חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 16,876 עד 16,900)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2036 (8 בספטמבר 1976), עמוד 20
בד-בבד, הפרופסור טדבוקי הוא גם אישיות פוליטיות נודעת ושנ׳וייה-במחלד קת. הוא נצר למישפחת־אצולה מכובדת, המקורבת מאד לאפיפיור בוותיקאן. … שני האחים לא דיברו איטלקית, והפרופסור טרבוקי לא דיבר בשפה שהם היו;בקיאים בה. היה צורך להזעיק מתורגמן שיתווך בין הצדדים. … נניח שהוא באמת גאון — אבל גם גאון צריך זמן כדי ללמוד חומר. גאון לא נולד עם כל חומד-ד,לימודים בראש.
גליון 2039 (29 בספטמבר 1976), עמוד 6
לא רק האסירים האחרים פוחדים מהם, אלא גם הסוהרים ומפקדי הכלא. לאסירים אלה צריך לתת כל מה שמצליחים להכניס לתור הכלא, או כל מה שמקבלים ב ביקורים. צריך לשרת אותם, לכבס להם את המדים והגרביים, לסדר להם את ה מיטות ולנקות את סביבות המגורים שלהם לקראת המיסדרים.״ הרבדים נראו נוראים מדי מכדי להיות אמת, ובצדק. … עלהתעל לו ת ו הזו ס־ ס כ סו א ל׳ז ח .פי׳־־פ לצרי. לדש־ ,ג; וי לדי * שלל: נ־ י ש לח־• אכיג.
גליון 2009 (3 במרץ 1976), עמוד 32
אודי כיוון אל יונה שנחה על חוט חשמל, פגע בה אך גם בחוט, שניתק .״צריך לגשת למפקד ולהודיע לו שפגענו בחוט,״ אמר לאביו. … הוא התאהב במקום, ובעיקר במג־הלי־המוסד הקשישים, ירמיהו ורחל שפירא, וכאשר היה צריך ללכת לתיכון, ביקש להדסים. שם הוא פגש באביגייל. … גם את אביגייל לא הזניח. בכל פעם שהיה צורך לבניות או לתקן משהו בדירתה הצנועה, היה עושה זאת מבלי שהתבקש כלל.
גליון 2175 (9 במאי 1979), עמוד 8
הנחות אלה ואחרות מהוות בסיס לקביעה, שלא היה מקום למנוע דיון לגופו בענייו בג״צ אל״לגייה וכלשון הכתבה :״את זאת ידע שמיר (בתפקידו כיו״ר הכנסת ח. ש ,).או לפחות היה צריך לדעת. שמיר יודע, כי כאשר נתן יד לקשר ההשתקה שיצרו תמיר את זמיר, הוא פגע במעמדה של הכנסת.״ עם הנחות אלה ואחרות הרשומות מעלה, מבקש אני להתמודד אחת לאחת, אם לא מבחינת צידקתן, הרי מבחינת אמיתותן בלבד. … הכל מודים שבמישטר דמוקרטי נחשב אדם כחף־מפשע כל עוד לא הורשע כדין, אבל אצל רבים, ובתוכם לפעמים גם מעצבי דעת-הקהל, אין זאת, אלא הצהרה בעלמא שאין נוהגים על-פיה.״ והשופט דויד בכור מחרה-מחזיק אחריהם ומציין (בעמ׳ 835 לפסק-הדין) כי :״אני שותף לדאגה שהביע חברי הנכבד בפיסקה הראשונה של פסקו (בעניין הש פעת פירסומים על הליך התלוי ועומד בבית־מישפט — ח.ש ).ובשופט, שעד לפני ימים מעטים ישב בדיון בערכאה ראשונה, קרה לי שהיה עלי להזהיר את עצמי שלא לחיות מושפע מהיסטריות שמתפשטות לפעמים בצורה מדאיגה מעל ומעבר לכל צורך סביר. … וכה אומר סעיף 71ד לתקנון ה כנסת (א) הצעה לסדר היום טעונה אישור יושב־ראש הכנסת והוא רשאי שלא לאשר אותה, א ם בתוכנה או בניסוחה נכלל המישפט: עניין מסויים התלוי ועומד להכרעה בבית־מישפט.״ מכאן שרשאי גם רשאי יו״ר הכנסת להשתמש בסמ כותו ולפסול הצעה לסדר היום, ואפילו בצורה שרירותית (ואיני מעוניין לבדוק כלום היתה שרירות בהח לטה דגן א ם לאו) א ם העניין תלוי ועומד להכרעה בבית-מישפט.
