חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 17,151 עד 17,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2214 (6 בפברואר 1980), עמוד 28

ך 1די לגרש את הערבים בהמוניהם מן * הארץ, יש צורך במצב של מילחמה ברחבי השטחים הכבושים. כדי לשכנע את דעת־הקהל הישראלית בנחיצות של מיבצע־גירוש, אשר יביא להקאת ישראל ממחנה האנושות הנאורה, לבידודה הגמור בעולם ולחידוש המילחמה הטוטאלית בינה ובין העולם המוסלמי כולו (וביכללו, כמובן, מצריים) יש צורך במעשי־זוועה, אשר ישלהבו את הלבבות. … היא זוכה בתמיכת האוכלוסייה, אשר מעשי השילטון יצרו בה מישקע עמוק של מרירות וזעם. ובן הלאה וכן הלאה — סיפור עצוב וישן־נושן.
גליון 2217 (27 בפברואר 1980), עמוד 45

דברי-הסבר: עם כניסתי לכנסת הששית הגשתי הצ- עת־חוק ברוח זו, והיא נדחתח• מאז החמירה התופעה של העדרות חברי״הכנסת מדיוני המליאה, ורבים בכנסת ומחוצה לה הביעו את הדעה שיש צורך דחוף לשים קץ למצב המוריד כבודה של הכנסת בעיני הבריות. … • התמוטטות חוזה־השלום כינינו לבין מצריים, בדבר כלתי־גמנע. צאו וראו מה כבר קרה לשלום הזה, בגלל הסירוב העקשני של ממשלת-ישראל לעמוד בדיבורה ולכונן מימשל־עצמי מלא לעם הפלסטיני בשטחים המוחזקים. המשטר המצרי נאלץ להצניע את צעדי־השלום שלו: והוא מסוגל פחות ופחות להצדיק אותם בעיני עמו ובעיני העולם הערבי כולו.
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 13

במיגזר הערבי יש הרבה הנישאים בשיטת החילופין: נותן לן את אחותו, מקבל את אחותך (החלפה). נישואי־החילופין הולכים ומתפשטים בצורה מדהימה, וקשה לעצור את השיטה הזו, בעת שבה צריכים לשלם סכומי-עתק כמוהר. … את דעותי השאירו בצד, לא לקחו אותן בחשבון, וזה אחרי שהזהרתי אותם והסברתי להם את עמדתי בצורה ברורה, והתנגדותי להתחתן עם מישהי שאינני מכיר אותה או רוצה בה.״ מיקרים מסוג זה יש הרבה במיגזר הערבי, וזה אם הצעיר לא רוצה לעזוב את הוריו ומוכן לסבול למענם. … שיכון עולים בצפת זכה ל״ 12 מיספרים שונים. עוקבים אמנם, אך למה, רבש״ע, צריך כל כך הרבה מיספרים לשיכון אחד, שבו, קרוב לוודאי, מתהלך דוור אחד היוצא מבית (מיון) דואר אחד ן שיטת המיקוד הישראלית ״גאונית״ ,ולפיכך גם לא תצליח !
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 28

בינתיים הוכיחה המציאות שקרייטלר הגזים במייקצת. אל ׳שארם־אל־׳שייח׳ יחזרו המצרים בשנית. ואייליו נח״ל־ קו םהתנערה יופי של שיר, האינטרנציונל. … ושרים כל האנשים, שקשרו את הקשרים החשאיים והלא-כל־כך- חשאיים עם הממשלה הגיזענית שיל דדום־אפריקה, בעלת סיני היא קבוצה של מיבנים נטושים, המתפרקים במהירות. הנוסע למצריים בדרך־היבשה שולח בה בקושי מבט יחטוף ואדיש, בחלפו על פניה.
גליון 2261 (31 בדצמבר 1980), עמוד 59

