008 (6 בפברואר 1957), עמוד 17
.־ • ח״כ הפועל המזרחי מיכאל חזני :״עובדות כלכליות אינן חיילים מצריים — הן אינן בורחות• אליעזר ליבנה, לאיש־צמרת מפא״י שאמר לו כי הוא מצטער להודות בצידקתו (של ליבנה) לגבי דברים שאמר בעבר., :גם אני מצטער על שצדקתי.״ • המשורר חיים גורי, על צויורי השבויים המצריים בארץ :״ייתכן בי כופפנו בחייהם כמה סימני־קריאה והפכנום לסימני שאלה.״ • אלמוני, על ההצעה למנות את ד״ר יגאל ידין כראש המשלחת הישראלית באו״ם :״הוא יתאים מאד. … לפתע החלה המכונית מחליקה במדרון, ישר לתוך הכינרת. העולם חזה *100 בוויכוח על יצר הרע סיפר אליעזר ליבנה אגדה הודית על שני נזירים בודהאיים שעמדו ליד נחל, כשהתקרבה צעירה יפר,פיה וביקשה מהם לעזור לה לעבור.
גליון 1031 (17 ביולי 1957), עמוד 5
הסברה הסורית: ישראל היא שפתחה בהתקפה, בעידוד אמריקאי, כדי להפעיל לחץ על סוריה, שעה שאמריקה מנסה להפוך מבפנים את המשטר הפרו־מצרי השורר בה. מה שאינו מוטל בספק ה א, שירושלים היתר, אחוזה עצבנות בלתי רגילה.
גליון 1026 (12 ביוני 1957), עמוד 7
בנקודה אחת בולט יותר מאשר בכל צורה אחרת הנזק הנגרם למדינה מעסקי הבולים: ההשתמטות מתשלום מס הכנסה. … עודפים אלה חייבים להשתקף באחד הימים באיזה ענף מסחרי, בבניית בית או בנסיעה לחוץ- לארץ — ומתגלים בצורה זו לעיני פקיד השומה. השקעת עודפים אלה בבולים מובטחת מפני כל גילוי. … גם אם מחיר הבול לא יעלה, הרי יוכל אותו משקיע להשתמש בבול כדי לשלוח מכתב ובצורה זאת לקבל את תמורת כספו. אולם לא משקיעים אלה הם החשובים בעסקי הבולאות.
גליון 1034 (7 באוגוסט 1957), עמוד 15
אך שוקה לא ויתר: והחייל הבלתי־דתי, המשיך להקשות, האם במקרה שהתפלל נל־נדרי ביטל בכך שבועה אמוניו לצר,״ל, והוא חייב להישבע שנית? שוקה נשאר ללא תשובה מספקת. … היפהפיה הקטנה, זהוכת־השיער ותכולת-העיניים, נחטפה כידי אלמוני מצריו? הוריה פרחופ הנגכ כתל־אפיפ, נלקחה לכית־השימוש •טל כית־הכנסת הכולגרי פרחוכ רענן, שם נאנסה והושארה מתפוססת כדמה, כמצפ של׳עלפון כל ישר אל או פרהו 0ק סו פו1י אירגץ מפלגתי מסוג חדש יוזם ב־מפא״י, שהטילה על חברי המרכז שלד, לקבל כל אחד לטיפולו האישי סניף אחד של המפלגה חידוש כשיטת המסחר הקמעונאי תהווינה מספר חנויות כל־בו ענקיות, לפי שיטה אמריקאית, שתפתחנה בשלוש הערים הגדולות. … הפושע עלה כחוץ על לפנים כדי להגיע אל החלון הנראה כתמונה, גחן אל תוך הצרין? הדל, הוציא מתוכו את הילדה. מפצע הפשע עדיין לא נתפס.
