חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 1,626 עד 1,650)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1927 (7 באוגוסט 1974), עמוד 11
הם התפשרו עם אויבם בנפש, המלו חד סיין, כדי לאפשר את כניסתו למילחמה. והם בטוחים שהמצרים לא יוכלו לעמוד מנגד, כאשר אחים ערביים ישפכו את דמם. … כל הגורמים הפועלים בשטח — האמריקאים, הסובייטים, המצרים, הסורים, הירדנים, הפלסטינים — פועלים על פי היגיון כלשהו, כל אחד והגיונו שלו. … ׳ מאז הפרדת הכוחות, ניסתה ממשלת־ישראל להכין את הקרקע לשלום נפרד עם מצריים. הוצע למצרים להפקיר את הסורים, הפלסטינים והירדנים.
גליון 2101 (7 בדצמבר 1977), עמוד 49
הם: פיזור מוקדי התרבות בישראל ויצירת תשתית תרבותית יוצרת וצר־כנית מחוץ למרכזי התרבות הקיימים. … אל־קאסם תיהם בנושאים של ישראל, ציונות, מיל- חמה, אימפריאליזם, זכויות הפרט, עתידה של מצריים, קומוניזם וחלומות אי שיים, תורמות להסתכלות על החברה ה מצרית, תוך הערכה מחודשת : מסך החול מימון לישראל הראשונה בתפקידה כמשפך־מימון למימסד התרבותי הקיים. … האכזבה מהמהפיכה המצרית היא תמ־צית סיפרו של ואגיה גאלי ** בירה במועדון הסנוקר עתה, כאשר מערכת היחסים בין מצרים לישראל מתחילה לקבל ממד המניח את הדעת, למרות סימני השאלה המרובים המרחפים באוויר, הרי שתיאור האווירה וההווי של האינטלקטואלים המצריים במהלך שנות ה־50׳ מטיל אור על הקרקע בה צומחת האהדה לנשיא מצריים אנוואר אל־סאדאת בארצו, לאחד ביקורו חסר התקדים בישראל.
גליון 2118 (5 באפריל 1978), עמוד 14
אילו אמרו לנו מראש שהישראלים רוצים נתח מאדמת מצריים, לא היינו נותנים לנשיא אל״סאדאת לנסוע לירו שלים אני הייתי העיתונאי הראשון במצריים שכתב מאמר של תמיכה בהחלטת אל־סאדאת, לנסוע לירושלים. … וזה, כמובן, העלה את דמותו של שיילוק, שתבע במחזה לחתוך ליטרת־בשר מגופו של יריבו. המצרים ל א היו מעולם אנטי־שמי ם״ טוענים שהשתמשתי, כאילו, בכינוי אנטי״שמי. … קיבלנו אותם בזרועות פתוחות. שלא יאשימו אותנו באנטישמיות ,ה מ צרי ם א הדו את הורגי ה לו ר ד מוין״ העם המצרי כולו אהד את שני הבחורים היהודיים, שהרגו את הלורד מוין בקאהיר.
