חיפוש: מצרים
נמצאו 49,508 תוצאות (מציג 17,251 עד 17,275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2039 (29 בספטמבר 1976), עמוד 20

ע ס קי ם מי שפ חתיים מ סי ב ה פרועה מ שותפת ף שיחות נוספות שערכו קצינים אחדים עם לווינגר, הוא הבהיר להם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי לא יסכים בשום אופן ללכת למעצר. … ברנס היה אז בעל- שר נזרק מן החברה, היה צורך למצוא מניות עיקרי ונשיא חברת דיילין, שלה מישהו שישלם את שכר-הדירה, ויקנה את רשתות של חנויות בכל רחבי ארצות־ הברית. … ברנם, עם קבוצה של משקיעים הקים בשארם־א־שייך מלון שהפסיד כסף רב, נוסף לחוב של 2.8מיליוני לירות ל חברה לפיתוח מיפעלי תיירות של הממ שלה. למרבה הצרה נתן ברנם ערבות אי שית לחוב, ומנכ״ל החברה הממשלתית שימחה פופס, כשנוכח כי אין כל סיכוי לג בותו, ניגש לממש את הערבות האישית.
גליון 2039 (29 בספטמבר 1976), עמוד 25

לא מכבר גרמה שם אחת מרישתות״הטלווי־זיה לסנסציה, כאשר הציעה משכורת של מיליון דולר לשנה לעיתונאית ברברה וולטרס, עבור תפקיד זה. יבין מגייש את החדשות בצורה אינטליגנ טית. הוא מסוגל גם לפרש את החדשות. … עמית: נאום בחירות ** אשון הופיע מאיר עמית, מנכ״ל כור — דמות המייצגת את הסיגנון ן המוכר של קצונת צה״ל בצורה כימעט אב־טיפוסית. כל ילד יודע כי מאיר עמית הוא מועמד לכהונה בממשלה -של יצחק רבין, אחרי שפלירטט בצורה פיקחית עם ייגאל ידין ועם קבוצות של גנרלים שואפי־קידום אח רים. … הוא הניח לאבינרי לדבר כאוות־נפשו, להצדיק את עצמו ואת ה ממשלה ששכרה אותו, בצורה חלקה ו משכנעת. לא היה ויכוח, וגם לא כל ניסיון לבדוק את דבריו •של אבינרי.
גליון 2039 (29 בספטמבר 1976), עמוד 30

ואומ נם, לפני שבועות מיספר פירסמה ההת אחדות לכדורגל הודעה בה הוזמנו כדו רגלני קבוצות נוער ונערים למיבחנים, לקראת הקמתן של נבחרות־נוער איזוריות. מתוך קבוצות אלה היה שפר צריך לבחור את הכישרונות החדשים שיאיישו את ניב־חרת הנוער. … ספק אם רבים מהם יצטערו על כך שכן, באימון הראשון היה מיפגשם עם מי שצריך להוות עבורם לא רק סמכות מיקצועית, אלא גם דמות חי נוכית, מאכזב ביותר. … אם לשפוט אותו לפי מעל ליו בעבר הלא־רחוק, היה שפר צריך לב לות תקופת־מה מאחרי סורג ובריח.
גליון 2033 (18 באוגוסט 1976), עמוד 53

.״ זה, בערך, גם מה שקרה השבוע לכוכב הסרט התימני החדש של מנחם גולן, מישפחת צנעני, הלא הוא חיים כנאי, בן ונצר למישפחת ״כולם היו בנאי.״ כי למרות שאתם בטח חושבים שהתימנים הם אנשים צנועים, הרי כשמדובר ביחסי־הגומלין בין המינים, מסתבר שהם דווקא עליזים מאד. … ואם הבמאי מצווה עליו להרגיש כמו עם אישתו, מי הוא שיחפש לו צרות? מהקלטה < מעוזה וו! שנית להחלטה תראו תראו, איך שמהקלטות יוצאים כל פיני דברים משונים, לא רק להיטים. … עד שלבסוף נוכח הבמאי שאי־אפשר לסיים את צילומי הסצינה כמו שצריך. הוא הוציא את כל אנשי הצוות החוצה ואז, כשאימת הקהל הסתלקה לה, עשה חיים את הכימעט־בלתי־אפשרי — הוא עשה את זה, בדיוק כמו בבית.
גליון 2032 (11 באוגוסט 1976), עמוד 21