לדוגמה: חצי כיכר לחם שהוספגה בכוס מרק נמס — ממש שיגעון של ארוחה. לא צריך לשחוט עוף, לא צריך לגנוב מן המרק שעשתה סבתא לילד. … תמצית של מרק וכל מיני דברים טובים שלא תמיד יש ל- בלבוסטע הטובה ביותר בארון. ולא צריך לרוץ אל האופה — גם לחם שהזדקן יחדש את נעוריו במרק. … ואמנם, לוסי היזדקקה ל- המדור לחיפוש בעלים חיים צאו וראו כמה עולה ארוכה של כלב במיצרכים מסובסדים : 1כיכר ( 750 גרם) לחם אחיד (שחור : 1.4שקל) (לבן 1.7 :שקל) פלוס כוס לבן : 1.17 שקל = 2.57ש׳ 2.87 /ש׳ פלוס כוס אשל 1.23 :שקל = 2.63ש׳ / 2.93ש׳. 1כיכר לחם אחיד (כנ״ל פלוס כוס מרק עוף נמס — הזול ביותר (כפי שנבדק ב־סופרמארקט שפע חן) הוא מתוצרת ויטה בתוך שלישיית מרקים בשקית.
גליון 2262 (7 בינואר 1981), עמוד 46

במיססר שתיים מגלם אחד השחקנים המשכנעים ביותר של הבד הצרפתי, לינו ונטודה, איש־עסקים מצליח, שנפשו יוצאת להשיג עיסקה טובה והוא כימעט מוכן להקריב לשם בך את אחת העובדות שלו. אלא שהציניות טרם השתלטה עליו בצורה מוחלטת ויש עוד כמה עקרונות ^ מוסריים ישנים נושנים, וכמה רגשות שכימעט ועבר עליהם הכלח, שלא נותנים לו מנוחה. … סוזאן שיסמן יכולה, בלי קושי, להיחשב סמכות ביל- עדית בכל מה שנוגע לגל החדש הצר- פתי. היא היתה חברתם של טריסו, גו- ראר ורידוט. … כך, לפחות, מקווה עולה חדש מארגנטינה, ראובן קאצוביץ׳ ,ששכר את קולנוע גורדון בתל-אביב לשנה אחת, עם אופציה להמשיך ולהחזיק בו, עם העסקים ילכו כמו שצריך. קאצעיץ ,,העוסק בימים אלה בשימת הקולנוע ובבחירת הסרטים שאותם יציג במשך השנה, מכין כבר כמה תוכניות יוצאות־דופן.
גליון 2241 (13 באוגוסט 1980), עמוד 42

כעסו של אריק התלקח והוא טען נגד ראש־הממשלה :״אתה מקבל הכרעות ביטחוניות בצורה בלתי- אחראית וכלאחר יד.״ והוא המשיך :״בעניינים חיוניים יש לקיים דיון רציני, ואין להתחשב רק ביחסי־כוחות של רוב ומיעוט. … השופט שוכנע מדיברי הסניגור, כי למישטרה אין צורך במעצר השניים. לכל היותר אפשר להאשימם בניסיון לגנוב. … אולם הדבר לא הפריע לקיש להמשיך ולהסתבך בצרות. קיש היה אחד הבורחים מכלא- רמלה בבריחה הגדולה.
גליון 2234 (23 ביוני 1980), עמוד 59

איש אינו רוצה שהישראלים יחיו במדינה שונה מזו שהם רוצים לחיות בה. מצריים אף אינה רוצה להטיל את מרותה על לוב דלת־האוכלוסין. • על תוכניתו של אל־סאדאת לבוא לירושלים ולנאום ! … עניתי לו שאני חושב על כך כבר מזה שבועיים״ .כאשר הוסיף לניאדו ושאל אם שינה את דעתו על נושא זד, ביגליל רצונו של בגין לנאום בפרלמנט המצרי, השיב הנשיא :״לא שיניתי. בשעתו הזמנתי את בגין רשמית. … ולפניך, אדוני ראש הממשלה, אני מתנצל בשם דשות־השידור גם על פגם זה אשר בוודאי צריך היה ל מנוע אותו. ברגשי כבוד, ראובן ירון.
גליון 2215 (13 בפברואר 1980), עמוד 34

.״ הלירן ופטר מעל חברון כזמן העוצר הכל טוב — קרה, כמובן, ההיפך. העוצר יצר סולי דריות בין הציבור ולוחמי־המחתרת, גיבש את המוראל הלאומי ושיתף את הציבור כולו בחוויית המאבק. … השטחים הטירוף חסות גבר ״אין מועדת״ ברצח ערבים. אפשר לנקוב בהם בדרד אחרת ממצריים הגיעו איתותים של אס־אדאס. למרות שד,נורמליזציה התקדמה כסידרה, לקראת פתיחת השגרירויות של שתי המדינות זו על אדמת זו, בישרו דבריו של חסן אל־תוהמי (ראה הנדון) כי המשך הכיבוש הישראלי בגדה וברצועה יפוצץ את חוזה-השלום במרוצת הזמן וימיט אסון על יחסי ישראל־מצריים. … יתכן כי הציבור הישראלי לא שמע מעולם, בצורה כה פשוטה ומחרידה, את המשמעות האמיתית של הכיבוש.
גליון 2223 (9 באפריל 1980), עמוד 70