גליון 2139 (30 באוגוסט 1978), עמוד 34
באתי — ונכבשתי כליל. אף כי הרקע שלה היה יהודי־מצרי, הרי למעשה קבע הרקע של המושבה את מער- יכול כדי לברר אם היא עוטה צעיף שחור ואם יש נזם באפה, כדרך נשי ה פלאחים במצריים, שלפעמים היו קצינים בריטיים נפתים לקיסמיהן בהיותם מבק שים לנהוג ״כדרך הילידים״ .האווירה הלא־מצרית עד מאד שבבית אמבש כבשה אותו כליל, והוא הלך לו לדרכו בלי שיעז לשאול את סוזי אם היא יודעת קרוא וכתוב. … כי נפשה ואת קשרי-נאמנותה. האתוס ה היו מצרים מתורבשים, מידידיו של חותמרכזי של המישפחה היה הציונות החלו ני, והבריגאדיר קלייטץ, במדים שתגי- צית, והעברית שגורה היתה על לשונה היה הם ארגמן ובעיטורי־כבוד אין־קץ, בראש בצד הצרפתית והאנגלית, עד שלא באידיאלים. … ראשית, הלבנה שלה האפילה לגמרי על אריג ה היה צורך בהסכמה רישמית, שכן סוזי, העברי חאקי שלי, ואין כל ספק שנראתה היפה אף שהוריה היו מבני היישוב נולדה במצ בשנינו.״ בארץ־ישראל, היא עצמה לירח־הדבש שלנו יצאנו ברכבת למצריים.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 21
הן שדד, אופירה והן שדה עציה ממוקמים במרחק של עשרות ק״מ בילבד משדות תעופה מצריים, סעודיים או ירדניים, כד שזמן הטיסה משדות התעופה הערביים לשדות אלה אינו עולה על דקות ספורות ותלוי בתצורת הטיסה). … כהשוואה לפריסה הנוכחית של היל־האוויף כסיגי, הרי פריסתו כתחומי הקו-הירוק — וכיהוד אם שדות עימם ועציון יושארו כידי ישראל, מגדילה׳ את טווח ההרתעה מפני תקיפות אוויר מצריות, שבז כסיני המפורז לא יוקמו שדות תעופה מצריים. ! … מאחר ומיספר גיחות בולל, באשר הוא מוכפל כמישקל החימוש הנייטא, מבטא את העוצמה הכוללת של חיל-האוויר כפרק זמן נתץ, הרי אין ספק, שעוצמה זו קטנה בלפי יעדים כעומק הסעודי והמצרי ולאורך ים־סוף. • 1הקטנית האיום הישראלי טלפי יעדים בעורף המצרי בכלל, וכלפי ״הבטן הרכה״ של מצריים בפרט (איזור מצריים התיכונה והדרומית) ,יוכן בלפי יעדים בעומק הסעודי ובשטחי ההיערכות הקדמיים של הצבא הסעודי למייתקפר, נגד ישראל — כולל איזור טאביוק — כמתחייב מתוך ויתור על שדה אופירה, סל אלד, פוגעים בכושר ההרתעוה של ישראל מול אפשרות של שימוש מצרי בטילי סקיאיד נגיד ערי ישראל ; שבן סל מאמץ הפצצה ישראלי פוטנציאלי בעומק המצרי והסעודי, וכן כלפי איזור טאביויק, פיירחשם חרבה ייויתר מטוסים כידי להשיג אותו אפקט המושג ׳בהפצצה מתוך הפריסה הנוכחית, פחוזת חימוש וי,ותר מטוסי יירוט מלווים — ביחוד לנוכח הימצאות מטוסי אפ 15-בעתיד הקרוב בידי הסעודים.
גליון 2592 (6 במאי 1987), עמוד 40
שעמדה ב ימים ההם על *״ 25 בחודש, פגעה בו קשות. לבנק לאו מי היה צור חייב מיליון וחצי דולר. כדי להבטיח לעצמו את החוב, שיעבד הבנק את מניות־הבגק שמשה צור רכש. … סיפור־חייו של משה צור יכול לשמש חומר מצויץ למותחן הוליוודי. … הוא היה מתחיל בעסק־חליפין אחד. שהפר צור באיטליז בשוק־הכרמל ועם השגריר המצרי סעד מורתדא במיסעדה ניקמת המאפיה משוק־הכרמל למיסעדה בכפר־שמריהו.
גליון 2728 (13 בדצמבר 1989), עמוד 45
אני לא יכול יותר, תביאו מים... ״מה הייתי צריך את הצרה הזאת? אני יודע שראש ממשלה הכי מתאים לי, ממש תפור עלי, לא פחות מזה. … תגידו לי בשביל מה. במצבי צריך אחות. אחת שלא תעשה עניין מכל התעלפות קטנה. … כן, אותו שם שמייד עם הכנסו למצריים נזרק לכלא. אחרת עוד יהיה לנו אייבי נתן נוסף, הפעם במצריים — ואצלם אין אפשרות לחופשות תיקונים ואפשר להסתכל על כל הענין גם בצורה מתמטית: על כל מחבל שנשלח בשבוע שעבר ע״י יאסר ערפאת לפיגוע המוני בישראל שולח הקיבוץ הארצי מאה מאנשיו ללחוץ את ידיו החברים שאוהבים מתמטיקה שמעו שבצרפת פיתחו רכבת שנוסעת במהירות 480 קמ״ש.
