חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 15,826 עד 15,850)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1146 (16 בספטמבר 1959), עמוד 15

קודש־הקדשים של כריסטיאן ז׳אק היה חדר 105 במלון דן. חדר צר, מיטה כפולה, שולחן קטן ומספר כסאות, ותמונה המראה חלוצים קוצרים תבואה אדומה. … אחדים נשארו תקועים במקום פעירי־פה והיה צורך ברמז כדי לסלקם מהחדר. אחרים העלו חיוך של מרירות על פניהם :״זה הכל? … תקוה פיזרה את כל תמונותיה על מופרכת, מנסה לדחות את היי קילוס ב* %תי רז, שיהיה מנהל הייצור של ה־ השולחן .״אוללה,״ אמר ז׳אק ,״אני רואה צורה אלגנטית :״כן, אבל אתה יקר מדי.״ סרט, הכניס אחת מחוץ לתור.
גליון 1132 (9 ביוני 1959), עמוד 3

״כל אלה שטויות,״ קבע בתנועה של זילזול .״אנחנו נפתור את הבעיה בצורה הרבה יותר פשוטה. איננו זקוקים לשלום עם הערבים. … לא חשוב מי הוגה ברעיון זה. מכיוזן שישנו, יש צורך להתמודד עמו. יש בו לפחות תכונה חיובית אחת: הוא הולך עד הסוף. … אין הוא יכול לבטל את הממשל הצבאי. הוא צריך לחזק אותו• הוא ירצה להמריץ את (המשך בעמוד )14 הערבים להסתלק.
גליון 1124 (15 באפריל 1959), עמוד 9

מ בין בחזההאב J J j lך | i l lאדוארד פלי שינסקי , 18 ,אשר חי חיי־אי שות 1י \ 1י m i U J Iילדה בת , 12ש הו ת ה לו, מוכן לשאת בתוצאות, לשאת את לוליטה שלו לאשה, להיות אב לבתה. צריך לשלוח אותי לבית הסוהר. אני מבקש מבית המשפט עונש קל. … בדרך כלל היתד, זו עבודת בנין, אולם הוא לא בחל בכל עבודה אחרת, היה בין השאר מלצר• . האב, שהיה שיכור במרבית הימים, היה פוגע בו מפעם לפעם. … הורי הילדה, שידעו כי בתם מפותחת מאוד מבחינה מינית, לא חששו מלהכניס לדירתם הצרה גם את אדוארד בן ד,־ ,17 בחור נאה ומושך.
גליון 1130 (27 במאי 1959), עמוד 7

מעברו השני של הכביש ניצבו מספר צריפי עץ נאים בהם למדו שאר תלמידי בית־הספר. הצרה היא שמספר החדרים בצריפים הללו הוא שבעה בלבד, בעוד שבבית הספר שמונה כיתות. … זו הפעם השלישית שיורים עלי.״ טענת שולמן: רוצים לחסל אותי. אומרים שאני עושה להם יותר מדי צרות. מרדכי שולמן, יליד נווה שלום, הידוע יותר בשמו שולנזן ישלם, הסתכסך לא פעם עם המשטרה. כאדם מופרע, הנוהג להבליט עצמו כגבר אלים המשיג את רצונו בכח הזרוע, היוזה שולמן מקור תמידי לצרות. הוא היה נוהג לאכול במסעדות שונות, מסרב לשלם• בעלי מסעדות שהכירוהו, העדיפו להשליש לידו סכומי כסף, לבקש ממנו שיסעד במקום אחר.
גליון 1106 (10 בדצמבר 1958), עמוד 4

נמצא קרוב יותר לגבול מכל משק אחר בגיזרה הצפונית, סבל המשק יחסית פחות משכניו, וזאת תודות לעובדה כי מבני הקיבוץ ממוקמים בשטח מת לגבי המוצבים הסורים. הצרה היא רק כי שטחי המרעה הטובים פ רי ד מן הרועים. … במהירות הבזק התארגנה קבוצה שיצאה. מיד למקום המשוער, בו היה צריך העדר לרעות באותו יום. עמוס, שהיה אותו לילה בשמירה, מילא את מקומו של המא״ז שלא נמצא במקום. … בשמיר נראו צריפים בוערים. הענין קיבל צורה מדאיגה יותר ויותר. שכבנו שם כך מבלי לזוז במשך שלוש שעות, והשגחנו רק שהעדר לא יעלה מזרחה.
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 3

