חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 17,101 עד 17,125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 774 (28 באוגוסט 1952), עמוד 10
״אדוני״׳ ענה ד״ר קוך שהתנסה בהמצאות עוד בחוץ־לארץ ביוצרו טבעת למצלמה גרמנית הנושאת את שמו ,״בכדי להחדיר פטנט, צריך להיות עשיר, על כך נתרום את המצא־תנו לטובת האנושיות.״ ישראל לא תזכה אם כך ביותר מהכבוד. … לא בטוח אמנם אם המחיר יוזל, אחר שיצירת ־חימר היא בידיים פרטיות המעוניינות אמנם להוזיל את שיטות הייצור, אך לא על דשבון הצרכן ההודי. אך או״ם, שביקש מהריפאים הישראליים דו״ח מלא, יוכל להשתמש בהרצאה לטובת המיליונים הזקוקים לזריקות־חינם. החי סכה ד או גו ת לאחרונה נראה כי מוסדות ממשלתיים וציבוריים מסויימים מתגרים בצורה רצינית למדי באומנות הישראלית: הצנזורה עשתה לקלס את תיאטרון אהל (ואת עצמה) באול־צד, אותו להציג את המחזה הפרוצה הצייתנית בצורה קצוצה ומעוותת ובשינוי שם !
גליון 779 (2 באוקטובר 1952), עמוד 12
המאורעות שבו הם כה מרו בים, כה בלתי מתקבלים על הדעת, כה עשו יים במיוחד כדי להדהים (בצורה זולה) עד .כי הם מטשטשים לחלוטין כל עמקות שהת כוון לה, אפשר, הבמאי. … קרב תת־מימי כזה היה חידוש אף לגבי שחקן ותיק (למעלה מעשרים שנה) כגרי קופר, אבל אינו מועיל: הסרט נכשל. הסיפור אודות סרן (קופר) המשמיד מבצר אינדיאני (התקופה פלורידה ,)1840 משזזרר ממנו נערה (מרי אלדון) ,שם עליה יד, לאחר מכן גם שפתיים, מתמשך בעצלתיים. … שם גכלאה כבית־המשוגעים, מקום משכנם שד הדודאים שנולדו כטעות כעדי־ראשים. משוגעים אלה יצרו מחתרת בהנהגת טוטו, מנהיגם, ומוט־קה, איש־הפלמ״ח.
גליון 752 (27 במרץ 1952), עמוד 14
הודיע סנה שעלה לדוכן מיד אחר ברנשטיין :״הנואם הנכבד שקדם לי, יסלח לי אם אצרף לנאומו עוד פסוק אחד, פסוק משלו שהוא כתב לפני ימים אחדים במאמר שפרסם ...וחבל שלא חזר על המלים שלו.״ הפסיקו ברנ שטיין :״מדוע צריך אני לעשות פלגיאט לעצמי?״ הרגיעו סנה :״אני מוכן לעשות לך רקלמה!״ ״הפסוק המדוקלם :״אני (ברנ שטיין מעריך את סכום מם ההכנסה הנג בה עכשיו בלא הרבה יו תר מאשר שליש ממה שהיה צריך לשלם לפי ההכנסה האמיתית ולפי הדירוג הרשמי.״ שמעון גריידי, נציג הרשימה התימנית שהפך ציוני־כללי, תבע את עלבונם של המת־ישבים התימנים המקופחים, לדבריו, בחלוקת חומרי גלם וציוד ראשוני. … אחר נסיונות מספר בתשבצים תנ״כיים, ספורטאיים וגיאוגרפיים החליט כי הצטבץ הוא הפתרון הטוב, ניגש ל מלאכה בצורה צטבצית מובהקת (הלל הזקן :״אם אין אני לי, מי לי עיבד לעברית ומגיש את השיטה האירופית בזה את צטבצו השני.