גליון 1269 (3 בנובמבר 1962), עמוד 7
.״ אין ספק כי אלג׳יריה החופשית תהיה המדינה המתקדמת ביותר בעולם הערבי (להוציא ׳ אולי את מצרים, אם תתבסס המהפכה החברתית הנוכחית של גגזאל עבד אל־נאצר) .אין ספק שתהיה מתקדמת בהרבה מתונים וממארוקו. … צ׳נדרלי׳ חזר והדגיש את ידידות ארצו לשאר מדינות ערב, שהושיטו לה עזרה כה רבה. אולם יחסו אל מצרים הוא במקרה הטוב ביותר כשתה אל שווה — ואצל אלג׳ירים אחרים מתגנב לשיחה לא פעם שמץ של תחושת־עליונות כלפי מצרים. … על־ידי רודני ערב. להיפך. הוא הריץ בחירתו של ערבי מצרי דוזקא, בן המדינה מברק־תודה אישי נלהב אל או נו.
גליון 975 (21 ביוני 1956), עמוד 3
כי הקונגרס היה מכוון נגד גמאל עבד אל־נאצר, והשליט המצרי עקב אחרי הנעשה בו בהתעניינות מובנת. … הוא שפך קי- תוני גידופים על הרודן המצרי התוקפני, העלה את המאבק הישראלי נגד מצרים לדרגת חובה לאומית מספר . 1 לו הסתפק הקונגרס בכך, היה הכל בסדר. … להפסיק את העליז; ,המעבירה מארץ ערבית לישראל צעירים העשויים להתגייס לצה״ל נגד מצרים. כך חפר הקונגרס חציוני כאת של נאומים מלכודת ליהודי מארד ** ם פרוץ מלחמת־חשיחרור של א עמי צפון־אפריקה עמדה בפני היהודים ברירה תיאורטית פשוטה: להצטרף לעמים המורדים ולתנועת־השיחרור שלהם, או להפוך לגוף זר בארצות אלה.
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 4
הם הגיעו רחוק מאד. בכמה ארצות, כמו מצרים וסוריה, הם גאו ועלו, עד כי כבשו את כסאות השלטון. … הם לא הבינו כי האנגלים — והצרפתים לפניהם הסולטן ובעיית פלסטין —*צפון אפריקה לבשה התנועה הלאומית הערבית ^ אופי מתון יותר מזה של מצרים וקומת אסיה. צרפת הסכימה להעניק עצמאות מדינית למרוקו וטוניסיה — במידה לא־קטנה הודות ללחץ אמריקאי — ורווחה התקוזה כי המגרב העצמאי יציג סוג אחר של לאומנות ערבית: פחות־קיצוני, פייסני יותר, מוכן לשתף פעולה עם מעצמות המערב. … אם עיניו של גמאל עבד אל־נאצר נשואות אל דוגמתו של הכורדי האגדי, סלאח אל־דין אל־איובי, שאיחד את סוריה ומצרים והכניע את הצלבנים בארץ־ישראל, נשואות עיני מוחמד החמישי אל מייסדי שושלתו השריפית, אשר לפני 400 שנה שיחררו את מרוקו מידי הפורטוגזים והספרדים, והקימו לתחיה את ממלכת אל־מוראווידים.
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 11
״ כאילו׳ דא־ר שחר חדש לפולחן האישיות. המצרים שרו והריעו מאושר וגאווה מול ההתלהבות. … שתי דקות לאחר מכן, החל ה״אינצידנט״. המשלחת המצרית תפסה את מקומה בצד המסלול וכשעברו הישראלים, הרימו המצרים את תמונתו של גמאל עבד אל־נאצר אל על, ופתחו בקריאות בוז. … התקרית השניה ער התקרית השניה של הפס־מיכאל מדווח שלום בהן: ^עה במוסקבה כללה כאלפיים איש, מצויידים ובד אל־נאצר. המצרים, יותר משאר המ שלחו ת סיס, ויחד עם הסורים, יהיו גיבורי הפסטיבל.