בעיני רבים, הוא הפך סמל לגבורה אנושית. מזה חודשים מוטל עליו מצור מכל עבר. המזון אזל. המים נותקו. אלפים רבים של אזרחים, ביניהם נשים וילדים, מחזיקים מעמד בגיהינום זה, בין ערימות של מתים ופצועים, ואינם נכנעים. … יזהר אינו מותיר מקום לספק — ״כולם״ זה כד הערכים. ״מישהו, אם יש כזה, צריך אולי לבוא ולהסביר, אם הוא יודע, את החיזיון הלא־ייאמן הזה. מישהו צריך לנסות לתת ממדים יותר רציונליים, אם יש כאלה, לזוועה פרועה זו.
גליון 2034 (25 באוגוסט 1976), עמוד 4

מה שהרועה מצא באחו היה מאמר ראשי של דבר, שהתייחס לפרשה, שהתפרסם שמונה ימים תמימים אחרי שכתבת העולם הזה על פרשת פלד ראתה אור. צריך לזכור כי רועה הטיף לא פעם מוסר במדורו הטלוויזיוני לעיתונות הישראלית, הנוהגת להעתיק ידיעות ללא התייחסות למקור. … קל לשער מה היה מתרחש בישראל אילו, למשל, מבלי לפרט מה הן ההאשמות שהועלו נגד מנכ״ל החברה־לישראל בשעתו, מיכאל צור, הי- תה העיתונות הישראלית מפרסמת הכחשה של צור בנוסח :״אני לא רוצח !״ הציבור היה מתייחס במלוא האמון להכחשה זו של צור. שכן איש לא האשים אותו ברצח. האשימו אותו בגניבה ובמעי- לה.
גליון 2111 (15 בפברואר 1977), עמוד 8

הזהרי רק שזה לא יסובב את ראשך, ושלא תנצל את הכל בצורה מוגזמת. אתה אומנם מוכשר׳ אך גם לאחרים יש מעלות. … לקראת סוף השבוע את עלולה לנתק קשר אישי חשוב, ב־עיקבות בדיחה מעשית שהושמעה באוזנייך, בנוכחות אלה שלדעתך יפרשו או תה בצורה מוטעית. אל תעשי זאת, כי בסופו־של־דבר, זה לא ישתלם. … הלכתי לדבר עם הדוקטור לאחר שגיליתי כי חוץ מסיפורי צבא סאחבק לא מסוגל לדבר על משהו עם בת בצורה מעניינת. הדוקטור יעץ לי למצוא זהות גברית ישראלית חדשה.
גליון 2111 (15 בפברואר 1977), עמוד 23

לדברי נציג־המישטרד, בבית־המישפט , ,בנה שימחה מנדלבאום בניין בירושלים, ברחוב חרב ברלין .33 אתת חדירות בבניין נמכרה על־ידו פעמיים, פעם אחת לישראלי בשם נפתלי קרקובר, ופעם שנייה לתייר מצר פת בשם דוברם סלמה. מנדלבאום עצמו טען בבית־המישפט כי מדובר בסינסוך אזרחי בין בעלי ד,חברה, שקרקובר הוא אחד מהם, וכי הוא לא היח בעל החברד, אלא רק מנהל מטעמה. … הנסיעה היומית מירושלים לתל־אביב עולה לבנק, לפי חישוב שנעשה על־ידי חברי מועצת־המנהלים 15 ,אלף לירות לחודש. המלון עצמו צריך לעלות לפחות סכום דומה, שכן מנדלבאום דרש מלון ב רמה מפוארת.
גליון 2118 (5 באפריל 1978), עמוד 29