גליון 2177 (23 במאי 1979), עמוד 48
רציתי להתגרש ממנה. אמרו לי ברבנות שצריך הוכחה שהוא שוכב איתה. אבא שלי פרץ להם את הדלת וראה אותם במיטה שותים ומעשנים חשיש. … לפעמים הוא לא היה בא הביתה, הייתי מביעה את זה, סוף סוף הוא גבר וצריך את שלו. אבל מאז שהוא הכיר את הבחורה הזאת, הוא השתנה. … זה לא טוב מה שעושים האנשים האלה, שבאו מקריית־ארבע לעשות צרות. זה .לא טוב...״ מחוץ למירפאה התווכח צעיר ערבי עם צעיר יהודי, מאנשי גוש־אמונים .
גליון 2182 (27 ביוני 1979), עמוד 43
השר .מנסה להתחמק ממתן תשובה אמיתיית, והשואל צריך — אם הוא ביכלל נוכח באולם בעת מיתן התשובה, ואם הדבר איכ פת לו — לנצל את השאילה הנוספת האחת המותרת לו פדי לדחוק את השר לפינה. השבוע הייה לי מיקרה מובהק כזה, כאשר השיב משה דיין לשאילתות ., ש אי לתהמס׳ : 3948 נימסר בעיתונות שמישרד־החוץ סירב לממן מתקציבו את ההוצאות הקשורות ב״ משא־ומתן עם מצריים על האוטונומיה בגדה המערבית וברצועת־עזה. … עד היום הם חשובים לי לא פחות מהשירה. צריך להקפיד על הדברים האלה -זה צריך להיות עקרון לזמרת, לחשוב שהיא שרה בכל פעם בפעם הראשונה.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 33
אך בסתר ליבה קיוותה שזה לא יקרה, שהוא בכל־זאת ישנה את דעתו. שההיגיון אשר צריך לתת לד, עדיפות על סוזי — ינצח. אך היא נוכחת כי הפ סידה במערכה. … הוא לא שיתף את אשתו בחוויותיו הרומנטיות, אך עד מהרה נודע לה הדבר והחלו הצרות מבית. גלינה עמדה על כך שהדברים יהיו גלויים כאן חזר השופט וינוגרד על פרטי עדותו של הבעל, על אודות מסכת היחסים בינו לבין אהובתו, נדידתו בין ביתה של גלינה לבין בית .אשתו והתמוטטויותיהן הנפשיות של השתיים). … אני לא רוצה ככה למות וקהי אותו. הוא לא צריך לי.׳ אז גמרתי אותה. לקחתי את הגרון בידיים וגמרתי אותה.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 47
כשהייתי חייל במילחמת־ד,שיחדור או מפקד־גדוד במילחמת קדש והייתי צריך לאסוף שלל, עמדתי בפני בעיית ההתלבטות של האנשים מול הפיתוי ומול הלח צים. … לא אמרתי שסאדאת משקר לנו, אלא שאנחנו משקרים לעצמנו. ראינו ביום־הכיפורים כיצד המצרים מתכוננים למילחמה. ראינו אותם מקימים את הגשרים, מבצרים את העמדות ואמרנו לעצמנו: לא יכול להיות !
גליון 2529 (19 בפברואר 1986), עמוד 39
פעם חשבתי, שאם אני באמת אוהב אותה — אני צריך לנתק איתה את הקשר. אבל, עובדה: היא התגלתה כבעלת כוחות נפשיים, והיא מוכנה לחכות. … יש בארות יבשות ויש מלוחות. כדי להגיע למים טובים — צריך לחפור הרבה לפעמים. גם אצלי, אני מאמין, יש טוב. זה לא שאני מאמין שאדם צריך לבקש יותר ממה שמגיע לו. יש סיפור על ציפור דרור, שנמאס לה מהארץ.