גליון 1434 (3 במרץ 1965), עמוד 17
אנשיה תופסים משרות חשובות.״ שר־האוצר, פינחס ספיר, היה מאד בלתי־חברותי :״אני מופיע בכנסת מתי שאני צריך להופיע ! אני גם לא שמעתי כשנצר אמרה שלא באים לישיבות, כי לא באתי לאותה ישיבה.״ שר־העבודה יגאל אלון היה כה רציני. … אינני רוצה להזכיר שמות (ראה ח״כ פרוש) .נגדם יש לעשות דבר אחד: ח״כ שאינו מופיע במשך שלושה חודשים ללא הסבר סביר, דינו כאילו הגיש התפטרות.״ הח״כ משה ברעם ממפא״י אמר שהוא מזועזע לגמרי. עונשים לח״כים ! מי שמע על כך ! צריך, ח״ב דבורה נצר הוא אומר, להשפיע על החבר, בדרכי־שלום, שיבוא אל הישיבה. … השאלה מתי. כי יש וצריך להטיל קנם דווקא בעד נוכחותו של ח״כ בדיונים, ויש וצריך לתת לו פרם דווקא בעד היעדרותו.״ עד אז תצטרך הח״ב נצר לשבת לבדה.
גליון 810 (30 באפריל 1953), עמוד 13
הקרע הרציני שנתגלע בליגה סביב עמדת מצרים בבעית הסואץ (העולס הזה ) 808 ,חוסל במ הרה. … הליגה, לפי הסכם זה, תתמוך תמיכה מלאה בדרישת מצרים לפינוי הצבא הבריטי. מצרים, מצידה, הס כימה להקמת ארגון הגנה מרחבי, שיהיה מבוסס על הסכם ההגנה השיתופית הקיים כבר בין חברות הליגה, יקבל צי,ד מארצות הברית. … ישראל, בפעם הראשונה בתולדותיה, אינה משתתפת בפסטיבאל, לאחר שנכשלה בצורה מחפירה בשנים קודמות. סרטים ״מורו הסוכן,, העיבוד הקולנועי של המחזה המפורסם מאת ארתור מילר, היא יצירה חזקה, מזעזעת ומכאיבה — הוקעה אכזרית של פולחן ההצלחה האמריקאי.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 15
האיש שערב המלחמה היה בין שלושת אלופי צה״ל שלחצו על ההנהגה המדינית ההססנית ומלאת הפח־ ה כ מו ס ביו תר ב מדינ ת ישראל ה סו ד הו א זה : במח צי ת ינו אר ,1971 לפני שתמה ה פי סקת־ האש ״המוגבלת״ ,ש הי ת ה אז ב־תו קפה, הי ת ה פנייה מצרית אל ממ שלת ה מצרי ם הציעו לגולדה, ב א מצ עות מ תוו־כים ( א מ רי ק איי ם) :ל פ תו ח מייד במשא־־־ ו מ תן ישיר וסודי. … בשבועיים האחרונים נתעורר לפתע מחדש — משני הכיוונים. • דיפלומט מצרי בכיר בארצות-הברית כינס עיתונאים, ובשיחה ״שלא לפירסום״ חזר על הצעת אל-סאדאת לפתוח את התעלה. הדבר פורסם בישראל על-ידי ״הארץ״ .דובר מצרי רשמי הכחיש זאת מייד. אך כעבור זמן קצר חזר בו הדובר המצרי מהכחשתו, הודיע כי ההצעה עדיין פתוחה ועומדת.
גליון 1702 (15 באפריל 1970), עמוד 13
הביקור הפומבי של גולדמן בא להוות ג׳סטה בלפי המוני העולם הערכי, והעולם בולו: הנה משוחח נשיא מצרים בפעם הראשונה עם אזרח ישראלי חשוב, נשיא ציוני לשעבר, איש הצמרת המדינית של המימסד הישראלי־ציוני. … ממשלת ישראל חיבלה בו קבלת ההזמנה הפורמלית היתד, תלוייה, כמובן, בתשובתה של ראש־הממשלה, שאותה היה גולדמן צריך להעביר לנציג המצרי. הטענה הראשונה היא מגוחכת. … אלא במה דברים אמורים — כשמדובר במשא־ומתן רשמי בין מדינות, שבו מציג כל צד את עמדותיו ומתמקח עם הצד השני. למעמד של מינכן, היה עבד-אל-נאצר צריך להזמין דווקא נציגמוסמך (ראה טענה ב ,),ובוודאי היה צריך לשגר הזמנה רשמית (ראה טענה א׳).