גליון 746 (14 בפברואר 1952), עמוד 6
הוכחה לכך כי דעה זו שררה גם בקרב מפ״ם התבטאה בהתנהגותה: היא ניסתה בכל צורה לצמצם את העניין הציבורי בגורלו של חברה• אף סירבה למסור את תי״־תו ל־פירסוס בהעדר כל ידיעה ג״ ״מכת פתחו כמעט כל העתונים במירוץ של ניחושים דמיוניים. … כך למשל ביקשו ממחלקת העבודות הציבוריות ב־באר־שבע כי תשתדל למצוא עבודות מיוח משך עשרה ימים אפפה דומיה כבדה את כפרי ערב אל־רשמי בגבול הלבנון, שעה שכוחות משטרה ומכם הטילו עליהם מצור כדי להחרים כמויות של טבק שגוללו על אדמתם. … בתיאוריה יכול היה להיות, כמובן, מוצא פשוט מן המיצר הזה: ביטול המימשל הצבאי בתור שכזה, הקמת מנגנון אזרחי של מושלי־מחוז שירכזו בידיהם את תפקידיהם וסמכויותיהם של המשרדים הממשלתיים השונים באזורים הערביים, כפי שהיה קיים בימי המנדט בכל רחבי הארץ.
גליון 751 (20 במרץ 1952), עמוד 6
המלחמה נצרך בעיקר סוכר לבן מקני־סוכר מצרי). במסיבה שנערכה לכבוד ביקור ראש הממשלה במפעל החדש הוסבר לו כי עד אשר יובאו כל המכונות מצרפת, יועסקו 40 פועלים בייצור מהל, מוצר־לווי שאפשר להפיקו מסלק־סוכר ואילו הפסולת תנוצל כמספוא לבהמות.
גליון 759 (15 במאי 1952), עמוד 5
לא האמריקאים ולא הרוסים ידפקו על הדלת של המסדרון הישראלי כאשר ירצו להכנס ולעבור לקומה השנייה — לתורכיה ופרס, או למצרים וטוגיסיה. שום דבר אשר ממשלת ישראל תעשה או לא תעשה לא ישפיע על התפתחות האימים, פרט לאפשרות אחת ויחידה: ליצור. … בטענה שהמכתבים שפורסמו היו מיסמכים סודיים, דרש מן העתונאים שיגלו את האדם שמסר אותם לידיהם. השר קיווה שבצורה זו יעלה בידו להרשיע את אויביו בין פקידי משרד התחבורה.
גליון 759 (15 במאי 1952), עמוד 6
ארוחת הערב תהיה בלי לחם. עד שנתקשר עם המטוס שצריך להיות אתנו בקשר ונהיה בטוחים שיספק לנו אספקת לחם סדירה, נצטרך לקמץ בשימוש הלחם. במקום הלחם נאכל הערב תפוחי אדמה. יש גם מרק ובשר. הצרה היא רק שלא מספיקים לבשל את הכל ביחד — כל חצי שעה מגישים משהו אחר. … במעלה אחד ההרים אנו מגיעים למשטח ישר, רמה קטנה המסתיימת בירידה תלולה אל תוך גיא צר, מוקף הרים גבוהים ותלו־לים. שם, אומר לנו בנץ, נגיע לבור מים. — חראבת ...למעלה על הפסגה 1 4 .3 0 ישנם כמה גיבובי אדמה, קברי בדואים עלובים שחיו ומתו כאן לפני מאות שנים.
גליון 763 (12 ביוני 1952), עמוד 13
יארפילד אינו הטוב ביותר שלו, אבל הוא מוכיח, אם היה צורך בראיה נוספת, איזה אמן גדול אב־ עם מותו. … לא אכלה דבר געגועים נוראים למנה של דג פילה ולכוס גזוז תקפוה, פתאום נתקל מבטה בילד־היצור שחזר, כשיצור גדול, משונה עוד יותר, מוביל אותו בידו. היה זה יצור שדמה קצת לבן־אדם בעולם הזה. אולם ראשו היה דומה לרמקול של פטיפון, על חזהו נשא סמל ועל בטנו היה אותו פתח, כמו לילד.