הרעב מחד, ומפקד הגסטאפו המאיור רודה, הדורש ד״ר אליהו כן־אדישר ׳איך אסור לכתוב ספר בנושא היסטורי מעורכי מורשת, פר,ופ׳ יהודה כאואר, תחת הכותרת ספר מעורר פליאה, שבה הוא דן לשבט את סיפרו (ו/או עבודת הדוקטוראט) של שגריר־ישראל הנוכחי במצרים, ד״ר ׳אליהו כן־אלישד, שראה אור לפני כשנה, בתירגום לעברית״. … החומר הספרותי האחד והיחיד, שהיה בכוחו להציג, בצורה אישית וישירה את נושא השואה, היד.
גליון 1675 (8 באוקטובר 1969), עמוד 26

כ״ה זוגות רוקדים. האשד, ניגשת לבעלה ואומרת לו שצריך לזוז. הוא שקוע במישחק. היא יוצאת לבד. … המהפכה התעשייתית הרסה את הקשרים המשפחתיים החמימים, את ההיררכיה הקבועה והברורה והנוסכת ביטחון, ושלחה את בני האדם אל ערי בתי החרושת כדי לחיות בהן לבד, ללא משפחה, ללא חברה, אנטוג־יוני אינו נכנס לעומק הבעייה החברתית, הוא רק מסתכל, בצורה סיוטית, אל הנוף התעשייתי, ואל בני־האדם הנעלמים בתוכו. … בתור גיבורת הסרט בחר אנטוניוני באשה שסבלה מהלם, כתוצאה מתאונת דרכים, ועדיין לא נרפאה ממנו, וההלם הזה עושה אותה פגיעה יותר ורגישה לבך שבעלה תמיד בנסיעות, ובנה אינו זקוק לה, ואיש לא אוהב אותה, וגם היא אינה אוהבת איש. הצרה בסיפור זר, היא שמשתתפיו נשארים רחוקים מהצופה, מי שממלא במקומם את הקסרט, אלה הם הצילומים.
גליון 1871 (11 ביולי 1973), עמוד 31

וכך, צעד קטן אחרי צעד קטן, מתקדמת הכפייה הדתית. יש צורך בחוק מיוחד כדי לייעד דווקא מוצר זה או אחר. … לפני כמה חודשים, כאשר הוצגה השאלה שוב, שררה בחוגים אחראיים ההרגשה שיש בסים סביר כלשהו לחשש שמא עלולה מצריים לפתוח במילחמה חדשה. נשיא מצריים יכול היה להגיע למסקנה שפתיחת פעולות־איבה בקנה־מידה גדול תזעיק למיזרח התיכון את המעצמות הגדולות, ושאלה יכפו על ממשלת ישראל את השלום שממשלה זו מסרבת להסכים לו (לא אכנס כאן היום לשאלה המדינית אם עמדה זו של ממשלתנו, ושל השר משה דיין, תביא ברכה או קללה לעתיד המדינה). … ( )6אם חרג הרב הצבאי הראשי מן המקובל, האם הגיב על כך מישרד־הדתות בצורה כלשהי? ( )7מי פעל כרושם־הנשואין בהתאם לחוק?
גליון 1868 (20 ביוני 1973), עמוד 16

ידה נרחב ביותר, ומחזורה הכספי העמיד את קיבוץ להב על הרגליים — והכל ,צורה כשרה למהדרין. אגר־ ו..דן־ נרחמים ער הסעת עונים לעזה לן ציף ווחכורה אסא ננזיזן חדשני ביום השישי האחרון, נאלצה גם המש־ ־ה להתערב כבר במלחמה הממושכת ה־זנהלת בין אגד ודן ברצועה. … ״אינני בעד סיפוח יהודה ושומרון כעת. אני סבור שצריך להשאיר את יהודה ושומרון במעמד הנוכחי, עד שנגיע לכלל הסכם עם ירדן ועם הפלסטינים.״ איזה מין הסכם ז גם על כך משמיע דיין זה דיעות מתונות בלתי־רגילות :״לביטחון׳ יש משמעות אחת בשעת מילחמה, ומש מעות אחרת בעיתות שלום. … אבל כאשר אין עוד מילחמה, בעצם אין צורך בקווים צבאיים כאלה, במיכשולי טנקים כאלה.״ המסקנה המתבקשת: גבולות־הביטחון הם סיסמה ריקה.
גליון 1868 (20 ביוני 1973), עמוד 30