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 22
הכל יעריצו את אומץ־ליבו של השליט המצרי. לא היה דרוש אומץ־לב לממשלת ישראל כדי לקדם פני מנהיגים מצריים על אדמת ישראל. היה דרוש אומץ־לב למצרים לבוא לישראל ולשבור בכך עולם שלם של מוסכמות. אותה מידה של אומץ־לב תהיה דרושה למצרים כדי לארח ישראלים על אדמתם. השאלה היא: מדוע קבע הנשיא המצרי שהדיונים בקאהיר יהיו בדרג נמוך־יחסית ץ מדוע לא הזמין את בגין, או לפחות את דיין?
גליון 2114 (8 במרץ 1978), עמוד 22
המחלוקת הרעיונית ביניהם היא במידת האמון שיש להעניק לכוונות השלום של המצרים ובמידת הוויתורים ש ניתן לוותר להם על מנת להגיע עימם להסדר. … הוא מאמין כי לו העלה מישהו לפני עשר שנים בדעתו כי תיתכן אי־פעם יוזמה כמו זו שנקט בה הנשיא סאדאת, לא היו היישובים בפיתחת־רפיח מוקמים מעולם. כיוון שהיישובים כבר קיימים, צריו להילחם עד הרגע האחרון להשארתם ולחפש כל דרך אפשרית כדי לשכנע את המצרים להסכים לכך. … הוא משוכנע שאם רק יאופשר לאריק לבקר במצריים ולעמוד באופן בלתי אמצעי על שאיפת השלום של המצרים ועל כנותם בנושא זה — כפי שאירע לו — הוא ישנה את עמדותיו.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 31
כמיקרה כזה ייאלץ כנראה קיסינג׳ר לשכנע את המצרים להסכים דעוד תחנת־אתרעה מאויישת כידי ישראלים. … המוצב שלא ופד יוטבע בי ם על פי הסכם־־ההפרדח החדש כץ ישראל למצריים, עתיד לעכור לידי המצרים גם השטח לחוף הים־התיכון, שכו נמצא מוצכ כודפסט המפורסם, המוצב היחיד כקו כר־לכ שלא נפל כידי המצרים, ואשר מאז המידחמה הושקעו ככיצודיו עשרות מיליוני ל״י. תחת שיפוצצו את המוצב לפני מסירתו לידי המצרים, יוטבע המוצב כים. קירבתו שד המוצב לחוף, והעובדה שהוא נמצא כשטח כיצות טובעניות, מאפשרים את השמדתו באמצעות חפירה, שתציף את המוצב כמי־הים כגובה שימנע כעתיד כד שימוש צבאי כמיתקניו.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 33
• לאמריקאים הוא מבטיח, קודם- כל, הגמוניה מחודשת במרחב, הידוק הברית עם מצריים תוך המשך הברית עם ישראל, ותיקווה סבירה לדחיקת הסובייטים גם משאר ארצות המרחב. • למצרים זהו, קודם־כל, הסכם המחזיר להם חלק חשוב של סיני, בלי קרב, ובכך מוסיף במאוחר מימד נוסף של ניצחון למילחמת יום־הכיפורים. יחד עם זאת, אין מצריים רואה בו התחלה של שלום־נפרד עם ישראל. … השאיבה הישראלית שם היתה, בעיני המצרים, שוד לאור־היום. חמישית, נעשים כמה צעדים מוחשיים ליצירת אווירה של שלום, כגון מעבר הסחורות הישראליות בתעלה.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 4
היה זה עניין של ״עתה או לעולם לא הניסיון האחרון לפני סגירת הסכר לשנים רבות*. החשבון: יתכן כי המצרים לא ירצו לעורר שערוריה בינלאומית כל עוד נמצאים האנגלים באיזור התעלה, וערב כינוס עצרת או״ם. … מצרים יחששו מפני האנגלים. חששו התקיים: הספינה נעצרה, המצרים העלו את הטענה הכוזבת כי המלחים פתחו באש אקדחים על דייגים. … נחום בוכמן שיחק את׳תפקידו של שלמה פורת* .בצורה דון־קי־שוטית רצינית והיווה משקל נגדי מצויין לעלילה הקומית.