גליון 1034 (7 באוגוסט 1957), עמוד 18
הקמתי את הכל מחדש. עכשיו כבר ידעתי בדיוק כיצד אני צריך לפעול, לאחר שקיבלתי את ההנחיות ממשרד־הפיצויים המערב־גרמני. … עורך־דיני קיבל הודעה כי ״אין בתלונת מר הורוביץ משום ענין ציבורי.״ הייתי צריך לארגן הכל מחדש. באחד הימים פגשתי את עמנואל לבל, לשעבר פקיד במס־מותרות. … בחקירה הוברר הכל: כל אחד מהחבורה סיפר סיפור אחר, נתן בצורה זו חומר רב לחקירה ולהוכחות בידי חולית־החוקרים של המחלקה הפלילית של המשטרה.
גליון 1040 (11 בספטמבר 1957), עמוד 3
כשאחזור לישראל, אודיע לציבור את האמת, ללא כחל ושרק, בצורה של עובדות. אבל לא אנהל סתם תעמולה נגד השלטון הסובייטי. … ך* ראש המשלחת הציונית היו ^ במה אנשים שדרך מחשבתם היתה, כנראה, ברוח זו. בלט ראש־המשלחת עצמו, משה נצר, איש מפא״י, שנהג בטאקט ובשקט. הוא העריך את גודל אחריותו. אולם לרוע המזל שמע הציבור לא את נצר השתקן ,״אלא את קולם הרועש של כמה הכרים יקרים, אשר יצר־השוויץ שלהם, או קנאותם המפלגתית, הגיעו לממדים פסיכיים.
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 5
בביתה שבשכונת התקווה בתל־אכים, סיפרה רות חדאד, אשתו של רחמים חדאד, האח הצעיר במשפחה, לכתב ״העולם הזה״: ״למה הכניסו את בעלי לבית־הסוהר? ״יום יום עושים לנו צרות בבית. הקצינים פאר, קגר, כץ ונאור באים כל לילה, נכנסים עם סטנים, כאילו רוצים לתפוס פדאיון. … • למדן חזרה לכסאה המרופד בכנסת, שהיה הרבה יותר נוח מכסא־העבודה במפא״י. • חיים יערי התגעגע חזרה לנוחיות בארמון החדש של דבר, אחרי שלא הצליח להשתלט על העבודה שנמסרה לו כדובר המפלגה, לא יצר עתונות טובה למפלגתו. • איש ועדת־הביקורח, עובדיה פורח, עציר חדאד — הרג את המשיח? … אנחנו יכולים לתת לו לירה, שתים או שלוש. חדאד צריך שלוש לירות? חדאד צריך חבילה של כסף.
גליון 980 (28 ביולי 1956), עמוד 13
על החברה אני כבר לא רוצה לספר בפעם שעברה כתבתי שדודו קרמר לא הרגיש טוב בטיסה ואחר כך הוא לא רצה כבר לדבר אתי. למה לי צרות? כשהגענו למוסקבה היה דוקא מזג אויר יפה. … בחדרים יש טלפון ושטיחים ואפילו רדיו. הצרה עם הרדיו שהוא מכוון רק לרדיו מוסקבה. … הם היו לבושים חליפות רגילות. אף אחד לא היה במדים. צריך להגיד את האמת׳ הם נראים לא רע. מה אתם רוצים, שהם לא יראו טוב?
גליון 980 (28 ביולי 1956), עמוד 19
שעה ארוכה הסביר לי איך ללכת בהם• אחר כך, כשלקחתי אותם לידיים, החזיקו בי האחיות והשכנים שלא אפול. לא היה צורך בעזרתם. אני עומד על רגל אחת יותר טוב משבעזרת הקביים. … לא יכולתי להמשיך בהופעות אלו׳ מכיון שהיה עלי לפרנס את אמי. אנחנו גרים יחד בדירה צרה בדרום תל־אביב. אמא חולה ויש צורך לשלם עבור רופאים ותרזפות. … היה זה אחד מעשרות אותם ריקודים משוכללים אותם יצר וביצע בעצמו, בהופעות רבות בכל הארץ.