גליון 2532 (12 במרץ 1986), עמוד 30
אם אכן צורק תומאס מאן, וכל אמן נטל שניים־שלושה קבין של שרלטאניות מתוך המלאי שירר לעולם — מותר לומר כי שרה זה המשחיז את גתה, הלררלין, יעקב ביהמה, ניטשה, בטהובן, שוברט ור׳ נחמן מברסלב לחור־חנית שאותה הוא מפנה כלפינו, הפרובינציאלים ושאינם־יורעים־לשאול, נטל הרבה יותר מן המירה הראויה, שלא לומר תישעה קבין• מן הצר האחר, איפוא, החיים כמשל וחלק מהשירה ולא מסע דומה המוקרם, שכולו אפיגוניות של אצ״ג) ,ומן הצד השני השופט חמור־הסבר היודע(הוא אינו מכיר לשון טענה; אצלו הכל — ידיעה) ,כי ״רב נחמן(מברסלב) לא ־ זו׳בלבד שהוא גדול הסופרים העבריים בעת החדשה, אלא אחד מיוצרי־המופת בתולדות סיפרות העולם ״,וכי חבצלת — אותה נערה אומללה שאת מיכתבי־הבוסר שלה הוציא לאור ואת שיגעונה טיפח — כתבה את מה ש״בבוא היום יובן ...שהוא אחת היצירות המיסטיות הגדולות של זמננו ״.וכך, גם את מה שאינו יודע הוא יודע, באותו ביטחון ובאותה זקיפות־הקומה של מי שיודע היטב. … אין גם ברירה״) .ועוד הוא ״יכול להבין את הפרינציפ״ של ״האינקוויזיטורים שחשבו שצריך לשרוף אנשים כופרים״(אף כי ״אני, אישית, אין לי צורך כזה״) .הוא, אישית, מעדיף ״גיזענים. … ״החיים הם כמו כלים!״ שמע עצמו נואם. ״צריך למלאם כשאנו עדיין מסוגלים להישפך מכלי אל כלי, כשאנחנו רכים, לפני שמקשות אותנו האכזבות.
גליון 2549 (9 ביולי 1986), עמוד 26
השאלה שהתבקשה היתה, אם צחיחותו של שמאס איננה מחיר ההינתקות מן השורשים החברתיים והלשוניים וההסתגלות למערכת התרבותית והלשונית הזרה. צריך להיות ברור. שלא מדובר כאן בהסתגלות מאונסת וחיצונית, אלא בזיקה פנימית, המבוססת על נטיית מזג ועל בחירה• תרבותית ואסתטית מודעת. … במילים אחרות, לא עלה בידיו להפוך את קיטעי המציאות החווייתית״הזיכרונית לגרעינה של תפיסת מציאות מקיפה ואחדותית. מבחינה פסיכולוגית, שמאס עדיין לא יצר קשר ריגשי ואינטלקטואלי תקין ויציב בינו לבין עברו. … אומנם, בעיצובן של כמה מדמויות אלו משוקע כישרון ניכר, אלא שבאותה מידה, ואף יותר מזה, מתגלה בעיצוב זה הבלימה הנפשית, החוסמת בפני שמאס את דרך־המלר של הביטוי העצמי המלא. זו מתבטאת כאן בעיקר בצורך של שמאס לשבור ולהרוס בלי־הרף את דיוקנותיהם של האנשים.
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 27
האגודה צריכה להיהפך לגוף מיקצועי גרידא. צידוק הקיום הבלעדי שלה הוא בצורך להיאבק על תנאי השכר של הסופרים וזכאותם לקבלת תמלוגים ולהקלות במס ההכנסה. … כמו אבא קובנר, אשר ברש או יהודה בורלא. את ביאליק אין כל צורך להזכיר. כיום, האגודה אינה מסוגלת למשוך אליה את הסופרים החשובים משום שמעמדם הסוציו־פסיכולוגי השתנה. … מטבע הדברים הפכה האגודה לפחות אטרקטיבית. השאלה היא האם יש לה זכות קיום או שצריך להניח לה להתנוון .״אני אינני נוטה לוותר על מוסדות קיימים.