גליון 2149 (9 בנובמבר 1978), עמוד 29
קיפאון פירושו כישלון שדווקא ממשלת הליכוד היא שהצליחה להביא את השלום עם מצרים עד לסף ביתם של הבוחרים והפופולאריות הבינ לאומית העצומה לה זכה מנהיג הליכוד מנחם בגין עקב כך, נטעו בלב מנהיגי הליכוד את ההרגשה שהכוח האלקטוראלי שלהם גדול עתה בשיעור רב מאשר בעת המהפך הפוליטי. … על פי הערכות וסקרי דעודקהל, שנערכו ב חודשים האחרונים, הם האמינו שאילו היו הבחירות לכנסת נערכות עתה, או אחרי חתימת חוזה־השלום עם מצרים, היה ה ליכוד מצליח להגיע לרוב מוחלט בכנסת. … אולם עיקר התיקווה הסתמכה על ה־משא־ומתן לשלום עם מצרים. העובדה, בוויכוחים שפרצו על רקע זה בין עסקני חרות והליברלים טענו אנשי חרות לא פעם כי הליברלים הגיעו לשלטון רק בזכותם .
גליון 2405 (5 באוקטובר 1983), עמוד 25
חציית התעלה נחשבה בלתי־אפשרית על־ידי כולם, מצרים, ישראלים וכל האחרים. ואחר־כך זה הלך חלק. … אברהם טמיר) ראש ממשלת ישראל יטלפן למצרים ויאמר. :אל תגדלו כותנה!* כך ככר ב־ ,1978 אכל הם היו צריכים את המישרות שלהם ומעטים יכלו להרשות לעצמם להתפטר … אבל שגיאתו של מי היתה זאת? של בגין? מדוע לא עמדו המצרים והאמריקאים על כך שיוכנס סעיף המתייחס להתנחלויות בהסכמי קמס־דייוויד?
גליון 2303 (19 באוקטובר 1981), עמוד 40
במאי 1978 נידון׳ עניינו של צור בוועדת־החנינה שהוקמה לרגל שנת ה־.30 בספטמבר אותה שנה, לפני החגים, נודע לרות צור, וממנה גם ליתר בגי־המישפחה ולבעלה הכלוא, שהוועדה החליטה להפחית מעונשו ארבע שנות מאסר. פירושה של ההחלטה היה שיחרורו המיידי של צור. החגים עברו וצור ישב עדיין בכלא. … במשך שנה תמימה עמד תמיר בלחץ, ורק בחודש מאי ,1980 שנה ושמונה חודשים אחרי שהוועדה החליטה על חנינה לצור, ושנתיים וחודשיים אחרי שרות צור הגישה את החני׳נה בשם בעלה, הגיע החומר לידיו של הנשיא עם המלצה לחנינה, וצור שוחרר.
גליון 2579 (4 בפברואר 1987), עמוד 38
גורם ישראלי בכיר הכין את השגריר, משה ששון, לקראת בואי למצריים, ואילו אני יידעתי את שגריר מצריים בישראל, מוחמד בסיוני, ואת הקונסול המצרי. … ששון המליץ שאגיש את הבקשה לביקור באמצעות פרקליטו המצרי הנודע, עלי אל־רגל. אך ידעתי שעל אל־רגל אין לסמוך, והחלטתי לפעול דרך שגרירות־ישראל במצריים. כשהגעתי למצריים הסתבר לי שהמשימה אף מסובכת יותר מכך.
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 4
כבדרך אגב, הציגו לו את השאלה :״אומרים שהיית במצרים, מה אתה אומר על זה?״ אלכסנדר יולין שתק כמה שניות, ואחר השיב :״זה נכון׳. 67 עמודים צפופים 1קציני המודיעין שחקרוהו סיפר /סאשקה את הכל. … הוא החליט להוליך שולל שירות המודיעין המצרי. לשם כך עם הצירות המצריית בפאריס, רכש מונה, נשלח למרכז מודיעין מצרי ומשם הועבר למצרים. מוסמך לרכז את הריגול המצרי בישראל,