הם ירמזו כי דיין יהיה דומה לשור בחנות החרסינה של היחסים הבינלאומיים, שהוא צר־אופק ומוגבל לתפיסות הפשטניות של בן־נהלל, שלא הספיק מעולם לקרוא ספרים. … ההיסטוריה מלאה גנרלים מצטיינים שניצלו את זוהרם הצבאי כדי להגיע לשלטון מדיני — ונכשלו בצורה מחפירה. הדוגמות ההפוכות נדירות ביותר. … אבן הוא, בלי כל ספק, דיפלומט מוכשר ביותר — אף במחיר אי*פופולריות, האיש שיהיה מסד להקים, על חורכות תקופת גן־גוריון, בנין חדש של מחשכה ומעשה, כדי להוציא את המדינה מן המיצר המדיני, הכלכלי, החברתי והרוחני שהיא נתונה בו ביום.
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 19

האם יימכר ץ ל ום החמישי השחור הוציא את בן־ הרוש ואת הארגון מן המסגרת השכונתית הצרה, הקפיצם בבת אחת אל הבמה הלאומית. … סיפר אחד מהם, דוד אבוטבול 15 תושב מעברת חצרים :״אני לא פושע ואף־ פעם לא היה לי תיק, אני עובד קבוע ולא מחפש צרות. אבל באותו יום הלכתי לקולנוע, ראיתי מכות, ראיתי שוטר מרים אלה על אחד מרוקאי, תפסתי את האלה ונתתי לו בראש, שלא ירביץ למארוקאי. … קבע השופט המחוזי ד״ר יצחק חזה בפסק־דינו, באשרו את גילויי העולם הזה :״עיסקותיו המסחריות״ של הנאשם מהוות סכנה לציב-ר, ולפיכך יש לשים להן קץ על ידי הטלת עונש מרתיע שכוע אחרי שה* ״עולם הזה 1137 גילה כי דו״ח מומחים קבע כי אדמת משק י הצרים לא תצלח לעיבוד חקלאי, אלא אם כן יושקעו בה סכומים עצומים, החליטו חברי הקיבוץ לא לנטוש את הישוב.
גליון 1137 (15 ביולי 1959), עמוד 12

משפחת בן- שבועיים• במקרה הרע ביותר, עשויה הידיעה לשלהב מחדש את היצרים המדינה• הפוליטיקאי הפיקח, שבמשך 10 חמו החליטה לנקום באסתר הממרה. כעונש בצורה חריפה ביותר, לגרום לשרשרת של הגבות בכל רחבי הארץ. … שלושה רבנים ישבו בדין לשמיעת טענות בני הזוג. אב בית־הדין, הרב צבי יהודה מלצר, והרבנים זבולון גראז וחיים חוברה, ניסו להשפיע על בני הזוג להסכים לחליצה. … ישתדלו׳לרחוק את אבן למשרה חסרת־חשפעה, בעוד שוותיקי כדאי לו להיות בעל לשתי נשים, לעבור הים. הצרה היתה שמת מבלי להשאיר אחבכך עברה על החוק הישראלי.
גליון 1079 (4 ביוני 1958), עמוד 3

אפילו יעבוד המפעל במלוא עוצמתו המתוכננת׳ לא יחזיר לעולם את ההשקעה. אפשר (וצריך) להאשים את האנשים ש־תיכננו מפעל זה. … אולם כמשק הישראלי, זהו מעשה רגיל לגמרי ׳.בי המדינה תכסה את הנזק בצורה הכדאית לבעליו. הם הלכו לפתח -אם כדאי ואם לאו, אם אפשר ואם לאו. … וכאשר בישראל אומרים ״בטחון כולם עומדים דום ומצדיעים. יצור בקרית־תשע הוא אינו קיים בכלל. אולם איש לא יבדוק זאת: מר אלף משמין בינתיים מכספי הציבור.
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 3

מפני שהגיונו הצונן אמר לו כי בשום צורה אחרת לא תיתכן תפיסת השלטון בכלל, וכי הדרך האחרת תוביל לחלוקת הארץ וליצירת מדינת־גטו קטנה במצור. … הוא היה מציע בי ישראל תתמוך כאומות משתחררות אלה, בחזית משותפת נגד האימפריאליזם המערבי. הוא רק היה צריך להחליף את השם ״סוריה״ ,ולשים במקומה את השם ״אלג׳יריה״. ככל זאת אפשר וצריך להעמיד שניים אלה זה מול זה. לא מפני שהיו שווים כגודלם, אלא מפני שייצגו את שני הקטבים של התפיסה הלאומית, את הברירה ההיסטורית בין שתי דרבים הרות־גורל.
גליון 1116 (18 בפברואר 1959), עמוד 11