גליון 1021 (8 במאי 1957), עמוד 6
יתכן שגם בשלב השני, כשהיד־ד,שחורה תרצה ליטול לידיה את כל השלטון הממשי, יהיה צורך בראש־ממשלה מתון יותר — מעין נאגיב שתפקידו להכשיר את הקרקע (בעל כורחו) לעבד אל־נאצר ישראלי. במקרה זד, יבקשו חברי הקבוצה להסתייע בפופולריות של אדם כמו יגאל ידין, למשל, שאינו שייך בשום צורה לקבוצה, אך שיש לו אמביציות פוליטיות חזקות ואורך־רוח מפליא. … לכן אין טעם רב להילחם ביד־ד,שחורה. יש צורך לעמוד על המשמר בכל רגע, לעמוד נגד כל אחד מן הנסיונות הרבים לדכא את חרות־האדם ולהניח את היסוד לדיקטטורה גלויה או מוסווית.
גליון 982 (8 באוגוסט 1956), עמוד 8
כעבור יומיים, נקרא פליס למשטרה. שם היו עוד נהגים ששיחררו באותו צורה את ה ביזנ ס 3 1 3 0 3 היריות שניתכו לפני שבוע על שיירת מכוניותיו, ליד שדד,־בוקר. … כשהגיש לעירית ירושלים את תכנית ד,בנין של המרכז הארכיאולוגי, אותו הוא מתכוון להקים, כלל בה אולם בית־כנסת לתלמידי המוסד לעתיד. לא היד. בכך כל צורך. אפשר היה לקרוא לאותו אולם בכל שם אחר. … בשום מקום לא נאמר כי הטכס הדתי היהודי צריך להיות דווקא לפי היראות הרב אייזיק הלוי הרצוג או הרב יצחק נסים.
גליון 988 (19 בספטמבר 1956), עמוד 8
משה צ׳רניאק נוצח על־ידי שחמתאי הונגריה במוסקבד (,שגריר ישראל בפאריס, יעקב צור, בירר את תוכניות הארגון החדש לתפעול הסואץ; הוגו זינפלד נעצר על־ידי משטרת ניו־יורק, כעד דרוש בפרשת הרעלה. … כמעט מן היום הראשון שיכול היה לעשות משהו באופן עצמאי — עשה א־תו ה גו בצורה משינה, שריתקה אליו את תשומת לבן של משטרות חצי תריסר מדינות. … ״יהי 1צרות״ .היה זה למחרת כיבוש יפו בידי צה״ל כשבאו כמה יהודים לביתו של חסנן, השוכן במרתק מה מז ת גר״ ויעצו לו להסתלק תוך 24 שעות ,״אחרת יהיו צרות״ .חסנן לא רצה בצרות. הוא ברח מרחק כמה מאות מטרים, לתוך הכפר, נשאר שם עם שלוש משפחות ערביות אחרות.
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 23
מסיבה ירושלמית שאינה מסתיימת במכות אינה מסיבה, ויש צורך לערוך מייד אחריה מסיבה שניה לתיקון המעוות. … ״ פתיח בגדיקט ענתה :״המילואים עו שים י ׳ צרות לפני נשואי הייתי בסך הנל עשרה ימים בצבא. … אני יו שב ת שם כל היום׳ ומנסח לשכנע אותם לוותר עלי.״ אה, מה היינו עו שים בלי צר,״ל?! הוא התעורר, פתח, והשוטר שעמד בדלת הסביר לו שרק רצה להגיד לו שהוא יכול לישון בשקט, כי המכונית שלו נמצאה.
גליון 1443 (5 במאי 1965), עמוד 24
ד,אמפ נידון למוות, כיוון שפלוגתו עומדת לצאת ל- מחרת היום לחזית ויש צורך להעלות את המוראל. הוא נורה עם שחר. … באחד מקטעי השיא של גנור, למרות שביצעה תפקיד צברי לא״אם לשופט: הסניגור אומר הדין, פסק הסרט צריך ג׳יימם בונד להלחם מלחמה רע, לא הצליחה להתגבר על הטקסט זה, לאדם צדק נעשה לא לחיים או למוות בלהק אכזרי של כריהמגוחך שהושם בפיה. … את האבסורד שבמלחמה, כיון שהוא מואופי מעניין, או צורה מושכת. מה, בכל במורדי האור אין פרט אחד שאינו כיח בי בתוך המסגרת של המלחמה זאת יש לו?