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 9
., ביום החמישי של המילחמה הגעתי עד צידון תמיד־תמיד נבחרתי, אבל השארתי מאחוריי אנשים שעינם היתה צרה בי, ברור. כשהתחלתי לטפס ,־לא הצבתי לעצ מי גבול מסויים, לא״הגדתומי גולת- כותרת. … המסלול היה: מטולה, הבופור, הליטאני, נבטיה, צומת צידון־ צור, צור, ראס־נקורה, ויציאה דרך ראש־הניקרה. … באותו היום נהרגו שני מפקדי־צה״ל בכירים במארב בצור. הדרכים היו מוצפות כלי־רכב, התנועה היתה איטית וממלכדת, וברקע ליוו את השיירות רעמי־תות־חים, ונראו פיטריות עשן.
גליון 2594 (20 במאי 1987), עמוד 28
וקיסרי מגלה לקוראים כי השם החדש ״קיבל את האהקיי״ של אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן, שאיתם התייעץ בכלל בכל בעיה לשונית ו0יפ- רותית. שלונסקי רק חשב שצריך לכתוב את השם בצורה כזאת שהקורא לא יקרא ״העולם הזה״ כי אם — במיבטא היידישי — ״העוילאם הזה״, במילרע (למה? … הוא קנה לו יום אהד לפגי כן נעליים הרשות והיה אדם אבוד לגמרי. הן לחצוהו בצורה ברברית. כאשר קרא אחר כך מן הבמה את ש־ירו ״מהר אל הר, מכף אל כף. … פרוזאיקן אחד סיפר על חמישה משוגעים שוגים בצורה מידרנית מאוד. המשורר שלפני האחרון שר על כיבוש התולה והמשורר האחרון — הליריקז — על כיבוש הייצר.
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 27
אגלה לך דבר־מה: הרבה פעמים אני מרגיש אי־נוחות כשאני שר. אדם צריך לשיר רק כשהוא לא מסוגל לדבר. לכן גם היקלטתי כל״כך מעט תקליטים. … עיתונאים בדרך כלל מכוונים את כל שאלותיהם רק לזה. אבל שוב אני צריך לחזור קצת לאחור. הייתי בן 7בפרוץ מלחמת העולם. … אבל את השבועיים האחרונים כבר סיבסדתי מכיסי. חשבתי שצריך לתת לו ארכה נוספת. לראשונה בחיי הייתי אובר עצות.
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 26
אבל נחזור למרלות ולעמוס עוז. משהו יותר ״עמוק״ צריך בכל זאת להיות שם. הגחמה, השיג־יון(פריבוליות) עצמם לא יענו את הכל. … לא כמו יש נמל או דרך הניצוץ למשל. וכמו שלנו יש צורך כזה, מסתבר שגם בארצות אחרות קיים צורך דומה. … לא, אומרים לעצמם כל האנשים הטובים, השפויים, האלה, שאינם שונאי יהודים כלל ועיקר — משהו בכל זאת צריך להיות שם, אלא שאנחנו איננו יודעים עליו.
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 29
,חיים בוודאי אין״ בלונדון. אנחנו כנראה באמת חברה צרה, לחוצה, לוחצת, מאיימת, מקדשת שקרים, מפריחה סיסמות בלי הרף, אם אדם צעיר(בן )23 חושש עד כדי כך לעמוד על שלו, על זכותו להגדיר את עצמו, את זהותו, את מקומו. … עד אז, כאמור, הכל נראה מכאן כמו נוף בת־ימי צר מאוד, והעיקר לא לפחד ילל• ידון פריד פות . … תו מכ ת בלהט בזכות השכנים לבטא א ת יצר הרע השוכן בקירבם. תבנית נוף מולדתי: האדם אינו אלא תבני ת נוף מולדתו.