גליון 730 (25 באוקטובר 1951), עמוד 7
אך קהל הצופים ב־ 59 הדוגמאות הנאות הסכים עם פאול פלינק, יצרן רוכסנים אמרי קאי׳ שהקים את רוכסי-ענק בארץ, שאמר : ״נוכחתי בהרבה תצוגות אופנה באירופה ובארצות הברית ואני צריך לומר כי האיגוו יכול להתגאות בתצוגתו, להשתוות לתצוגות פריסאיות וניו־יורקיות.׳׳ המקופחות העיקריות (מלבד הקהל חסר נקודות ההלבשה לרכישת המוצגים) היו הדוגמניות שזכותן המיוחדת להקצבת זוג גרבי ניילון או שניים, הנקרעות תוך החלפתן המ הירה של הדוגמאות, בוטלה הפעם על־ידי משרד המסחר והתעשייה. … לאחר שרות ממושך שכלל שמירה על שבויים, מחסנים, מתקני צבא ואימונים בתוך גבולות הארץ, יצאה הפלוגה בפעם הראשונה לנכר, למצרים, חזרה שם על אותם תפקידים. אבל הבחורים הרגישו עצמם חפשים יותר בארץ זרה, כרכו בקורים בעתיקותיה של ארץ פרעה עם פיטרול (בבגדים אזרחיים שאולים) ברובעי קהיר שהיו מחוץ לתחום.
גליון 1678 (26 באוקטובר 1969), עמוד 35
יתר על כן, מר אבנרי סבור, גם לאור חוות־הדעת של מנהיגים בגדה, שנשיא וצריים יתן בשקט, אור ירוק׳ ליוזמה כזאת של מנהיגי הגדה.״ הנוסחה של אבנרי בעניין ירושלים לקוחה מילולית מהחלטות החיעידה של תנועת זעולם הזה — כוח חדש, שנתקיימה במארס . 1968 את אותם הדברים אמר אבנרי מעל :וכן הכנסת כבר בעת ההצבעה על איחוד ירושלים. … עד כדי כך, שהם חייבים עכשיו למכור את המגרש שרכשו בבון, עליו תיכננו להקים את בית- המפלגה. השאלה הבאה: האם יש צורך בהמשכת המשפטים נגד פושעים נאצים, ביחוד לאור תגובתם השאננה, ואף השלילית לעיתים, של רבים מבין העם הגרמני, הטוענים שהגיע הזמן לשכוח מהנושא. … במישור התרבותי, חיווה השגריר דעתו, ״על ישראל לקבוע את המידה והקצב של פיתוח יחסי התרבות בין שתי המדינות — הגיע הזמן להסיר את החרם שקיבל צורה של טאבו כלפי מלחינים גרמנים מסוימים, אני שמח שטיל אוילנשפיגל של ריכרד שטראום יישמע בקרוב בישראל.
גליון 1733 (18 בנובמבר 1970), עמוד 34
אבל זה קרה לו כמו להרבה אחרים, מה לעשות? הוא מכיר צרות ;דולות יותר כמו, למשל, להישאר שבת שלישית רצופה בבסיס, אי־שם בסיני . … חוכמות. איכפת לו מהמוכר ארטיק? הוא צריך צרות עם העיריה? נתן הוראה לכל המורים, ואלו אוסר. … ״מי שרוצה תוספת,״ מסבירה לי המלצרית ,״צריך לשלם לי שש ל״י לשבוע. בכסף הזה אני קונה את הבשר, ואנחנו מבשלים אותו במטבח של המוסד.״ החלפת סדינים — פעמיים בחודש ך זיון האוכל אינו היחידי במושב ה־ ^ זקנים.
גליון 1733 (18 בנובמבר 1970), עמוד 35
לאחר כל כהנה מהנ״ל, כותב מה שאמרנו לעיל יש גם חוש הומור הנ׳׳ל, ועוד כהנה והוא: אינו הכל, אבל נם אין צורך לזמר הכל. אין לעמוד ולמנות כרוכל פרטי״פרטים. … מומחים ידועי־שם המליצו על כן, שהחתן ישתדל כי כלתו לא תראה את האיבר שלו בזיקורו — שכן ישנן בנות העלולות להיבהל מגודלו ולחשוש ל־פ גיעה -וכאב מחדירתו של עצם מגודל כזה לתוך גופה ובמקום כה ״צר״ ורגיש. עם כל המלצתנו על גיוון בחיי־המין, בל יזדרז מישהו להתחיל מוקדם מדי בגיוונים, בטרם קנו לעצמם את ההרגל של שכיבה מסורתית, הוא על-גבי גופה שלה, וכשרגליה שלה פשוקות כלשהו ת הספר כתב רבי ד״ר דונלד לום שפרבר, עולה חדש מארצות־הברית, בשנות השלושים שלו, שהביא עימו את כתב־היד של סיפרו ארצה, ופה פירסמו. … הדי שהצעירה התמה מבינה >יי £דבר חשוב זה׳ מסביר הדוקטור א־ך עליה לנהוג עם החבר שלה. כאן, צריך לזכור שיש הבדל בין אשה נשואה לנערה רווקה.