גליון 1444 (12 במאי 1965), עמוד 21
עם איוון דה קארלו היה לו יותר קשה. כשהוא שמר עליה, הוא היה צריך להחליף חולצה כל יום. זה היה נורא. … אז המלצר ענה שזה בשביל תיירים. ״אז ציבי התרגז ואמר שבמצרים לא היו עושים דבר כזה. מה פתאום באנגלית?
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 26
היא נמכרה מייד( .השימלה, לא הדוגמנית) .האמן יצר מיד שמלות בסיטונות. השימלה הקינטית משתנה בהתאם לתנועות הגבר הצופה בה. … בצהריים יורדות חברותי ואני אל הים. הצרה היא שכל מיני פירחחים מתיזים עלינו חול, נטפלים אלינו, מנבלים את פיהם, נשכבים לידינו, או משחקים עלינו פינג־פונג וכדורגל. … אך הפעם החלטנו לחגוג את המאורע כמו שצריך. עשינו סיור בכמה מועדונים ושתיתי כמה כוסות יין.
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 29
רב־אלוף מקלף לא עישן, אבל זה בהחלט לא הפריע לאף אחד, כי הוא גם לא בא, כי הוא לא הרגיש טוב, וחוץ מזה הוא נאם באותו זמן באסיפה של המערך וחוץ מזה בכלל לא הרגישו שהוא היה צריך לבוא ולא בא, כי היו שם כל האלופים האחרים, עם מדליות־הגבורה שלהם. … לא כמו היום. • 2ואיך קפטיין צ׳רנוביץ, אחיו של יעקוב צור, ^אמר לרג׳ימנט כשעלו על מכוניות־המשא מ • ;״מצריים לחזית באיטליה :״חבר׳ה, אתם עושים • להיסטוריה! … כמעט בחצות נזכר מוישה ממיכמורת להזכיר לבחורים איך זה היד, בקאהיר. היה יופי. מורה־הדרך המצרי במוזיאון הראה להם שתי גול גלות אמיתיות של קליאופטרה.
גליון 1488 (9 במרץ 1966), עמוד 13
אין מנוס ממסקנה עגומה מאוד: שכדי לחפות על מעשה של שוחד, מוכנה אחדות־העבודה להסתמך על קורבנות משקי־הספר ועל חללי־הגבול. ך* לזהמז כי ר בצורה בלתי־נעימה ביותר את פרשת תל־גיבורים. … שוחד זה שולם, במשך זמן, בצורות שונות: • ״תרומות״ לבטאונים מפלגתיים זעירים, שאינם אלא עלונים פנימיים, וגם לבטאונים גדולים יותר( .תרומות כאלה ניתנו, בין השאר, להצופה של המפד״ל ולהבוקר ז״ל של הליברלים). • הסעת בוחרים, ביום הבחירות ולפניו, בחינם, או במחיר פיקטיבי. בצורה זו אפשר לשלם שוחד של מאות אלפי לירות, בלי כל צורך לרשום אפילו אגורה אחת בפינ־קסים. … כולן אותו הדבר ך * פרשה כו ל ה היא דוגמה קלאסית למה שמתרחש ( ז בחיים המפלגתיים בארץ. היא מוכיחה, בצורה המעשית והמוחשית ביותר, את נכונותן של כמה מטענות־יסוד שהושמעו מזה שנים מעל עמודי השבועון המסויים לגבי מישטר זה: • שאין הבדל מהותי בין המפלגות.