מעולם, באף אחת ממילחמותיה, לא הוצגה ישראל בעיני דעודהקהל העולמית בצורה כה מכוערת ומעוררודבעייה, כמו אחרי מיבצע כיבוש דרום־הלבנון. … הקשר הכורדי בין עיתדגאי העיתוגים?עיתונאי רשות־השירור יצר מילכוד מביך ״השלום עוד יפרוץ ואנחנו לא נוכל לדווח על כך,״ התלוצצו עיתונאים שהע בירו את יומם תוך הסבה במזנון של בית־העיתונאים בתל-אביב. … אולם אף אחד מהם לא קיבל צו כזה לידו והס לא התייצבו לעבודתם. נערה נוצרית שטבעה כמפו?ת־כית בצור, בתוצאה מה פצצה ״ מילחמה מזוהמת, חסרת רחמים שביתה.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 17

בן המיעוט נמצא בתחרות מתמדת עם בני הרוב. הוא צריך להתאמץ כפליים, כדי להגיע לאותו הישג חברתי. … מאז עלותו לשילטון, לא השמיע רכין רעיונות חדשים. הוא גם לא סכר, בנראה, שיש כהם צורך. הוא לא ניגש לרוויזיה יסודית של הנחות-היסוד של המדיניות הקודמת. … ממילא היא מובילה לכיוון שונה מזה שחיה צריו להנחות את האינטואיציה של מנהיגי ישראל, אילו ניסו ליישם את רעיונותיו של קיסינג׳ר לטובת ישראל.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 41

הנשימה נעצרת. אפשר לחתוך את האויר בסכין. צריך להחליט. צריך להחליט מיד. כל רגע יקר. … אם הוא מצטיין במשחק, אם יש לו קשרים טובים ואם הוא מצליח לצוד את עינו של הממונה עליו, הוא מתחיל לאט־לאט לטפס בסולם הדרגות עד שהוא מגיע לדרגת אלוף ואז יש לו כל הסיכויים לצאת מהמשחק עם כמה עיטורים דקוראטיביים ומכונית צמודה, עם פנסייה לא־רעה וג׳וב בטוח כמנכ״ל חברה ממשלתית או כחבר״ כנסת בעל עבר צבאי מפואר. סיכוייו לצאת מהמשחק הקטלני בצורה כזאת אינם קטנים בהרבה מסיכוייו, נאמר, למלא שלושה־עשר ניחושים נכונים בטוטו כדורגל. … אך נחזור למשחק המרתק שלנו. כאמור, מי שרוצה להשתתף בו צריך להיות מוכן לשלם בחייו או לפחות בחייהם של אחרים.
גליון 2011 (17 במרץ 1976), עמוד 25

מאז יישום המלצות הוועדה הידרדרה הכלכלה הישראלית עוד יותר לעבר התהום. ״צריך לזכור שדו״ח בן־שחר היה מכוון בפירוש להטיל את כובד נטל המם על ציבור השכירים ולהקל עוד יותר על ציבור העצמאיים. … חלקה של ההסתדרות בהצגה המבישה הזו היה להעמיד פנים כאילו היא מסרבת להעלאת מחי רים בשיעור של ,״ 507 ומסכימה להעלאה של ,2570 כפי שהממשלה למעשה תיכננה מלכתחילה. העלאת מחירי מצרכי-היסוד בצורה קיצונית, נעשתה תוך תביעתה של הממשלה להורדת שכרם של שכירים שונים, מטייסי אל־ על ועד עובדי שירות־ד,מדינה. … רפורמת בן־שחר ניתנה לשכירים כפיצוי על תוספת־היוקר שהיתר, צריכה להינתן להם בראשון ליולי , 1975 ושהיתה צריכה להגיע לשיעור קרוב ל 507 נוסף לכך פקעו באותה תקופה מרבית הסכמי העבודה ב משק והיה צורך לחדשם. במקום זה קיב לו השכירים את הרפורמה עם תוספת־יו־קר קטנה ומחוייבת במם.
גליון 2015 (13 באפריל 1976), עמוד 9