מזח כמה חודשים אנו עמלים על הקמתו של מערך שישמש כתובת אמינה לכל שוחרי השלום, הדמוקרטיה והצדק, ושבו ימצאו את מקומם ליברלים וסוציאליס־טים ללא תווית אידיאולוגית. מערך זה צריך לכלול את כל החוגים והאישים המוכנים לתת יד לאופוזיציה לוחמת נגד הסיפוחיזם, השחיתות והכפייה הדתית. … השאלה היא מה הקשר בין המציאות שכולה עגומה ובין העתיד שכולו זוהר. אני צריך לשאול את עצמי: מה הקשר בין הסיסמה של מר פרס מימי רפ״י ,״מכונית לכל פועל״ ,ובין החזון של סגן־השר גד יעקובי להשבית את המכוניות יום אחד בשבוע. … ביום ה־19 בינואר 1972 השיבה הגברת גולדה מאיר בצורה חד־משמעית: אין איסור על שר לעסוק במיסחר.
גליון 1844 (3 בינואר 1972), עמוד 10

אין ארוחה מארוחותינו שאינה ספוגה צבעי מאכל, חומרי שימור, ושיירי מתכות ארסיות כעופרת וכספית. צריך להיות טיפש גמור כדי להאמין שכל הרעלים האלה חודרים יום־יום לגוף ללא כל השפעה שלילית עליו. … ובכן, מנהיגו של הפלג הלמבר־טיסטי הוא, כפי שהשם מעיד, פיאר למברט הצרפתי ולא מישל פאבלו היווני שנולד באלכסנדריה שבמצרים. פאבליו היה מזכיר האינטרנציונל ה רביעי עוד בטרם גורש מאלג׳יר.
גליון 1878 (29 באוגוסט 1973), עמוד 21

היה צורך בהגשת כתב־אישום זה רק כדי להזכיר לציבור כי המלחמה בשחיתות נותרה עדיין אחת הזירות העיקריות של המאבק על דמות החברה הישראלית. למוטי פרידמן האיש לא היה צורך לדאוג. המיליונר העליז הוא עתה נציגו של הברון רוטשילד בשותפות עם הקונצרן ההסתדרותי כור. … ״אם אין איחוד אנחנו נמשיך לזרוק בוץ אחד על השני,״ אמר. ״הצרה היא שאנחנו׳ עדות המזרח, תמיד במבוכה ומבולבלים, וגורמים מסויימים שמבקשים להנציח את המצב ייהנו מכך.
גליון 1878 (29 באוגוסט 1973), עמוד 31

״אבל כשהם רואים, שהבן־אדם לא בא אליהם בדרישות, אז גם אין צורך שיטפלו בעניין. ״אחרי שאמא מתה, התפזרה המשפחה ואני נשארתי לטפל באחותי העיוורת בבית, בשכונת־התיקווה. … דחף פנימי, שסיבותיו לא תהיינה ברורות לך די צרכן, ידרבן אותך לבזבז הרבה מרץ, זמן וכוח על עניינים בעלי חשיבות משנית. … רוצה לנגן על פסנתר !״ היה לוקח אותי, הצרות מסביב, הם לא נדוניה אידיאלית לבחור.
גליון 1908 (27 במרץ 1974), עמוד 16

הסיכוי ההיסטורי ץ* ילחמת יום־הכיפוהים היתד, צרי • ! כה לזעזע את אמות־הסיפים של המ דינה. … שום תירוץ ביטחוני כוזב לא יעזור ה פעם׳ שום צנזורה לא תצלח. האמת תצא לאור — בצורה זו או אחרת. חשיפת התמונה כולה, על כל מוראותיה, בלי הגזמה ובלי טישטוש, יכולה לגרום סוף־סוף לזעזוע החיובי, המשחרר. … מקיפה דדישת־ההדחיה את כל ההנהגה ה קיימת — מימשה דיין עד לפינחס ספיר, מ גולדה עד יגאל אלון. השאלה הגדולה היתה: מי ומה צריך לבוא במקום הקיים? העולם הזה 1908
גליון 1855 (21 במרץ 1973), עמוד 27