גליון 1729 (20 באוקטובר 1970), עמוד 14
יתכן והסיבה לבחירת נושא זה לא היתד, כל כך תשוקת הביטוי של השר מרבה השפות, אלא העובדה שכמעט בכל הספרים שנכתבו על תולדות מלחמה זו קופח לדעתו חלקו והואר בצורה בלתי צמודה לעובדות. שכר סופרים נכבד כן 3מ 3את הספר, ששמו טרם ליילה חאדד התקדים: אייכנזן הרה שהיא נתנה. … עוד בשעת כתיבת הספר היו לו כמה בעיות. כך למשל היה צריך להפריך טענות שנכתבו בכמה ספרים כאילו שלושה מה- פקידים הבכירים במשרד־החוץ מתחו ביקורת על פעילותו העניפה ערב המלחמה. … עיל מאמצים רבים כדי למנוע הפעם את היהודים האמריקאים הטובים הרגישו קצת הופעת מאמרו. הוא היה צריך גם להשתדל שלא בנוח נוכח הפניות בקשר לחיבור.
גליון 1729 (20 באוקטובר 1970), עמוד 15
.״ כים ,.התנהג כמנצח, לחץ ידי השגרירים וננסים, שתפקידו לפקח על פירוקה בצורה ייתכן שהוא נישען על המוני השכירים, נעמד לפני המצלמות. … ועואנאה אחו׳ ההסכם הפיחו הסיני תמונה זו, שצולנזח בעת ביקורו של ראש ממשלת סין העממית צ׳־אן־לאי במצרים. חודשיים אחרי הביקור קיבל עראפאת מכתב מצ׳ו־אן־לאי.
גליון 1729 (20 באוקטובר 1970), עמוד 35
זוהי, כמובן, קללת ההומוסקסואלים — גברים ונשים כאחד — ,וככל שתהיינה ההמצאות שלהם שנונות ומשוכללות, בסופו של דבר כולם נאלצים לחקות בצורה זו או אחרת את המישגל ההאטארוסקסו־אלי. … כל אחת משתי הנשים תוחבת את אחד משני הקצוות לתוך הפות שלה — ושתיהן יחד משיגות את מבוקשן שאלה הבלתי נהירה, בשלב זה, היא: מה צורך להן זו בזו? כל מה שעליהן לעשות — הוא — לגזור את ד״אריגאטה׳ באמצע, וכל אחת משתיהן חופשית ללכת הביתה וליהנות מזה שלד, בניחותא. … מצויות ביניהן כאלה המתיימרות להתמחות בצורה זו של גירוי מיני עד כדי היכולת להאריך אותו על פני שעות.
גליון 679 (2 בנובמבר 1950), עמוד 12
בעת חופשתו היה עוזרו של יוסף שוייג, שביים ויצר את הסרט ״בא היום״ של הסוכנות היהודית ( 5שפות, 45 דקה) שבא לעזור למערכה הקרובה של המגבית. … דמיון ר ב מד• מאוזן )1 :באר שבע; )5יסלח; )8בשר; )10 רך; )12 צר; )14 רומולו ; )17 טס ; )18 יבם ; )20 אצלי ; )21 אלף ; )22 ועתה ; )24 נכלים ; )26 נחוח ; )28 יקיר ; 29 יושר ; )30 יתהד ; )33 עדנים ; )35 הודו; )37 יזע; )39 צאצא; )41 תאב; )42 מך; )43 מאד,אדי; )45 בל; )46 גש; )47 ריח; )49 הלקט; )50 אתנחתא. … בריץ נשתו כמויות עצומות של וויסקי-סודה׳ והעתונאים צרו על משה פרל־מן, הדובר הרשמי המשופם, כדי להשיג ידיעות סנסציוניות.
גליון 684 (7 בדצמבר 1950), עמוד 6
ממקדשיה הקלאסיים של יוון, טס ראש־הממשלה לאוקספורד, לשם השתלמוודבזק בידיעותיו הקלאסיות, וכפי שטוענים יו ד עי־דבר: לשם דיון על האמנה הים־תיכונית, שתכלול גם את יוון, תורכיה (שם ביקר משה דיין) ומצרים (ששר־החוץ שלה שוהה אף הוא בלונדון).