הם האריות המעטים כעולם שבו שורצים הנברנים: הפוליטיקאים. פוליטיקאי הוא ׳ 1 1לגמרי. בצורה פשטנית ניתן לומר: המדינאי הוא בעל־ייעוד, הפוליטיקאי הוא בעל-מלאכה. … זוהי דרכי. תרצו — תבחרו בי. לא תרצו — לא צריך.״ נאשר היה נדמה לו שהעם אינו בא אחריו, הלך פעמיים לגלות, והיה שלם עם עצמו במידבר הפוליטי והטופוגראפי כשם שהיה בשילטון. … אולם נם ספיר, הפוליטיקאי, לא חי למען הכותרת של יום־המחרת. ך וא גם יצור מסוכן מאד. כי הוא 1 1מביא ־לשילטון האספסוף.
גליון 1835 (1 בנובמבר 1972), עמוד 29

בכלל היו מעט מאוד גופים אחראיים. ולכן כאשר היה צורך במתן משכנתא, מונו לכך נבחרי ציבור, שהיו נאמנים של קרן המשכנתאות, והם אלה שחילקו את הכספים והילוו אותם לנזקקים. … הזהרי רק שזה לא יסובב ראשך, ושלא תנצל את הכל בצורה מוגזמת. הזהר מיום ד׳ ו־ה׳ ! אחרת תפסיד את אגו־רתך האחרונה. … הוא גם יהווה עבורך סימן לפתיחת תקו- פת־חיים חדשה. אין צורך למחוק את העבר, אך השתדלי לבנות עתיד טוב יותר.
גליון 1852 (28 בפברואר 1973), עמוד 10

חזרתי למנהל הבית, גבריאל ציפרוני. טוב, התלהבו־התלהבו — אבל צריך לשאול את ליבוביץ׳ .זו המצבעה שלו. … אחרי עוד שנתיים, אמרתי להם : מה איכפת לכם, שתישאר המצבעה, אין צורך להזיז שום דבר, רק לפנות כמה דליים של צבע ! … זו שיחה בין אף אחד ולאף אחד, כאשר לאיש מן המאזינים לא איכפת מה נאמר. בעצם, צריך להתייחס בכל הכבוד וההערצה לגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי, חנה רובינא, המגלמת את הזקנה המסרבת להיפרד ממכתבי־האהבה שקיבלה לפני שנים, למוסרם לפירסום.
גליון 2199 (24 באוקטובר 1979), עמוד 31

הפרענו להם בארוחת ה־צהריים. משועממים במקצת עברנו את הסימטאות הצרות, אשר הג׳יפים הצליחו רק בקושי לעבור בהן. … היא היתה מלוכ לכת נורא, אבל היה לה גוף נהדר, לגמרי מפותח, כמו אצל אשה. חבל שהייתי צריך להרוג אותה אחר־כך.״ ״מה? הרגת אותה? … האם לא ירד במשלט 125 ברגע הנורא ביותר מן הג׳יפ, במרכז העמדות המצריות, כדי להעמיס עליו את הגוויה של נינו?
גליון 2202 (14 בנובמבר 1979), עמוד 78

ובאיכות רעיונותיו אין בן־אמוץ נופל ממילר, כפי שהוא כותב :״לי, למשל, לא מפריע שהחרדים הקנאים — כפי שיודעי דפר מספרים — מזיינים את נשותיהם מכער לחור כפריו המכסה את גופן, ולא איכפת לי (כאמת לא איכפת לי) אם משה דייו יזיין במרתפי מוזיאום רוקפלר מומיה מצרית בת שלושת אלפים שנה. שיכלה! כל אחד והכיר המייוחד ״אני חושכ כרגע זה על כתי הגדולה נועה ועל פגישתנו הראשונה בפאריס״.״ פותח בן־אמוץ את נסיונו לפרק סופית את הקשר המישפחתי. … והכל להראות, ואין להר אות, את הצער היהודי לא לחיות־אדם ולא לליברלים המתחסדים ומתעלמים מצרת היהודים וכאן מביא מזיא את סערת התוכחה והזעם של שירת ביאליק, כפי שאלה מגיעים לכדי ביטוי באכן גם זה מוסר אלוהים וידעתי בליל ערפל ואת המפולת הבאה על יהודים שהתמסרו לאי דיאלים כלליים ,״ובחיק אכן זרה את נפשכם תשקעד הפרק האחרון בספר נושא את הכותרת התלוש — לפני א תן הספרים והוא מתאר את דמות אחד המאפיינים העיקריים של ״לדותן ואבירם שבכל דור״ ומלגלג על הספרות העברית, שאינה נוטה לקבלו לחי קה :״סופר ורחוב גזרו אומר / :תחרב מיבללה /ישרף סל ספר /בהם השקר / מהם הפלילה / .הבל משוררים וסופרים / מי סופר או שללו /ומי את חבורותיו / מי ישיר לאל ידו /ומי ישיר את דמעו תיו...״ .ב׳טיר כרם היה לתימנים מביא המשורר מכאבו:״לפגים ביכורי כצר הגרדום /עוללותי מנקף היום הרחוב /מזעק הכרם של בני הדרום /עד מתי אפרעה את החוב נאלמה שכונת התיקווה / מתיקווה שנופצה מדלות /תייחל לשכינה ואחווה /אך כלב תחושה של גלות.״ אין ספק, בי גם טוביה סולמי במשוררים.
גליון 2141 (13 בספטמבר 1978), עמוד 28