גליון 675 (5 באוקטובר 1950), עמוד 8
רק ביתנים מספר — היו ראויים לקבלת צריך היה ללכת קילומטר שהיו בשימוש בית־ההבראה דיירים, וכדי להגיע למחנה, בחול. … בין אהרון מודי (שמאל< שבא מהודו ולס הץ (ימין) מיוהנסבורג, אין צורך בשפת־דיבורים. יש להם שפה משותפת משלהם — איגרוף.
גליון 945 (24 בנובמבר 1955), עמוד 20
גזרתו רחבה מאחור, מסתיימת־ בחלקה: העליון בצווארון מזדקר. השרוולים רמביס למעלה, צרים למטה ומסתיימים בתפת״ס (מנג׳טיס) מקופלים למעלה. … עשוי לפי גיזרת ה־ א -רחב למעלה, הולך וצר למטה. מכל צד, כים אחד גדול, מכופתר בכפתור אחד.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 27
על פי סגתהרמשה. אהוד ודוד טיפסו שעה וחצי בשביל צר, עלו 734 מדרגות אל ראש ההר, כדי להגיע לפסגה הקדושה. … חתום עליו גנרל בשם בונא־פרט. באמצע מערכתו המצרית, תוך התקדמותו לעבר יפו, התפנה המצביא הצרפתי כדי לבקר במנזר שלרגלי הר משה.
גליון 1074 (30 באפריל 1958), עמוד 3
בך קרה כארץ רק פעם אחת בליל ה־ 30 בנובמבר.1947 ,אולם היו מקרים כלתי־ספורים של גילויי ידידות וטוב-לב, כאיכר יצרו במה צעירים כעלי־יוזמה מעגלים של ריקוד ברחובות, או כאשר עוררו חיילים במעשי-הקונדם שלהם חיוך כללי. … תותחיו, שדיוניו, תרגי• ליו -אפילו כשהם מאורגנים בצורה תיאטרונית -מושבים יותר מכל דבר במדינה.
גליון 1458 (18 באוגוסט 1965), עמוד 6
זאב אלתגר, רטת־גן ״/״ 44 נכות שרתתי בצר,״ל כמתנדב, ופעם, בעת סיור על הגבול, התהפכה מכוניתנו ואני נפצעתי קשה. … אני מוכנה לעזור לכל מאבק למען אזר־ פילסר כיד המלך קופסת מבסובב תו צרת דו ב ק בעינו סכרי אטינגר חיה הערביים של המדינה, כי אחינו הם, בני אדם כמונו!
גליון 1314 (14 בנובמבר 1962), עמוד 15
רק כעבור חמש הדקות הראשונות ניתברר לו שבין שניהם מצוי יצור שלישי — פית־ן. האיש נידרס למחרת היום ברחוב לונדוני. … אבל זו היתד, טעות חמורה, י— היא טוענת כיום. היא מצאה שנחש הוא יצור נעים אפילו, נקי ומסודר, ואם עוקרים לו את שיני הרעל וקושרים לו את הפה בנייר דבק, הוא עלול אפילו להיות סימפאטי, כשיש לו מצב־רוח טוב.
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 16
פילי חנה רובינא לא היתה יכולה לעשות זאת בצורה מרגשת יותר מגולדה מאיר, על במת תיאטרון ״אוהל״ ביום השישי האחרון. … ואילי חב- רו״לרפ״י, אברהם וולפנזון, קרא :״הימנעות היא ביטוי עקר למרירות. אי־׳זפשר להימנע, צריך להצביע ! ״ ידיים למעלה מתוך 450 חברי המרכז נכחו באולם למעלה מ־ססג.
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 18
קו הפלגות ך* שאשתחרר, אפתח מ כ אן לאילת. מלצרים בחליפות לבנות. תזמורת ריקודים. חתיכות עם גברים עשימתאים רק לסדדאכים רים על הסיפון, ונוף, נוף, נוף...״ ** עלים זכרונות . … לקחנו את המפקד לכשיש־ספינת־שעשועים, הגבר החולם על המצרי של שארם אל־שייך שיראה לנו את תחרר, הוא בינתיים קצין נחתת של חיל־ הדרך.