ששה וחצי מיליון לירות עלה!״ הוא לא היה צריך להזכיר לח״כ הנכבד מי שילם את המחיר. … כדי לתאם את העבודה במשרדי הממשלה, קיימות לא פחות מ־ 300 ועדות בינמשרדיות. כל עניין, הפעוט ביותר, מצריך ישיבות ופרוצדורה אינסופית. פעם, למשל, ביקר ח״כ שמואל דיין, אביו של משה דיין, בנמל חיפה, כדי לעזור למכר לשחרר את חפציו. … ״ הוא התמרפזר. כיום חל שיפור במצב. צריך לעבור רק 16 אשנבים. המצב הופך למסמר־שיער כשהמדובר בשיתוף בין־מוסדותי.
גליון 1120 (18 במרץ 1959), עמוד 3

העולס הזה ניבא את הפסקת העליה עוד לפני חודש. לא היה שום צורך בכשרון נבואי. די היה בקריאת הנאומים וההכרזות של מנהיגי ישראל בארץ ובעולם. … הגוש הקומוניסטי, המשליך את יהבו על התנועה הלאומית הערבית, אינו יכול לבצע אקט כזה. כך יצר המשטר הציוני עצמו מציאות בה אין עליה המונית גדולה וממושכת לישראל מן הגוש הקומוניסטי אפשרית מבחינה פוליטית. … הוא בולט עוד יותר. מיום הופעתו בארץ יצר המשטר הציוני כלכלה נפרדת, המנותקת מן העולם הערבי (״כיבוש עבודה״) ושאינה מסוגלת להשתלב בכלכלה המרחבית.
גליון 1118 (1 במרץ 1959), עמוד 14

את אפילו אינך חייבת לעשן כנסת .6דודה רותי חשבה על הכל והכינה מילון שימושי. אין צורך להודות לי, באמת. ספרי על התוצאות• ובכן— : האם אתם הולכים a deuxאו בחבורה? … שתי חברות הן אם הן שתיים, אז כמעט ברור שאחת בלונדית והשנייה שחרחורת 1118/159 אי היא היתה כזאת מותק. עיניה הכחולות הצרות קרנו בתמימות ובחן, חיוכה התמים ׳הקסים והמים את הלב הנוקשה ביו,תר. … יום אחד פרעה את שערה, לבשו? מכנסיים צרים, סוודר בוהמי, קרעה — אם להשתמש בביטוי מליצי — בפוך את עיניה, העלתה הבעה כעוסה חושנית א־לח ב.ב• על פניה וזרקה את מתיקותה מבעד לחלון.
גליון 1161 (23 בדצמבר 1959), עמוד 5

הם הקימו רבנות ראשית בדי להעביר את בובד-המשקל למוסד דתי, שלא יעשה להם צרות. זאת היתה הרבנות אשר מדינת ישראל ירשה אותה, עם היוזסדה, יחד עם מחנות־הצבא, חוקי־החירום ומדי־המשטרה. … יתכן שמצב זה היה נמשך־ ,אלמלא קרו במה דברים. הם לא היו קשורים זה בזה. אך יחד יצרו מצב חדש. העיקריים שבהם: • יצחק רחמים נסים, אדם בעל אמביציות רבות׳ נבחר לתפקיד הראשון־לציון. … ך* ל זה יכול היה להיות מחזה משעשע, אלמלא היה בו ^ צד עקרוני אחד שצריך להדאיג כל בר־דעת: דתיים ובלתי־דתיים כאחד.
גליון 1084 (9 ביולי 1958), עמוד 5

אבל הבא אל הגויה דרך זנות, מכין אותו מכת מרדות מדברי סופרים, גזירה שמא יבוא להתחתן ...ודבר זה גורם להידבק בגויים, שהבדילנו הקדוש־ברוך־הוא מהם, ולשוב מאחורי אדוני ולמעול בו.״ בזנות עם בנות עכו״ם ראה הרמב״ם צרה קטנה הרבה יותר מאשר בנשואין עמן. … אולם להתגיירות זו לא היה תוקף, * אן לא בעת יציאת מצריים, לדעת מבקרי׳המקרא החדישים. המדענים סבורים עתה כי דברים אלה נכתבו על־ידי עורכים מאוחרים יותר, ססון לגלות בבל, כדי לשמש בסיס רעיוני להפרדה הגזעית החמורה שהחלה בתקופת עזרא הסופר. … הסיבה הסבירה ביותר כעת: ביג׳י סילק את הדתיים ויצר רקע של משבר רעיוני כדי לשכנע את הציבור בצורך במשטר של שתי מפלגות, בו לא יוכלו הדתיים להוות לשון־מאזניים מתמדת.
גליון 1083 (2 ביולי 1958), עמוד 3