גליון 1489 (16 במרץ 1966), עמוד 8
אנשי שרות־התעסוקה, המבקרים תכו פו ת במיפעליס, לא יבו או ב מקום מפקחי־הבטיחות הרגילים, שהם מעטים, אלא ידווחו על העדרם של מי תקני־ב טיחו ת אלמנטריים, דבר שאינו מצריך הכ שרה מיוחדת. במדינה שת ההלוואות התחבורה דן •1959 ההסבר הטרג די ההמ שו תפת כמעט מפלגה הטבע הזכיר ר,שבוע לאזרחי ישראל אלה. … הבנוי על חלוקת־ההנאות תוך הסכם אילם הקשר הופגן, במקרה זה, בצורה טראגית. של אופוזיציה וקואליציה, דתיים וחילוניים. … צון האנושי לעזור לשכנים, שהתעורר בלב והעיקר: האם יצר גינצבורג את הקשר הכמה אזרחים. כל צד ליקק את פצעיו בנפרד.
גליון 1490 (23 במרץ 1966), עמוד 8
שתי פטירות. בשבוע שעבר ד,ועלב נשיא ישראל בצורה מחפירה. בעוברו במטוסו בדלהי, בירת הודו, בדרכו לניפאל, לא נתקבל על־ידי שום נציג ממשלתי. … הצעתו: לא יהיה זה צעד המכוון לפגוע בתעלה המצרית, אלא לקדם את פני האפשרות הוודאית, שבעוד מספר שנים תהיה תעלת סואץ צרה מלהעביר את כל התנועה הימית המוגברת בין אירופה למזרח … גם ממשלת ישראל אינה יכולה למנוע כל הפגנה על אדמתה נגד מדינאים זרים. אך צירוף שני המיקרים יחד יצר תמונה עגומה. פסול וצלול. השאלה הראשונה המתעוררת היא: מי הביא את הנשיא למצב־ביש יחסה של הודו לישראל נובע משיקול מדייני פסול, אך צליל.
גליון 1490 (23 במרץ 1966), עמוד 25
מהו השיקול העליון, הדוחה כל שיקול אחר? צריך שיהיה אומץ־לב לבחור, אומץ־ לב להכריע בצורה חד־משמעית. … זה נשמר בסוד כמוס. לאחר הפיחות הקודם אמר מיכאל צור, המנהל־הכללי־לשעבר, כי יש בארץ 300 עד 400 מיפעלים לא־כדאיים, ויש המייצרים לפי 9ל״י לדולאר ואף יותר. מר צור הבטיח לחסל מצב זה בהדרגה, תוך שנתיים.
גליון 1495 (27 באפריל 1966), עמוד 20
שייקה אופיר, למשל, שהיה חבר להקת הצ׳יזבט רון, סיפר השבוע, כי ההופעות לפני הלוחמים יצרו אצל השחקנים הרגשה לא נעימה — ״הם פייטרים, ואילו אנחנו סתם ארטיסטים.״ באחת מן ההופעות החליטו שייקר, וחבריו להתגנב אל משאית לוחמים ולהשתתף בקרב. … לעולם מוזר זה נכנס במקרה אנגלי צעיר, משורר, ומוצא שם את מאפרת בית־הקברות, שהיא היחידה המאמינה במוות כפי שיצרו סוחרי הוליבוד. וכשיום אחד מגלה המאפרת שבעלי העסק החליטו להמיר אותו בבית־זקנים למיליונרים, שהוא עסק מכנים יותר, היא מתאבדת. האנגלי הצעיר קובר אותה בחלל, במקום באדמה, וחוזר לאנגליה, כדי ״לנשום קצת אוויר צח.״ סאטירה חריפה זאת, שבויימה בצורה מרשימה על־ידי טוני ריצ׳ארדסון, מטפלת, יחד עם המוות, גם בכל הזוועות של החיים האמריקאים: בסיר הבשר האמריקאי, ביחסים החברתיים האמריקאים, במוסדות האמריקאים, בגברים האמריקאים, בנשים האמריקאיות, במעמדות האמריקאים, ובעוד.