זכרו־נותיהם של שביתות כאלה מתקופת המנדט הבריטי עדיין חרותים היטב בדור שלם בצורה היוצרת את הרושם המוטעה כאילו מדובר בתופעה קבועה, החוזרת על עצמה כמו עונות השנה. … השהות הממושכת בצוותא; האפשרות להידבר ללא חרב הזמן המרחפת מעל וללא לחצים של אמצעי־התיקשורת והאופוזיציות ; היכולת לרקום ולהדק יחסים אישיים בלתי אמצעיים — כל אלה יכלו לתרום להפלת המחסום הפסיכולוגי, שגבה והלך בין נשיא מצריים אנוואר אל־סאדאת לבין ראש- הממשלה מנחם בגין. … אם יצליחו בגין וסאדאת לוד גיע להסכמה על המשך המאזנים באיזו צורה שהיא ולמנוע פיצוץ ההידברות, יהיה זה ההישג המקסימלי שיוכלו להגיע אליו.
גליון 2137 (16 באוגוסט 1978), עמוד 35

עליזה עזיקרי תפסה אותנו על חם ושייקה אמר לה: את רואה הכל, מה? ״אם יהיה צורך, אביא את עליזה עזיקרי כעדה למישפט. … היא לא ירדה ואני טרקתי את הטלפון. ״מייד הודעתי למישטרה — ביתי הוא מבצרי ואינני רוצה הטרדות ופתחתי לה תיק במישטרה. … אירית לא יודעת לאיזו צרה הכניסה את עצמה. אם דורכים לשייקה על היבלות ומכניסים אותו למלכודת הוא מסוגל להיות אכזר מאד.
גליון 2138 (23 באוגוסט 1978), עמוד 34

מדיניות אנשי משרד־העבודה, ש התגלה כמשרד שהתנהל בצורה תקינה ו יעילה, לפחות מהבחינה הארגונית, היתה כמובן שונה. חם טוענים, שאם כבר נחפה עליהם מיזוג, חדי יש לראות את התמונה הכללית של המשרד החדש שנולד, לקבוע את המיסגרת הארגונית שלו — כפי שאומ נם עשתה ועדת המיזוג — ואז לאייש את התפקידים על פי האנשים המתאימים. בצורה זו ייווצר מצב שבו יהיה יתרון לאנשי משרד־חעבודה. … היד, ברור, שאם תבוצע תוכנית המיזוג, יפגעו מכך בעיקר אנשי משרד־הסעד : יהיה צורך להיפטר מרבים מהם, להעביר אחרים מתפקידיהם לתפקידים בעלי דירוג (המשך בעמוד )36
גליון 2138 (23 באוגוסט 1978), עמוד 42