גליון 703 (20 באפריל 1951), עמוד 13
הוא השניא עצמו גם על הטוראים, של חמו תחת פקודתו, בהודעותיו המפוצצות. נוסף על כל שאר הצרות באה תבוסתו הגדולה בצפון־קוריאה בדצמבר, והקפאון שהשתרר מאז בחזית. … מפקד ״המבצעים הארצי וחברי חטיבת התכנון של המחתרת מכינים את מבצע הנשק מטאטא, שצריך לטאטא את חדר של משטרת רמת גן, המכיל תשעה מק לעים, שתי מרגמות, ארבעים ושלושה רו בים, תשעה עשר תת מקלעים, רימוני יד, תחמושת בכמויות ניכרות. … או (״גנרל ״ג׳נרל אוף דה ארמי* הצבא״) ,עונד 5כוכבים. * עומר נלסון בראדלי היה מפקד הס חנה ה־ 12 תחת פקודתו של אייזנהאור, כשזה היה מפקד צבא בנות־הברית באי רופה במלחמת העולם ה־.2 לם מרשל, בן ה־ 1ד, השונא פרסומת ו נחבא אל הכלים, אינו ידוע כמעט מחוץ לתחומים מקצועיים צרים. בכל זאת הוא האיש, שקבע את קו המלחמה האמרי קאית בתריסר השנים האחרונות, העלה את אייזנהאור לגדולה במהירות מפתיעה.
גליון 721 (23 באוגוסט 1951), עמוד 11
וזה עורר את חמתו של יצחיק ״זה לא מפלגות, שלא יספר לי על אדומים ולבנים, צריך לרפא את האשד, וחלס״ .זה היה האינצידנט הראשון בעת ששרד, הוכנסה לבית החולים הממשלתי, מקום שם נשארה במשך שלושה חדשים. … היה זה הוירטואוז הראשון שנזד מן לרב בקריירה הארוכה שלו. אולם הצרה באה כאשר החתן עמד על כך שהחופה תתקיים למחרת היום. ״אי אפשר, צריך להרשם לפחות שבוע קודם לכך. אך לבסוף נכנע הרב.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 19
כל עוד מזכירי המפלגה באילת או קומיסארים תרבותיים בירושלים קבעו את תוכנו של היומן, לא היה צורך במספור: גלימות האלף או האלפיים של יומן ה; חדשות יהיו זהים. … שכולם הגיעו למסקנה שסיבת כשלונותיהם שה והמזדהית לבסוף כאחותו האבודה של • עד התביעה (ארמ-ון, חיפה) — היא היותם נברוטיים, הם נשארים כאלה אחד מחברי המשלחת, מופיעה השחקנית צ׳ארלס לוהטון הפרקליט נופל בפח שהטהגרמניה מריון מישל. מישל, הדומה בצורה מינו לו לקוחותיו. סרט מתח• מרלין דיטריך. … אולם אין זה מן הנמנע כי בין המוחלפים ימצאו את עצמם אף שניים מגורמי הצרות למנהל שרות השידור טדי קוללו יחלים אישית על גורלה של הלשון הגרמנית בשידורי קול ישראל.
גליון 1162 (30 בדצמבר 1959), עמוד 4
אישור רשמי זה נתן תוקף חדש לטענה ;ישנה שאין בכלל צורך ב־ 120ח״כים, וכי 1שעה ח״כים, אחד לכל מפלגה, אשר כל >חד מהם יהיה מצוייד במספר קולות, בהתאם לאחוז מפלגתו — יספיקו. … בן־גוריון הסכים עם הפרוגרסיבים להקים ביטוח־בריאות ממשלתי. צמרת מפא״י דחתה רעיון זה בצורה ברורה ואפילו מעליבה. בצורה דרמתית זו נמסרה לאזרחי המדינה הידיעה המדהימה כי במאבק פנים־מפלגתי נשארה ידו של דויד בן־גוריון על התחתונה. … דרמתית עוד יותר היתד, תבוסה שניה, שלא נתגלתה לאזרח. בצורה כה חותכת. כבר בערב הבחירות גילה בן־גוריון כי הוא מבקש להקים קואליציה של מפא״י עם הימין, שבמרכזה תעמוד הברית בין מפא״י, הציונים־הכלליים ואגודת־ישראל.