הוא אינו רק יורש-העצר, אלא גם יורש־היצר של דויד בן גוריון. השאלה הגדולה היא: האם קשור יצרו האישי של דיין להש• קפת-עולם חיובית? … אדם המצליח להזדהות בכל נימי נפשו עם אידיאל גדול ומאיר, האמביציה האישית שלו יכולה להביא ברכה גדולה. אך ספרי ההיסטוריה מלאים אנשים שיצר־השלטון שלהם היה חזק יותר מכוח שכלם ויציבות אופיים — וזו יכולה להיות קללה נוראה. … אולם כאן מתעוררת שאלה נוספת: האם מרגיש דיין ככלל בצורך לגבש השקפת־עולם? או שמא הוא מרגיש די כנוח בגן מחשבותיו, על אוסף מוצגיו המקריים?
גליון 1089 (13 באוגוסט 1958), עמוד 5

המדינות הפרו־מערביות במרחב השמי — איראן, תורכיה, ישראל, סודאן וחבש, שיקבלו נשק, כסף וערבויות מאמריקה. בצורה זו יקום מחנה אנטי־ערבי, שיחסום את דרכה של התנועה הלאומית הערבית וישען על כוח המערב. … אף שכל החוגים הערביים מסכימים כי השליט המצרי הוא הסמל המאחד את כל התנועה, משתדלים גופים שונים לקחת בידיהם את ההנהגה המעשית, בעיקר כדי לתת לתנועה תוכן סוציאלי ברור. … משם מצליח ׳עתה אל־חוראני לחדור לצמרת חזית־חשיחרור במצריים עצמה, ללכד מסביבו את האינטליגנציה הצעירה במצריים, שאינה מסתפקת בנצחונות מדיניים־חיצוניים, מבקשת רפורמה סוציאלית מעמיקה
גליון 1181 (11 במאי 1960), עמוד 5

הטייס מאמין כי חיל־האויר לבדו מכריע במלחמות, וכל אגורה הניתנת לחיל אחר מבוזבזת בצורה משוועת. מפקד חטיבת רגלים יודע כי ברגע המכריע קובע רק מכשיר אחד: הכידון של החייל הרגלי. … שינוי פתאומי זה בתפקיד היה מלווה שינוי פתאומי בהשקפת־ה עולם. הוא מצא את ביטויו בסיסמה אותה יצר דויד בן־גוריון בשנת 1933 ובה הכתיר אז את ספרו :״ממעמד לעם״. … בינתיים הפך דויד בן־גויריון לאיש חשוב מאד. יריביו בעבר במפא״י, שהצרו את צעדים, הלכו לעולמם או ירדו מנכסיהם המפלגתיים, בן־גוריון היה לשליט־יחיד.
גליון 858 (1 באפריל 1954), עמוד 16

האם יבולים אנו לכפות כמקרה זה שלום על שאר מדינות- ערב, על מרכזי הכוח הערכי במצריים ובעיראק שלא נבכשו? חכישת כוץ כמו כקרלסכד וישי או מכריה כמו כן אמבטיות ערבול Whirpooi bathחדי־ זיעה טורקי / מחלקה מיוחדת לאיכשור ע״י התעמלות רפואית. … ואם המניע הזה יוסר מ־חישוביהם, יוסר גם הטעם, מבחינה מדינית, של התקפות גרילה, אפילו אם כאלה תהיינה אפשריות — דבר מפ,קם ק ביותר, ביחוד שנוכל אז במעשי התגובה שלנו, אם יהיה צורך בהם, להכות בהם במר, שאתה קראת ״מרכזי כוחם״. … אבל חיילים תפקידם גם למות. ואם מת מישהו בצורה כזאת, זהו דבר מעודד. כי מעשה זד, ישמש דוגמה לחיילים אחרים במצ בים קשים.
גליון 870 (24 ביוני 1954), עמוד 19

הכפרהג דו ל שנ ראה להסרקל פני ד קו תמספד כמקלטב טו חהפר לי של א ש ה נע צרו מ ב לי לדעת לאן לפנות מעגל הא שהלר וצר. … ״ הם נעצרו מבלי לדעת לאן לפנות. מעגל האש הלך וצר. נפצי היריות הלכו וקרבו; ״לכו בעקבותינו קראו הפליטים החדשים ,״אנו הולכים ליין־דא. … אולם בהגיע ההמון אל הגשר, נמוגו החיוכים ובמקומם באה אכזבה. הנהר היה צר ועמוק, והזרם היה חזק ביותר. המרחק בין פני המים לגשר לא היה גדול מאמה.