בברודוויי הוא גי לם את הבחור הטוב בירש את • מורשה 8.00 בעיית הבעיות של היהדות היתה ה תשובה לשאלה :״מי קובע את הציבור בחירת ההנהגה ז ״ היתר. צורה אחת של קביעה, מאליהם, הצצים והמנהיגים מבלי שיש בחר בהם, צורה אחרת לקביעת ההנהגה. … כל מה שקושר אותה, בקשר רופף, אל עולם הקולנוע וה טלוויזיה, הוא העובדה שהיא נבחרה פעם כמים אמריקה. • נועם והגיטרה (ש .)6.15 נועם צור מארח אפריים בתוכניתו את הזמר שמיר, מי שהשתפר להפליא אחרי פרידתו מאשתו, הזמרת אסתר (ת׳ קמוצה) שמיר … הערב: יצירה תגובות מצטיין, פועל-ייצור של צעירים על ״העבודה היא כל חיינו,״ ,סירטו של אפריים עם קישון תעלת בלאומליך שייקה אופיר ובזמבה צור ו־סירטון של המכון לפריון הע בודה והייצור חבלה במיפעל, משום שהפועלים עסוקים במי לוי טפסי הטוטו.
גליון 2169 (29 במרץ 1979), עמוד 9

במישור הרומנטי צפויות לך השבוע הפתעות, אך זה תלוי אך ורק בך אם הן תיפולנה לזרועותיך. חולון רק צרי-עין מקטרים על היקף המפלייה חתימת הנלווית לראש־הממשלה, לטכס הסכם־השלום. זהו בכל זאת מאורע היס טורי חד־פעמי, וכל מי שהיה לו חלק בהשגתו ראוי שיהיה שותף למעמד. גם ג׳ימי קארטר, בבואו לישראל ומצריים. הביא עימו פמלייה ענקית — אך על כך לא פצה איש פה ולא ציפצף. … משה צופרי, תל־אביב אני רוצה להתלונן על גניבה. שר־האו־צר, שימחה ארליך, גנב לנו את. תוספת־היוקר עוד לפני שקיבלנו אותה.
גליון 2169 (29 במרץ 1979), עמוד 31

ר,דה גדולה התפשטה בזמן האחרון מפני התוצאות * • הכלכליות המיידיות של חוזה השלום עם מצריים. המדובר, כמובן, באינפלציה הנוראית, שתבוא בהכרח בעיקבות ההיערכות החדשה של צה״ל בנגב. … וברור לכל, שאם מערך מסויים גרם לכמות מסויימת של צרות, הרי מערך גדול פי כמה יגדיל את הצרות פי כמה. … הנחה זו אומרת, שעבודות תשתית ופיתוח גדולות, בהכרח, מביאות עימן צרות לחברה, בדמות אינפלציה מואצת ואי־צדק סוציאלי.
גליון 2166 (7 במרץ 1979), עמוד 37

מבחינה מישפטית, ברגע שלא נדרש ממני להשיב על האש מה, אין לי הזדמנות להפריך את עניין ההשתייכות לחבורת־הסמים. ״זוכיתי מבלי צורך להשיב, מבחינה מישפטית זה ת6עו 5ו 31ס! … כך היכרתי את טוואשי.״ מני כהן :״בזמן המאסר הייתי צריך להיחשב לאסיר שקט וטוב, כי זו היתד, עבירה ראשונה שלי. … ״הכניסו אותי ל־ 44 יום לתא של מטר רוחב על 2מטר אורך, תא חשוך ומבודד. כשהייתי צריך משהו, הייתי צריך לצעוק שעה עד שאחד הסוהרים היה שומע אותי.
גליון 2183 (4 ביולי 1979), עמוד 48

ביגלל בעיה טכסטואלית של בגין, שלא מתאימים לו ראשי־התיבות? ״אריק שרון הוא ההוכחה החותכת שלא צריך להיות חכם בשביל להיות גנרל. ה ראייה לכך, שחיילות היא דבר פרימטיבי, ״אם זה יימשך ככה, זה ייגמר רע. … המדינה הת חלקה בין מנשקי-מזוזות ומנשקי־דגלים.״ מהו יחסו לאש״ף, לא כתנועה המבצעת פיגועים, אלא כנציג העם הפלסטיני? ״לדעתי צריך לדבר איתם ולירות בהם. לדבר איתם, כי הם נציגי העם הפלסטיני. … אבל בשום פנים ואופן לא לטמון את הראש בחול. צריך להכיר בהם. המחדל הכי גדול שלנו הוא, שלא חיסלנו את אש״ף, מפני שלאגר, אפי דיין מביים (״שלאגר״) ״אין אלוהים!