משום כך ברור איזה לבטים היה אהרון שלוש צריך לעבור לפני שהחליט לבחור בצעד הגורלי שישנה את כל חייו. … תומר מראה את המכתב, המאשר את העמלה. המיליוגד - היה מלצר ^ יך ;כ;ס לתמונה כזו אמנון הרמן ז לדברי חומר, פגש את אמנון ב־,1971 כאשר זה הגיע ארצה עם מרצדס 250 הדורה, טען כי הוא בעל רשת בתי-קפה בגרמניה. … כי אהרון שלוש לא היה רק קצין מישטרה בכיר. הוא גם נצר לאחת המשפחות הספרדיות הוותיקות והמכובדות ביותר בארץ.
גליון 1827 (6 בספטמבר 1972), עמוד 29

הם היו לבושים בבגדי ספורטאים והחזיקו בידיהם מזוודות. בצורה זו הם קפצו מעל הגדרות. השומרים של המחנה שהבחינו בהם, היו סבורים שאלה ספורטאים שאיחרו לחזור למחנה ולא עצרו אותם אפילו לשאול על זהותם. … מה גם ששפירא התאהב במישרד־המיש־פטים, היה בטוח שהוא מבצע רפורמה תחיקתית חיובית, והתגעגע לתפקיד שזנח בצורה כה אימפולסיבית. אולם שפירא ידע, בוודאי, כי החלטתו לחזור תעורר מחדש את כל הטענות ו־השינאות, ששככו בעת התפטרותו. כמתפטר, רכש לעצמו יחס של כבוד. בחוזרו בו מהתפטרותו בצורה זו, הסתכן באובדן יחס זה. חרדה אילמת.
גליון 1925 (24 ביולי 1974), עמוד 26

הלוי נטל לעצמו את המישפטים הציבוריים החשוכים כיותר. מצב זה יצר דילמה קשה. אי־אפשר לפטר שופט או להורידו בדרגה. … זה מביא, אומנם, לאוזלת- יד ולאפס־מעשה מצי״ דך — אבל מי רוצת בכל הצרות הללו ן לכן מוטב שתחשבי יחד איתו מה אתם רוצים באמת, מתוך ויתור הדדי או לפחות אי זה יחסוך צרות. … הוא נשאר בצילו של לנדוי, שאישיותו באה במישפט זה לידי גילוי שעורר הערצה כללית. לא היה צורך ב״שופט־תולה״ כדי לגזור את דינו של אייכמן.
גליון 1921 (25 ביוני 1974), עמוד 22

עתה החליט בעל-העיתון, ג ר שו ם שו קו, להקים מעל המערכת 4500 מטר מישרדים, אותם ימכור או ישכיר. החלו גברנס בק שיי יש צרות לאילי-ההון הישראליים ב חו״ל. עכשיו זה הגיע גם אל אמנון ברנס מפתח״תיקווה. אף הוא בצרות. עורף שוקן למה לו הלוואה כבר מגעים עם מתווכים למכירת השטחים. … כשדרש משרד־החוץ מהכנסת לקנות כלים מיוחדים לקראת הארוע, התברר כי יהיה צורך להשקיע למטרה זו למעלה מחצי מיליון לירות.
גליון 1832 (11 ביולי 1972), עמוד 11

.״ ההומוריססן הצרפתי אלפונס אלה כתב פעם :״מאחר ובמשטרים המודרניים, מצב העניינים הנורמלי הוא השערורייה, צריך להוציא חוק המעניש כל מי שאינו מעורר שערוריו ת׳. … תקופה שאווירה לא היתה מיצרך נדיר •ומבוקש, או מוצר שהיה צורך לייצרו במעבדה באמצעים מלאכותיים. … ספר חובה לדור שלא ידע את הבקשיש ו׳למתגעגעים. צריך מי שרוצה להתעשר במהירות, לפעמים לשלם ״שכר לימוד.״ זה קרה לכמה מתושבי העיר אינדיאנ פוליס שבארצות־הברית.