גליון 1166 (27 בינואר 1960), עמוד 10
אנהנו משתדלים להיות ילדים טובים אבל מפהדים שנכנס לאיזו צרה היות ואין באפשרותנו להתחתן. מד, לעשות? … בגליון הבא יפרסם ״העולם הזה״ את בתבת-הענק מלחמה 1974 המבוססת על מחקרו של קצין אמריקאי, שחדר לנבכי העתיד, והמתאר בצורה פלאסטית מלחמה המדהימה גם את הדמיון הנועז ביותר. … משום כך לא קטן הוא מספר הבעלים ההולכים לבתי־הסוהר משום שרוצים לתת לנשותיהם עושר כתחליף לאושר. על כל זה צריך לחשוב ולהשתדל למצוא פתרון!״ שמירה על הבית .
גליון 1173 (16 במרץ 1960), עמוד 23
ישראלית נוספת שגויסה היתר, הזמרת המתחילה עליזה גבאי, שגילתה התנגדות טבעית לצווי האופנה האחרונים, על־ידי כך שגילתה טפח מיותר מחלקו העליון של גופה, וכיסתה (ללא צורך) טפחיים מרגליה. שמלתה היתד, ארוכה ב־ 30ס״מ משמלה רגילה, וצרה ב־15 ס״מ משמלה נישפית( .שירתה? … הוא הופיע בתצוגה בצורת שמלה חסרת שרוולים וצוארון, בעלת שלוש שכבות ההולכות וצרות כלפי מטה, הבד היה מודפס בפרחי־ענק בצבע זית בהיר על רקע תפוז. … החליפות הספורטיביות לעונת המעבר היו לרוב בגודני הקפה השונים (רגיל, הפוך, נמם־ קפה ואפילו קאפוצ׳ינו) וכן באפור. החצאיות היו צרות, והז׳קטים החופשיים מתהדקים על הגוף בעזרת חגורה.
גליון 1212 (14 בדצמבר 1960), עמוד 6
ד,יו למלחמה זו כמה שלבים עיקריים — וכל שלב יצר את בעיית הפליטים שלו. ראשים כרותים ושכונות נטושות ך* שלב הראשון של המלחמה החל שעות מעטות אחרי קבלת החלטת־החלוקה בעצרת ( | או״ם, ב־ 29 בנובמבר .1947 ,הוא הסתיים כעבור חמישה חודשים, עם מיבצע נחשון. … בצד הערבי לא היה קיים צבא מאורגן. יחידות קטנות של מתנדבים מצריים, עיראקיים וסוריים אומנם עמדו לרשות המפקדים הערביים, אך כדי לבצע פעולות של ממש היה צורך ב״פזעה״ — ההזדעקות המסורתית של כל הגברים במקום מסרים. … ישראל התחייבה שלא לגרש את תושבי הכפרים האלה. כרכה להללה ^ ף נו צרה בעיית־הפליטים. לאור אופייה של המלחמה, אישיות המנהיגים משני הצדדים, ^ צרכי הלוחמה והרקע ההיסטורי, היה זה כמעט תהליך בלתי־נמנע.
גליון 1198 (7 בספטמבר 1960), עמוד 15
וגם אז׳ אומרת אני, לא נוכל אנו, יושבי־העיר הנתונים במעגל הצר ו־נטול־המרחב שלנו, להבינם כראוי. … ם שה א את כל אותם ה־נגועים במקצת ב״שגעון הנפלא״ .עד כדי כך הרחיקו בריסון כל דיבור בפרשה — שאפילו שידורו של שיר כמו הסלע האדום נאסר ברדיו, מחשש פן יצאי מאזיניו של קול ישראל למסע־הסכנות מיד אחרי שמעת עד כדי כך נזהרו — עד כי לא הותרה הדפסתו של צילום אחד ויחיד של פטרה בספרים שיצאו לאחר מות הולכיה. כאמור, חששו מליבוי יצר ההליכה. ועתה, מה יהא אס יוצג סרט זה, בפני אלפי צופים? … במיוחד כעסי על מינהגו לעבור ברחובותיה של העיר, לאיים עליהם או לטעון, בנימת־קול בכיינית, כי ״ע!שים לו צרות והעיריה כועסת עליהם,״ ליטול, תוך כדי־כך, חפץ זה או אחר — ולשכוח לשלם.
